משכורת נהג אמבולנס

נהג אמבולנס פוטר וטען כי חישוב המשכורת הקובעת בגין התקופה הראשונה על ידי מד"א היה מוטעה, שכן הוא עבד בתקופה זו במשרה מלאה, ולא במשרה בשיעור 86.41%, כפי שנכתב בחישוב. כמו כן טען כי אין כל הצדקה לפיצול התקופות לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, שכן פיצול זה סותר את הוראות סעיף ב' לפרק 21 להסכם הקיבוצי, הקובע כי החישוב יעשה לפי "המשכורת הכוללת האחרונה". להלן פסק דין בנושא חישוב משכורת נהג אמבולנס: פסק דין השופט עמירם רבינוביץ 1. הערעור שבפנינו מוסב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופט שמואל טננבוים, עב 1363/03), אשר דחה את תביעתו של המערער לתשלום פיצויי פיטורים וחודשי הסתגלות, בצירוף פיצויי הלנה והפרשי הצמדה וריבית. בנוסף, נדחתה תביעת המערער לתשלום הפרשות סוציאליות בגין תקופת ההסתגלות. ההליך בבית הדין האזורי: 2. המערער עבד במשיב (להלן- מד"א) כנהג אמבולנס וכפרמדיק, החל מיום 9.10.1988 ועד לפיטוריו ביום 31.10.2001. בגין פיטוריו הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי (עב 8973/01). 3. ביום 27.11.2002 הגיעו הצדדים להסדר פשרה (להלן- ההסדר), לפיו ישלם מד"א למערער פיצויי פיטורים מוגדלים בשיעור של 150%, ובנוסף סכום השווה לשלושה חודשי משכורת כתקופת הסתגלות. בנוסף, נקבע כי באם קיימים סכומים בקופות הפיצויים בגין פיצויי פיטורים, יושלמו פיצויי הפיטורים מתוך הסכומים הצבורים בקופות. הסדר זה קיבל תוקף של פסק דין. 4. מד"א העביר למערער את הסכום אשר לפי חישוביו הגיע לו בהתאם להסדר, אך המערער סירב לקבלו בטענה כי הסכום אינו נכון. לאור האמור, הגיש המערער תביעה שניה לבית הדין האזורי, בה תבע את הסכום המגיע לו לפי חישוביו הוא- סך של 205,173 ש"ח בגין פיצויי פיטורים וסך של 31,380 ש"ח בגין חודשי ההסתגלות, בצירוף פיצויי הלנה והפרשי הצמדה וריבית, וכן הפרשות סוציאליות בגין תקופת ההסתגלות. 5. מד"א הגיש לבית הדין האזורי תחשיב מטעמו אשר נערך על ידי מנהלת מחלקת השכר אצלו, ממנו עולה, כי לצורך חישוב הפיצויים המגיעים למערער לפי ההסדר, פוצלה תקופת עבודתו לשתי תקופות. התקופה הראשונה מיום 9.10.1988 ועד ליום 1.11.1993 (להלן- התקופה הראשונה), והתקופה השניה מיום 1.11.1993 ועד ליום 31.10.2001 (להלן- התקופה השניה). השכר הקובע לתקופה הראשונה חושב לפי 86.41% משרה, וכלל שכר משולב, תוספת ותק, תוספת מד"א, גמול השתלמות, הסכם 3.6%, תוספת חומ"ס, תוספת נהיגה ודמי הבראה. השכר הקובע לתקופה השניה חושב לפי 100% משרה, וכלל שכר משולב, תוספת ותק, תוספת מד"א, גמול השתלמות, הסכם 3.6%, תוספת חומ"ס וחישוב ממוצע של משמרות וכוננויות בגין 12 חודשי העבודה האחרונים. 6. הפיצול לשתי תקופות הוסבר על ידי מנהלת מחלקת השכר של מד"א כנובע מן העובדה שביום 20.12.1993 נחתם בין מד"א לבין קרן מקפת הסכם, אשר במסגרתו הצטרפו עובדי מד"א לקרן הפנסיה המקיפה של קרן מקפת. בתקופה שעד לחתימת ההסכם, שולמו פיצויי הפיטורים לעובדים מקופה מרכזית לפיצויים, כאשר הרכיבים אשר נכללו בשכר הקובע לתקופה הראשונה, נלקחו בחשבון לצורך תשלום הפיצויים. ואילו בתקופה שלאחר חתימת ההסכם, הפריש מד"א לקרן מקפת תשלומים הן עבור גמל והן עבור פיצויי פיטורים, ולכן שונו רכיבי השכר לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, באופן המיטיב, למעשה, עם העובדים. 