להלן פסק דין בנושא פגמים בכריתת חוזה להעברת מניות: פסק דין רקע המבקש ומשיבים 1 - 5 מחזיקים במניות מגנטון בע"מ (להלן: "החברה") שבבעלותה מפעל לעיבוד שיש בבאר שבע. ביום 18.5.06 התקשר המבקש עם המשיבים בהסכם לפיו הועברו מניות המבקש ומשיבים 1 - 4 (להלן: "המשיבים") בחברה לידי משיבה 6 בנאמנות לתקופה של 90 יום בה תנוהל החברה בידי משיבים 1 - 3, ובמהלכה יהיה המבקש זכאי לרכוש את מניותיהם של משיבים 1 - 4 תמורת מלוא השקעותיהם בחברה וככל שלא יעשה כן עד תום התקופה האמורה יחלק הנאמן את המניות שהופקדו בידיו בין משיבים 1 - 3 (להלן: "ההסכם") בתובענה שלפני עותר המבקש להצהיר: כי ההסכם בטל ומבוטל, בין בשל פגמים בכריתתו שבעטיים לא נכנס לתוקף ובין בשל הפרתו היסודית בידי המשיבים ו/או מי מהם, וכי עסקה במסגרתה הוקצו ו/או הועברו למשיבה 1 (להלן: "דמרי") מניות ו/או זכויות בחברה, בטלה מפני שבוצעה תוך התעלמות מזכות הסירוב הראשונה שהוענקה ליתר בעלי המניות בחברה, וכן משום שבוצעה מבלי שאושרה ע"י דירקטוריון החברה כנדרש עפ"י תקנה 39 (א) לתקנון החברה. טענות המבקש המבקש מחזיק ב - 40% ממניות החברה ושימש כמנהלה עד לחתימתו של ההסכם והוא יזם את הקמת המפעל שבבעלות החברה. בניגוד להתחייבותם חדלו המשיבים להזרים לחברה הון שהיה דרוש לה לפעילותה. בעקבות זאת נקלעה החברה לקשיים כלכליים לא שילמה לספקים ושיקים שנמשכו מחשבונה לא כובדו. שיקים שנמשכו מחשבון החברה, בהם שיק ע"ס 378,000 ₪ שנמסר לתאגיד בשליטת המבקש, המספקת שיש לחברה (להלן: "תגית"), לא כובדו. בנסיבות אלה, נאלץ המבקש לחתום על הסכם מיום 2.4.06 לפיו התחייב להזרים לחברה 100,000$ (להלן: "הסכם ההתחייבות"). לאחר עריכת הסכם ההתחייבות ביטלו המשיבים שיקים שנמשכו מחשבון החברה, עיכבו תשלום משכורות לעובדי החברה וגרמו להגבלת חשבון הבנק של החברה בשל אי כיבוד שיקים בסכום כולל של 30,000 ₪ שעה שהיו בידיהם שיקים דחויים לפקודת החברה בסך כ - 550,000 ₪. בנסיבות אלה, ונוכח שיתוק פעילותה של החברה, זומן המבקש ביום 18.5.06 לפגישה בה אולץ לחתום על ההסכם בתנאים חד צדדיים ובלתי סבירים המגיעים לכדי כפייה ועושק כלכלי. יעקב שביט (להלן: "שביט") המחזיק אף הוא במניות החברה אמור היה לחתום על ההסכם, אולם חתם על ההסכם רק לאחר הגשת התובענה, ולפיכך ובהעדר חתימתו של צד להסכם בתקופה שנקבעה לביצוע ההסכם, לא נכנס ההסכם לתוקף. בתקופה בה הועברה החברה לניהולם מינו לה המשיבים מנהל חסר כישורים, גרמו להגבלת חשבון החברה, נמנעו במשך תקופה ארוכה לפתוח חשבון בנק לחברה חדשה שהקימו כדי שניתן יהיה להמשיך ולהפעיל את המפעל, ונמנעו מתשלום