להלן פסק דין בנושא השלמת שעות נוספות בהסכם קיבוצי: פסק דין השופט יגאל פליטמן 1. פתח דבר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב (השופט שמואל טננבוים ונציגי הציבור מר רמי נחום ומר שמואל כהן; סך 247/06), אשר קיבל את טענת המשיבים ל"הפרת הסכם קיבוצי מיוחד בנוגע לחישוב השלמת שעות נוספות מובטחות", בהתייחס לשתי תוספות שכר - "תוספת מוצ"ש" ו"תוספת נסיעה". 2. הרקע לסכסוך הקיבוצי על פי פסק דינו של בית הדין האזורי "רקע על יחסי העבודה בין הצדדים חלים, בין היתר, ההסכמים הקיבוציים הבאים: א. הסכם קיבוצי מיוחד מיום 12.9.82 (להלן - הסכם סדר צילום). ב. הסכם קיבוצי מיוחד מיום 23.6.00 (להלן - 2000). ג. הסכם קיבוצי מיוחד משנת 1986 (להלן - הסכם 86). ד. הסכם קיבוצי מיוחד מיום 1.1.91 (להלן - הסכם 90). ה. הסכם קיבוצי מיוחד מיום 6.8.85 (להלן - הסכם 85). הסכם סדר צילום שעניינו הבטחת זכויות עובדים עקב הכנסת ציוד דפוס מתקדם, קובע בסעיף 12 שכותרתו "הבטחת הכנסה - שעות נוספות": "החל מתחילת שנת צינון מתחייב צד א' להבטיח לעובדים אפשרות עבודה בשעות נוספות והכנסה ממנה אשר לא תפול מההכנסה מהעבודה בשעות נוספות שהיתה קיימת לפני הפעלת הציוד ואשר תחושב באופן מפורט להלן בסעיף זה. העובדים מתחייבים לעבוד בשעות נוספות אלו לפי צרכי המפעל". בהמשך הסעיף מפורטים פרטי תשלום זה שמשמעותו השלמת הכנסה משעות נוספות וכן מפורטים דרכי חישובו. בהסכם 2000 נקבעו מחדש הוראות הדנות בהבטחת הכנסה משעות נוספות אשר זה לשונן: "13. ידיעות אחרונות מתחייב ליתן לעובדים המובטחים המפורטים בנספח א' הכנסה מעבודה בשעות נוספות, לפי הכללים שיפורטו להלן בפרק זה. 14. לכל עובד מהעובדים המובטחים תובטח מכסה של שעות נוספות שהתגמול בגינם הוא כשל 100 שעות עבודה רגילות לחודש (להלן - "מכסת השעות החודשיות"). ................ 16. בחינת מכסת ההכנסה החודשית תיעשה אחת לחודשיים באופן שבחודש הראשון ישולם לעובדים המובטחים עפ"י שעות נוספות שעבד העובד בפועל, ואילו הפרשים אם יגיעו לעובד ישולמו בחודש שלאחריו וחוזר חלילה. 17. אם ידיעות אחרונות יציע לעובד במשך החודשיים הקובעים פחות שעות עבודה ממכסת ההכנסה הדו חודשית, תשולם לעובד השלמה למכסת ההכנסה החודשית מעבודת שעות נוספות, אף על פי שלא עבד אותן. ................. 19. תכנון העבודה בשעות נוספות יעשה על ידי ידיעות אחרונות בהתאם לצורכי העבודה. ידיעות אחרונות ישבץ כל עובד מהעובדים המובטחים לעבודה בשעות נוספות לפי צרכי העיתון, באופן שההכנסה מהעבודה בשעות אלה, לא תפחת ממכסת ההכנסה החודשית מעבודה בשעות נוספות. .................... .................... 27. למען הסר ספק מוסכם ומוצהר, כי כל סכום שישולם לעובדים להבטחת הכנסה משעות נוספות, דינן יהיה כתשלום בעד שעות עבודה נוספות בפועל ולא ישולמו בגינן הפרשות לפנסיה ופיצויי פיטורים". בסעיף 7 להסכם 86 שכותרתו "תוספת מוצ"ש" נקבע: "לעובדים במוצאי שבתות ומוצאי חגים תשולם תוספת מיוחדת בשיעור 3 שעות עבודה בתעריף 200%. תוספת זו תשולם בגין עבודת משמרת תיקנית מלאה, ובגין שעות נוספות באורך של משמרת תיקנית" (להלן - תוספת מוצ"ש). סעיף 14 להסכם 90 קובע תחת הכותרת "שעת נסיעה": "עובד שיעבוד משמרת לילה ויעבוד שעות נוספות יקבל השתתפות בשעות נסיעה כדלהלן: א. עבד שעה נוספת אחת לפחות - יקבל חצי שעה בתעריף 200%. ב. עבד שתי שעות נוספות לפחות - יקבל שעה אחת בתעריף 200%" (להלן - תוספת נסיעה). 