3 קטינים הוציאו את הטלפונים הניידים שלהם בשל חששם מהנאשמים שהתחזו לשוטרים. להלן גזר דין בנושא התחזות לשוטרים: גזר - דין ביחס לנאשם 1 - גזר הדין מתייחס גם לת.פ. 2775/08 של בית משפט השלום בבאר שבע 1. כתב האישום הנאשמים הורשעו על פי הודאתם בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המתוקן, עבירה של קשירת קשר לביצוע פשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, תשל"ז - 1977 (להלן : "החוק"), עבירה של דרישת נכס באיומים, עבירה לפי סעיף 404 לחוק, עבירה של התחזות לאחר, עבירה לפי סעיף 441 רישא לחוק. הנאשם 1 הורשע גם בעבירה של החזקת סם מסוכן לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] תשל"ג - 1973. הודאת הנאשמים באה בעקבות הסדר טיעון לפיו, יוחסו לנאשמים בכתב האישום המתוקן העבירות הנ"ל, חלף העבירות שיוחסו להם בכתב האישום המקורי. הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש. 2. העובדות המקימות את העבירות בהן הורשעו הנאשמים הן כדלקמן : בתאריך 4.3.07 או בסמוך לכך, קשרו הנאשמים קשר להתחזות לשוטרים ובאופן זה לגנוב מנערים כסף ומכשירי טלפון ניידים, תוך איום בשימוש בכוח ובאלימות. לשם כך, הצטיידו באזיקים הנחזים כאזיקים משטרתיים ושוטטו בשכונה בבאר שבע. בשעה 19:30, הלכו 3 קטינים בשכונה בבאר שבע, שם הבחינו בהם הנאשמים. הנאשמים התקרבו לקטינים במהירות, משכו לאחד הקטינים בחולצה ודרשו ממנו לדעת מה יש לקטינים בכיסיהם. משענו הקטינים שיש להם טלפונים ניידים, טענו בפניהם הנאשמים, שהתחזו לשוטרים, כי היה אירוע גניבה וגנבו לילדים פלאפונים. הנאשם 2 הוציא את האזיקים והשניים דרשו מהקטינים להוציא את הטלפונים הניידים שלהם והקטינים עשו כן, בשל חששם מהנאשמים שהתחזו לשוטרים. הנאשם 1 נטל את הטלפונים והשניים דרשו מהקטינים להוציא כל אשר בכיסיהם. שניים מהקטינים הוציאו שטר של 100 ₪, כל אחד, ואחד מהנאשמים לקח את השטרות בכוח. לאחר מכן, אחד מהנאשמים הוציא מכשיר נייד ועשה עצמו מחייג לתחנת משטרה, כשואל מה לעשות עם הקטינים. הנאשמים אמרו לקטינים להגיע עם הוריהם לתחנת המשטרה בשעות הערב, אחרת הטלפונים הניידים יוחרמו, זאת כשהם ממשיכים להתחזות לשוטרים. הנאשמים התרחקו מהקטינים וברחו בריצה מהמקום. הנאשמים הוציאו מהטלפונים את כרטיסי הזיכרון וזרקו את הטלפונים, אשר נמצאו והוחזרו לקטינים. במועד הנ"ל, החזיק הנאשם 1 על גופו סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל של 0.9719 גרם, לצריכה עצמית. 3. הנאשם 1 ביקש לצרף תיק נוסף : בתאריך 7.7.08 הורשע הנאשם 1 בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום שצורף, עבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית, עבירה לפי סעיף 7(א)+(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג - 1973 ועבירה של הפרת הוראה חוקית, עבירה לפי סעיף 287(א) לחוק. על פי עובדות כתב האישום שצורף, לאחר החלטת בית משפט זה בתיק דנן, מיום 26.4.07, כי הנאשם ישהה במעצר בית לילי בבית הוריו, היה הנאשם בתאריך 7.5.08 בשעה 23:45 או בסמוך לכך, ברחוב בבאר שבע, כשהוא נושא על גבו תיק ובו 17 כדורי סם מסוכן מסוג MDMA, 147 יחידות סם מסוכן מסוג LSD ו-7.2 גרם סם מסוכן מסוג חשיש, ללא היתר ושלא לצריכה עצמית. 