מה העונש על סחר בסמים ?

מה העונש על סחר בסמים ? בית המשפט הטיל על הנאשם בעבירת סחר בסמים את העונשים הבאים: 45 חודשי מאסר בפועל. 24 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה מסוג פשע. 6 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית או החזקת כלים. חילוט סכום הכסף שנתפס בחזקת הנאשם בעת מעצרו. קנס כספי בסכום של 100,000 ₪. להלן גזר דין בנושא העונש על סחר בסמים: גזר - דין 1. הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בביצוע העבירות המיוחסות לו בכתב האישום, בכל חמשת האישומים, כמפורט בכתב האישום, ארבעה מהם בעבירות של סחר בסם מסוכן ואישום נוסף בגין החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית. במסגרת הסדר הטיעון שפורט ע"י באי כח הצדדים, עתרה המאשימה, בהסכמת הנאשם, להכריז על הנאשם כעל סוחר סמים, כל זאת במסגרת עתירה שצורפה לכתב האישום ושימשה חלק בלתי נפרד ממנו, ועל רקע רצונה של המאשימה לעתור לחילוט רכוש שנתפס בחזקת הנאשם, והמדובר ברכב שרשום על שם אחותו של הנאשם, אך היה בשימושו וחזקתו של הנאשם. לפי המפורט בכתב האישום, ביום מעצרו של הנאשם, 14.7.06, סמוך לשעה 22.50, נהג הנאשם ברכבו מסוג גולף ברח' המסגר בתל-אביב, ובחיפוש שנתפס על גופו נתפסו 55 מנות עטופות של סם מסוג קוקאין במשקל של 41.47 גרם נטו, 4 מנות סם מסוכן מסוג אם.די.אם.אי. בצורת אבקה במשקל של כ- 4 גרם נטו, וכן 37 טבליות של סם אם.די.אם.אי. בנוסף, נתפס בחזקת הנאשם סכום כסף של 5,100 ש"ח וכן שטר של 50 דולר ארה"ב. עפ"י המפורט באישום השני, מכר הנאשם לאחד בשם רותם גרציאנו 3 מנות סם מסוג קוקאין בעבור 1,050 ש"ח, כל זאת ביום 7.7.06 בצומת הרחובות לילינבלום ויהודה הלוי בתל-אביב. עפ"י המפורט באישום השלישי, החל מחודש ינואר 2006 ועד מעצרו מכר הנאשם לאסי דיין ובנו ליאור דיין סם מסוכן מסוג קוקאין בתדירות של פעמיים בשבוע, שתי מנות במשקל של כגרם למנה בעבור 400 ש"ח למנה ובמקרים אחרים, בתדירות של פעמיים בשבוע, שתי מנות סם מסוכן מסוג קוקאין בעבור 400 ש"ח, ושתי מנות סם מסוג קוקאין בעבור 600 ש"ח, כיון שלטענתו אלה מאיכות טובה יותר. עפ"י המפורט באישום הרביעי, החל מחודש אפריל 2006 ועד ליום 7.7.06, בכ- 10 הזדמנויות שונות, מכר הנאשם לדן יואיל סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל של גרם אחד בכל פעם בעבור 350 ש"ח עבור כל מכירה. עפ"י המפורט באישום החמישי, החל מחודש מאי 2006 ועד ליום 7.7.06 בכ- 4 הזדמנויות שונות מכר הנאשם לג'ואל בן סמיאן מנת קוקאין במשקל של גרם בעבור 400 ש"ח כל פעם. 2. בתגובה שמסר ב"כ הנאשם, עו"ד הלוי, לביהמ"ש עוד ביום 10.9.06, הודה הנאשם באופן כללי בהחזקת הסם כמתואר בכתב האישום, אך טען שהסם הוחזק לשימושו העצמי; הוסיף וטען שמדובר בנאשם שהוא