בית המשפט ציין כי הנאשמים נתפסו עם כמות גדולה של למעלה מ- 50 ק"ג סמים מסוג קנאבוס, על כן יש צורך להרתיע נאשמים אלה ואחרים כמותם מלבצע עבירות כאלה בעתיד. בעניין זה פסק בית המשפט העליון כי הצפת המדינה בכמויות גדולות של סם, מעשה שהולך ומתרחב, יכולה להיבלם רק על-ידי עונשים מרתיעים ומשמעותיים. מי שנגרר אחרי מעשי עבירה המסכנים חיי אדם בצורה מפליגה, צריך לדעת אל נכון, כי אם ייתפס יטופל עניינו בכל חומרת הדין. לעומת זאת, שני הנאשמים הם בחורים צעירים בעלי עבר נקי לחלוטין. בית המשפט גזר על כל אחד מן הנאשמים את העונשים הבאים: מאסר בפועל - התקופה שבה שהו במעצר. מאסר על תנאי למשך 36 חודשים קנס כספי על כל אחד מן הנאשמים בסך -.25,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. להלן גזר דין בנושא עונש על אחזקת סמים: גזר דין 1. גזר הדין בתיק זה התעכב, בשל קיום דיון נפרד (בהסכמת הצדדים) לענין חילוט כלי רכב שאמור היה להתקיים ביחד עם הטיעונים לעונש, כעולה מתקנה 4(ג) לתקנות הסמים המסוכנים (סדרי לענין חילוט רכוש), התש"ן-1990. 2. בכתב האישום המתוקן יוחסו לנאשמים העבירות הבאות: באישום הראשון: סחר בסם מסוכן - עבירה לפי סעיף 13+19א לפקודת הסמים המסוכנים )נוסח חדש), התשל"ג - 1973 (להלן - פקודת הסמים). באישום השני: קשירת קשר לפשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין התשל"ז - 1977. באישום השלישי: המסתייע ברכבו לפשע - עבירה לפי סעיף 43 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א - 1961. 3. א. תחילה כפרו הנאשמים בעבירות שיוחסו להם בכתב האישום המקורי. לאחר שנשמעו 5 עדי תביעה, הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו חזרו בהם הנאשמים מן הכפירה בכתב האישום המקורי, הודו והורשעו בכל העבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן. ב. בהסדר הטיעון הוסכם כי ב"כ המאשימה תבקש להטיל על הנאשמים 4 שנות מאסר בפועל וב"כ הנאשמים יבקש להטיל על הנאשמים שנה מאסר בפועל. כמו כן, הוסכם כי יוגש תסקיר מבחן לגבי הנאשמים. עוד הוסכם, כי הטיעון לעונש יהיה פתוח באשר למאסר על תנאי, קנס וחילוט כלי הרכב. 4. חילוט הרכב א. אלה בתמצית טיעוני המאשימה ב"כ המאשימה ביקשה בכתב האישום לחלט את שני כלי הרכב הבאים: רכב סיאט דוקאטו מספר 05-861-54 (להלן - הפיאט) ורכב ג'יפ איזוסו מספר 18-380-37 (להלן - הג'יפ). מכיון שלרכב הפיאט לא היו טוענים לבעלות הרי שניתן לחלטו. באשר לג'יפ הוגש תצהיר על ידי מוחסן קהמוז - אחיו של נאשם 1 שטוען לבעלות ברכב וב"כ הצדדים העלו טענות לחילוט רק בקשר לרכב זה. לדברי ב"כ המאשימה, הטוען לבעלות בג'יפ הרשום כיום על שמו, ביצע עסקת חליפין של כלי רכב אחר שהיוותה חלק מהאמצעים למימוש קניית הרכב. לדברי ב"כ המאשימה הדרך שבה נעשתה עסקת החליפין, אינה מתיישבת עם ניסיון החיים והשכל הישר, כי המצהיר לטענתו, לא ידע על מה הוא חתם בעסקת החליפין, הסכומים שנרשמו במסמכים לא נבדקו על ידו, והוא לא זכר את הסכומים המדויקים ששילם עבור הג'יפ. כמו כן, הג'יפ משמש את כל בני משפחתו של הטוען לבעלות ברכב, כולל נאשם 1 ועובר מיד ליד בין בני המשפחה. הטוען לבעלות בג'יפ הצהיר כי הוא