3. המחלוקת סעיף 13 להסכם 2000 מבטיח גמול כספי בגין שעות נוספות לעובדים המובטחים בשווי של 100 שעות רגילות. "אם ובמידה והמשיבים אינם מספקים לעובדים המובטחים את מכסת השעות הנוספות המלאה, זכאים העובדים המובטחים לקבל תשלום עבור אותן שעות נוספות שלא הוצעו להם עד לגובה המכסה הקבועה בהסכם 2000. בפועל לוקחים המשיבים בחשבון מכסת השעות הנוספות שבוצעו בפועל גם את התשלומים בגין תוספת מוצ"ש (סעיף 7 להסכם 86) וגם את התשלומים בגין תוספת נסיעה (סעיף 14 להסכם 90). על פי חישוב זה מוסיפים המשיבים שלוש שעות למספר השעות הנוספות שבוצעו בפועל. תוצאת החישוב זו הינה, כי לעובד משתלמת השלמת שעות נוספות בשיעור קטן יותר. נתונים אלו אינם שנויים במחלוקת בפנינו. הצדדים חלוקים בשאלה האם שיטת חישוב זו עולה בקנה אחד עם ההסכמים הקיבוציים או שמא מנוגדת להם". 4. פסק האזורי א. הסכם 2000 קובע מסגרת של 100 שעות עבודה נוספות בחודש עבור כל עובד מהעובדים המובטחים. תנאי להחלת הוראות הבטחת ההכנסה על העובד הינו נכונותו לעבוד את כל אותן שעות נוספות אשר יוצעו לו על ידי המשיבים. ככל שהמשיבים אינם מציעים לעובד את מלוא אותן שעות עבודה נוספות, זכאי העובד לקבל תמורה גם בגין אותם שעות אשר היה מוכן לעבוד בהן אך לא הוצעו לו על ידי המשיבים. מדובר איפוא בהסדר הדן בשעות עבודה נוספות בפועל המובטחות לעובד ובפיצוי בגין אי מתן אותן שעות. תכלית הוראות הבטחת ההכנסה בהסכם 2000, הינן הבטחת תשלום השווה ל-100 שעות עבודה, הנוספות לשעות העבודה הרגילות אולם בתגמול השווה לשעת עבודה רגילה. שתי התוספות האחרות, היינו תוספת מוצ"ש ותוספת נסיעה, הינם תשלומים המשולמים לעובדים אשר ממלאים את התנאים המפורטים בהסכמים כתנאי לקבלתם. אין מדובר בתשלום עבור עבודה בשעות נוספות בפועל, לא מכח החוק ולא מכח ההסכמים עצמם. תוספת מוצ"ש עניינה תשלום בגין עבודה במשמרת תקנית מלאה ובגין שעות נוספות באורך של משמרת תקנית לעובדים במוצ"ש ובמוצאי חגים (סעיף 7 להסכם 86). תוספת זו אינה עבור עבודה בשעות נוספות אלא עבור עבודה במוצ"ש ובמוצאי חגים בלבד, בין אם מדובר במשמרת רגילה ובין אם מדובר בשעות נוספות באורך של משמרת תקנית. העובדה, כי תוספת מוצ"ש אינה משתלמת למי שעובד רק חלק מהמשמרת, מלמדת אף היא על כך שתוספת זו אינה תשלום בגין שעות עבודה נוספות בפועל. תוספת נסיעה ניתנת לעובד העובד במשמרת לילה ועובד שעות נוספות. התמורה בהתאם להסכם אינה קשורה למספר השעות הנוספות אלא מותנית במינימום עבודה בשעות נוספות. מסעיף 14 להסכם 90 ניתן ללמוד, כי גם אם העובד במשמרת לילה עבד למעלה משתי שעות נוספות, הוא מקבל אך ורק תוספת של שעה אחת בתעריף 200%. גם תוספת זו אינה תמורה ישירה בגין עבודה בשעות נוספות בפועל. נמצא איפוא, כי שתי התוספות הללו אינן בגדר "עבודה בשעות נוספות" כמשמעות המונח בהסכם 2000 ועל כן, לא ניתן לכלול