בית המשפט ציין כי הוכח כי החייב מסוגל לשלם לנושיו סכום גבוה מזה ששילם משך השנים, בהיותו בעל נכס, שהמשכנתא עליו נמוכה, אך הוא העדיף לפנות להליכי פשיטת רגל ולא לשלם מקצת חובותיו. ##להלן פסק דין בנושא פשיטת רגל במקום תשלום לנושים:## עובדות המקרה 1. החייב, יליד 65', הגיש בקשה למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו פושט רגל (להלן: פוש"ר) בגין חובות מוצהרים על סך 200,000 ₪ ל- 2 נושים. ביום 3/9/06 ניתן צו לכינוס נכסי החייב ונפסק כי עליו לשלם לקופת הכינוס סך של 350 ₪ בחודש. אשת החייב, חמדה בן הרוש, הגישה אף היא בקשה להכריזה פושטת רגל (להלן: החייבת), והדיון בבקשותיהם אוחד. עמדת הכנ"ר לגבי החייבת שונה מעמדתה לגבי החייב, ולכן יתייחס פסק דיני לבקשת החייב בלבד. לאחר מתן צו הכינוס ופרסומו, הוגשה נגד החייב תביעת חוב אחת בסך כולל של 134,637 ₪, מטעם הנושה חברת "פלכים בע"מ" (להלן: פלכים). לדברי החייב נפתחו נגדו 2 תיקי הוצל"פ, לא נערכו חקירות יכולת ולא נעשה איחוד תיקים. התקיימו שתי אסיפות נושים בעניינו, אך החייב והנושה פלכים התייצבו לאסיפה הראשונה בלבד. ב"כ פלכים ציינה כי באפשרות החייב ליטול הלוואה בנקאית כנגד שיעבוד נכס שבבעלותו, לצורך הסדר עם נושיו, אך החייב לא הציע הצעה להסדר חובותיו. 2. בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית. החייב הצהיר כי הסתבכותו הכלכלית נבעה מתאונת דרכים בה היה מעורב בשנת 99', כאשר נהג ברכב מבלי שהיה ברשותו רשיון נהיגה. לדבריו, הוא פגע בשני רכבים והוגשו נגדו שתי תביעות, האחת על ידי חברת הביטוח "מנורה" (להלן: מנורה) והאחרת על ידי בעלת הרכב הניזוק פלכים. בשתי התביעות ניתנו פסקי דין אשר חייבו את החייב לשלם את נזקי התאונה. לגירסת החייב, חובו כלפי פלכים נפרש לתשלומים, אך עקב אי עמידתו בהם, מונתה באת כוחה של פלכים ככונסת נכסים על חלקו של החייב בדירת מגוריו. 3. הכנ"ר מתנגד לבקשת החייב להכריזו פוש"ר, בטענה כי החייב לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח כי הסתבך בחובותיו בתום לב. א. החייב נדרש להמציא כתבי בית דין של ההליכים המשפטיים אשר התנהלו נגדו, אך לא עשה כן, ואף לא מסר בחקירה נתונים ביחס לתאונת הדרכים שנגרמה בעת שנהג ברכב ללא רשיון. ב. מנורה טרם הגישה תביעת חוב, והודעה על צו הכינוס נמסרה לה על ידי נציג הכנ"ר ביום 24.7.07. מנורה שלחה לכנ"ר כתבי בית דין הכוללים כתב אישום שהוגש נגד החייב בבית משפט השלום בנצרת והכרעת דין לפיה הורשע החייב על פי הודייתו במסגרת הסדר טיעון בנטילת רכבה של אשתו, לטענתו ללא ידיעתה, ב- 6 סעיפי אישום וביניהם נהיגה רשלנית, נהיגה ללא רשיון נהיגה, התנהגות הגורמת נזק ועוד. ג. החייב טען כי אין לו נכסים, למעט זכויותיו בדירת המגורים שלו ושל אשתו. מדובר בדירה בת שלושה וחצי חדרים בקרית טבעון, עליה רובצת משכנתא בסך של כ-32,000 ₪. מחקירתה של החייבת התברר כי בני הזוג בנו תוספת לנכס באופן בלתי חוקי. החייב והחייבת השמיטו מחקירתם את העובדה כי ניתן צו הריסה לתוספת הבלתי חוקית על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים. ד. החייב