צרכן סמים כבד ומוכר למשטרה ככזה, בעברו נעצר עם כמויות סם לא מבוטלות ושוחרר בשל הטיעון שהסם מיועד לצריכה עצמית. הסניגור הוסיף וטען שהנאשם פירט בהודעותיו במשטרה את כמויות הסם שצרך, פירט לגבי הפניה שעשה כחודשיים לפני מעצרו למוסד גמילה, פירט לגבי פנייתו למוסד לבטוח לאומי עקב התמכרותו לסם. באשר לאישומים המייחסים לו עבירה של סחר בסם, טען הנאשם שהוא לא מכר את הסם לאותם קונים אלא סיפק להם את הסם לא תמורת כסף במובן של הספקה במסגרת של שימוש בצוותא, כאשר בחלק קטן מהמקרים הוא אכן מכר את הסם תמורת סכום כסף שנועד כולו למימון צריכתו העצמית. 3. נוכח עמדתו זו של הנאשם, נקבע התיק לשמיעת ראיות וביום 21.1.07 העידו מספר עדים מטעם המאשימה והתיק נקבע לסיום שמיעת הראיות ליום 6.2.07, כאשר במועד זה הודיעו הצדדים לביהמ"ש על הסדר הטיעון אליו הגיעו. התביעה עתרה לביהמ"ש להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של 4.5 שנות מאסר, בעוד שהסניגור טען להטלת עונש מתון מזה. כמו כן, עתרו הצדדים במשותף להטלת קנס בסך 40,000 ש"ח, וכן תשלום קנס נוסף על סך 60,000 ש"ח תוך ניכוי סכום הכסף שנתפס בחזקת הנאשם בעת מעצרו. 4. ב"כ המאשימה, עו"ד יבין, טענה שאם ביהמ"ש יקבל את גירסתו של הנאשם בדבר קניית הסמים שנתפסו בחזקתו באותו יום של המעצר, הרי ההוצאה שהוציא הנאשם באותו ערב לצורך רכישת הסם הסתכמה בסכום של כ- 12,000 ש"ח עבור סם הקוקאין ועוד 800 ש"ח עבור סם האקסטזי, כאשר בחזקת הנאשם נתפס סכום כסף של 5,100 ש"ח. כמו כן, טענה עו"ד יבין שאם ביהמ"ש יקבל את גירסת הקונים, לפיה הם שילמו בעבור כל מנת סם סך של 350 ש"ח, הרי אילו היה מצליח הנאשם למכור את כל כמות הסם שבחזקתו, היה מקבל לידיו סכום של כ- 19,250 ש"ח, כאשר הרווח ממכירות אלה היה מניב לו סכום של כ- 7,000 ש"ח בערב אחד בלבד. עו"ד יבין עתרה לביהמ"ש לראות בנאשם כאדם שמקצועו בסחר בסם, שמסתובב במועדונים שונים בעיר תל-אביב ו"מזמין" אנשים לכיבוד מהסם שבחזקתו, ולאחר מכן הופך לספק של אותם צרכנים, כאשר לעתים הוא מבצע את הספקת הסם במועדוני הבילוי המכילים מאות ואולי גם אלפי מבלים בעיקר בסופי השבוע, ולעתים הוא מספק את הסם לבית הלקוח, כמפורט באישום השלישי, שם הוא סיפק לבני משפחת דיין משך תקופה של כשבעה חודשים, פעמיים בשבוע, בכל פעם שתי מנות, בסכום של כ- 1,600 ש"ח לשבוע, כך שבמהלך כל שבעת החודשים הוא קיבל תמורה של כ- 50,000 ש"ח מבני משפחת דיין תמורת אותם סמים שהוא סיפק להם, כאשר הרווח שלו מגיע לסכום אדיר. עו"ד יבין ביקשה מביהמ"ש לדחות את טיעונו של הנאשם שמדובר בצרכן סם שנאלץ למכור סמים על מנת לספק את צריכתו העצמית, כל זאת בשים לב לעובדה שאין מדובר במי שהיה נוהג למכור מנה אחת או שתיים על מנת לממן צריכה עצמית של מנה או שתיים, אלא במי שמכר מאות מנות