7. יש לציין, כי הסכומים אשר נצברו בקרן מקפת ובקרן גדיש בגין פיצויי הפיטורים שוחררו לזכותו של המערער. 8. בית הדין האזורי דחה את טענת המערער, לפיה לאור סעיף ב' לפרק 21 להסכם הקיבוצי המיוחד החל במד"א, אשר נערך בין מד"א לבין הסתדרות הפקידים, עובדי המנהל והשירותים והועד המרכזי (להלן- ההסכם הקיבוצי) יש לקחת בחשבון המשכורת הקובעת את "המשכורת הכוללת האחרונה". בתוך כך נדחתה טענתו של המערער, לפיה הכוונה היא למשכורת הכוללת את כל הרכיבים המופיעים בתלוש השכר האחרון מחודש 10/2001, לרבות אלו שהינם בגדר החזרי הוצאות בלבד. פרשנות זו התחייבה, לטענת המערער, הן מן הפרשנות המילולית של ההסכם הקיבוצי, לפיה עולה כי ההסכם הקיבוצי בא להיטיב עם העובדים מעבר למתחייב לפי החוק, והן מאופי עבודתו של המערער אצל מד"א, אשר חייבו לעבוד במשמרות במשך כל ימות השנה. 9. בית הדין האזורי דחה, כאמור, טענה זו וקבע כי אין לקחת בחשבון החזרי הוצאות בגדר השכר הקובע לתשלום פיצויי פיטורים. המונח "משכורת כוללת" אינו מוגדר בהסכם הקיבוצי המיוחד, ואין לתת לו משמעות שונה מזו שבחוק ובתקנות. יש לציין, כי המערער בתביעתו לא התייחס לכל רכיב בנפרד לעניין השכר הקובע, אלא רק בתגובתו לסיכומי מד"א. 10. לעניין העבודה במשמרות- רכיב זה נלקח בחשבון לפי חישוב ממוצע, רק לגבי התקופה השניה. המערער טען כי מדובר בחלק בלתי נפרד מן השכר, הואיל והעבודה במשמרות מתחייבת מאופי העבודה אצל מד"א, לאורך כל השנה, כולל שבתות וחגים. מד"א טען כי רכיב זה אינו אמור להיכלל כלל בגדר השכר הקובע, והעובדה כי הוא נכלל בתקופה השניה בגדר השכר הקובע מעידה על רצונו הטוב של מד"א בלבד. בית הדין האזורי דחה את טענת המערער, בהסתמך הן על פסיקת בית הדין האזורי והן על פסיקת בית הדין הארצי, אשר קבעה, כי אף במקרה בו העובד עבד רק במשמרת שניה, אין לכלול תוספת זו בגדר השכר הקובע. משקבע בית הדין האזורי כי מד"א לא נדרש מכוח ההסכם הקיבוצי לכלול את תוספת המשמרות בגדר חישוב השכר הקובע, הריי שממילא לא נדרש לדון בשאלת נכונותו של חישוב רכיב זה. 11. המערער טען גם, כי הואיל ועל סמך הסכם קיבוצי מיוחד מיום 9.12.1996 נכללו רכיבים שונים בהפרשות מד"א לקופות גמל, הרי שיש לקחתם בחשבון גם בחישוב פיצויי הפיטורים. בית הדין האזורי דחה גם את הטענה הזו, וקבע כי לא ניתן להשליך מן ההסכם הנ"ל לגבי אופן חישוב פיצויי הפיטורים, שכן הוא קובע מפורשות, כי רכיבים אלה יבואו בחשבון רק לעניין ההפרשות לקופת הגמל. 12. גם באשר לאופן חישוב חודשי ההסתגלות על ידי מד"א, לא מצא בית הדין האזורי מקום להתערב, שכן הוכח כי זהו החישוב המקובל לגבי כל העובדים הזכאים לכך אצל מד"א. בנוסף, דחה בית הדין האזורי את טענת המערער לפיה יש לכלול במסגרת חישוב חודשי ההסתגלות גם את הזכויות הסוציאליות, מפני שאין המדובר בחודשי עבודה בפועל, אלא בפיצוי בגין פיטורים. 13. בית הדין האזורי דחה את הבקשה לביטול פסק הדין אשר נתן תוקף להסדר שבין הצדדים. תמצית טענות המערער היא זו: 14. חישוב המשכורת הקובעת בגין התקופה הראשונה על ידי מד"א היה מוטעה, שכן המערער עבד בתקופה זו במשרה מלאה, ולא במשרה בשיעור 86.41%, כפי שנכתב בחישוב. מד"א לא סתר טענה זו. 15. אין כל הצדקה לפיצול התקופות לצורך חישוב פיצויי הפיטורים, שכן פיצול זה סותר את הוראות סעיף ב' לפרק 21 להסכם הקיבוצי, הקובע כי החישוב יעשה לפי "המשכורת הכוללת האחרונה". 