מסר בחקירה כי מקור הכנסתו היחיד הוא עבודה כגנן במחלקת התברואה של המועצה המקומית קרית טבעון, והכנסתו עומדת על 3,868 ₪ נטו לחודש בתוספת 470 ₪ מקיצבת ילדים, וכי אשתו אינה עובדת. מכתבי בית הדין שהומצאו לכנ"ר עולה כי בעבר השלים החייב את הכנסתו מעבודות מזדמנות כמאבטח. ב"כ הנושה פלכים מסרה, בעקבות מידע שהגיעה לידיה, כי החייב עובד כגנן באופן פרטי מחוץ לשעות העבודה. טענות אלה הוכחשו על ידי החייב. ה. הכנ"ר סבור כי התנהלותו של החייב, אשר לא הסכים למימוש דירת מגוריו לצורך כיסוי חובותיו, על אף שהמשכנתא על הנכס זעומה, ולא הציע הצעת הסדר ראויה לנושה, מצביעה על כך שלא לקח אחריות על חובותיו. עוד נטען כי לא מן הנמנע שהחייב נקט בהליך הפש"ר כדי לעכב או להכשיל את הליך מימוש דירתו על ידי הנושה פלכים. 4. בדיון שהתקיים בעניינם ביום 6/9/07, טענו החייבים תחילה כי לא ראו את חוות הדעת של הכנ"ר וכי אין להם מסמכים, מאחר שעורך הדין שלהם עבר תאונת דרכים. משהודיעה באת כוח פלכים כי כחודש לפני הדיון התייצבו החייבים לחקירה ללא עורך דין ולא הודיעו כי הם מבקשים למנות עורך דין, חזרה בה החייבת ואישרה כי חוות הדעת של הכנ"ר התקבלה בביתם, והם ראו במה מדובר. החייבת מסרה כי בעלה עובד מועצה ואילו היא עובדת "קצת" במשק בית, כדי לגדל שלושה ילדים. לדבריה, "הדבר היחיד שאנחנו יכולים לעשות הוא לשלם בתשלומים קטנים". באת כח פלכים הודיעה כי התמנתה ככונסת נכסים של החייב לצורך פירוק שיתוף, וכי נתנה לחייב הזדמנות להגדיל את המשכנתא על דירת מגוריו ולהציע הסדר למרשה, אשר לא רצה לקחת על מצפונו "זריקת" החייבים מביתם. כן הודיעה כי היא מסכימה להכרזת החייב פושט רגל. ניתנה לחייבים האפשרות להגיב גם בכתב על חוות הדעת, לאור דבריהם כי בא כוחם נפגע בתאונת דרכים. 5. א. החייבים הגיבו לחוות דעת הכנ"ר בעצמם ללא יצוג. החייב טען כי לאחר שהודה בכתב האישום שייחס לו שורה של עבירות תעבורה ודינו נגזר, הוגשו נגדו שתי תביעות אזרחיות על ידי מנורה ועל ידי פלכים. בא כוחו הסכים להליך של טיעון לפי סעיף 79 א' בתביעת מנורה, והוא חוייב לשלם את מלוא סכום התביעה. בהליך שהגישה נגדו פלכים, הגיע להסכם פשרה בעת שהיה במצב נפשי קשה, מאחר שהבין מהבעלים של פלכים שאם לא יחתום על ההסכם, יוכל האחרון לגרום למאסרו לתקופה ממושכת. החייב טוען כי מדובר בארוע חריג וחד פעמי של התנהלות פסולה ובלתי חוקית ואין מדובר במקרה בו אי החוקיות נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור. החייב נהג בתום לב בהליך הפש"ר, ואין בסיס לטענה כלשהי נגדו. ב. הדרישה להגיש הצעת הסדר במהלך צו הכינוס אינה ניתנת ליישום, מאחר שהחייב אינו יודע מה היקף תביעות החוב שהוגשו נגדו, ולטענתו מעולם לא נבחן חובו לפלכים על ידי גורם אובייקטיבי. בכל מקרה, החייב מוכן להציע הצעת הסדר בשיעור 10% מתביעות החוב שיאושרו נגדו. ג. לחייב ולאשתו היה רכב מסוג פיאט אונו שנת ייצור 92', אשר שוויו כ-4,000 ₪. הרכב עבר תאונת דרכים והורד מהכביש, וחברת הביטוח אישרה לשלם סך של 4,000 ₪, אך סכום זה לא שולם מאחר שהוטל עליו