חשבונות שוטפים של החברה. פעולות אלה נעשו בחוסר תום לב, תוך הפרת ההסכם וחובת הנאמנות של המשיבים כנושאי משרה בחברה, ובמטרה לפגוע באפשרות שהמבקש ימצא בתוך תקופת הנאמנות משקיע לרכישת מניות המשיבים. בעקבות הפרת ההסכם על ידי המשיבים הודיע המבקש, ביום 9.8.06 על ביטול ההסכם. בסעיף 13 להסכם שנכרת בדצמבר 2004 בין החברה לבין שביט, יאיר רבינוביץ (להלן: "רבינוביץ") ודורון שגיב (להלן: "הסכם המניות") נקבע, כי לכל בעל מניות בחברה זכות סירוב ראשונה במקרה של מכירת מניות על ידי מי מבעלי המניות לצד שלישי. לפיכך, ומשלא נמסרה לבעלי המניות בחברה הודעה בדבר מכירת מניות משיבים 2 - 4 או חלקן לדמרי, יש להורות על ביטול עסקה לפיה הוקצו ו/או הועברו מניות של החברה לדמרי. טענות המשיבים ביום 31.7.05 התקשר המבקש עם אשר קוגלר ואחרים (להלן: "קוגלר") בהסכם, לפיו רכש את כל מניות החברה שהיו בידי קוגלר (להלן: "הסכם קוגלר"). בסמוך לאחר מכן התקשר המבקש עם המשיבים, לפיו מכר המבקש למשיבים את המניות שרכש מקוגלר באופן שלאחר ביצוע ההסכם נותרו בידי המבקש 34.2% ממניות החברה ויתרת המניות הוחזקו בידי דמרי, רבינוביץ ושביט (להלן: "הסכם דמרי רבינוביץ"). הסכם זה לא נחתם, אולם הצדדים פעלו על פיו, והמבקש אף חתם בסמוך לאחר עריכת ההסכם כמנהל החברה על הודעות בדבר העברת מניות החברה. משכך, יש דחות את טענת המבקש לפיה העברת המניות נעשתה בניגוד לזכות סירוב שהייתה לו ו/או ללא אישור דירקטוריון החברה. המשיבים התחייבו להשקיע בחברה עד 4.5 מיליון$. מעבר לסכום האמור נדרש כל אחד מבעלי המניות להשקיע בהתאם לחלקו בחברה. בתקופה שלאחר רכישת מניות החברה מהמבקש השקיעו המשיבים בחברה 11 מיליון ₪ וערבו לאשראי שניתן לחברה בסך 16 מיליון ₪. באותה התקופה ניהל המבקש את החברה, וסיפק למשיבים נתונים כוזבים אודות מצבה הכלכלי, כדי לגרום למשיבים להשקיע בחברה את הסכומים האמורים בעוד הוא מסתפק בהשקעת אלפי שקלים בלבד. בין הצדדים התנהל משא ומתן שלאחריו נחתם הסכם ההתחייבות, לפיו התחייב כל אחד מבעלי המניות להזרים לחברה סך של 100,000$, כהשתתפות בעלי המניות במימון פעילות החברה מעבר לסכום של 4.5 מיליון דולר שהשקיעו המשיבים בחברה בהתאם להתחייבותם. על פי הסכם ההתחייבות רשאים בעלי המניות בחברה לחלט את מניותיו של בעל מניות אשר לא יזרים לחברה סך של 100,000$. רבינוביץ ודמרי קיימו את התחייבותם, אולם המבקש לא עשה כן, לפיכך זכאים היו המשיבים לחלט את מניות המבקש. נוכח נסיבות אלה, שיפר ההסכם מיום 18.5.06 את מצבו של המבקש בכך שלמרות זכותם של המשיבים לחלט את מניותיו ניתנה למבקש אפשרות לקנות את