16. המערער ביקש לקבל לידיו פירוט גמר חשבון בדומה לזה הניתן לכל עובד במד"א שחדל לעבוד אצלו, הכולל פירוט של יתרת ימי החופשה ותשלומים נוספים. 17. סעיף ג' לפרק 20 להסכם הקיבוצי קובע, כי תינתן הודעה מוקדמת של חודשיים, וכן כי ההודעה המוקדמת תיכנס לתוקף רק החל מהראשון לחודש שלאחר מסירת ההודעה, ואילו הוא קיבל הודעה מוקדמת בסוף 10/2001, המודיעה לו כי הוא מפוטר בסופו של אותו חודש. במקרה כזה, טוען המערער, היה על מד"א לשלם לו את יתרת תקופת ההודעה המוקדמת כאילו עבד, כמתחייב מאותו סעיף. 18. אופן חישוב חודשי ההסתגלות על ידי מד"א אושר בפסק הדין של בית הדין האזורי, בנימוק שכך נהוג במד"א. המערער טען, כי נוהג זה לא הוכח כלל על ידי מד"א, וכי בפועל עובדים אחרים קיבלו סכומים שונים לחלוטין כחודשי הסתגלות. 19. הערעור מכוון בעיקר כלפי אי הכללת הרכיבים של תוספת משמרות ותוספת מעמס בגדר השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. המערער טען כי מנסחי ההסכם הקיבוצי, אשר קבע, כאמור, כי חישוב פיצויי הפיטורים יגזר מ"משכורת כוללת אחרונה" היו מודעים לאופי העבודה במד"א, ולכך שהעובדים מחויבים, למעשה, לעבוד במשמרות לילה, שבתות, חגים וכו'. על כן, התכוונו מנסחי ההסכם להיטיב עם העובדים מעבר למתחייב על פי החוק, ולשלם להם גם רכיבים אלו במסגרת פיצויי הפיטורים. 20. המערער לא טען לגבי תוספת המעמס בבית הדין קמא, שכן לו הייתה מתקבלת פרשנותו לגבי "המשכורת הכוללת", ממילא הייתה נכנסת גם תוספת המעמס בגדרו של השכר הקובע. 21. יש לבטל את ההסדר שבין הצדדים, שכן הוא אינו משקף נכוחה את הסכמת הצדדים. זאת לאור העובדה כי שני הצדדים לא היו מסכימים להסדר זה, לו היו יודעים מהו החישוב שנעשה למוסכם בו. 22. בית הדין קמא החמיר עם המערער כאשר הטיל עליו הוצאות בסך של 5,000 ש"ח. זאת במיוחד לנוכח העובדה כי הוא נלחם על זכויותיו כעובד אל מול גוף גדול הנהנה מייעוץ משפטי רחב דוגמת מד"א. תמצית טענות מד"א היא זו: 23. אין לקבל את טענת המערער לפיה פרשנות המונח "משכורת כוללת אחרונה" כוללת באופן גורף את כל התשלומים והתוספות אשר מקבל העובד במשכורתו הרגילה, כולל החזרי הוצאות, מפני שהיא נוגדת הן את החקיקה והן את הפסיקה הנוגעת לענין. לגבי כוונת מנסחי ההסכם טען מד"א, כי כאשר ביקשו להיטיב עם העובד מעבר לקבוע בחוק הדבר נאמר במפורש, מה שאין כן לגבי סעיף ב' לפרק 21 להסכם הקיבוצי, אשר בו לא נאמר כי מטרתו להיטיב עם העובד. 24. לפי הפסיקה, תוספת המשמרות אינה מהווה חלק מן השכר הרגיל, אלא פיצוי בעד אי הנוחות שבעבודה בשעות בלתי רגילות. יותר מכך, משהוסיף מד"א את ממוצע תוספת המשמרות לחישוב התקופה השניה, עשה כן מעבר למוטל עליו לפי החוק ובאופן וולונטרי. מד"א הפנה לע"ב 2122/01 ג'רסי נ' מד"א (פורסם ביום 10.12.2003) אשר נדון בבית הדין האזורי בתל אביב בפני השופטת ורדה סאמט, בו נקבע כי הרכיבים "נהיגה", "משמרות", "כוננות", ו"הבראה" הן הטבות אשר העניק מד"א באופן וולונטרי במסגרת ההסכם הקיבוצי, ומעבר לחובתו על פי החוק. 25. פיצול החישוב לשתי תקופות למעשה מיטיב עם המערער, כיוון שבתקופה השניה נלקחו בחשבון רכיבים אשר לא נלקחו בחשבון התקופה הראשונה. 