4. מתסקיר שירות המבחן שהוגש בתיק דנן בעניינו של נאשם 1 עולה, כי הנאשם, רווק בן 24. הנאשם זומן לפגישה ולביצוע בדיקות שתן, אולם הוא לא הגיע לכל הבדיקות ולא יצר קשר עם שירות המבחן. גם לפגישה נוספת שנקבעה לנאשם ולכל המועדים שנקבעו לבדיקות שתן, לא התייצב הנאשם. הנאשם הסביר את אי הגעתו בטענה, כי עבד באותה עת. לבסוף, הנאשם התייצב לפגישה שנקבעה עימו וכן הגיע לבדיקת שתן שתוצאותיה מצביעות על שימוש בסם מסוג קנבוס. מעברו של הנאשם עולה, כי הנאשם סיים 10 שנות לימוד וכי שירת חודשיים בצבא ושוחרר משירות צבאי. עד למעצרו עבד בחברה וממכתב שהגיע ממעסיקיו עולה, כי הנאשם הוערך כעובד חיובי, אשר הגיע בקביעות לעבודה ועשה את המוטל עליו לשביעות רצון הממונים עליו. משפחת המוצא מונה זוג הורים וארבעה ילדים. הנאשם הוא השלישי בסדר הלידה. אביו שוטר ואמו עובדת בניקיון. הנאשם שיתף, כי בשנת 2002 נפטרה אחותו, בהיותה בת שש, מחבלה בראשה. כמו כן, שיתף כי בגיל 15 היה מעורב בתאונת דרכים ונפגע קשה ברגליו, סבל מפגיעות נוירולוגיות ונזקק לשיקום ארוך טווח. ביחס לעבירות הנדונות, הנאשם הודה במעורבות בהן ולקח אחריות על ביצוען. לדבריו, הוא ושותפו ביצעו את העבירות ללא תכנון מוקדם ומתוך התבדחות. הנאשם הודה, כי בעת ביצוע העבירות היה ברשותו סם מסוג קנבוס, זאת על רקע שימושו בסמים באותה תקופה, אולם לדבריו חדל משימוש בסמים. הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו ועל שפעל ללא חשיבה שקולה ועניינית. הנאשם הביע אמפטיה למתלוננים. הנאשם זומן למספר פגישות נוספות, אולם גם אליהן לא הגיע. הנאשם נעצר בתיק אחר, התיק שצורף, ומשיחה עימו הצהיר הנאשם, כי הוא צורך סמים מסוג קנבוס באופן קבוע. הנאשם התקשה להסביר מדוע לא שיתף בכנות לגבי מצבו מבחינת השימוש בסמים. לאור התרשמות קצינת המבחן, כי הנאשם אינו תופס עצמו כמי שזקוק לסיוע בתחום השימוש בסמים וכי אינו מודע להתמכרותו לסמים, נמנעה קצינת המבחן מלבוא בהמלצה טיפולית בעניינו. מתסקיר שירות המבחן שהוגש בתיק שצורף עולה, כי קצינת המבחן התרשמה מאדם בעל אינטליגנציה תקינה, בעל מאפייניים ילדותיים, נוטה לפעול ללא שיקול דעת ומתקשה לקבל גבולות. הנאשם נוטה להציג חלקים חיובים בתפקודו ומתקשה לשתף בכנות בחלקים המכשילים באישיותו. הנאשם מסר מידע סותר ומטושטש בנוגע לשימושו בסמים. הנאשם ציין, כי הוא צורך סמים מסוג קנבוס באופן קבוע מזה שנים. הנאשם ביטא רצון מילולי להשתתף בגמילה מסמים ומשהוסברה לו משמעות הגמילה חזר בו מעמדתו זו. ביחס לעבירה נשוא כתב האישום שצורף, הנאשם הודה בביצועה. לדבריו, היה מובטל והסמים שנמצאו ברשותו התכוון למוכרם, במטרה להרוויח כסף קל. להתרשמות קצינת המבחן, מעורבותו זו הינה על רקע נטיית הנאשם לפעול ללא שיקול דעת. הנאשם הביע חרטה וצער על מעורבותו זו. בשיחה הביע, כי הוא מתקשה להתמודד