במהלך חופשה במיאמי, ארצות הברית, נפגעה התובעת בתאונת דרכים. הוגשה תביעה לתשלום הוצאותיה הרפואיות של התובעת, הוצאות שכירת רכב ועלות כרטיס טיסה בהתאם לפוליסת ביטוח נוסעים לחו"ל. להלן פסק דין בנושא ביטוח נסיעות לחו''ל - תאונת דרכים: פסק דין לפני תביעה לתשלום הוצאותיה הרפואיות של התובעת, הוצאות שכירת רכב ועלות כרטיס טיסה בהתאם לפוליסת ביטוח נוסעים לחו"ל, אשר רכשה התובעת אצל הנתבעת. 1. עובדות התובעת רכשה אצל הנתבעת פוליסת ביטוח נוסעים לחו"ל, לפיה התחייבה לשפות את התובעת, בין היתר, בגין הוצאותיה הרפואיות, דמי אשפוז, החזר הוצאות נסיעה ופיצויים בגין נכות צמיתה (להלן: "הפוליסה"), נספח א' לתיק המוצגים. ביום 27/01/02, במהלך חופשה במיאמי, ארצותֿֿהברית, נפגעה התובעת בתאונתֿֿדרכים כאשר נסעה ברכב שבו נהגה אחותה (להלן: "התאונה"). הרכב בוטח בחברת הביטוח AllState Insurance Company (להלן: "AllState") (נספחים ב-ג לתיק המוצגים). בעקבות התאונה אושפזה התובעת בביתֿֿהחולים Broweard General Hospital, שם אובחנה חבלה רב-מערכתית, לרבות פריקת ירך שמאל, קרע ברצועות ברך שמאל ושברים בעצם הבריח הימנית, בצלעות ובאגן. ביום 07/02/02 שוחררה התובעת מביתֿֿהחולים עם המלצה להימנע מדריכה על רגל שמאל והמשך טיפולי פיזיותרפיה (מוצגים ד-ז לתיק המוצגים). בעקבות התאונה הגישה התובעת באמצעות בא-כוחה, עוה"ד דיוויד ברנדויין (שהוא גם גיסהּ), תביעה נגד AllState, אשר שילמה לה סכום כולל של 110,000$. סכום של 10,000$ שולם ישירות לביתֿֿהחולים Broweard, וסכום נוסף של 100,000$ שולם ומוחזק בנאמנות בידי עוה"ד ברנדויין. במהלך הדיון לפני, הגיעו הצדדים להסכמה בדבר שיעור נכותה של התובעת וזכאותה לפיצוי על פי הפוליסה. 2. השאלה שבמחלוקת השאלה שבמחלוקת היא האם זכאית התובעת לשיפוי הוצאותיה על פי הפוליסה מעבר לפיצוי שקיבלה מ - AllState, או שחל החריג הקבוע בפרק ג' סעיף 2 ב' לפוליסה, שכן הוצאותיה הרפואיות נכללות בפיצוי ששילמה לה AllState. 3. דיון סעיף 2ב לפרק ג בפוליסה קובע: "2. ביטוח בחברות אחרות: ב. פוליסה זו אינה מכסה אובדן או נזק כלשהו אם בזמן קרות אובדן או נזק כנ"ל היה קיים לגביו ביטוח אחר או ביטוחים אחרים בין שנעשו ע"י המבוטח ובין שנעשו ע"י אחר, מלבד אם הודיע המבוטח על כך למבטח (והמבטח הסכים לקיים ביטוח/ים נוסף/ים) אזי במקרה אובדן או נזק יהיה המבטח אחראי לשיפוי המבוטח בחלק העודף בין הנזק הממשי לבין תגמולי הביטוח ששולמו על ידי המבטח/ים הנוסף/ים." הכלל המוכר בפרשנות בכלל, ובפרשנות פוליסה בפרט, הוא כי יש ליתן לכתב את המשמעות המילולית כפשוטה. אם די בפרשנות המילולית כדי להתחקות אחר כוונת הצדדים, אין לסטות ממנו. אך ייתכנו מקרים שבהם מן הראוי לתת לכתב פירוש סביר, אפילו הוא עומד בסתירה למילים המפורשות, וזאת כדי להגיע למשמעות ההגיונית והאמִתית שאליה התכוונו הצדדים המתקשרים, ובהנחה שקריאה כוללת של הכתוב מובילה למסקנה שהמילים כפשוטן אינן מייצגות את כוונת הצדדים (ע"א 1845/90 סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מז(5) 661). לשון הפוליסה אינה המקור היחיד לתכליתה. בצד הלשון עומדת התכלית האובייקטיבית, כפי שצדדים הוגנים, המגנים על האינטרסים הטיפוסיים, מעצבים אותה. לעתים יש מצב של חוסר ודאות וערפול באשר לתכליתה של הפוליסה, והפרשן נתקל במספר תכליות אפשריות, ובמקרה כזה