משך חודשים ארוכים תמורת סכומי כסף גבוהים ביותר, כאשר הנאשם עצמו בהודעתו מפרט את סדר יומו שהוא סדר יום של אדם נורמטיבי, שאינו חי בשוליים של החברה ולבטח אינו אופייני למי שהינו מכור לסמים קשים. עוד הפנתה עו"ד יבין את ביהמ"ש לעובדה שמדובר בנאשם שנהג ברכב מסוג גולף בשווי של כ- 70,000 ש"ח, שאומנם נמצא בבעלות אחותו אך משמש אותו לצרכיו ולנסיעותיו, אדם המבלה בשעות הלילה המאוחרות במועדונים שונים בעיר תל-אביב, אדם שכבר בעברו הורשע בעבירות של יבוא סם בכמויות עצומות, תוך שימוש בשירותם של אחרים כבלדרים ותוך שהוא נוטל על עצמו תפקיד מרכזי בשרשרת יבוא הסם, של מי שהסדיר את כרטיסי הטיסה עבור הבלדר, ובגין כך הוא נדון לעונש מאסר של 50 חודשים מאחורי סורג ובריח, כאשר בנוסף לכך הוא הורשע בשורה ארוכה של עבירות אלימות כנגד בת זוגו. לבסוף ביקשה עו"ד יבין להסב את תשומת לב ביהמ"ש למדיניות הענישה שנקבעה ע"י ביהמ"ש העליון ונועדה להילחם בנגע הזה של שימוש בסמים בקרב כל שכבות האוכלוסיה, גם בקרב צעירים היוצאים לבלות במועדונים ושם הם פוגשים בספקי סם כמו הנאשם, אשר מציעים את מרכולתם באופן גלוי ומרפדים את כיסיהם בסכומי כסף גדולים, ועל כן עתרה היא לביהמ"ש להטיל על הנאשם את העונש ברף העליון של הסדר הטיעון, כל זאת בשים לב לכך שמדובר בעבירות שבוצעו על רקע של בצע כסף. באשר לקנס הכספי, עתרה עו"ד יבין לביהמ"ש להורות שכל סכום הקנס יועבר לקרן ללוחמה בסמים. 5. ב"כ הנאשם, עו"ד הלוי, עתר בסיכומו של טיעונו להסתפק בעונש מאסר לתקופה של שנתיים בלבד, כל זאת בשים לב לנסיבות המקלות שקיימות במקרה זה, הכל כפי שפורט ע"י הסניגור וע"י העדה מטעמו. עו"ד הלוי ביקש להדגיש את העובדה שכל העבירות המפורטות בכתב האישום, בוצעו על רקע של שימוש בסם, וכדי לממן את השימוש בסם, כאשר הנאשם אינו נמנה על אותם סוחרי סמים שמבקשים לעשות לכיסם ע"י הפצת סמים לבני נוער וקבוצות חלשות אחרות, תוך התעלמות מהנזק הרב שגורם הסם לאותם משתמשים, אלא נמנה דווקא על אלה שהתמכרותם לסמים קשים והצורך היומי שלהם לצרוך כמויות גדולות של סם הביא אותם לכדי הפצת סמים בקרב משתמשים, כל זאת כדי שהרווח שיפיקו ממכירות אלה ישמש אותם עצמם לצורך מימון צריכת הסם שלהם. לצורך זה ביקש עו"ד הלוי להפנות את ביהמ"ש לעובדה שבדיקות וחקירות שערכה משטרת ישראל באשר לרכוש שנמצא בבעלות הנאשם העלו חרס במובן זה שלא נמצא שיש בבעלות הנאשם רכוש בעל ערך כלשהו, כגון דירת מגורים או נכסי דלא ניידי, כל זאת בהתאם לטיעונה של ב"כ המאשימה באשר לסכומי הכסף הגדולים שנהג הנאשם להפיק מעצם הפצת הסמים בקרב משתמשים בסם, וגם אותו רכב שבו נהג ביום מעצרו, אינו הלכה למעשה רכוש השייך לו אלא לאחותו - כך שמדובר במי שהינו חסר כל, עובדה אשר עומדת בסתירה מוחלטת לטיעון התביעה באשר לגורם של בצע