26. הנוהג לעניין חישוב חודשי ההסתגלות אצל מד"א הוכח בתצהירה של מנהלת מחלקת השכר אצלו וטבלת חישוב דמי ההסתגלות אשר צורפו למוצגיו. בנוסף, הדגיש מד"א, חודשי הסתגלות אינם שכר אלא פיצוי בגין הפיטורים, ועל כן אין לקחת בחשבונם את כל רכיבי השכר. 27. התביעה לביטול פסק הדין המאשר את ההסדר שבין הצדדים לא נכללה במסגרת התביעה, ועל כן אין לעוררה כעת. 28. הסכום אשר נפסק בבית הדין האזורי כהוצאות משפט הוא סכום סמלי בלבד לגבי צד מיוצג, ועל כן אין להתערב בקביעתו לעניין זה. הכרעה: 29. פרשנות המונח "משכורת כוללת": בהסכם הקיבוצי לא מופיעה הגדרה למונח זה, או פירוט של רכיבי השכר אשר נכללים בו. המערער לא הביא כל אסמכתא, משפטית או אחרת, אשר יש בה כדי להוביל למסקנה כי פרשנותו למונח "משכורת כוללת" היא הפרשנות הנכונה. כמו כן, לא הצביע המערער על תמיכה בפרשנותו למונח זה מההקשר התעשייתי. פרשנות הסכם, ככלל, נלמדת לפי אומד דעת הצדדים. אך ברי כי אין הכוונה לשכר יסוד בלבד, כפי שאין הכוונה לשכר הכולל את כל רכיבי המשכורת, כולל תוספות משתנות, כמו תוספת שבת וכדומה. בנסיבות אלה, משלא הוכח המונח "משכורת כוללת" בהסכם הקיבוצי, אין לנו אלא לקבל את פרשנות מד"א למונח זה, לפיה המשכורת הקובעת תכלול את הרכיבים המפורטים בחוק ובתקנות, והרכיבים אשר הוספו לחישוב פיצויי הפיטורים על ידי מד"א, נעשו באופן וולונטרי בלבד. 30. המערער התמקד בערעורו זה, כאמור, ברכיבי השכר של תוספת משמרות ותוספת מעמס בלבד, כנכללים בגדר "המשכורת הכוללת" לפי פרשנותו למונח זה. אולם, מהותן של תוספות אלו לא הובררה בבית הדין האזורי, ולא הוכח כי הן חלק מן השכר הרגיל. לענין זה נפסק בבית דין זה כי "נטל השכנוע כי תשלום מסוים המכונה "תוספת" מהווה חלק אינטגרלי של שכר העבודה הוא על העובד" (דב"ע מא/3-78, אמנון ברזילי נ' אלבני ישראל בע"מ, פד"ע י"ג 21; דב"ע מט/3-141 סלים בולבול נ' מפעלי מאיר בע"מ, פד"ע כ"א 439). במקרה שבפנינו, לא הרים המערער את נטל השכנוע לענין מהותן של תוספות אלו בבית הדין קמא. 31. למעלה מן הנדרש נציין, כי בדיון בפנינו הפנה המערער לתלושי השכר של חודש 10/2001 ו-11/2001 אשר צורפו לתביעתו. מתלושים אלו עולה כי תוספת המשמרות היא תוספת משתנה, בהתאם למועד בו נעשתה המשמרת- האם בשבת או בחג, ובהתאם לכמות המשמרות אשר נעשו בפועל. על כן, אין לומר כי מדובר בתוספת קבועה, אלא בתוספת משתנה אשר אין דינה להיכלל במסגרת השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. הדבר דומה לתוספת שכר עבור שעות נוספות (לא גלובליות), אשר אין חולק כי אין היא באה בחשבון המשכורת הקובעת. 