על הפרשן לעשות שימוש בשיקול דעתו ולגבש במיטב האובייקטיביות האפשרית את התכלית העומדת ביסוד הטקסט (ע"א 779/89 שלו נ' סלע חברה לבִטוח בע"מ, פ"ד מח(1) 221). בע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נב(5) 746, 755 (1999), מסכם כבוד השופט אריאל את ההלכות שנקבעו לעניין פרשנות חוזה ביטוח, וכדבריו: "ראשית, יש לבדוק את תכליתו של החוזה. תכלית זו כוללת בתוכה הן ממד סובייקטיבי והן ממד אובייקטיבי. הממד הסובייקטיבי הוא אומדֿ דעתם של הצדדים. חקר הכוונה האמיתית והמשותפת של הצדדים לחוזה כפי שזו באה לידי ביטוי בהתנהגות הצדדים... הממד האובייקטיבי של תכלית החוזה הוא המטרות, האינטרסים והתכליות שחוזה מהסוג או מהטיפוס שהחוזה שנכרת נועד להגשים... תכלית זו של החוזה נקבעת עלֿֿפי 'מהותה של העסקה' ועלֿֿפי 'מטרותיה העסקיות והכלכליות' המונחות ביסודה. תכלית אובייקטיבית זו משקפת את אומדֿֿדעתם של בעלי חוזה 'סבירים והגונים' הפועלים עלֿֿפי אמות ֿמידה ראויות, כפי שהן נדרשות מבעל חוזה הפועל בתוםֿ לב..." בענייננו עסקינן בפוליסת ביטוח נוסעים לחו"ל, אשר תכליתה לשפות בין היתר בגין הוצאות רפואיות, לרבות הוצאות אשפוז, שהיו למבוטח עת ששהה בחו"ל. הצדדים הכבירו מילים אודות פרשנות הסעיף, אך לטעמי לשונו בהירה וברורה ואינה מעוררת כל קושי פרשני. יש לפרש את הסעיף כפשוטו ובהתאם לתכלית הפוליסה. על כן השאלה היא האם בזמן קרות הנזק היה קיים ביטוח אחר שנעשה על ידי התובעת או על ידי אחר - אחותה. 4. נטל ההוכחה הכל מסכימים כי נטל השכנוע להראות כי המקרה שאירע נכנס לתנאי השיפוי שבפוליסה מוטל על התובעת-המבוטחת, ואילו הנטל להראות כי התקיים אחד מהחריגים לחבות המשחרר את חברת הביטוח מאחריות מוטל על הנתבע-המבטח, במקרה בו עמד המבוטח בנטל המוטל עליו (ע"א 78/04 המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ ( 05/10/06); ע"א 544/75 איגל סטאר אינשורנס קומפני לימיטד נ' טננבוים את ווב חב' לבניָן ועבודות ציִבוריות בע"מ, פ"ד לב(1) 342, 347-349 (1977); ע"א 224/78 חמישה יוד תכשיטנים בע"מ נ' פיימנס פאנד אינשורנס קומפני, פ"ד לג(2) 90, 92 (1979); רע"א 143/98 דיב נ' הסנה - חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד נג(1) 450, 452 (1999)). ועוד נתקבלה בפסיקה, הגישה לפיה במקרה של אי-בהירות בפוליסה יש להעדיף פירוש מצמצם של החריגים ותניות הפטור, דהיינו פירוש המקל עם המבוטח (ע"א 2016/00 רוזנצוויט נ' רוזנבליט, פ"ד נו(4) 511, 528). אין חולק כי לתובעת נגרמו הוצאות רפואיות, ועל כן על הנתבעת רובץ הנטל להוכיח כי סכום של 100,000$ ששילמה AllState לתובעת שולמו לכיסוי הוצאותיה הרפואיות. הפוליסה אינה מגדירה "נזק", ועל כן הנתבעת סומכת על האמור בפוליסה של AllState , וטוענת כי על פיה ברור כי הסכום של 100,000$ כולל את כל נזקי התובעת, לרבות הוצאותיה הרפואיות. העובדה שהסכום עוקל ומוחזק בנאמנות בידי עוה"ד ברנדויין, מלמד כי נועד להבטיח את תשלום הוצאות אלה. על פי הפוליסה של AllState עולה כי סכום של 100,000$ שולם בגין נזקי הגוף "Bodily Injury" כסכום מלא ע"פ הפוליסה, בגין נזקי הגוף של התובעת, ללא פירוט. סכום זה יכול לכלול בחובו כאב וסבל, עזרת זולת, אובדן השתכרות וכיוצא באלה, ולאו דווקא הוצאות רפואיות כטענת הנתבעת (עדותו של עו"ד ברנדויין בפרוט' מיום 16/05/07, עמ' 5, ש' 