מכירת רכב מעוקל

הוגש כתב האישום כולל 18 אישומים שבמסגרתם מפורטת שורה ארוכה של מעשי מרמה, הונאה וזיוף במסגרת קשר פלילי להונות רוכשי רכב פוטנציאליים על ידי מכירה, כביכול, בדרך של מכרז, כלי רכב שעוקלו בהליכי הוצאה לפועל . להלן גזר דין בנושא מכירת רכב מעוקל: גזר דין- לגבי נאשמים 2 ו-3 העובדות וטיעוני הצדדים 1. נאשמים 2 ו-3 הורשעו על פי הודאתם בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, זיוף בנסיבות מחמירות ושימוש במסמך מזויף בניגוד לסעיפים 499(א)(1), 415 סיפא, 415 סיפא (יחד עם סעיף 25) , 418 סיפא ו-420 לחוק העונשין תשל"ז-1977 בהתאמה. כתב האישום כולל 18 אישומים שבמסגרתם מפורטת שורה ארוכה של מעשי מרמה, הונאה וזיוף שנאשמים 2 ו- 3 ביצעו במהלך שנת 2002 במסגרת קשר פלילי שקשרו עם אחרים להונות רוכשי רכב פוטנציאליים על ידי מכירה, כביכול, בדרך של מכרז, כלי רכב שעוקלו בהליכי הוצל"פ . לצורך קידום הקשר הפלילי הנ"ל, התייצג אחד הקושרים, עומר נאסר (להלן: "נאסר") כעורך דין בשם איהב מאייר מרוואת וזאת באמצעות תעודת זהות ותעודת חבר לשכת עורכי דין שזויפו לצורך כך על ידי הקושרים. הקושרים שכרו משרד ברח' ריב"ל 7 בתל-אביב שנחזה להיות משרד עורכי דין, פורסמו מודעות בעיתון שהזמינו את הציבור להציע הצעות לרכישת כלי הרכב בדרך של מכרז, הוצגו בפני הפונים מכוניות שהיו כביכול מיועדות למכירה והתקבלו במרמה מ-16 מתלוננים שונים סכומי כסף גבוהים שהגיעו לסך 600,000₪ בתמורה למכוניות שלא הייתה כל כוונה לספק להם. בנוסף, ניסו הקושרים לקבל במרמה מחלק מהמתלוננים סכום כסף נוסף של 220 אלף ₪. אישום מס' 18 מייחס לנאשמים במסגרת הקשר הפלילי קבלה במרמה של ציוד משרדי מחברת קופיטק-מיכון משרדי בע"מ בשווי של 11,000 ש". 2. נאשמים 2 ו-3 הודו במיוחס להם במסגרת הסדר טיעון, שעל פי תנאיו דהיום עותרים הצדדים להשית על נאשמת 2 מאסר בן חודשיים שירוצה בדרך של עבודות שירות, פיצוי למתלוננים בסך 100,000 ₪ וקנס בסך 10,000 ₪ ואילו על נאשם 3 מאסר בן 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות, פיצוי בסך 100,000 ₪ וקנס בסך 10,000 ש"ח. יצוין בהקשר זה, כי במעמד הטיעונים לעונש, התגלעה מחלוקת בין הצדדים באשר לתנאי הסדר הטיעון, כאשר התביעה סברה שהוסכם על הטלת קנס משמעותי על פי שיקול דעת בית המשפט ואילו ההגנה סברה, כי במסגרת הסדר הטיעון לא נכלל כלל רכיב של קנס. בסופו של יום הסכימו הצדדים, כאמור, לעתור לקנס מוסכם של 10,000 ₪. 3. ב"כ התביעה נימקה את החלטת התביעה להגיע להסדר הטיעון האמור, בחשיבות הקרדינאלית שראתה התביעה לכך שהנאשמים יפצו את המתלוננים בסכום מהותי ויקטינו בכך את הנזק שנגרם להם. עוד נטען, כי אומנם אין ביד התביעה להצביע במדויק מה היה היו מעשיהם הספציפיים של נאשמים 2 ו-3 במסגרת הקשר הפלילי, אך יש אינדיקציה לקבוע, כי חלקם היה קטן יחסית בהשוואה לחלקו של נאסר, מי שכנטען, התחזה לעורך דין מאייר מראוות, השתמש במסמכים מזויפים ואף משך סכומי כסף גבוהים מהבנקים. ב"כ התביעה הוסיפה, כי נגד נאסר הוגש כתב אישום זהה בתוכנו