את הסכומים המשתלמים במסגרת אותן שתי תוספות במכסת השעות הנוספות המובטחות כאמור בהסכם 2000. יתר על כן. תנאי הזכאות לתוספת מוצ"ש ולתוספת נסיעה, נקבעו בהסכמים משנת 1986 ומשנת 1990. ההוראות הרלוונטיות של הבטחת ההכנסה, נקבעו בהסכם משנת 2000. ככל שהצדדים התכוונו לכלול את שתי התוספות במכסת השעות המובטחות, אמורים היו לציין זאת במפורש. משלא צויינו הדברים, סבורים אנו שלא היתה כל כוונה ליצור זיקה בין מכסת השעות המובטחות לבין תוספת מוצ"ש ותוספת נסיעה. 10. דרך יישומו של הסכם קיבוצי במשך תקופה ארוכה, יכול ללמד על פרשנותו של ההסכם הקיבוצי והסכמת הצדדים, כי זוהי אכן הפרשנות הנכונה. במקרה דנן לא מצאנו, כי הונחה תשתית עובדתית לטענה שהמבקשים הסכימו לדרך החישוב בה נקטו המשיבים. מדובר בשיטת חישוב שהחלה להתבצע לפני מספר שנים וזאת לאחר שנוצרו מצבים בהם הועסקו עובדים מובטחים בכמות שעות נוספות פחותה מהמכסה המובטחת. המבקשים פנו למשיבים בבקשה להורות על תיקון החישוב (מכתב מיום 27.12.05 נספח ג' לבקשה). במכתב זה נטען בין השאר, כי עמדת הנציגות הובהרה להנהלה פעם אחר פעם במסגרת מפגשים בין הצדדים אך ההנהלה המשיכה להתעלם מפניות אלו. נתונים אלו לא הוכחשו בעיקרם ועל כן, מדובר בתקופה קצרה של יישום החישוב הנטען על ידי המשיבים ובהתנגדות המבקשים לדרך זו. בנסיבות אלו, שוכנענו כי לא היתה הסכמה מטעם המבקשים לפרשנות של ההסכמים הקיבוציים כנטען על ידי המשיבים ולדרך החישוב שנעשתה על ידי המשיבים. 5. הטיעון עיקר טיעון המערערים א. "התחייבותו של העיתון הינו התחייבות כספית להבטחת הכנסה מינימאלית בשווי 100 שעות רגילות בגין עבודת שעות נוספות, ובמקרה שבו העובד לא הגיע בחודש מסויים להכנסה בשווי 100 שעות רגילות בגין עבודת שעות נוספות - הוא זכאי לקבל מהעיתון השלמה כספית עד לשעות של 100 שעות רגילות". ב. "תוספת מוצ"ש היא תשלום המשולם לעובד בגין עבודת שעות נוספות שביצע, המחושב על בסיס 6 שעות עבודה רגילות (3 שעות עבודה בתעריף 200%) ודוק על פי לשון ההסכם, רק עובד שעות נוספות באורך של משמרת תקנית זכאי לתוספת מוצ"ש. משכך אין ולא יכולה להיות מחלוקת כי תוספת מוצ"ש היא הכנסה מעבודה בשעות נוספות כהגדרתה בהסכם 2000". ג. "גם התשלום המכונה שעת נסיעה משולם לעובדים בגין עבודת שעות נוספות שביצעו ומחושב על בסיס שעות עבודה רגילות - עובד שעבד שעה נוספת אחת לפחות זכאי לקבל תמורה בגובה שעה אחת רגילה (השווה לחצי שעה בתעריף 200%) ואילו עובד שעבד שתי שעות נוספות לפחות זכאי לקבל תמורה בגובה שתי שעות רגילות (השווה לשעה אחת בתעריף 200%). ודוק. רק עובד שעבד שעות נוספות במשמרת לילה זכאי לתשלום 'שעת נסיעה'. משכך, ברור כי גם 'שעת נסיעה' מהווה 'הכנסה מעבודת שעות נוספות' כהגדרתה בהסכם 2000". ד. "ההסתדרות הסכימה לדרך החישוב של העיתון, שהרי העיתון פועל על פי הסכם 2000 מאז שנת 2000 או בסמוך לכך ואילו בקשת הצד הוגשה רק באוגוסט 2006". לוז טענות המשיבה: א. "קביעותיו של בית הדין קמא, כאמור לעיל, הינן נכוחות, מוצדקות, מבוססות כראוי וכדבעי על מסכת הראיות כפי שהוצגה בפני בית הדין ועל נימוקים משפטיים, הכל כפי שיפורט להלן". ב. "מהוראות