היחיד בבית שאינו נוטל חלק בעבירות הסמים וכי הוא "הקופה" בבית ולכן אין פלא, לטענת ב"כ המאשימה, שהג'יפ נרשם על שמו בסופו של יום, אך משמש למעשה את כל יתר בני המשפחה אשר עוסקים בעבירות הסמים. ב. אלה בתמצית טיעוני הסניגור ב"כ הנאשמים התנגד לחילוט הג'יפ וטען כי המבקש הוא הבעלים של הג'יפ וכי רכבו שימש את הנאשמים לביצוע העבירה ללא ידיעתו. עוד טען ב"כ הנאשמים כי הג'יפ נרכש בעסקת "טרייד אין" שהמבקש היה צד לה, ובמסגרתה נרכש הג'יפ בתמורה לרכב מסוג טויוטה וכן הוסף סכום כסף נוסף על ידי המבקש. ב"כ הנאשמים טען עוד כי המבקש ללא עבר פלילי ומשתכר מעבודות חקלאות והכספים עבור הג'יפ שולמו מעבודתו הנ"ל. העובדה כי קיימים הפרשים בין הסכומים של שני כלי הרכב בעסקת החליפין שבוצעה, קשורה כנראה לאינטרסים של בעל מגרש המכוניות והכתוב בזכרון הדברים אינו משקף את הסכומים ששולמו בפועל. ב"כ הנאשמים טען עוד כי נאשם 1 לקח את הרכב ללא רשותו של המבקש - הטוען לבעלות - ואי חקירתו בעניין זה על ידי ב"כ המאשימה, מצביעה על כך שהתובעת אינה חולקת על הנחה זו. לעניין הבקשה להחזרת הרכב שהוגשה על ידי אחותו של המבקש, ציין ב"כ הנאשמים כי אין זה מעלה, או מוריד לעניין בקשת החילוט ואין בה כדי להשפיע על זכויותיו הקנייניות של המבקש ברכב. 5. לאחר שמיעת הצדדים נראה לי כי אין מקום לחלט את הג'יפ. הטוען לבעלות בג'יפ נחקר על תצהירו, הוא ללא עבר פלילי, עובד ומפרנס את משפחתו ולמעשה מנהל את ענייני הכספים במשפחה. מחקירתו נוצר הרושם כי חיי אחיו -מתנהלים במעגלי פשע וסמים. הטוען לבעלות בג'יפ הוכיח כי הג'יפ רשום על שמו וכי בוצעה עסקת החליפין. אמנם זיכרון הדברים שהציג הראה סכומים שונים מהנאמר בתצהירו וכל העסקה מעוררת מחשבות ונגועה לפחות בחשדות להעלמות מס. חשדות אלה יכולה המאשימה להעביר לטפול הגורמים המוסמכים לכך. ברם, למרות החשדות, לא הוכח שהטוען לזכות בג'יפ ידע אודות השימוש שנעשה בג'יפ על ידי הנאשמים. משום מה הטוען לזכות ברכב, לא נחקר על כך על ידי ב"כ המאשימה ואין לה להלין אלא על עצמה. התוצאה היא כי האמור בסעיף 6 לתצהירו של הטוען לבעלות בג'יפ לא הופרך. לפיכך, אני מצווה להחזיר את הג'יפ לטוען לבעלות בו - מחמוד קהמוז - שהציג רשיון שהג'יפ רשום על שמו ומסמכים המעידים על עסקת חליפין שבצע עבור רכב זה תמורת רכבו הישן. 6. התמונה העולה מכתב האישום הנאשם מס' 1 מתגורר בכפר עג'ר אשר נמצא בשטח מדינת ישראל וגובל בשטח מדינת לבנון. ביתו של נאשם מס' 1 שוכן פיזית בתוך לבנון אך הוא נחשב תושב ישראל. עובר לתאריך 12.06.03 קשרו הנאשמים קשר לבצע עסקת סחר בסם מסוכן מסוג קנאבוס. במהלך חודש יוני 2003, הובאו מלבנון, שני תיקים שהכילו סם מסוכן מסוג קנאבוס במשקל כולל של 50,280 ק"ג. התיקים הוחבאו בחצר ביתו של נאשם מס' 1. לשם קידום הקשר, נפגשו הנאשמים עובר לתאריך 12.06.03 מספר פעמים בביתו של נאשם מס' 1 ובאחת הפגישות החליטו לרכוש רכב אשר באמצעותו יבריחו את הסמים מכפר עג'ר. הנאשם מס' 2 רכש את רכב הפיאט ובעזרת לוח מתכת וברגים סגר את הפתח בין שלד המכונית לארגז המשא לשם איכסון הסמים. בתאריך 21.06.03, הגיע נאשם 2 לביתו של נאשם 1 במכונית הפיאט. הנאשמים איכסנו את הסמים