בהליך נפרד (בת"פ 7267/02 בפני כב' השופטת כוחן) לאחר שנעצר בסמוך לאירועים נשוא כתב האישום, הודה מיד בישיבת ההוכחות הראשונה ביום 30.4.03 ונדון ביום 7/10/03 (שלא במסגרת הסדר טיעון), לרצוי עונש מאסר בן 28 חודשים וכן מאסר מותנה (ראה פרוטוקול וגזר דין -מב/3). הובהר, כי בשלב העמדתו של נאסר לדין, זהותם של הנאשמים עדיין לא הייתה ידועה למשטרה, והם אפילו טרם נעצרו ונחקרו. הנאשמים דכאן נחקרו רק בסוף שנת 2003 ותחילת 2004 וכתב האישום הנוכחי הוגש בחודש מאי 2004. 4. באי כוח הנאשמים עתרו לאמץ את הסדר הטיעון בהדגישם את ההלכה הקובעת, שככלל, על בתי משפט לכבד הסדרי טיעון. עוד הדגישו, שהנאשמים, מתוך ציפייה לכיבוד הסדר הטיעון, עשו מאמץ ניכר מבחינתם, חרף מצבם הכלכלי הבעייתי, לגייס את סכום הפיצוי המוסכם ואף הפקידו אותו מראש (מי בקופת בית המשפט ומי בידיו הנאמנות של בא כוחו). ב"כ הנאשמת 2 טען, כי יש לקחת בחשבון לקולא את העובדה שהיא הודתה עוד בחקירתה במשטרה בדבר מעורבותה בפרשה (הגם שהציגה את חלקה כמסייעת בלבד), חשפה את מעשי שותפיה ואף עתידה לשמש עדת תביעה נגד הנאשם 4 שלא הודה במעורבותו ועדיין מתנהל כנגדו הליך הוכחות. צוין, כי הנאשמת היא בת זוגו של נאסר אשר במהלך השנים האחרונות ריצה, כאמור, עונש מאסר בגין מעורבותו בפרשה הנוכחית, כך שהיא נאלצה להתמודד בשנים האחרונות עם חסרונו ועם גידול שתי בנותיה לבד. עוד נטען על ידי ב"כ נאשמת 2, כי יש לקחת בחשבון את נסיבותיה האישיות הקשות של נאשמת 2. על פי הנטען, היא חוותה בחייה שתי טרגדיות קשות, אחת כאשר בתה הקטנה נהרגה בתאונת דרכים בה היה מעורב אחי בעלה, והשנייה כאשר במהלך ההליך הפלילי היא הרתה ולד מת. פרט לכך, בעבר, הנאשמת סבלה ממשברים אישיים ואף חוותה ניסיון התאבדות. כיום, היא סועדת את אמה החולה שמאושפזת בבית חולים כפי שפורט במסמכים רפואיים שהוצגו לעיוני. ב"כ נאשם 3 התייחס בטיעוניו אל חוסר הבהירות המאפיין את כתב האישום לגבי חלקו ומידת מעורבותו של כל אחד מהקושרים, בהדגישו, שבפועל, חלקו של נאשם 3 היה קטן ביותר. עוד הדגיש ב"כ נאשם 3 את חלוף הזמן הרב שעבר מאז המקרה, את גילו הלא צעיר של הנאשם (יליד 1957) ואת הפיצוי המשמעותי שנטל על עצמו לשלם חרף חובותיו הכבדים בהיקף של מיליונים בתיקי הוצל"פ רבים. 5. לנאשמת 2 הרשעה קודמת אחת משנת 1997 בגין עבירות של הונאה בכרטיס חיוב וניסיון הונאה בכרטיס חיוב שבגינן נדונה למאסר מותנה וקנס. לנאשם 3 ארבע הרשעות קודמות, הכוללות תיקים רבים מצורפים, בגין ביצוע עבירות של זיוף בנסיבות מחמירות, קבלת דבר במרמה וקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות. זה לאחרונה הוא נדון בת"פ 4122/05 של בימ"ש שלום בנצרת לריצוי עונש מאסר בן 6 חודשים שירוצה בדרך של עבודות שירות. גזירת הדין: 6. אומר כבר עתה, כי לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים הגעתי למסקנה, כי אין כל הצדקה ואפשרות לכבד את הסדר הטיעון המוצע. לדעתי, העונש המוצע על פי הסדר הטיעון סוטה באופן קיצוני לקולא מסטנדרט הענישה הראוי, הן בהשוואה למקרים דומים והן בהתחשב בנסיבות המקרה הספציפי, כפי שיבואר בהמשך, כאשר מנגד, לא הונחו בפני נימוקים שיצדיקו סטייה כה מהותית מרף הענישה ההולם. 