עם מעצרו ושרוי בלחץ מתוצאת ההליך. יחד עם זאת, התרשמה קצינת המבחן, כי הנאשם מסתגל לתנאי מעצרו ללא גילוי מצוקה. לאור עמדת הנאשם, כי אינו זקוק לטיפול בנושא הסמים לא באה קצינת המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו. עם זאת המליצה שלא להחמיר עם הנאשם מהבחינה העונשית, לאור גילו הצעיר, העדר הרשעות קודמות ומתוך החשש שמאסר ארוך עלול לסייע בהפנמת דפוסי התנהגות עברייניים אצל הנאשם. 5. מתסקיר שירות המבחן שהוגש בעניינו של נאשם 2 עולה, כי הנאשם בן 22, רווק, עלה ארצה עם משפחתו בהיותו בן 7. בפגישות בשירות המבחן, שיתף הנאשם במורכבות המשפחתית בה גדל, אולם נמנע מלבחון את הקשיים הרגשיים והדפוסים הבעייתים שאימץ. בשיחות בלט הצורך של הנאשם להבליט את כוחותיו, יכולותיו ותפקודו התקין. בקשר עם שירות המבחן נצפו קשיים של הנאשם למול דמויות סמכותיות, מולם הוא מגיב בתוקפנות. הנאשם גם הביע חשש מתוצאות ההליך המשפטי ולאור התנהלותו נראה, כי אינו בשל לקשר טיפולי. מעברו עולה, כי הנאשם הוא הבכור מבין חמישה ילדים. האב סובל מבעיות בריאותיות ומוכר כנכה בשיעור של 100%. לאחר העליה ארצה האב התמכר לסמים קשים ואף ריצה מאסר. לדברי הנאשם, האב עבר הליך גמילה והוא נקי מסמים מזה שנתיים. האם עובדת בניקיון והיתה עסוקה במילוי צרכיה הקונקרטיים של ילדיה. עוד עולה מעברו של הנאשם, כי סיים 12 שנות לימוד. לדברי הנאשם, לאור התמכרות אביו לסמים, החל לעבוד בגיל צעיר וסייע בפרנסת המשפחה. הוא תפס את התפקיד ההורי ולהערכת קצינת המבחן, הדבר לא תאם את צרכיו הרגשיים וההתפתחותיים. הנאשם שירת בצבא כלוחם. בשיחות התמקד הנאשם בתפקודו החיובי בצבא, כשהוא מציין כי עבר חוויות טראומטיות במהלך השירות, עליהם סרב לדבר. במהלך השירות נשפט הנאשם בגין עבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית. הנאשם הסביר זאת, כי באותה עת נמצאו הסמים אצל שותפו והוא שלל שימוש בסמים. הנאשם סרב למסור בדיקות שתן בשירות המבחן. לאחר שחרורו חזר לבית הוריו, הוא לא עבד ובאותה עת הסתבך בעבירה הנדונה. להערכת קצינת המבחן, עם שחרורו מהצבא נקלע הנאשם למשבר רגשי לאור חזרתו למבנה המשפחתי המורכב ועל רקע זה ניתן להסביר את ביצוע העבירה. ביחס לעבירה הנדונה הנאשם מודה בביצועה. הוא מסביר זאת כמעשה קונדס, אולם מתקשה להתחבר לדינמיקה הרגשית שהביאה לביצוע העבירה. להתרשמות קצינת המבחן, הנאשם מתקשה בהבנת חומרת מעשיו ונוטה להתמקד במחיר שהוא משלם. בקשר עם שירות המבחן, מחד, הביע הנאשם גישה תוקפנית ומאידך, גישה קורבנית. הנאשם מתקשה במגע ובבחינה מעמיקה של התנהגויות לא מותאמות מצידו. מתסקיר נוסף שהוגש בעניינו של הנאשם עולה, כי הוצע לנאשם שוב להשתלב בהליך טיפולי קבוצתי בשירות המבחן לטיפול באלימות, אולם הנאשם שב ושלל בעייתיות רגשית כלשהי שהובילה אותו לביצוע העבירות, הוא הדגיש את תפקודו התקין וכי להערכתו אינו נוהג באופן תוקפני. מתוצאות בדיקת שתן שמסר הנאשם עולה, כי היא נקיה מסמים. לאור האמור, מדובר בנאשם אשר לצד יכולותיו התפקודיות הטובות, קיימים קשיים רגשיים ודפוסי התנהגות בעייתיים, שמקורם בתנאי גדילתו, ועל רקע זאת ניתן להבין את הצורך שמגלה הנאשם בחיזוקים חיצוניים ומכאן קשייו לשוחח בפתיחות על רגשות. לפיכך, למרות גילו של הצעיר של הנאשם, הוא אינו בשל לקשר טיפולי ועל כן לא באה קצינת המבחן בהמלצה טיפולית בעניינו. קצינת המבחן המליצה כי בצד העונש שיוטל על הנאשם יוטל גם פיצוי כספי למתלוננים. 