בפיאט וסיכמו כי נאשם 2 ינהג בפיאט ואילו נאשם 1 ומוחמד חדר יסעו לפניו בג'יפ על מנת שיוכלו לוודא כי הדרך פנויה ממחסומי משטרה. נאשם מס' 2 ונאשם מס' 1, יחד עם מוחמד חדר, יצאו מן הכפר בדרכם לתל אביב. השלושה נעצרו לאחר זמן קצר במחסום משטרה כשהם מחזיקים ברשותם במכונית הפיאט סם מסוכן מסוג קנאבוס מחולק לחמישים אריזות נפרדות במשקל 50.280 ק"ג. 7. טיעוני המאשימה לעונש בטיעוניה לעונש ציינה ב"כ המאשימה כי גילם הצעיר של הנאשמים ועברם הנקי יכול לשמש כנסיבה לקולא, ברם, הודאתם של הנאשמים בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום באה לקראת סיום פרשת התביעה, ולפיכך אין בה כדי להוות נימוק משמעותי לקולא. לדבריה, החזיקו הנאשמים כמות גדולה של סם מסוכן שהייתה בדרכה לתל אביב לשם הפצה, וקשרו קשר לביצוע עבירת הסחר עוד כשהסמים הגיעו מלבנון דרך כפר עג'ר, מקום מגוריו של נאשם מס' 1. ב"כ המאשימה ציינה כי רכישת הפיאט מצביעה בעבירה זו על תכנון מוקדם, תחכום וחשיבה מראש על הפרטים, דבר הבא לידי ביטוי גם בהכנת "הסליק" והטענת הסמים בו. לדבריה, העובדה כי אין יודעים עד היום מי היה אמור לרכוש את הסמים ומי הם ספקי הסמים גם עובדות אלו מהוות נסיבות לחומרא. עוד הוסיפה ב"כ המאשימה כי מתסקיר המבחן עולה שנאשם מס' 1 לכאורה לוקח אחריות על מעשיו ומודע למשמעות התנהגותו ולתוצאותיה וכי בצע כסף היה בראש מעיניו. לגבי נאשם מס' 2 ציינה ב"כ המאשימה כי נסיבותיו האישיות אכן קשות ולמרות שהוא לוקח אחריות מלאה על מעשיו נמנע שירות המבחן מהמלצה טיפולית. ב"כ המאשימה ביקשה להטיל על הנאשמים - עונש של 4 שנות מאסר בפועל - אף שבמדרג הענישה, עונש זה אינו מצוי ברף הגבוה - קנס כספי משמעותי, משום שהעבירות נעברו לשם בצע כסף, מאסר על תנאי מרתיע וכן חילוט כלי הרכב. 8. בסיכומיו לעונש, טען ב"כ הנאשמים כי שני הנאשמים הודו, בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, לפני שנשמעו ראיות מהותיות בתיק. לדבריו, יש להתייחס להודאתם כהודאות שניתנו כמעט בתחילת המשפט ולהתחשב בעובדה כי נעשה שינוי מהותי בכתב האישום. ב"כ הנאשמים טען כי מדובר במעידה חד פעמית וכי יש לתת משקל רב לגילם הצעיר של הנאשמים, לרקע המשפחתי ממנו הם באים ולעובדה כי הנאשמים היו במעצר בתנאים קשים במשך שנה מתאריך 22/06/03 ועד לתאריך 17/06/04 ומאז ועד היום הם נמצאים במעצר בית. לגבי נאשם מס' 1 ב"כ הנאשמים טען בתגובה כי הוא הביע חרטה, הודה שטעה, לוקח אחריות על מעשיו ומבין את החומרא שבהם. לפיכך, ביקש ב"כ הנאשמים להסתפק ברף הנמוך של הענישה - לא להחזיר את הנאשמים לכלא ולא להטיל עליהם קנס. 9. תסקיר שירות המבחן א. נאשם מס' 1 התסקיר התבסס על שיחה שנערכה עם הנאשם ומהיכרות עמו ועם בני משפחתו בזמן חקירת המעצר. מן התסקיר עולה התמונה הבאה: הנאשם בן 20, בן הכפר עג'ר, רווק, משפחתו מונה כ- 14 נפשות, הורים ו - 12 ילדים, הנאשם הוא הילד העשירי. אביו בן 61, עבד כקבלן בניין. מזה כ - 20 שנה אינו עובד בשל בעיה רפואית בגב. אימו, בת 51, עקרת בית. הנאשם מתאר את משפחתו כמלוכדת, המנהלת אורח חיים קולקטיבי, כשקשריהם קרובים והדדיים. האח הבכור מהווה דמות הורית סמכותית ובעל השפעה משמעותית