מניות המשיבים בתוך תקופת הנאמנות, ולהמשיך להפעיל את המפעל בו האמין. לפיכך, יש לדחות את טענותו לפיה חתם על ההסכם בנסיבות של כפיה ועושק. חשבון החברה הוגבל ביום ,15.5.06 עוד בטרם נכרת ההסכם, ותשלומים שאמורה הייתה החברה לשלם לא שולמו עוד בטרם נכרת ההסכם. לפיכך אין בסיס לטענת המבקש לפיה בהתנהגותם גרמו המשיבים להגבלת חשבון הבנק של החברה ו/או פגעו בה. זאת ועוד, תגית בע"מ שבשליטת המבקש לא שילמה לחברה חוב בסך 500,000 ₪ ובכך נפגעה יכולתה של החברה לפרוע את חובותיה ולממן את פעילותה. חשבונה של החברה הוגבל וכדי לאפשר את פעילותה הקימו המשיבים בהסכמתו של המבקש חברה קשורה. מחשבון החברה הקשורה נמשכו שיקים לטובת ספקים של החברה. שיקים אלה כובדו במלואם לאחר שהמשיבים הזרימו לחברה סכום נוסף של 1,500,000 ₪ וקיבלו אשראי בערבותם על סך 500,000 ₪. המבקש גרם לשיתוקה של החברה בכך שהפסיק לספק לחברה חומרי גלם והיתנה את האספקה בקבלת דרישתו להארכת תקופת מימוש האופציה לרכישת מניות המשיבים. טענתו, לפיה חדל לספק לחברה חומרי גלם בשל אי כיבוד שיקים שנמסרו לתגית אינה נכונה, משום שתגית חייבת לחברה כסף. המבקש הסית את עובדי המפעל של החברה להגיש בקשה לפירוק החברה ואף הצטרף להליך זה. המבקש הסכים למחיקת בקשתו לפירוק החברה לאחר שהתברר שתגית היא החייבת כסף לחברה. שביט לא היה צד לאופציה שניתנה למבקש לרכוש את מניות המשיבים בתוך תקופת הנאמנות, ומשמדובר בהעברה צפויה של מניות בין בעלי המניות בחברה, לא חלה לגביה זכות הסירוב הראשונה. זאת ועוד. אפילו הייתה לשביט זכות סירוב ראשונה אין בכך כדי להפקיע את תוקף ההסכם משום שזכות הסירוב מתגבשת רק עם מתן תוקף להסכם. על כן, אין בכך ששביט לא חתם על ההסכם בעת שחתמו עליו הצדדים האחרים, כדי לגרוע מתוקף ההסכם. מכל מקום, ההסכם נעשה על דעתו ובהסכמתו של שביט, אשר בסופו של דבר אף חתם על ההסכם. דיון א. העברת המניות לדימרי בחקירתו העיד המבקש (ע' 5 לפרוטוקול מיום 9.11.06): "ש. האם חתמת על העברת מניות בחברת מגנטון לדימרי? ת. מאה אחוז מהמניות הועברו לחזקתי, לבעלותי, ב-31.8.05 בעקבות הסילוק עם קוגלר. ש. חתמת על דיווח על העברת מניות לדימרי? ת. כן, בתור נאמן של רבינוביץ. ש. תאשר לי שאתה חתום על הפרוטוקול וההודעות המצורפות אליו שאני מציג כעת לפניך. ת. אני מאשר שאני חתום בתור דירקטור. הפרוטוקול מוגש ומסומן 4 ש. האם זה נכון שבדיוק באותו יום בוצעה העברת מניות לדימרי, רבינוביץ, שגיב וחמצני. ת. נכון, זה היה מניות של משיב 2 שהעברתי להם בתור נאמן של משיב 2. ש. יש לך הסכם קודם לאוקטובר שאתה מחזיק מניות עבור רבינוביץ בנאמנות? ת. אין הסכם כזה. ש. יש הסכם קודם לאוקטובר 2005 שבו בינך לבין רבינוביץ, בלי דימרי, רבינוביץ לוקח על עצמו להוציא את קוגלר? ת. אין הסכם כזה וגם לא טיוטת הסכם כזה. ש. האם יש טיוטת הסכם שנערך בינך לבין רבינוביץ בלבד, בלי דימרי, שרבינוביץ לבד בלי דימרי קונה את קוגלר החוצה? ת. אין הסכם כזה. ש. האם יש מסמך אחר חוץ מנספח ה לתשובת המשיבים שצירפתי, האם יש הסכם בו נאמר מי מוציא את קוגלר החוצה? ת. אין הסכם אבל יש הרבה טיוטות, גם עם רבינוביץ לבד וגם עם רבינוביץ עם דמרי. עובדה שהעברת מניות נעשתה ב-13 לאוקטובר. ש. האם יש טיוטה כלשהי מאוחרת יותר לנספח ה או שזו הטיוטה, לגירסתך, הכי מאוחרת? ת. אין טיוטות מאוחרות יותר לנספח ה. ש. לפי הטיוטה, נספח ה לתשובת המשיבים, מופיעים רבינוביץ ודימרי ולא מופיע רבינוביץ לבד. ת. לכן הטיוטה לא נחתמה כי לא היתה הסכמה. ש. אני אומר לך שדימרי ורבינוביץ נכנסו לתמונה ביחד באותו יום. מה אתה אומר על זה? ת. אני לא יודע על קיומו של דימרי לפחות עד ה-31.8.05. באוקטובר 2005 כבר ידעתי על דימרי. ש. באשר לנספחים ו ו-ז, פרוטוקולים - בשניהם אתה ממנה את דימרי או מישהו מטעמו להיות מורשה חתימה בחברה. נכון? ת. נכון, אני חתום בתור דירקטור. ש. למה לא סיפקת את המידע הזה לביהמ"ש, שאתה יודע שהם מורשה חתימה בחשבון? ת. אני לא יודע לספק לביהמ"ש דברים שיעלו בחקירה נגדית של הצד השני. ש. אתה טוען שלא היתה הסכמה להעביר מניות לדימרי, נכון? ת. נכון. ש. אתה חתום על העברת המניות, אתה מאשר אותו מורשה חתימה ואתה טוען כעת שזה לא רלבנטי? ת. אני בתביעה שלי נגדכם צריך להגיד את זה?! ש. אתה חתמת על העברת המניות לדימרי ונתת זכות חתימה למישהו מטעם דימרי. זה מסתדר עם זה שלא הסכמת שדימרי יהיה בעל מניות? ת. המניות של רבינוביץ היו אצלי, אני הייתי נאמן לו, והוא אמר לי למי להעביר. עשיתי כדבריו ונתתי את המניות למי שהוא אמר לי ואני דירקטור היחיד בחברה ולכן אני חתום על המסמך." עוד העיד המבקש (ע' 9 לפרוטוקול): "ש. למה לא צירפת את ההסכם מיום 2.4.06, נספח ט לתשובת המשיבים? ת. אני לא יודע. אני הגשתי מסמכים שעורכי הדין מצאו לנכון שתומכים בתצהיר שלי. אני מגיש את כל האמת ואני מסביר באופן טבעי את העמדה שלי. ... ש. בהסכם נספח ט מופיע דימרי. אם דימרי לא בעל מניות בחברה ולא משועבד למניות ולחברה, למה דימרי הוא צד להסכם? ת. דימרי קיבל מניות ב-13 בנובמבר. ש. האם העברת המניות לדימרי נעשתה שלא בהסכמתך ובניגוד לתקנון ואתה לא מכיר בזכויות של דימרי - למה דימרי מופיע בהסכם הזה ת. כל ההסכם הזה נכפה עלי בשעה לא סבירה אחרי שמרשיך לחצו עלי. ש. למה