6. ב"כ המאשימה בטיעוניו לעונש עמד על נסיבות ביצוע העבירות בהן הורשעו הנאשמים, כעולה מכתב האישום המתוקן, כשהנאשמים נוהגים באלימות ומטילים את מוראם על הקטינים. לדבריו, הארץ גדושה באלימות בריונים כלפי נערים ובית המשפט נדרש להגן על הקטינים. לטענת ב"כ המאשימה, בית המשפט שלח את הנאשמים לשירות המבחן, אולם הנאשמים דחו בשתי ידיים את הפן השיקומי שהוצע להם והדבר עומד להם לרועץ. שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינם. ביחס לנאשם 1, טען ב"כ המאשימה, כי אישוש לאמור בתסקיר נמצא בתיק שצורף, כשהנאשם נתפס כשהוא נושא סמים. לטענתו, מדובר בכמות גדולה וברור הדבר, כי מטרת הנאשם בהחזקת הסמים אינה לצריכה עצמית בלבד. לאור האמור, טען ב"כ המאשימה, כי המיוחס לנאשמים שקול כנגד מאסר ארוך וביקש כי בית המשפט ישית על הנאשמים מאסר בפועל מוחשי. כאשר לגבי הנאשם 1, אשר הוסיף חטא על פשע, עונשו יהא חמור יותר. 7. ב"כ הנאשם 1 בטיעוניו לעונש עמד על נסיבותיו האישיות של הנאשם 1, כאשר הנאשם נעדר עבר פלילי ולטענתו, אדם הנותן את הדין בפעם הראשונה יש לתת לו הזדמנות ולדון אותו לפנים משורת הדין, על מנת לאפשר לו להשתקם. כמו כן, הנאשם 1 בן למשפחה נורמטיבית כשהאב שוטר ובוש במעשי בנו הנאשם. מדובר במשפחה שעברה אסונות ומשברים קשים והם מלווים את הנאשם בבית המשפט. אחותו בת ה- 5 ושני אחייניו נפטרו. הנאשם 1, בהיותו נער, עבר תאונת דרכים קשה ועבר פגיעת ראש קשה, כעולה ממסמכים שהוגשו בעניין זה. לטענת ב"כ הנאשם 1, לאור משברים אלו, ניתן לראות כיצד אדם ממשפחה נורמטיבית מתדרדר לביצוע עבירות. לדבריו, לנאשם פן חיובי, הוא עבד עם ילדים אוטיסטים, התנדב בעמותה ותרם מזמנו, כעולה ממסכים שהוגשו. ב"כ הנאשם 1 עמד על העובדה, כי כתב האישום תוקן באופן משמעותי ונמחקה ממנו העבירה החמורה של שוד בנסיבות מחמירות. לטענתו, מדובר במעשה שנעשה בחג פורים, כאשר בשל החג וטעות בשיקול הדעת, הנאשמים עשו מעשה קונדס שהתדרדר. המעשה לא היה מלווה באלימות פיזית, אלא משיכת חולצה לקטין. לדברי ב"כ הנאשם 1, הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו, עוד בתחנת המשטרה מיד כשנעצר. הנאשם גם הודה בבית המשפט. לטענתו, מדובר במעידה שאינה מלמדת על דרכו של הנאשם. הנאשם 1 היה עצור בגין תיק זה חודש וחצי. הוא שוחרר למעצר בית מלא ולאחר מכן הוקלו התנאים למעצר בית חלקי. הנאשם 1 נעצר שוב בגין התיק שצורף. באשר לתיק שצורף, טען ב"כ הנאשם 1, כי אמנם מדובר בעבירה חמורה, אך הכמות היא לא גדולה. לאור העובדה, כי הנאשם 1 נתפס כשהוא נושא סמים ולאור התיק שצורף, אין מנוס ממאסר, אולם לאור המלצת קצינת המבחן בתסקיר כי המאסר קשה לנאשם, ביקש ב"כ הנאשם 1, שלא להטיל על הנאשם מאסר ממושך ולאפשר לנאשם תקווה לשיקום בעתיד. 