32. הוא הדין גם ביחס לתוספת המעמס, אשר מהותה הובררה רק בדיון בפנינו, בו נטען כי היא משולמת במד"א רק החל מכמות קריאות מסוימת, ובאופן הדרגתי בהתאם למספרן. על כן מהווה גם היא, לכאורה, תוספת משתנה, אשר אין דינה להיכלל במסגרת השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. השכר הקובע בתקופה הראשונה: 33. מנספח מש/12 למוצגי מד"א עולה כי בשלושת החודשים הראשונים לעבודתו במד"א, עבד המערער כעובד שעות, שבממוצע מגיעות ל-86.41% משרה. אומנם, מן המסמכים המצורפים למוצגי מד"א, נראה כאילו חושב השכר הקובע עבור כל התקופה הראשונה לפי חלקיות המשרה, אולם בפועל נמצא כי חישובי מד"א נעשו לפי משרה מלאה לגבי כל תקופת עבודתו של המערער, למעט אותם שלושה חודשים ראשונים. פיצול התקופות: 34. לפי תקנה 2 לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964, השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים הוא השכר האחרון. על כן נשאלת השאלה, מדוע אין לחשב את השכר הקובע בתקופה הראשונה על פי בסיס השכר הקובע בתקופה השניה, שהוא, למעשה, השכר האחרון. בשכר האחרון של המערער בתקופה השניה נכללו רכיבים שונים, אשר לכאורה, על פניהם, נראים כתוספות המשתנות על פי כמותן. מד"א נימק, כאמור, את פיצול התקופות לצורך חישוב השכר הקובע כנובע מהצטרפות מד"א לקרן הפנסיה מקפת, אשר בעקבותיה נוספו רכיבים נוספים לשכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים בתקופה השניה בצורה המיטיבה, למעשה, עם העובדים, למעלה מן הקבוע בתקנות. רכיבים אלה הוספו לשכר הקובע בתקופה השניה לפנים משורת הדין מבלי שהייתה מוטלת על מד"א חובה שבדין לכלול אותם בגדר השכר הקובע לצורך חישוב פיצויי הפיטורים. ברור איפוא, שאין לחייב את מד"א לכלול רכיבים אלו גם בחישוב פיצויי הפיטורים לתקופה הראשונה. מכל מקום, הכללתם בשכר הקובע לתקופה השניה גרמה לכך שסך הכול הפיצויים עבור שתי התקופות היה גבוה מסך הכול הפיצויים אשר היו משולמים למערער, אילו נעשה החישוב על פי התקנות. פיצויי הפיטורים המגיעים למערער לפי ההסדר: 35. עבור שלושת החודשים הראשונים- המשכורת למשרה מלאה היא 4,797.94 ש"ח. המשכורת ל-86.41% משרה היא 4,146.05 ש"ח. השכר הקובע היחסי לשלושה חודשים מסתכם ב- 1,036.51 "ח. עבור שאר התקופה הראשונה- המשכורת הקובעת למשרה מלאה היא 4,797.94 ש"ח. סכום פיצויי הפיטורים עבור ארבע שנים ותשעה חודשים מסתכם ב-22,790.21 ש"ח. עבור התקופה השניה- המשכורת הקובעת היא 5,774.26 ש"ח. סכום פיצויי הפיטורים עבור 8 שנים מסתכם ב- 46,194.08 ש"ח. סכום פיצויי הפיטורים עבור כל תקופת עבודתו של המערער במד"א- 70,020.80 ש"ח. לפי ההסדר צריכה מד"א לשלם למערער 150% פיצויי פיטורים, ובסך הכול 105,031.20 ש"ח. על כן, חישוב פיצויי הפיטורים אשר נעשה על ידי מד"א הינו מדויק, ואין להתערב בו. ההודעה המוקדמת: 35. בהסכם נקבע כי על מד"א לתת לעובד הודעה מוקדמת בת חודשיים לפני פיטוריו, הודעה אשר נכנסת לתוקפה החל מן הראשון לחודש שלאחריו. מתלושי השכר אשר צורפו לכתב התביעה עולה, כי בחודש 11/2001 קיבל המערער, בנוסף להפרשי תשלומים שונים ובהם הפרשי תשלומים בגין משמרות וכוננויות, גם תשלום בגין פדיון הודעה מוקדמת בסך 17,699 ש"ח. אשר על כן, אין ממש בטענותיו של המערער באשר לאי קבלת פדיון הודעה מוקדמת. הוצאות המשפט: 36. לא מצאנו לנכון להתערב בקביעתו של בית הדין האזורי לעניין זה, שכן הסכום שנפסק הינו סביר לאור העובדה כי תביעת המערער נדחתה על כל רכיביה. 37. סוף דבר: משמצאנו כי חישוב התשלומים אשר נעשה על ידי מד"א לפי ההסדר היה מדויק, הננו סבורים כי אין להתערב במסקנותיו של בית הדין האזורי. בנסיבות העניין, איננו עושים צו להוצאות.מגן דוד אדוםאמבולנסמשכורת