כסף שעמד בבסיס מעשיו של הנאשם. עוד הפנה עו"ד הלוי לדבריו של הנאשם בעת מעצרו ע"י המשטרה, שם טען כבר בשלב ראשון שהוא צורך כ- 4 - 5 גרם מסוג קוקאין מדי יום ביומו, כל זאת כאשר הפרוטה מצויה בכיסו ויש באפשרותו לממן צריכה זו, אך כאשר אין ביכולתו לממן את הצריכה הוא נאלץ למכור סמים לאחרים, כאשר הרווח ממכירת אותם סמים משמש אותו לשימושו העצמי, ותמך טיעונו זה בפרוטוקול דיון בבימ"ש השלום בראשל"צ שם הובא הנאשם ושוחרר ממעצר, אף שהחזיק כמות של סם שלא לצריכה עצמית, לאחר שטען בפני חוקרי המשטרה וגם בפני ביהמ"ש שם, שהסם שנתפס בחזקתו נועד לצריכתו העצמית וככל הנראה המשטרה לא פקפקה בגירסתו זו של הנאשם ולראייה הוא שוחרר ממעצר בסמוך לאחר תפיסתו. באשר לכמות הסם הגדולה שנתפסה בחזקת הנאשם, וגם בנוגע לסכום הכסף המזומן שנתפס בחזקתו, כמו גם התמורה שהפיק מעצם מכירת הסם כמפורט בכתב האישום, הרי עו"ד הלוי לא התעלם מסכומים נכבדים מאד של כסף אשר התקבלו ע"י הנאשם כתמורה ממכירת הסם לאותם צרכני סם, אך במקביל ביקש לשכנע את ביהמ"ש שצריכת הסם בכמויות שפורטה ע"י הנאשם, הביאה אותו להוצאות של עשרות אלפי ש"ח מדי חודש בחודשו למימון צריכת הסם שלו, כך שעל ביהמ"ש להתעלם מאותם סכומים פנטנסטיים שפורטו ע"י עו"ד יבין וכאילו היו מנת חלקו של הנאשם משך חודשים רבים, כאשר הלכה למעשה טוען הנאשם שלא נותרה בידו ובחזקתו כל יתרה מאותם רווחים עצומים, הכל עקב התמכרותו לסמים קשים. עו"ד הלוי הגיש לביהמ"ש מספר מסמכים, הראשון הוא חוו"ד מאת מומחית לשיקום; מכתב מאת ממלא מקום ראש העיר לוד, שמכיר את הנאשם אישית ומצא לנכון לציין שמדובר ב"משפחה טובה", שמדובר בנאשם מכור לסמים הסובל משורת בעיות בתחום הבריאותי והכלכלי וגם המשפחתי; וכן מכתב ממרכז לאבחון נפגעי סמים המאשר את פניית הנאשם לאותו מרכז עובר למעצרו; מכתב של המוסד לבטוח לאומי המאשר פניית הנאשם למוסד לצורך קבלת פניה למרכז אבחון; מכתב מאת מרכז החלמה לנפגעי סמים המאשר את התייצבות הנאשם לראיון קבלה סמוך לפני מעצרו; פרוטוקול דיון מבימ"ש השלום בראשל"צ שהוזכר כבר. כן העידה מטעם הנאשם הגב' מיכל לובלסקי, עובדת סוציאלית המטפלת בהתמכרות של עבריינים ושימשה בעבר כראש תחום עובדים סוציאליים בשרות בתי הסוהר, שהכינה עבור הנאשם תכנית שיקומית במסגרת חוו"ד שהוגשה לביהמ"ש, שם היא מתארת את הנאשם כבעל אינטלגנציה תקינה ויכולת וורבלית טובה, שתפקד באורח תקין עד שלב מאוחר יחסית בחייו, כאשר הסתבכויות אלו החלו לאחר שפוטר מעבודתו עקב תאונת דרכים קשה, אז חבר לגורמים שוליים וביצע את העבירה של יבוא סם, ועם שחרורו ממאסר כשלו כוחותיו לאחר שהתגרש מאשתו ולא השתלב בעבודה מסודרת, ועל כן שב והסתבך בעבירות פליליות כמפורט בכתב האישום הנוכחי. גב' לובלסקי הוסיפה וציינה שעוד טרם מעצרו עמד הנאשם על חומרת