עיקול. ד. אין כל הצדקה לדרוש מהחייב למכור את דירתו, אשר שוויה אינו עולה על 65,000 דולר, ולהשאירו ללא קורת גג, ומכל מקום הסכום שייוותר בידי החייב הוא סכום קטן שאין בו כדי לכסות את החוב. 6. הכנ"ר עומד על התנגדותו להכרזת החייב פושט רגל. לטענתו, נוצרו חובותיו של החייב בעת שנהג ללא רשיון במודע, תוך סיכון חיי אדם, וחובות שנוצרו אגב מעשים אלה הם חובות שנוצרו בחוסר תום לב. החייב ממאן להציע את דירתו לתשלום חובותיו, או להגדיל את המשכנתא הזעומה הרובצת עליה, בבקשו להשאר "וכל תאוותו בידו". דיון 7. סעיף 18ה לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם - 1980 (להלן: הפקודה) קובע: "(א) בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה: (1) להכריז בצו שהחייב הוא פושט רגל כאמור בסעיף 42; (2) לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו;..." להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). על רקע התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייב לפתוח דף חדש בחייו, יש לבחון האם התנהגות החייב עובר להליכי פשיטת הרגל ובמהלכם מצדיקה להעניק לו את הגנת הפקודה ולהכריזו כפושט רגל. בהעדר תום לב בהתנהלות החייב בעת יצירת חובותיו ובהליכי פשיטת הרגל, אין הוא זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה. (שלמה לוין ואשר גרוניס, "פשיטת רגל", מהדורה שנייה, בעמ' 169; כן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נ' הכנ"ר, פד"י מט(1), 749, 756). בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב ישקול, בית המשפט, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים; האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם (ראה ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61); האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל). בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב (ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1) 435). (ראה לעניין זה גם: ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר (חיפה) 513/03 עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3) 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד (1) 281; פש"ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לה(5) 760). מן הכלל אל הפרט 8. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת מכלול הראיות שהוגשו לתיק, שוכנעתי החייב לא עמד בנטל הרובץ עליו להוכיח כי חובותיו נוצרו בתום לב, ואף התנהלותו בהליכי הפש"ר נגועה בחוסר תום לב. חובותיו העיקריים של החייב נוצרו כתוצאה ישירה מעבירות פליליות שביצע- נהיגה ברכב אף על שמעולם לא היה לו רשיון נהיגה, בעת שנטל את רכבה של אשתו, לטענתו ללא ידיעתה, ועוד 5 סעיפי אישום וביניהם נהיגה רשלנית, התנהגות הגורמת נזק ועוד. התנהגות זו מצביעה על חוסר אכפתיות של החייב ועל נכונותו לסכן את הציבור ואת עצמו. מהמסמכים שצירף הנאשם עצמו עולה כי הנאשם העיד שלא הצליח לעבור את מבחן התאוריה על אף שנבחן (ת"א 26219/99 ישיבת 