3-4). העובדה ש AllState שילמה רק 10,000$ במישרין לביתֿֿהחולים תומכת דווקא בטענת התובעת, כי מעבר לסכום זה אין כיסוי בפוליסה שלAllState להוצאותיה הרפואיות של התובעת. ביה"ח רצה להבטיח את תשלום יתרת החוב של התובעת כלפיו, ועל כן הטיל עיקול על הכספים, ואלה מוחזקים בידיו הנאמנות של עו"ד ברנדויין. משהנתבעת לא הוכיחה כי סכום של 100,000 $ שולם לכיסוי ההוצאות הרפואיות, הרי שלא עמדה בנטל המוטל עליה להוכחת החריג על פי הפוליסה, ולא הוכח כי בזמן קרות הנזק היה קיים ביטוח אחר שנעשה בין בידי המבוטח ובין בידי אחר. 5. ויתורה של התובעת בפרק ג סעיף 2א לפוליסה נקבע כי המבוטח חייב ליתן למבטח הודעה בכתב מיד לאחר שנודע לו על כל ביטוח אחר שנעשה מפני הסיכונים המכוסים לפי הפוליסה. סעיף 2ב סֵיפה, באותו פרק, קובע כי למרות החריג האמור ברישה לסעיף, אם הודיע המבוטח למבטח כי קיים ביטוח אחר, אזי במקרה של אובדן או נזק יהיה המבטח אחראי לשיפוי המבוטח בחלק העודף בין הנזק הממשי לבין תגמולי הביטוח ששולמו ע"י המבטח הנוסף. לטענת הנתבעת, התובעת לא הודיעה לה כי חתמה על שטר קבלה וסילוק בגין קבלת סכום של 100,000$ מ-AllState, ואף יותר מכך - העלימה בכוונה מידע זה, ועל כן היא פטורה מתשלום ע"פ הפוליסה. הואיל וקבעתי כי בזמן קרות התאונה לא היה קיים ביטוח אחר, ממילא לא הייתה חובה על התובעת ליתן הודעה לנתבעת, ואף לא חל הסֵיפה לסעיף 2ב' הנ"ל. 6. הוצאות בגין שכירת רכב התובעת עותרת לשיפוי הוצאותיה בגין שכירת רכב למשך 16 שבועות, בשל הצורך בקבלת טיפולי פיזיותרפיה (סעיף 6 לת/4, מוצגים יג-יד לתיק המוצגים). פרק 1 לפוליסה, שכותרתו "הוצאות אשפוז", מורחב ל"הוצאות נסיעה והוצאות נלוות לאשפוז", כלומר הוצאות שהוצאו בתקופת האשפוז ובעקבותיו, ולא מעבר לכך, ועל כן הוצאה זו איננה מכוסה בפוליסה. זאת ועוד: עלֿֿפי הפוליסה, זכאית אחותה של התובעת להוצאות בגין שכירת הרכב, ועל כן אני דוחה את דרישת התובעת לפיצוי בגין הוצאה זו. 7. הוצאות בגין רכישת כרטיס הטיסה חזרה לארץ לטענת התובעת, היא זכאית גם להחזר בגין עלות כרטיס הטיסה, שכן בשל החבלה הריאתית נאסר עליה לטוס עד תחילת מאי (עמוד 9, ש' 20-22). עלֿֿפי סעיף 1 לפרק 3 בפוליסה, על המבטח לשפות את המבוטח כתוצאה: "מתאונה שאירעה למבוטח בחו"ל או מחלה קשה שלקה בה לראשונה בחו"ל ואשר כתוצאה ממנה (התאונה או המחלה) ובאישור רופא, נאלץ המבוטח לשנות את מועד חזרתו לארץ ולא יכול היה לנצל את כרטיס הטיסה שלו." התובעת השתחררה מביתֿ החולים ביום 08/02/02, וכרטיס הטיסה שהיה לה נועד ליום 11/02/02. התובעת לא צירפה אישור רפואי כי נבצר ממנה לטוס ביום 11.2.02, ועלֿ כן אני דוחה דרישתה להחזר עלות כרטיס הטיסה. 8. תשלום לד"ר חורב עבור חוות הדעת לא מצאתי לחייב את הנתבעת בתשלום לד"ר חורב בגין חוות דעתו, שכן סכום זה, יש להניח, נלקח בחשבון כאשר הצדדים הגיעו לפשרה ביניהם באשר לנכותה של התובעת ושיעור הפיצוי ששולם לה. 9. סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סכום של 76,352$, עלֿֿפי השער היציג במועד הגשת התביעה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל. בנוסף לכך, תשלם הנתבעת שכר טרחת עורךֿ דין בשיעור 20% והוצאות משפט. אני דוחה את דרישת התובעת לפסוק ריבית מיוחדת, שכן אינני סבורה שהנתבעת פעלה בניהול הליך זה בחוסרֿ תום לב. ביטוח נסיעות לחו"לתאונת דרכים