7. אכן, הכלל שנקבע בפסיקה הוא, שהסדרי טיעון יש לכבד בדרך כלל, על רקע הנחת המוצא שהתביעה, כמי שאמונה על שמירת האינטרס הציבורי, תיטיב לאזן בין השיקולים השונים ולבטא נכונה את העמדה העונשית ההולמת את המקרה. כך בדרך כלל, ועם זאת ברי, שבית המשפט איננו בבחינת "חותמת גומי" ומוטל עליו להעביר תחת שבט ביקורתו את שיקול הדעת של התביעה. במצב שבו יש בעונש המוצע, כדי לחרוג משמעותית מרמת הענישה המקובלת, בלא שינתן הסבר משכנע וראוי מטעם התביעה- לא יאשר בית המשפט את הסדר הטיעון. ראוי לצטט בעניין זה את דברי בית המשפט העליון בע"פ 1958/98 פלוני נ' מדינת ישראל, פ"ד נז(1) 577: "בבחינת הסדרי טיעון על ביהמ"ש לאזן בין טובת ההנאה שמעניק הסדר הטיעון לנאשם לבין התועלת שיש בעונש המוצע במסגרת ההסדר לאינטרס הציבור. על ביהמ"ש לבחון את העונש שהיה ראוי אילולא הסדר הטיעון, מידת הוויתור מצד הנאשם לנוכח סיכויי ההרשעה או הזיכוי, קשיי ניהול המשפט, חיסכון בזמן שיפוטי וגם ציפיות הנאשם. ככלל מוטל על ביהמ"ש לאשר הסדר טיעון, אלא אם נוכח כי השיקולים אשר הנחו את התביעה בעריכת ההסדר אינם שיקולים ראויים"(הדגשה שלי). ועוד נאמר: "בית המשפט ידחה הסדר טיעון אם ימצא כי נפל פגם או פסול משמעותי בשיקולי התביעה. הנחת עבודה ראויה היא כי התביעה עומדת בחזקת התקינות והכשרות, ובית המשפט יניח ככלל כי התביעה, כמופקדת על אינטרס הציבור, פועלת בתום לב משיקולים ענייניים". 8. בענייננו, ראוי לציין בראש ובראשונה, כי הנאשמים הודו בשלביו הסופיים של הליך הוכחות ארוך מסורבל ומתיש, לאחר שנשמעו עדויותיהם של מרבית עדי התביעה, למעט 3-4 עדים. מסכת הראיות בכללותה נחשפה בפני בית המשפט, ואין חולק, שלא קשיים ראיתיים נגד נאשמים 2-3 עמדו בבסיס ההחלטה להגיע עמם להסדר הטיעון המוצע. עוד צריך לציין באותו נושא, שהימשכות ההליכים בתיק זה לאורך למעלה מ-3 שנים, שלא כמקובל אצל מותב זה, הייתה בין השאר פונקציה של בקשות דחייה רבות מטעם ההגנה, קושי לתאם מועדי הוכחות מוסכמים עם הסניגורים, אי התייצבות של הנאשמים לדיונים וכיוצא באלה סיבות שגררו ביטול ישיבות הוכחות רבות. בית המשפט נתקל בקושי לקדם ולסיים את ההליך הפלילי, כפי שאף פורט לא אחת בהחלטות ביניים בתיק. בנסיבות אלה, ובמיוחד ביודענו כי הסדר הטיעון נעשה רק עם חלק מהנאשמים, לא ניתן לומר כי התביעה הביאה במניין שיקוליה את החיסכון בזמן השיפוטי. במצב כזה, לא ניתן לזקוף את חלוף הזמן הרב שעבר מעת ביצוע העבירות לטובת הנאשמים ולראות בכך נסיבה לקולת עונשם. כמובן שלא ניתן גם לטעון כיום לטובת הנאשמים, כי חסכו בזמן שיפוטי יקר בזכות הודאתם. 