מצבו ועל כן פנה לגורמי טיפול, לרבות המוסד לבטוח לאומי, מרכז גמילה, עיריית לוד וכיו"ב גורמים, אך מעצרו טרפד את הליך השיקום שהתכוון להתחיל בו. גב' לובלסקי מוסיפה ומציינת שהנאשם מביע נכונות רבה לשיקום חייו, שומר על נקיונו מסמים מיום מעצרו, אדם חסר נורמות עברייניות שיש לו מסגרות תומכות בחוץ ועל כן ראוי ליתן לו הזדמנות נוספת לשקם את חייו. גב' לובלסקי, בפרק הסיכום של חוות דעתה, הביעה נכונות לטפל בנאשם במספר אופציות שפורטו בחווה"ד, בין בשיתוף שרות המבחן ובין בכל מסגרת אחרת. בחקירה נגדית לעו"ד יבין אישרה העדה שחוות דעתה התבססה רובה ככולה על דברים שאמר לה הנאשם ואותם קיבלה כאמת לאמיתה, אך הלכה למעשה משהוברר לה כי הסתבכותו של הנאשם לא החלה לאחר גירושיו מאשתו אלא עוד קודם לכן, שעה שמימן והיה הרוח היוזמת והדומיננטית בתיק שבו הורשע בעבירות של יבוא סם בכמויות אדירות, ציינה העדה שהיא כתבה את חוות דעתה על סמך מה שאמר לה הנאשם. עוד אישרה גב' לובלסקי שהיא לא ידעה כלל ועיקר אודות שורה ארוכה של עבירות בהן הורשע הנאשם בביצוע עבירות אלימות כנגד אשתו, שבגינן אף ריצה עונש מאסר במקביל לעונש המאסר בגין עבירת יבוא הסם, והיא סברה שההתדרדרות במערכת היחסים בין בני הזוג החלה רק לאחר שחרורו ממאסר ולא ידעה כלל ועיקר שמערכת היחסים בין בני הזוג עלתה על שרטון עוד טרם מעצרו והנאשם אף תקף את אשתו דאז במספר רב של הזדמנויות - העדה ציינה שהנאשם לא שיתף אותה במידע זה. שמעתי גם את דבריו של הנאשם בפניי, דברים נרגשים שנאמרו תוך התרגשות רבה ובהם הביע הנאשם חרטה עמוקה על מעשיו, תירץ את הסתבכותו בפרשת הגירושין הקשה שעבר ובמשבר אליו נקלע עקב חילוקי הדעות עם גרושתו, ציין שרק לפני 3 שנים נקלע לראשונה בחייו לתחום של השימוש בסם, הוסיף שמזה 8 חודשים שומר על נקיונו מסם במהלך מעצרו. באשר לעבירות שבוצעו על ידו, טען הנאשם שעבירות סחר בסם בקרב בליינים במועדוני לילה היו מבוצעות רק בסופי שבוע, שעה שאותם מועדונים פעילים. הוסיף שהוא מבין היום שהסתבכותו זו פגעה ופוגעת לא רק בו עצמו אלא גם בבני משפחתו ובילדים שלו, הדגיש את העובדה שהיום הוא מודע להיקף הפגיעה והנזק שגרמו מעשיו ועל כן, ביקש עוד הזדמנות אחת, תוך שהוא מבטיח שזוהי הסתבכותו האחרונה בפלילים. 6. עבירות הפצת סם וסחר בסם הן מן העבירות החמורות ביותר בספר העונשין, ופגיעתן היא פגיעה קשה לא רק באותם צרכני סם אלא גם בבני משפחתם הקרובים ובסביבתם, אך גם בחברה בכלל, כל זאת משום הנזק הרב והבלתי הפיך לפעמים שגורמים סמים אלה לאותם צרכנים, אשר לעתים קרובות אינם יכולים לממן את צריכת הסם ונאלצים לצורך גיוס אותם כספים, לבצע עבירות פליליות חמורות, ולעתים אחרות הם נאלצים ליטול את כספם של בני משפחתם ושל חברים וגורמים לאלה הפסדים כספיים ניכרים. לעתים חיים של