8. ב"כ הנאשם 2 בטיעוניה לעונש עמדה על נסיבותיו האישיות של הנאשם 2, כאשר מדובר בבחור צעיר, רווק בן 23, שעלה ארצה מרוסיה בהיותו בן 7. הנאשם עבר חיים קשים. אביו התמכר לסמים וריצה מאסר ולאור נסיבות אלו, הנאשם נשא בנטל פרנסת המשפחה כבר מגיל צעיר - מגיל 12. כמו כן, הנאשם 2 שירת כלוחם שירות צבאי מלא, כעולה ממסמכים שהוגשו. מזה כשנה הנאשם 2 עובד כשכיר בחברה ולא היו לו הסתבכויות נוספות. לדבריה, לנאשם רישום פלילי יחיד מתקופת השירות הצבאי, אשר עניינו שימוש בסם, אולם, כאמור בתסקיר שירות המבחן, הנאשם אינו צורך סמים. ב"כ הנאשם 2 הפנתה לתסקיר שירות המבחן לעניין הרקע לביצוע העבירות. באשר לחוסר הבשלות של הנאשם להליך טיפולי, טענה ב"כ הנאשם 2, כי אין הדבר צריך להיות בעוכריו של הנאשם. לדבריה, נסיבות חייו, האמורות לעיל, הן ההסבר לחוסר שיתוף הפעולה עם שירות המבחן. לטענת ב"כ הנאשם 2, הנאשם הודה בביצוע העבירה בהזדמנות הראשונה. לדבריה, הוא הודה הודאה כנה והפנים את חומרת העבירה. הנאשם גם מעוניין לפצות את המתלוננים. עוד טענה ב"כ הנאשם 2, כי על בית המשפט להתחשב בעובדה, כי הנאשם משוחרר תקופה ארוכה בתנאים מגבילים. לדבריה, ההליך בבית המשפט הרתיע את הנאשם. לאור כל האמור, ביקשה ב"כ הנאשם 2, כי בית המשפט יטיל על הנאשם עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות ומאסר מותנה. ב"כ נאשם 2 ביקשה, כי לא יוטל על הנאשם פיצוי כספי, שכן במידה ויוטל על הנאשם מאסר לריצוי בעבודות שירות הנאשם לא יוכל לעבוד ומצבה הכלכלי של המשפחה קשה ביותר. 9. הנאשמים גם הם ביקשו לומר את דבריהם בפני. הנאשם 1 הודה, כי טעה והביע חרטה על מעשיו. לדבריו, הוא מודע לכך כי השימוש בסמים והסחר אסור. הנאשם ביקש מבית המשפט להקל בעונשו ולתת לו הזדמנות נוספת. הנאשם 2 העיד, כי הוא מכיר באחריותו ומצטער. 10. העבירות בהן הורשעו הנאשמים ונסיבות ביצוען הן חמורות. הנאשמים, אשר קשרו קשר לגנוב מנערים כסף ומכשירי טלפון, הבחינו בקבוצת קטינים ברחוב, התקרבו לקטינים ודרשו מהם את מכשירי הטלפון הנייד שברשותם, תוך שהם מתחזים לשוטרים ומצויידים לשם כך באזיקים, וזאת בתואנת שווא כי היה אירוע של גניבה. הנאשמים נטלו מהקטינים את מכשירי הטלפון הנייד שלהם וכן דרשו מהקטינים לתת להם כל מה שבכיסיהם. חלק מהקטינים נתנו לנאשמים גם שטרות כסף. הנאשמים לקחו את הפלאפונים והכסף וברחו מהמקום. במועד ביצוע המעשים הנ"ל, נשא הנאשם 1 על גופו סם מסוכן מסוג חשיש לצריכה עצמית. אם לא די בכך, הרי שבעת שהנאשם 1 שוחרר בתנאים מגבילים לבית הוריו, במסגרת החלטה שיפוטית בתיק דנן, הוא הפר את ההוראה החוקית, כשנתפס שלא בבית הוריו וכשהוא נושא על גופו סמים מסוגים שונים שלא לצריכה עצמית. המקרה דנן נמנה על התופעה המדאיגה, אשר ממימדיה הולכים ומתרחבים בימינו, של נאשמים בגירים הבוחרים להם טרף קל, קטינים חסרי ישע, ונוטלים מהם את רכושם, בדרכים שונות, כגון איומים והתחזות