9. ככל שהדבר מתייחס לטיב המעשה, הרי שבפנינו פרשת מרמה חמורה ומתוחכמת, "עוקץ" מתוכנן מראש, שבמסגרתו הונו מספר רב של מתלוננים, כל אחד בסכומים של עשרות אלפי שקלים. מדובר במעשים שהיו פרי תכנון מוקדם, מעשים שבוצעו באופן שיטתי ועקבי, כאשר לכל אחד מהקושרים היה חלק בתפעול מערכת ההונאה המשומנת, למען השגת המטרה המשותפת. אכן, אין אינדיקציה ברורה לומר מה היו מעשיהם המדויקים של נאשמים 2 ו-3 במסגרת הקשר הפלילי, אך בהסתמך על חומר הראיות שהונח בפני, קשה לקבל את טענתם שחלקם היה שולי או מזערי. נקל לראות, כי כל אחד מהקושרים, בניסיון להרחיק עצמו ולמזער את חלקו, בחר בחקירתו במשטרה להטיל את האשמה על זולתו. זאת הסיבה, שאין בסיס ראייתי המאפשר עריכת היררכיה של "בכירות" בין הקושרים השונים. טענת ב"כ התביעה כי הראיות מצביעות על נאסר כעל הדמות הדומיננטית במסגרת הקשר הפלילי, אינה עולה בקנה אחד עם טענות בא כוחו של נאסר בטיעונים לעונש ועם קביעות בית המשפט בגזר דינו, ואף לא עם גרסת נאשמת 2 בהודעתה במשטרה (ת/34), שם הצביעה דווקא על נאשם 3 כמי שהיה הרוח החיה ויוזם המהלך. יהא אשר יהא, ברי שנאשמים 2 ו-3 נטלו חלק פעיל בקשר- ולו מכוח הודאתם בעובדות כתב האישום- נתנו ידם למעשים שבוצעו במסגרת הקשר ואף נהנו מפירות המרמה. עבירות מרמה והונאה בהיקף ובנסיבות מעין אלה מצדיקות, על פי כל קריטריון מקובל, השתת עונש מאסר בפועל משמעותי. לא בכדי, בית המשפט שדן בעונשו של נאסר התייחס בחומרה למעשיו וגזר עליו עונש מאסר בפועל בן 28 חודשים, וזאת, חרף הודאתו המיידית וחרטתו, חרף עברו הפלילי הכמעט נקי, חרף העובדה שניהל אורח חיים נורמטיבי, ולמרות העובדה, שתסקיר שירות מבחן שהתקבל בעניינו המליץ שלא להשית עליו מאסר ממושך. כלל אחידות הענישה, כמו גם שורת ההיגיון והצדק, מחייבים, כי בעת גזירת דינם של נאשמים 2 ו-3 יעמוד בפני בית המשפט כמדד וכסמן העונש שגזר בית המשפט על נאסר, שותפם של הנאשמים, מי שהורשע באותן עבירות ממש במסגרת כתב אישום זהה בתוכנו. על התביעה מוטלת החובה לנמק ולהצדיק את הפער הניכר בין העונש שהוטל על נאסר לבין העתירה לעונשם של נאשמים 2 ו-3 על פי הסדר הטיעון. 10. איני מזלזלת בחשיבות שראתה התביעה להשבת חלק מכספי המרמה, תוך הקטנת הנזק שנגרם למתלוננים, ועם זאת, יש לשמור על איזון ופרופורציה. לא רק שפיצוי המתלוננים אינו יכול להוות שיקול בלתו אין, שיקול שלאורו מתגמדים שיקולי ענישה אחרים, אלא שבמקרה שלפנינו מדובר בפיצוי חלקי בלבד, שלא רק שאין בו כדי לחסוך מהמתלוננים את הצורך להגיש הליך אזרחי במטרה להפצות על מלוא נזקיהם, אלא שמדובר בפיצוי שניתן בחלוף חמש שנים מקרות האירוע, בערך נומינלי, כאשר לאורך כל אותה תקופה לא גילו הנאשמים כל נכונות להשיב למתלוננים את כספם. אסור גם לשכוח, שלפחות ככל שהדבר נוגע לנאשם 3, כבר תלויות ועומדות כנגדו תביעות אזרחיות מצד חלק מהמתלוננים, ונמצא, כי ההקרבה שהוא מקריב בנכונותו לפצות את המתלוננים בחלק קטן מסכום המרמה הכולל - אינה הקרבה גדולה מידי. 11. אם להתייחס לנסיבותיהם האישיות הרלוונטיות של נאשמים 2 ו-3 בהשוואה לנסיבותיו של נאסר, כפי שפורט בגזר דינו, קשה לראות כיצד ניתן לאבחן דווקא את הנאשמים לקולא. לגבי נאשם 3, לא רק שאין לדבר על נימוקים אישיים מיוחדים, הרי שנקל לראות, כי לעומת נאסר- שעברו הפלילי היה כמעט נקי והוא הוגדר כאדם נורמטיבי- הרי שלנאשם 3 הרשעות קודמות בגין עבירות זיוף ומרמה ואף נגזר עליו לא מכבר עונש מאסר בדרך של עבודות שירות. אשר לנאשמת 2, אומנם אין להתעלם מהנסיבות השונות שפורטו בדברי בא כוחה, ועם זאת אסור לשכוח, כי המסמכים הרפואיים בדבר מצבה הנפשי הבעייתי התייחסו לתקופה בה הייתה בת 22 (כיום היא בת 40) וגם מחלת אמה אינה עניין חדש. מן הראיות עולה, כי כבר בתקופה הרלוונטית לביצוע העבירות אמה של הנאשמת הייתה חולה והנאשמת היא זו שניהלה בפועל את משרד עורכי הדין שלה. עיננו הרואות, שלא ניתן להצדיק הקלה בעונשם של נאשמים 2 ו-3, בהשוואה לעונש שהושת על נאסר, בזכות נסיבות אישיות מיוחדות שעומדות להם. 12. אם לא די בכל אלה, הרי שהקנס שמבקשים הצדדים להשית על הנאשמים במסגרת הסדר הטיעון הוא קנס מינימלי בנסיבות העניין, קנס שאינו הולם את היקף המרמה ואינו מבטא איזון ראוי כנגד "ויתור" התביעה על עתירה לעונש מאסר ממשי. לא בכדי, עתרה באת כוח התביעה להשתת קנס משמעותי על פי שיקול דעת בית המשפט, עד שנוכחה לדעת, שרכיב הקנס כלל לא נכלל בהסדר הטיעון שהציגה קודמתה בבית המשפט. 13. הסדר הטיעון המוצע, לא רק שהוא חורג באופן קיצוני מהעונש שהושת על נאסר שותפם של הנאשמים לעבירה- ללא הצדקה ובלא שניתן לערוך אבחנה של ממש בינם לבינו- לא רק שהוא חורג קיצונית מרמת הענישה המקובלת, אלא שהוא מהווה לטעמי מסר עונשי שלילי ולא אוכל, כאמור, לכבדו. לצורך גזירת דינם של הנאשמים לא ניתן בכל זאת להתעלם מכך שהנאשמים הודו במסגרת הסדר טיעון והייתה להם ציפייה מסוימת כי הסדר זה יכובד (הגם שהובהר להם ברורות שבית המשפט אינו כפוף להסדר הטיעון). במצב שבו בית משפט אינו מכבד הסדר טיעון, הוא אינו נוהג בדרך כלל למצות את מלוא כובד הדין עם הנאשמים. כמו כן אתחשב לצורך גזירת הדין בעובדה שהנאשמים הפקידו סכום כסף לא מבוטל לטובת פיצוי המתלוננים. רכיב ממוני זה צריך להילקח בחשבון באיזון הכולל. אשר לנאשמת 2, אתחשב בנסיבותיה האישיות וכן בעובדה שמראש, על פי הסדר הטיעון, הייתה נכונות להקל בדינה יחסית לנאשם 3. אלמלא השיקולים והאיזונים שפורטו לעיל- היה ראוי להשית על הנאשמים עונש חמור בהרבה, בסדר גודל העונש שהושת על נאסר. 14. סיכומו של דבר, לאור כל האמור לעיל, אני מטילה על הנאשמים את העונשים הבאים: לגבי נאשמת 2: א. מאסר למשך 10 חודשים. ב. מאסר על תנאי למשך 12 חודשים שהנאשמת לא תעבור את העבירות בהן הורשעה במשך 3 שנים מיום שחרורה ממאסר. ג. פיצוי לטובת המתלוננים בסך 100,000 ₪. הסכום שהופקד בידיו הנאמנות של עו"ד אורינוב יופקד במזכירות בית משפט תוך 24 שעות מהיום ויחולק בין המתלוננים השונים על פי רשימה שתועבר על ידי הפרקליטות למזכירות בית המשפט בתוך 7 ימים. לגבי נאשם 3: א. מאסר למשך 15 חודשים. ב. מאסר על תנאי למשך 12 חודשים שהנאשם לא יעבור את העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר. ג. פיצוי לטובת המתלוננים בסך 100,000 ₪. הסכום שהופקד בקופת בית משפט לטובת המתלוננים יחולק בין המתלוננים השונים על פי רשימה שתועבר על ידי הפרקליטות למזכירות בית המשפט בתוך 7 ימים.מכירת רכברכבעיקול