בשיקולים וקבלת החלטות כלכליות ותפקודיות במשפחה. האח הבכור עובד בבית אריזה וקבלן לעבודות חקלאות, עמו עובדים חלק מהאחים. לנאשם שני אחים המרצים מאסר בגין סחר בסמים. הנאשם בעל השכלה של 12 שנות לימוד. לדבריו, עשה את מרבית בחינות הבגרות עד למעצרו הנוכחי ולכן לא השלים את יתר הבחינות. הנאשם תיכנן ללמוד לימודים אקדמאים בסוריה. הנאשם ציין כי מגיל צעיר עבד בחקלאות ובכל עבודה מזדמנת למרות היותו תלמיד וזאת כדי לסייע כלכלית למשפחתו. שירות המבחן ציין כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו ולדבריו לא נתן את הדעת לחומרת העבירות, אולם כיום מבין את משמעותן והשלכותיהן. הנאשם הביע חרטה על התנהגותו והציג עצמו כבחור צעיר שטעה. הנאשם אינו משתמש בסמים ומכאן שהתנהגותו לא בוצעה על רקע דפוסי התמכרות. הנאשם ציין כי למרות ששנים מאחיו מעורבים בעבירות של סחר בסמים, מרבית בני משפחתו מנהלים אורח חיים נורמטיבי, מגנים את התנהגותו ורואים בעבירות פגיעה בכבוד המשפחה. הנאשם חש בושה ואכזבה מהתנהגותו, מקלות דעתו וחוסר בגרותו ואף חש כי הוסיף על הכאב שמשפחתו חוותה לנוכח הסתבכותם של אחיו עד כדי נידוייו מצד האב. התרשמות שירות המבחן היא כי הנאשם הוא בחור משכיל שנוהג לרוב בבגרות ובאיפוק. השיקול הכספי בעבירות היה המנחה העיקרי, שכן לנוכח אישיותו והעובדה ששנים מאחיו מרצים מאסר בגין סחר בסמים, היה מודע למשמעות מעשיו ולתוצאות הכרוכות בכך. עם זאת, בשל גילו הצעיר נתון להשפעות חיצוניות ובעל רצון להתנסויות ואתגרים. התרשמות שירות המבחן היא כי מעצרו הממושך של הנאשם וההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו, תרמו לפיתוח התובנה של הנאשם לחומרת התנהגותו והבעת חרטה. שירות המבחן נמנע ממתן המלצה טיפולית כלשהי בעניינו, לנוכח התרשמותו מהעדר נזקקות טיפולית ואופי העבירה. ב. נאשם מס' 2 התסקיר מבוסס על 2 פגישות עם הנאשם וכן על הכרות קודמת עמו מחקירת מעצר שנערכה אודותיו לפני כ- 3 חודשים. מן התסקיר עולה התמונה הבאה: הנאם בן 20, ממוצא דרוזי, מתגורר בכפר מסעדה ב רמת הגולן, כיום בתנאי מעצר בית בבית אמו ובעלה. רווק, סיים 12 שנות לימוד, עד למעצרו עבד בתחום הבניין. הוריו של הנאשם התגרשו לפני כ - 20 שנה כשאמו היתה בהריון עמו. הוא גדל כבן יחיד עם אמו שנשאה בשנית לפני כשנתיים ומטפלת כיום בשני ילדים נוספים. האב, עובד בבניין בטפסנות, נשוי בשנית ונולדו לו 3 בנות. אמו בת 37 ואינה עובדת. בילדותו גדל הנאשם עם אמו בבית בן דודה. הקשר עם אביו היה רופף למרות שהנאשם חפץ ביחסים עם אביו ולדמות אבהית בחייו. בן הדודה של אמו, שנפטר לפני כ - 4 שנים, היווה עבורו תחליף לדמות האב. עם פטירתו הנאשם עבר משבר עמוק המלווה בתחושת בדידות וללא כל תמיכה והכוונה של דמות שעליה הוא סומך. לאחר פטירת בן דודו עבר הנאשם להתגורר בבית אביו אשר בנה לו חדר בחלקת אדמה שברשותו, סמוך לביתו, כמקובל על פי מנהגי החברה. כאשר עבר הנאשם להתגורר בדירה אותה בנה לו אביו, נדרש לשלם על הבניה, דבר שהעלה את כעסו ואת הבלבול הרב בו היה נתון. הנאשם נחל אכזבה רבה מאביו. הנאשם תאר את המריבות עם אביו והאכזבה הרבה ממנו כמו כן את מות בן דודו שהותירו ללא דמות מכוונת