ההסכם לעיל עולה כי במידה והכנסת העובד משעות נוספות בפועל, בחודשיים הרלוונטיים (מדובר במכסה דו חודשית שניתן להנהלה להשלימה על פני חודשיים), תהיה נמוכה מהתגמול עבור 100 שעות עבודה רגילה כל חודש (להלן: "תשלום המכסה") ... כי אז ההפרש ישולם לעובד בתשלום השלמת שעות נוספות." ג. "לגבי תוספת מוצ"ש פירט בית הדין קמא והסביר, כי אין מדובר בגמול עבור עבודה בשעות נוספות אלא עבור עבודה במשמרת של מוצ"ש ובמוצאי חגים בלבד. בית הדין קמא קיבל את עמדת המשיבים, אשר הועלתה במסגרת כתבי הטענות בהליך קמא, כי תנאי הזכאות לתוספת הם עבודה במשמרת תקנית מלאה או ביצוע שעות נוספות באורך של משמרת תקנית (סעיף 9 לפסק הדין). עולה כי התוספת משולמת, למעשה, גם במקרים של עבודה במוצאי שבת, במשמרת מלאה (לא בחלקה), ללא ביצוע שעות נוספות כלל. מכל מקום, גם כאשר התוספת משולמת בגין ביצוע שעות נוספות באורך של משמרת תקנית לפחות (כלומר ארבע שעות לפחות), במוצאי שבת, הרי שהיא אינה מהווה תמורה ישירה לעבודה בשעות נוספות, למרות שביצוע שעות נוספות מהווה תנאי לקבלתה. הדבר עולה ברורות גם מהגדרת גובה התוספת - תשלום בשיעור שלוש שעות עבודה של 200% - מדובר בתשלום קבוע אשר אינו מהווה פונקציה של מספר השעות הנוספות שבוצעו על ידי העובד". ד. "באשר לתוספת שעת נסיעה, בית הדין קמא קבע, על סמך הממצאים שבפניו, לרבות ההסכם הקיבוצי, כי היא משולמת לעובד העובד במשמרת לילה ועובד שעות נוספות. בית הדין ציין נכוחה כי התמורה בהתאם להסכם אינה קשורה למספר השעות הנוספות אלא מותנית במינימום עבודה בשעות נוספות (סעיף 9 לפסק הדין קמא). עולה ברורות כי העבודה בשעות נוספו מהווה אמנם תנאי לקבלת התוספת ואולם אין בכך כדי להגדיר את התוספת כגמול עבור עבודה בשעות נוספות". ו. "במהלך כל התקופה שמתחילת הפעלת אופן החישוב השנוי במחלוקת על ידי ההנהלה ועד הגשת הבקשה, הבהירה נציגות העובדים להנהלה כי אינה מסכימה לאופן החישוב וכי לעמדתה מדובר בהתנהלות המהווה הפרה של הוראות ההסכם הקיבוצי הרלוונטיות. בהסתמכו על האמור לעיל, אשר נטען במסגרת כתבי הטענות בהליך קמא, קבע בית הדין קמא בפסק דינו, כי לא מצא, כי הונחה תשתית עובדתית לטענת המערערים לפיה ההסתדרות הסכימה לדרך החישוב של העיתון (סעיף 10 לפסק הדין)". 6. אשר לדעתנו א. הסכם 2000 אומד דעת הצדדים בסעיף 13 להסכם 2000 היה, הבטחת תגמול מינימום, בסכום השווה לשכר 100 שעות עבודה רגילות לחודש, לעובד שהועבד מכסת שעות נוספות שבגינם שולם לו תגמול כספי נמוך יותר (להלן - תגמול המינימום). לאור האמור, בנוסף לגמול שעות נוספות, כל תגמול ששולם בגין עבודת שעות נוספות, צריך להילקח בחשבון לבחינת עמידת העיתון בתשלום סכום תגמול המינימום. אשר על כן, השאלה ביחס לתוספות מוצ"ש ושעת נסיעה והכללתן בתגמול המינימום הינה - האם הם שולמו בגין עבודה בשעות נוספות. ב. פרשנות ההסכם 2000 והתנהגות הצדדים אכן דרך יישום הסכם קיבוצי משך שנים אפשר שתצביע על אומד דעת צדדיו לגבי פרושו, גם אם מלכתחילה ניתן היה ליתן לו פירוש אחר. אולם, במקרה שלפנינו לא מצאנו מקום להתערב בקביעתו העובדתית של בית הדין קמא לפיה - "במקרה דנן לא מצאנו, כי