דימרי צד להסכם נספח ט אם הוא לא אמור להיות בעל מניות ת. הוא בפועל מחזיק מניות מה-13 בנובמבר. ש. אתה אומר שהעברת המניות עם דימרי לא תקפה, אם כך, למה אתה עושה איתו הסכם ת. הוא מחזיק במניות מ-13 בנובמבר. ... ש. ב-7 למאי אתה שולח מכתב, נספח יא לתשובת המשיבים, נכון? ת. נכון. ש. למה שלחת את המכתב הזה לדימרי אם אתה לא מכיר והוא לא בעל מניות לשיטתך? ת. הוא מורשה חתימה בחברה. הוא גם בעל מניות, אני הקצתי לו מניות ב-13 בנובמבר, מניות של יאיר רבינוביץ. ש. באשר להסכם נספח יב - למה שלחת לדימרי? ת. אותה תשובה." ביום 14.11.05 הצהיר המבקש כי הוא נושא משרה בחברה וכי הפרטים בהודעה על העברת 2657 מניות ממנו אל דימרי נכונים ושלמים (מוצג 4). בתצהיר מיום 5.10.06 שצורף להודעה על הצטרפותו להליכי פירוק החברה (מוצג 1) אישר המבקש שדימרי הוא בעל מניות בחברה. נוכח עדותו של המבקש וההצהרות שלעיל, אפילו הייתה כפופה העברת המניות לדימרי לזכות סירוב של המבקש מכוח הסכם המניות שנערך בדצמבר 2004 (נספח ג), יש לראות בפעולות המבקש ויתור בזמן אמת על זכותו האמורה והסכמה להעברת המניות לדמרי. ב. טענת המבקש לפגמים בכריתת ההסכם בסעיף 8 להסכם ההתחייבות (מוצג 9) נקבע, כי מניותיו של צד אשר לא יזרים לחברה את התחייבותו לפי סעיף 3 להסכם, קרי 100,000$, יחולטו לטובת בעלי המניות האחרים באופן יחסי. עוד נקבע, כי בשל שהייתו של המבקש בארה"ב רשאי הוא להעביר את חלקו האמור עד ליום 15.4.06. אין חולק שהמבקש לא קיים את התחייבותו האמורה ולא הזרים לחברה את הסכום אותו התחייב להזרים לה, כדי שתוכל להמשיך ולפעול. ועוד. בחקירתו העיד המבקש: " ש. אני אומר לך ותסכים איתי שמי שהיה עורך הדין של החברה היה עו"ד אבנר כהן? ת. עשינו שימוש ב-6-7 עורכי דין במשרד עורכי דין וינצ'יק. ש. האם נכון שמי שניהל את הפגישה היה עו"ד כהן? ת. הוא היה בפגישה ביחד עם שני עורכי דין נוספים מהמשרד שלו. ש. האם נכון שהוא אמר בפגישה שתזרים החברה שלילי, חשבון הבנק מוגבל ומוצו מסגרות האשראי וכי החברה הולכת לפירוק? ת. נכון, עו"ד כהן אמר זאת בפגישה. ש. ואז נחתם ההסכם ב-18 במאי, נכון. ת. נכון. ש. אחרי החתימה על ההסכם אתה אמרת לרבינוביץ שיש לכם משקיע שהוא יכנס, נכון. ת. נכון, משקיע פוטנציאלי." נמצא, שעובר לכריתת ההסכם ידע המבקש אשר ניהל את החברה שחשבון הבנק של החברה מוגבל ומסגרות האשראי שלה מוצו וכי עומדת בפני פירוק. לכך יש להוסיף, כי המבקש לא קיים את התחייבותו להזרים לחברה 100,000$ עד ליום 15.4.06 ובהתאם להסכם ההתחייבות זכאים היו רבינוביץ ודמרי לחלט את מניותיו. בנסיבות אלה, נראה שהזכות שהוקנתה