ותומכת והיעדר תמיכה כלכלית ואשר גרמו לו לאיבוד שיקול דעת סביר שהתבטא בתפקודו באתה עת, דבר שהוביל לביצוע העבירות. לנאשם אין הרשעות קודמות והוא לקח אחריות מלאה על מעשיו בקשר לעבירה הנידונה. הנאשם מודע לחומרת העבירה, הביע חרטה מלאה על ביצועה. התרשמות שירות המבחן היא שמדובר בבחור צעיר, ילדותי שגדילתו ללא אב ופטירה במפתיע של דמות שאימץ ככזו וכן המצב הכלכלי בבית ונשואי אמו, הוסיפו והעצימו את תחושת הבדידות של הנאשם משאר בני הכפר ואת התחושה כי עליו לדאוג לעצמו. שירות המבחן נמנע ממתן המלצה טיפולית כלשהי בעניינו וזאת בשל חומרת העבירה והעדפת ההיבט החברתי על הפרט. 10. דבר הנאשמים הנאשמים הביעו צער וחרטה על מעשיהם. 11. א. מדובר בעבירות חמורות מאוד שהפכו להיות מכת-מדינה ושומה על בתי- המשפט לנקוט במדיניות ענישה מחמירה ולהעביר מסר חד וברור, על-מנת לבער נגע זה מחברתנו. הכרח הוא כי בתי המשפט יצטרפו לאלה העושים מלאכתם קודש לביעור נגע הסמים המסוכנים, בכל דרך אפשרית. בעניין זה כתב כב' השופט י. קדמי: "עונש הולם למחזיקי סמים שלא לשימוש עצמי - קרי: למשולבים במערך ההפצה מכוון לקבוע בהכרת הכל את החומרה היתרה שאנו מייחסים להפצת הסמים, ולהרתיע עבריינים בכוח מלשלוח ידם בפעילות ההפצה. שתי תכליות מרכזיות אלו ניתן להשיג רק על ידי הטלת עונשים חמורים". [ראה ע"פ 966/94 אמזלג נ' מדינת ישראל, תק-על 95(4), 176]. ב. הנאשמים נתפסו עם כמות גדולה של למעלה מ- 50 ק"ג סמים מסוג קנאבוס, על כן יש צורך להרתיע נאשמים אלה ואחרים כמותם מלבצע עבירות כאלה בעתיד. בעניין זה פסק בית המשפט העליון: "הצפת המדינה בכמויות גדולות של סם, מעשה שהולך ומתרחב, יכולה להיבלם רק על-ידי עונשים מרתיעים ומשמעותיים. מי שנגרר אחרי מעשי עבירה המסכנים חיי אדם בצורה מפליגה, צריך לדעת אל נכון, כי אם ייתפס יטופל עניינו בכל חומרת הדין." [ע"פ 6029/03 - מדינת ישראל נ' גולן שמאי פ"ד נח(2), 734]. 12. לעומת הדברים האמורים לעיל, יש להביא במנין השיקולים בענין שלפנינו גם את הדברים הבאים: א. שני הנאשמים הם בחורים צעירים בעלי עבר נקי לחלוטין. ב. כתב האישום תוקן בצורה משמעותית והנאשמים הודו בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום המתוקן ובכך חסכו זמן שיפוטי יקר. ג. למרות החלטה על שחרורם שהו הנאשמים במעצר כמעט שנה, מכיוון שלא יכלו לקיים את תנאי השחרור ומאז שחרורם הם מצויים במעצר בית מלא. 13. לאור כל האמור לעיל ולאחר ששקלתי את מכלול טענות הצדדים לחומרא ולקולא ובהתחשב בהודאתם של הנאשמים, על אף שבאה לאחר שהעידו 5 עדים וכן בנסיבות לקולא המפורטות בסעיף 12, אני גוזר על כל אחד מן הנאשמים את העונשים הבאים: א. מאסר בפועל - התקופה שבה שהו במעצר. ב. מאסר על תנאי למשך 36 חודשים והתנאי הוא שבמשך 3 שנים מהיום לא יעברו הנאשמים עבירה כלשהי מן העבירות בהן הורשעו בתיק זה, או עבירה אחרת כלשהי מפקודת הסמים, או עבירה אחרת כלשהי מסוג פשע. ג. קנס כספי על כל אחד מן הנאשמים בסך -.25,000 ₪ או 5 חודשי מאסר תמורתו. ד. רכב הפיאט יחולט והג'יפ יוחזר לבעליו - מחמוד קהמוז. 14. הנאשמים יעצרו היום וישוחררו רק לאחר תשלום הקנס. 15. זכות ערעור תוך 45 יום. החזקת סמיםסמים