לאחר, כבמקרה דנן. תופעה חמורה זו מחייבת הטלת ענישה מחמירה, שתהיה בה הרתעה ממשית ואפקטיבית כלפי הנאשמים וכלפי עבריינים פוטנציאליים. אין ספק, כי על הקטינים עברה חוויה קשה. הנאשמים הופנו לשירות המבחן, אולם הנאשם 1 לא טרח להגיע לפגישות שנקבעו לו ואילו הנאשם 2 הביע דעתו, כי אינו מעוניין להשתתף בהליך טיפולי. גם משניתנה לנאשמים הזדמנות נוספת לשוב אל שירות המבחן לבחינת אפיק שיקומי והובהרה להם חשיבות הטיפול, הנאשם 2 חזר על עמדתו האחרונה והנאשם 1, אשר הגיע לפגישות שנקבעו לו בשירות המבחן, לא הביע כל נזקקות לטיפול בתחום השימוש בסמים ואף דחה אפשרות זו שהוצעה לו. לפיכך, שירות המבחן לא בא בהמלצה טיפולית בעניינם של שני הנאשמים. נראה, כי הנאשמים לא השכילו לנצל את היד השיקומית שהושטה אליהם. יחד עם זאת, נראה, כי יש מקום לאבחנה בענישה בין הנאשמים : אשר לנאשם 1, הרי שכאמור, הנאשם לאחר ביצוע העבירות דנן, עבר עבירת סמים לצריכה עצמית, ובהיותו משוחרר בתנאים מגבילים, ביצע עבירות נוספות של הפרת הוראה חוקית והחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, אותם צרף לתיק דנן. כאמור, כעולה מתסקיר שירות המבחן, הנאשם 1 מסר מידע סותר בנוגע לשימושו בסמים, לא שיתף בצורה כנה את שירות המבחן במצבו זה ולא הביע כל נזקקות להליך טיפולי. יש לראות בחומרה רבה את ביצוע העבירות הנוספות על ידי הנאשם 1, המעלות תמונה של זלזול בהוראת בית המשפט ועליית מדרגה בתחום עבירות הסמים. אשר לנאשם 2, נראה, כי עד למועד ביצוע העבירות הנאשם ניהל אורח חיים נורמטיבי וכי מאז ביצוע עבירות אלו, לא נפתחו נגדו תיקים נוספים. הנאשם 2 שירת שירות צבאי כלוחם ואף זכה בתעודת הצטיינות, כעולה ממסמכים שהוגשו בעניינו. לנאשם 2 רישום פלילי יחיד, מתקופת שירותו הצבאי. לנאשם 2 נסיבות אישיות ומשפחתיות קשות, המבנה המשפחתי מורכב והוא מסייע בפרנסת המשפחה, זאת כעולה מתסקיר שירות המבחן ומטיעוני הסנגורית לעונש, לעניין הרקע לביצוע העבירות דנן. נראה, כי ביצוע העבירות דנן הן בבחינת מעידה חד פעמית הזרה לאורח חייו של הנאשם ויש לקוות, כי לא ישוב לבצע עבירות בעתיד. עוד שקלתי לזכות הנאשמים את הודאתם, אשר חסכה זמן שיפוטי יקר, את גילם הצעיר ואת נסיבותיהם האישיות הקשות, כעולה מטיעוני הסנגורים ומתסקירי שירות המבחן. 11. לפיכך ולאחר ששקלתי את טענות הצדדים אני דנה את הנאשמים לעונשים כדלקמן : א. אני דנה את הנאשם 1 ל- 12 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו מיום 4.3.07 ועד יום 22.4.07 ומיום 7.5.08 ועד היום. ב. אני דנה את הנאשם 2 ל- 6 חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות, אם ימליץ על כך הממונה על עבודות השירות. ג. אני דנה את הנאשם 1 ל- 12 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירה מסוג פשע. ד. אני דנה את הנאשם 2 ל- 6 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים שלא יעבור עבירת אלימות מסוג פשע. ה. כל אחד מהנאשמים יפצה את המתלוננים : א.ס. , נ.ז. ו- ח.פ, בסך של 1,000 ₪ כל אחד. משטרההתחזותשוטר