למבקש לרכוש את מניות המשיבים תמורת השקעתם בחברה בתוך תקופת הנאמנות היא תמורה סבירה לערך האמיתי של זכויותיו בחברה. מסקנה זו מתחזקת, נוכח האמור במכתב ששלח בא כח המבקש, עו"ד אביב פריצקי, למשיבים ביום 9.8.06 (נספח ו), ממנו עולה שגם במבט לאחור לאחר תקופה של כמעט שלושה חודשים, לא חזר בו המבקש מההסכמות שנקבעו בהסכם מיום 18.5.06, ודרש להאריך את התקופה למימוש האופציה לרכישת מניות המשיבים. לפיכך, אני דוחה את טענת המבקש, לפיה התקשר בהסכם עקב כפיה ו/או ניצול מצד המשיבים. ג. משמעות חתימת שביט על ההסכם באיחור בסמוך לחתימה על ההסכם העביר המבקש את ניהול החברה לידי המשיבים ואף העביר את המניות שהיו בידיו לנאמן, בכך גילה דעתו המבקש בזמן אמת שההסכם בר תוקף ומחייב אף מבלי ששביט חתם על ההסכם. ועוד. הוראות ההסכם אינן מטילות על שביט כל חובה לביצוע ואינן מקנות לו כל זכות (ראה גם שורה 15 בע' 12 לפרוטוקול). העברת המניות על פי ההסכם בוצעה בין בעלי המניות בחברה, ועל כן לא קמה לשביט זכות הסירוב מכוח סעיף 13 להסכם המניות, המכפיף העברת מניות החברה לצד ג' במתן זכות סירוב לכל בעלי המניות האחרים, ללא קשר לזהות הצדדים להסכם האמור. לפיכך שונה ענייננו מהמקרה שנדון בע"א 921/91 אמנון אזערי נ' עזבון רחל לווינברג ואח' (פורסם בתקדין) (להלן: "עניין אזערי"). שם, הוצע למכירה נכס מקרקעין שהיה בבעלות משותפת של שלושה עשר יורשים וממילא נדרשה הסכמה של כל אחד מהשותפים כדי לבצע את העסקה. זאת ועוד. בטיוטת ההסכם בעניין אזערי, נקבע במפורש כי: "כל עוד לא חתמו כל הצדדים על הסכם זה לא תחייבנה הוראותיו והוא יכנס לתקפו אך ורק עם חתימת אחרון הצדדים לו", מה שאין כן בענייננו. לפיכך, איני מקבל את טענת המבקש, לפיה בהעדר חתימתו של שביט על ההסכם לא השתכלל ההסכם לכדי הסכם מחייב. ד. הפרת ההסכם על ידי המשיבים נוכח הודעתו של עו"ד אבנר כהן, בא כוח החברה לפיה עובר לכריתת ההסכם היה חשבון החברה מוגבל ומסגרות האשראי שלה מוצו והעובדה שתגית שבשליטת המבקש חדלה לספק לחברה חומר גלם (ראה עדות המבקש בע' 13 לפרוטוקול מיום 9.11.06) איני סבור שהאשם באשר למצבה של החברה בתקופת הנאמנות רובץ על המשיבים, שמינו מנהל מטעמם לחברה, הזרימו לה כספים ופעלו לקבל אשראי נוסף שיאפשר את המשך פעילותה, גם אם במתכונת מצומצת של כח אדם (ע' 23 לפרוטוקול מיום 9.11.06). לפיכך אני דוחה את טענת המבקש לפיה הפרו המשיבים את ההסכם ו/או את חובתם לפעול לטובת החברה. התובענה נדחית. המבקש ישלם למשיבים את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך -.30,000 ₪.חוזהדיני חברותפגם בכריתת חוזהמניות