הונחה תשתית עובדתית לטענה שהמבקשים הסכימו לדרך החישוב בה נקטו המשיבים". לפיכך, שאלת פרשנות הוראות ההסכמים הקיבוציים שבין הצדדים לעניין תוספות מוצ"ש ושעת נסיעה, בעינה עומדת. ג. תוספת מוצ"ש תוספת זו שולמה כאמור בסעיף 7 להסכם 86 ל"עובדים במוצאי שבתות וחגים". מכאן שתכלית תשלומה היה תיגמול העובדים בגין העבודה בשבתות וחגים. שיעורה של תוספת מוצ"ש נקבע לשכר 3 שעות עבודה בתעריף 200%, במילים אחרות - שכר 6 שעות עבודה. אותה תוספת על פי שיעורה כאמור שולמה "בגין עבודת משמרת תיקנית מלאה". לאור האמור, עובד שעבד במוצאי שבת וחג משמרת תקנית מלאה, היה זכאי לתוספת מוצ"ש גם מבלי שעבד שעות נוספות. אלא, שבין הצדדים להסכם 86, התעוררה השאלה הבאה - עובד שעבד במוצאי שבת וחג במשמרת תקנית מלאה ואותה עבודה לגביו, הייתה בגדר של שעות נוספות והקנתה לו את הזכות לגמול שעות נוספות, האם גם הוא יהא זכאי לקבל תוספת מוצ"ש בנוסף לגמול שעות נוספות? תשובתם לכך הייתה בחיוב, כלומר, התוספת תשולם גם לעובד שעבד שעות נוספות במוצאי שבת ובחג ובלבד שגם הוא השלים משמרת תקנית מלאה. משכך ראויה אותה הוראה להתפרש, אזי אומד דעת הצדדים לגבי תשלום תוספת מוצ"ש היה להשוות את זכאות העובד שהועבד במוצאי שבת או בחג ושלגביו שעות העבודה הללו היו בגדר שעות נוספות, לזכאות עובד שלגביו עבודה במוצאי שבת או חג במשמרת תקנית מלאה לא הייתה בגדר עבודה בשעות נוספות. ומשזהו אומד דעת הצדדים פשיטא שתוספת מוצ"ש שולמה לעובד שעות נוספות במוצאי או חג, שלא כתגמול בגין עבודת שעות נוספות. מדובר בתוספת אשר במהותה שונה מתגמול עבור עבודה בשעות נוספות ולכן אין להכליל אותה תוספת כרכיב בתגמול המינימום. ד. תוספת נסיעה על פי סעיף 14 להסכם 90 עובד שיעבוד במשמרת לילה ויעבוד שעות נוספות יקבל את תוספת שעת הנסיעה. במילים אחרות, לא די בעבודה במשמרת לילה כדי לקבל את התוספת, אלא צריך גם לעבוד שעות נוספות במשמרת לילה, כדי לקבלה. שיעורה של אותה תוספת הותנה במספר השעות הנוספות שעבד העובד. אם עבד שעה נוספת אחת - שולם לו תגמול של שעה אחת או בלשון הסעיף - "חצי שעה בתעריף 200%, אם עבד שעתיים נוספות לפחות שולם לו תגמול של שעתיים או בלשון הסעיף "שעה אחת בתעריף 200%". שיעור הוצאות הנסיעה של עובד מביתו לעבודה וחזרה אינן תלויות בשאלה האם עבד שעות נוספות. גם זמן הנסיעה של עובד מביתו לעבודתו וחזרה אינו תלוי בשאלה האם עבד שעות נוספות בעבודתו. משכך הם הדברים, יש לקבוע, כי אומד דעת הצדדים להסכם 90 בתשלום תוספת הנסיעה היה, ליתן תגמול מיוחד לעובד העובד במשמרת לילה בגין ניצול היתר שלו בשעות עבודה באותה משמרת שלגביו הן שעות נוספות. גם שיעור תשלום אותה תוספת, המותנה במספר השעות נוספות שנעבדו, מוכיח, כי זה היה אומד דעת הצדדים לגבי תכלית תשלומה. לאור האמור ברור, כי תוספת הנסיעה הייתה בגדר תגמול בגין עבודה בשעות נוספות, ואשר על כן יש לקחתה בחשבון לצורך חישוב סכום תגמול המינימום. 7. סוף דבר - ערעור המערערים נדחה לעניין הכללת תוספת מוצ"ש בתגמול המינימום ומתקבל לעניין לקיחה בחשבון של תוספת נסיעה בחישוב אותו תגמול. אין צו להוצאות.חוזהשעות נוספותהסכם קיבוצי