15/11/02), ומכאן כי הנאשם לא היה כשיר כלל לנהיגה. נהיגה ללא רשיון היא עבירה חמורה, שכן תוצאותיה עלולות לגרום וגורמות לאסונות כבדים. לא זו אף זו, החייב אף נהג ברשלנות, תוך גרימת נזק לאחרים, ולא שילם את חובו לאנשים שניזוקו מהעבירות שביצע. החייב מנסה להקל ראש במעשיו, בטענו כי מדובר במעשה חד פעמי, ואף להטיל דופי באדם שניזוק, בטענו כי איים עליו שיגרום למאסרו. התנהגות זו של הנאשם מצביעה על כך כי אינו נוטל אחריות אמיתית למעשיו, והראיה לכך היא שלא הגיע עם נושיו להסדר, בעודו יושב לבטח בדירתו. "עצם ההרשעה בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריז על החייב פושט רגל. ואולם חוב שנוצר כתוצאה מביצוע העבירות אינו יכול להיחשב כחוב שנוצר בתום לב". (פש"ר (חיפה) 376/01 מזרחי נ' הכנ"ר (לא פורסם)). לא למותר לציין כי החייב אינו לוקח אחריות לחובותיו, ועל אף שבית המשפט נתן פסק דין בעניינו, טען כי חובו לפלכים לא נבדק על ידי גורם אובייקטיבי כלשהוא. אכן, בענין בנבנישתי (בע"א 6416/01 הנ"ל) מחיל הנשיא ברק (כתוארו דאז), כתמיד את נוסחת האיזונים. מהו, על כן, האיזון הראוי? התשובה היא, כי יש לבחון את מידת החומרה ואי החוקיות העומדת על הפרק. נוכח חשיבות התכליות הספציפיות של ההגנה על הנושים ושיקומו של החייב, תישלל ההגנה של פקודת פשיטת הרגל רק באותם המקרים בהם המדובר באי חוקיות של ממש, העולה כדי פגיעה מהותית בתקנת הציבור. אמת, הפרת חוק ככזו אינה רצויה ועומדת בניגוד לשלטון החוק. אולם, לצרכי פקודת פשיטת הרגל ותכליתה, יש למנוע את תחולת הפקודה רק באותם מקרים בהם אי החוקיות בה מדובר נוגדת באופן מהותי את תקנת הציבור. אין די בכך שהחובות נוצרו במהלך ניהול עסק בלתי חוקי - הא ותו לא. יש להראות כי החובות נוצרו בקשר לניהולו של עסק בלתי חוקי הנוגד באופן מהותי את תקנת הציבור...בהקשר זה ניתן לבחון, בין היתר, את השאלה אם המדובר בעבירה פלילית אם לאו, את חומרת העבירה והיסוד הנפשי הנדרש בה ואם הורשע החייב בעבירה כאמור (וראו סעיף 63(א) לפקודה); את השאלה אם המדובר באי חוקיות קבועה או חד פעמית באופיה; את מוסריותו של העסק ואת היקף הפעילות של החייב במסגרתו. כן ניתן לבחון את עוצמת הקשר בין אי החוקיות של העסק ובין יצירת החובות. אין המדובר ברשימה סגורה של שיקולים, אלא באמות מידה אפשריות לבחינת מהותיות הניגוד של הפעילות לתקנת הציבור, בהקשרה של פקודת פשיטת הרגל." בענייננו אין מדובר בחובות "חוקיים" שנוצרו מניהול עסק בלתי חוקי, אלא בחובות שמקורם הישיר הוא במעשיו העבריינים של החייב, אשר סיכנו את שלומו וביטחונו של הציבור, והחייב אף הורשע בעבירות שיוחסו לו. 9. בנוסף על נאמור לעיל, החייב לא המציא מסמכים להוכיח מדוע לא שילם את הסכומים בהם חוייב בפסקי הדין שניתנו נגדו, או חלקם, עובר להליכי פשיטת הרגל, ומה היתה רמת החיים שניהל. החייב והחייבת עבדו עובר להליכי פשיטת הרגל, והחייבת הפסיקה עבודתה בעת שהוגשה בקשת החייב, מטעמי נוחות בלבד, כפי שיפורט להלן, ולא מכורח כלשהוא. שני החייבים היו יכולים להגיע להסדר עם נושיהם, שכן דירתם, לדבריהם שווה לא פחות מ-65,000 דולר. החייב לא עשה כל מאמץ לשלם לנושיו את הכספים המגיעים להם ממנו, על אף שלא היה לו כל קושי להגדיל את המשכנתא הרובצת על דירתו, שאינה עולה על 32,000 ₪. 