משפחות שלמות נהרסים עקב התמכרות של אחד מבני המשפחה לסמים קשים, שלא לדבר על הליך הגמילה משימוש בסמים שהוא הליך ארוך, קשה ומייגע שסיכויי הצלחתו אינם מובטחים. את כל אלה ציינתי משום העובדה שמדובר בעבירות חמורות שמחייבות את ביהמ"ש לנקוט יד קשה כלפי כל מי שמשמש חוליה בשרשרת הפצת הסם, מקל וחומר כאשר מדובר במי שמפיץ הלכה למעשה את הסם בקרב קבוצות שונות באוכלוסיה, לרבות קבוצה של צעירים המבלים במועדונים מדי שבוע בשבוע, גם בקרב אחרים שהנאשם נהג להגיע לביתם ולספק להם את מנת הסם השבועית שלהם כאילו מדובר במצרך רפואי או מצרך בסיסי שתמורתו שילמו אותם קוני סם סכומי כסף נכבדים ביותר, אותם שלשל הנאשם לכיסו. ביהמ"ש העליון קבע בשורה ארוכה של פסקי דין את הכלל המנחה שבעבירות של סחר בסם והחזקת סם שלא לשימוש עצמי, על ביהמ"ש להעדיף את האינטרס הציבורי שבא לידי ביטוי בהטלת ענישה מכבידה על אותם נאשמים, על פני האינטרסים האישיים של אותם נאשמים, יהיו אלה נכבדים ככל שיהיו, גם כאשר מדובר בנאשמים שעברם הפלילי אינו מכביד ואפשר לזקוף לזכותם נסיבות מקלות לא מבוטלות. הנחיה זו של ביהמ"ש העליון נקבעה לא רק משום הצורך להטיל על אותם נאשמים עונש שהולם את חומרת מעשיהם, אלא גם משום הצורך להרתיע נאשמים בפוטנציה, אשר עלולים להתפתות, מתוך מניע של בצע כסף, להפיץ סם מסוכן או לשמש חוליה בשרשרת הפצת הסם, זאת ע"י העברת מסר חד וברור מטעם ביהמ"ש שכל מי שיהיה מעורב כחוליה, אף אם לא מרכזית, בשרשרת הפצת הסם, יישא בעונש חמור וישלם מחיר יקר באמצעות שלילת חירותו לשנים לא מעטות. דומה שאין בפני ביהמ"ש כל דרך ואמצעי אחר מלבד הטלת ענישה מכבידה על נאשמים שכאלה, גם אם לא תמיד הדבר משיג את המטרה הרצויה של הרתעת האחרים, כל זאת בשים לב לקלות הבלתי נסבלת שכרוכה בביצוע עבירות של הפצת סם כפי שהיה במקרה זה, כאשר הנאשם מגיע למועדונים בהם מבלים מאות אנשים, מציע את מרכולתו בפני אותם אנשים מבלי חשש ומבלי מורא, והוא אף מחלק ממרכולתו לאחרים מתוך רצון "לכבד" אותם, וגורר גם את אלה למעגל המשתמשים בסמים, או לכל הפחות לאותו מעגל של מי שרוכשים סמים ממנו. נאשמים כמו הנאשם בפניי, ועל כך אין מחלוקת, הפיקו סכומי כסף נכבדים ביותר של אלפי ש"ח ואולי אף עשרות אלפי ש"ח, בגין הפצת הסם המסוכן בקרב המשתמשים, ודי בענין זה להפנות לאמור באותו אישום המתייחס להספקת סם שוטפת לבני משפחת דיין משך תקופה של שבעה חודשים, הספקה שלא היתה נפסקת אילולא מעצרו של הנאשם, אך גם בשים לב לאופי ההספקה, הרי אין ספק שמדובר בנאשם אשר רק יד הגורל מנעה ממנו המשך הפצת סם בקרב משתמשים רבים, תוך גריפת סכומים נכבדים שמגיעים במקרה של משפחת דיין לכדי עשרות אלפי ש"ח תמורת אותו סם בפרק זמן קצר ביותר. 7. שקלתי את כל הנסיבות לקולא שפורטו בטעם רב ע"י הסניגור, ונתתי את דעתי גם לאמור בחוות דעתה של הגב' לובלסקי, שאומנם בחקירתה הנגדית הסכימה עם עו"ד יבין שחווה"ד הסתמכה רובה ככולה על עובדות שנמסרו לה ע"י הנאשם שבחלקן התבררו כבלתי מדוייקות וזאת בלשון המעטה, נתתי את דעתי להודאתו של הנאשם, הגם שזו באה בשלב מאוחר יחסית, לאחר שביהמ"ש הספיק לשמוע חלק ניכר מפרשת התביעה, וכן לדבריו של הנאשם בפניי על חרטתו ועל הצער שהם מנת חלקו מאז שהוא מבין היטב את החומרה שבמעשיו ובהתנהגותו, אך אינני יכול לקבל את עתירת הסניגור לעונש שאליו עתר הסניגור בדמות שנתיים מאסר בפועל בלבד, כל זאת מהנימוקים שאפרט: מדובר בנאשם שאין זו הסתבכותו הראשונה בפלילים, ואין זו הסתבכותו הראשונה בעבירות כנגד פקודת הסמים המסוכנים, כאשר בעברו רשומה עבירה חמורה ביותר של יבוא סם לישראל. באותה פרשה הורשע הנאשם ונדון לעונש של 50 חודשי מאסר בפועל, אף שעברו לא היה מוכתם, ואף שהיה מדובר במאסרו הראשון, כל זאת בשים לב לחומרת המעשים שם, שעה שהנאשם גייס את הנאשם האחר לשמש כבלדר ליבוא סמים לישראל, בשתי הזדמנויות שונות, כאשר בכל הזדמנות יובאו לארץ כ- 26,000 טבליות סם מסוג אם.די.אם.אי. המכונה אקסטזי, סם שנועד להפצה בישראל ויש להניח שהיבוא השני בוצע לאחר שהנאשמים ואחרים עמדו על "הצלחתם" הרבה גם במלאכת היבוא וגם בשיווק הסם, עד אשר הם ביקשו לשחזר סיפור הצלחה זה בשנית, אך למרבה צערם, ולמרבה שמחתו של הציבור, נעצרו הנאשם ושותפו והמשך מעשיהם סוכלו. אין זו אף זו, הנאשם הורשע בשורה ארוכה של עבירות אלימות אותן ביצע כלפי מי ששימשה אשתו דאז, ובגין עבירות אלה הוטל עליו עונש מאסר שרוצה בחלקו בחופף לעונש המאסר שהוטל עליו בגין עבירות הסמים, כך שאין לומר שהנאשם לא ידע את שצפוי לו אם ייתפס ע"י רשויות אכיפת החוק שעה שהוא מבצע עבירות כה חמורות. זאת ועוד; מכמויות הסם שנתפסו בחזקת הנאשם, מנסיבות מעצרו של הנאשם בקרבת מועדוני בילוי, מהאישומים 2 - 5 מהם ניתן ללמוד שהנאשם מכר סמים משך תקופות זמן ארוכות לאותם צרכנים, ניתן ללמוד ולהסיק באופן שאינו משתמע לשתי פנים, שמדובר בנאשם אשר עשה לו מנהג למכור סמים באורח קבע, בזמנים קבועים, לצרכנים קבועים, עד אשר מתקבל הרושם שלנאשם היתה רשימה של צרכנים להם סיפק סמים בין בכתובת מגוריהם ובין במועדוני בילוי, תמורת סכומי כסף גבוהים ביותר. בנסיבות שכאלה אינני יכול לבטל את טיעונה של עו"ד יבין, שהנאשם עסק למחייתו בעיסוק של סחר בסם, כעיסוק קבע שממנו הפיק רווחים גדולים ביותר אשר איפשרו לו, לטענתו, להשתמש בסמים בסכומים גבוהים ביותר. בנסיבות אלה, הרי דבריו של הנאשם בפניי במסגרת הטיעונים לעונש מתגמדים לעומת מעשיו של הנאשם, שהינם בגדר מעשים חוזרים ונשנים, לאחר שבעברו היה מעורב בעבירות חמורות ביותר כנגד פקודת הסמים המסוכנים, עבירות שבגינן ריצה תקופת מאסר ארוכה, אך לא הפיק ממנה את הלקח הראוי. 