10. התנהלותו של החייב במהלך התקופה בה ניתן צו לכינוס נכסיו מלמדת אף היא על חוסר תום לב. הפסיקה קבעה כי חייב אשר לא גילה את כל נכסיו וחובותיו בדו"חות שהגיש לכנ"ר, נמנע מלהתייצב לחקירה, נמנע משיתוף פעולה עם הכנ"ר, נמנע מהצגת מסמכים לרבות דו"חות כספיים, המשיך לצבור חובות במהלך הליכי פשיטת הרגל, חי ברמת חיים גבוהה ופזרנית על חשבון הנושים, נמנע מלשלם את התשלומים העיתיים שהוטלו עליו על ידי בית המשפט במסגרת צו הכינוס, נמנע מלהתפרנס ומלהפעיל את כישוריו ויכולתו להגדיל את הכנסותיו וניצל לרעה את הליך פשיטת הרגל- מתנהל בחוסר תום לב בהליכי פשיטת הרגל. (ראה לעניין זה: ע"א 6416/01 הנ"ל; ע"א 149/90 הנ"ל; ע"א ד5178/92 הנ"ל; ע"א 4892/91 הנ"ל, בעמ' 58; פש"ר 513/03 הנ"ל; פש"ר 71/03 הנ"ל; וכן פש"ר (חיפה) 230/01 אגא עלי נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 419; פש"ר (נצ') 219/03 דאניאל נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(7), 709; פש"ר (חיפה) 343/00 איגר נ' הכנ"ר, דינים - מחוזי לג(7), 321). א. החייב לא שיתף פעולה ולא המציא לחוקרת הכנ"ר את המסמכים שנתבקש להמציא כגון דפי בנק לחצי שנה אחרונה, פרטים בדבר תשלום המשכנתא, חוזה קנייה של דירת המגורים, העתק מכתבי הטענות בהליכים שהוגשו נגדו, צילום רשיון רכב של רכב האונו שניזוק, ואישור ממקום העבודה על גובה החסכונות שצבר החייב בקופות גמל ובקרנות השתלמות. " בהליך בו מבקש החייב את הגנת החברה מפני נושיו אין חובה על ב"כ הכנ"ר "לרדוף" אחר החייב כדי שימציא מסמכים במועד וישלם תשלומים חודשיים במועד. עצם הצורך להגיע לבית משפט כדי לבקש מהחייב לבצע פעולות שהיה עליו חובה לבצען כדי לזכות בהגנת פקודת פשיטת הרגל די בו כדי להעיד על חוסר תום ליבו של החייב בהליכי פשיטת הרגל" (ראה פש"ר 294/01 עומר נ' הכנ"ר (לא פורסם)). ב. החייב דיווח כי אשתו מובטלת, וכי הכנסת המשפחה עומדת רק על שכרו ועל קצבת הילדים, אך מדבריה של בא כח הנושה התברר כי החייבת עבדה כגננת בקיבוץ אלונים וגם בספא קסם המגע הזוגי בע"מ (להלן: קסם המגע) בבית לחם הגלילית והפסיקה עבודתה, לטענתה, כדי לצמצם את יכולת החייבים להחזיר את חובם. החייב הכחיש את המידע בדבר עבודתה של אשתו, ורק בחקירה מסרה החייבת כי היא עובדת יום וחצי בשבוע בעבודות משק בית ומרוויחה 1,200 ₪. בא כח פלכים, אשר שימשה כונסת נכסים לנכסי החייב, מסרה כי החייב עובד בעבודות נוספות על עבודתו במועצה. החייב הכחיש דברים אלה, אך נוכח העובדה שדבריה של הכונסת הוכחו כשמשקפים את העובדות בכל הנוגע לחייבת, אני נוטה לקבלם גם לענין החייב. החייב היה מודע היטב לעובדה כי הכנסת המשפחה מהווה בסיס לקביעת התשלום החודשי, ולא נתן כל הסבר לגרסה שמסר לפיה אשתו מובטלת, בעת שעבדה בעבודות מזדמנות שונות. מדובר בענין מהותי, והחייב לא נתן כל הסבר לפירכות בדבריו. דברים אלה מתיישבים גם עם גרסת החייבת בחקירתה, שם מסרה בחודש