8. בנסיבות שכאלה, הרי הנסיבות המקלות אינן יכולות לגבור על הנסיבות המחמירות ולבטח לא על האינטרס הציבורי המצדיק ואף מחייב מיצוי הדין עם הנאשם, בהיותו סוחר סמים שהפך את הסחר בסם לעיסוק עיקרי שלו. אם ביהמ"ש העליון קבע נורמת ענישה מחמירה לגבי מי שעוסק בהפצת סמים מסוכנים, אף באורח בלתי קבוע, הרי מקל וחומר שעה שמדובר בנאשם שעסק בהפצת סמים משך חודשים רבים, ועקב מעשיו אלה "סבלו" אותם משתמשים נזקים כספיים גבוהים ביותר, אך סבל זה היה מנת חלקם של רבים אחרים כגון בני משפחתם של אותם צרכנים, חבריהם הקרובים וכלל החברה - ועל כן, ראוי בנסיבות שכאלה להטיל על הנאשם עונש שיהלום את חומרת מעשיו. הסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים אינו מחמיר כלל ועיקר עם הנאשם, גם כאשר מדובר ברף העליון של הסדר הטיעון ויש לזכור את מספרן הרב של עבירות הפצת הסם שבוצעו ע"י הנאשם במשך חודשים רבים, ויש ליתן את הדעת לכמות הסם הנכבדה שנתפסה בחזקת הנאשם בעת מעצרו, כמות שמספיקה להפצה בקרב עשרות משתמשים, כאשר הדבר נמנע מהנאשם רק עקב מעצרו ואף על פי כן, מצאתי ליתן משקל לנסיבות המקלות שפורטו, ומשום אלה אמצה עימו את מלוא חומרת הדין. 9. סופו של דבר, ובבואי לגזור את דינו של הנאשם, לאחר ששקלתי את כל הנסיבות לקולא ולחומרא, ותוך שנתתי את דעתי לסכום הקנס הגבוה שעל הנאשם לשלם במסגרת הסדר הטיעון, סכום קנס שמשקף נאמנה את סכומי הכסף שגרף הנאשם במשך חודשים רבים של עיסוק בסחר בסמים, מצאתי להטיל על הנאשם את העונשים הבאים: א. 45 חודשי מאסר בפועל, שמניינם יחל מיום מעצרו של הנאשם - 14.7.06. ב. 24 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם יעבור תוך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר עבירה מסוג פשע. ג. 6 חודשי מאסר, אך הנאשם לא יישא בעונש זה, אלא אם יעבור תוך 3 שנים מהיום עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית או החזקת כלים. ד. אני מורה על חילוט סכום הכסף שנתפס בחזקת הנאשם בעת מעצרו בסך של 5,100 ש"ח ו- 50 דולר ארה"ב. ה. אני מטיל על הנאשם קנס כספי בסכום של 100,000 ש"ח, כאשר מתוך סכום זה יש לקזז את הסכום של 5,000 ש"ח שהופקד ע"י הנאשם או מי מטעמו, כתנאי להחזרת הרכב לבני משפחת הנאשם, לפי בקשתו. לא ישולם הקנס ע"י הנאשם - ייאסר הוא לתקופה של 20 חודשים. הקנס ישולם ע"י הנאשם ב- 10 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים, בסך של 9,500 ש"ח כל תשלום, כאשר התשלום הראשון יבוצע ביום 1.5.07 ובכל ראשון לחודש שלאחריו. סכום הקנס שהוטל על הנאשם יועבר לקרן למלחמה בסמים, עפ"י הוראות סע' 36 לפקודת הסמים המסוכנים. 10. ניתן צו להשמדת הסמים. זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. שאלות משפטיותסמיםסחר בסמים