יולי 07' כי לפני מועד החקירה, רכשה רכב פיאט אונו חלופי לאחר שרכבה הקודם הורד מהכביש עקב תאונה. החייבת נדרשה להמציא פרטים בדבר הרכב שרכשה, אך לא עשתה כן, ולטענתה טרם שילמה עבור הרכב. רכישת רכב אינה דבר של מה בכך, אף אם מדובר ברכב זול, וההוצאה החודשית להחזקתו, כולל ביטוחים והוצאות עבור רשיון רכב, תיקונים ודלק מטילים מעמסה משמעותית על בעליו. החייב לא דיווח על כך לכנ"ר, ואף לא נתן כל הסבר מנין התכוון לממן את רכישת הרכב החדש והחזקתו. העלמתו של מידע זה תומכת בדבריה של הנושה, ומצביעה על חוסר תום ליבו של החייב בהתנהלותו בהליכי הפש"ר אותם יזם. ג. החייב הגיש דוחות הכנסות והוצאות ללא האסמכתאות הנדרשות, כגון קבלות עבור כלכלה וביגוד. "זאת ואף זאת: שומה על חייב המגיש לבית המשפט בקשה למתן צו כינוס ולהכרזתו פושט רגל "להתפשט" בפני בית המשפט והכונס הרשמי ולחשוף בפניהם את כל הפרטים הנוגעים לרכושו, לנכסיו, להכנסותיו, להוצאותיו ולחבויותיו (סעיף 17(א) לפקודה)". (פש"ר (חיפה) 165/02 עאיק ראיף נ' הכנ"ר, תק-מח 2003(1), 2214, 2216). לא ניתן להמנע מן הרושם כי התנהגותו של החייב מגמתית ונועדה להעלים מהכנ"ר מידע מהותי שאינו נוח לחייב. "השמטת פרטים מהותיים אשר החייב ידע היטב כי היו יכולים להשפיע על שיקולי הכנ"ר וביהמ"ש בדונם במתן צו כינוס או השמטת פרטים העשויים לרמז כי החייב מנסה להבריח נכסים, תחשב בדרך כלל לחוסר תום לב היורד לשורשו של עניין. חוסר תום לב מסוג זה לא רק שיכול להביא לדחיית בקשתו של חייב למתן צו כינוס, אלא עשויה, במקרים מתאימים, אף להביא לביטולו של צו כינוס אשר ניתן על סמך אותו מידע חסר שהועלם על ידי החייב ". (פש"ר (ת"א) 1851/00 בנק לאומי לישראל נ' אבי עייני, תק-מח 2001(3), 65535). החייב לא גילה לחוקר הכנ"ר כי בגין בניית תוספת לדירתו ללא היתר ניתן צו הריסה בעניינו על ידי בית המשפט לעניינים מקומיים, וצו זה אף נרשם בלשכת רישום המקרקעין. אף שמדובר במעשה ישן, והחייבים לא צברו חובות בגינו, התנהלות זו מצביעה על רמת גילוי הלב של החייב בהליכים אותם יזם. ד. הוכח כי החייב מסוגל לשלם לנושיו סכום גבוה מזה ששילם משך השנים, בהיותו בעל נכס, שהמשכנתא עליו נמוכה, אך הוא העדיף לפנות להליכי פשיטת רגל ולא לשלם מקצת חובותיו. משהודיעה באת כוח הנושה כי מרשה מוכן להסדר כדי שלא לקחת על מצפונו פינויים של החייבים, וכי אינו מתנגד להכרזתו פושט רגל, הודיע החייב כי הוא מוכן לשלם 10% בלבד מתביעות החוב שיאושרו על ידי הכנ"ר. מדובר בהצעה מגוחכת, המצביעה על הלך רוחו של החייב, ועל העדר נכונותו להעמיד את נכסיו לטובת נושיו, והעומדת בניגוד להוראת סעיף 35(ז)(2) לפקודה. התנהגותו זו מצביעה על חוסר תום לב, ומרמזת על כך כי אכן לא מן הנמנע שהחייב נקט בהליך הפש"ר כדי לעכב או להכשיל את הליך מימוש דירתו. 11. נוכח על האמור לעיל, אני רואה לדחות את בקשת החייב להכריזו פושט רגל. הצו לכינוס נכסי החייב מבוטל בזה. ההגבלות שהושתו על החייב, לרבות הצו לעיכוב יציאתו את הארץ, יתבטלו החל מיום 15/12/07, כדי לאפשר לנושיו לפעול נגדו בהליכי הוצאה לפועל. נושהפשיטת רגל