התובע הסתיר מחברת הביטוח את עברו הפלילי ביודעין. סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 קובע כי הסתרת עובדה מהותית בכוונת מרמה מצד המבוטח כדין תשובה שאינה מלאה וכנה. בית המשפט פסק כי אין ספק כי במקרה שלפנינו הוסתר העבר הפלילי בכוונת מרמה. לנוכח האמור פטורה חברת הביטוח עפ"י סעיף 7 (ג)(1) שלא לשלם את דמי הביטוח. להלן פסק דין בנושא הסתרת עבר פלילי מחברת ביטוח: פסק דין 1. התובע הינו בעל עסק לתיקון צמיגים ואביזרים ברכב מנועי, הידוע כ"צמיגי מנשקו". נתבעת 1 עוסק בביטוח נגד פריצה, שריפה ואובדן של תכולת הצמיגים, הריהוט והמכונות שבעסק. 2. התובע טוען בכתב התביעה כי ביום 3.9.96 פנה לנתבע 2, כדי לבטח את עסקו. בעקבות זאת נחתמה ע"י התובע ונתבע 3 הצעת ביטוח לתקופה שמיום 3.9.96 ועד 31.8.97. במעמד חתימת ההצעה נתן התובע לנתבע 3 המחאות דחויות בסך כולל של 3,900 ש"ח בגין תשלום הפרמיה. ההצעה וההמחאות הדחויות הועברו ע"י נתבע 2 לנתבעת 1, אשר פתחה תיק שמספרו 63-03239-4, המחאה ע"ס 630 ₪ מיום 20.10.97 נפרעה ע"י נתבעת 1 ושאר ההמחאות נמסרו ע"י נתבע 3 למנורה חברה לביטוח, אשר פרעה אותם. נתבעת 1 שלחה סוקר לעסקו של התובע, וחוות דעתו היתה כי ההגנות הקיימות אינן מתאימות. לטענת התובע הוא פנה לנתבע 2 בעניין המיגון וזה הורה לו להתקין מערכת אזעקה, שתתחבר דרך הטלפון של התובע וכן להתקין אזעקה נפחית של לפחות 2 "עיניים", וכן ניתן אישור בכתב על דרישות אלה. מיד לאחר קבלת ההודעה האמורה התיקן התובע מערכת אזעקה, כנדרש לעיל, בבית עסקו. 3. ביום 30.11.96 בשעה, 02:00 אירעה פריצה בעסקו של התובע ונגנב משם ציוד בשווי של כ-50,000 ₪. התובע הודיע על הפריצה למשטרת ישראל ולנתבעים 2 ו-3. התובע טוען כי נתבע 2 הורה לו לקנות ציוד חלופי לציוד שנגנב ולהמציא את החשבונית ואז ידאג הנתבע כי התובע יפוצה בסכום הנזק. התובע פנה לשלושת הנתבעים כדי שיפצו אותו, אך התברר לו כי נתבעת 1 לא הנפיקה פוליסה כי לא היה מיגון מתאים. ההודעה על אי הנפקת הפוליסה לא נמסרה לתובע. התובע עותר לפצותו בגין נזקו מנתבעת 1, כיוון שלא הודיעה לו כי אינה מנפיקה פוליסה וכן בגין היותה השולחת של נתבעים 2 ו-3. 4. נתבעת 1, בכתב הגנתה, מכחישה כי פתחה תיק לביטוח עסק הצמיגים של התובע. היא לא קיבלה תשלומים בגין עסק הצמיגים של התובע, היא לא קיבלה את הצעת הביטוח, לא ביטחה ולא היתה מוכנה לבטח את עסק הצמיגים. ההמחאה בסך 640 ₪, שהוזכרה בכתב תביעתו של התובע נמסרה ע"י מי מנתבעים 2 ו-3 לפקודת הגבייה בסוכנות נסיעות בגין פרמיה ביטוח פוליסת רכב של התובע. 5. הסוקר מצא כי בית העסק אינו ממוגן והורה על התקנת מערכת, כפי שמפורט בדו"ח הסוקר, שצורף לכתב ההגנה. הוראות הסוקר היו תנאי מוקדם לקיבול הצעת הביטוח, ולעריכת הסכם הביטוח. התובע סירב להתקין את אמצעי המיגון שנקבעו ע"י הסוקר בטענה כי המיגון אינו מתאים לעסק של צמיגים. מאחר והתובע סירב להתקין את המיגון הובהר לו כי הנתבעת לא תערוך ביטוח לעסקו לכן גם לא היה יסוד להנחת התובע כי הנתבעת תעריך ביטוח לעסקו. 6. הנתבעת טוענת כי ביום 22.10.96 נתבעים 2 ו-3 לא היו סוכני ביטוח של הנתבעת ולכן לא היו שלוחיה, ואין הם יכולים לחייבה. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי המסמך שצורף ע"י התובעת אינו מהווה אישור להתקנת מערכת אזעקה ולא ברור ממנו על איזה סוקר מדובר ולאיזה חברת ביטוח הכוונה באישור. הוא גם לא נערך בידיעתה של הנתבעת ולא בהסכמתה. מאחר והתובע לא קיבל את הנחיות הסוקר אין כל משמעות למערכת האזעקה שהתקין התובע בעסקו. 7. הנתבעת מוסיפה וטוענת כי לא היתה עליה חובה להודיע ישירות לתובע על דחיית בקשתו ודי בהודעה לסוכני הביטוח שלו. 8. הנתבעת טוענת כי נתבעים 2 ו-3 אחראים לנזקו של התובע, בשל רשלנותם. התובע לא דיווח לנתבעת על הפריצה ולכן אין הוא זכאי לפיצוי ממנה. 9. נתבע 2, בכתב הגנתו, טוען הצעת הביטוח מולאה על ידו במעמד נתבע 3 והתובע. לאחר מילוי ההצעה מסר אותה נתבע 2 לנתבע 3, ובכך הסתיים טיפולו של נתבע 2. הוא אינו יודע דבר על דו"ח הסוקר וגם עניין המיגונים טופל ע"י נתבע 3. נתבע 3 פנה מיוזמתו לנתבעת 1 ולקח ממנה את טופס הצעת הביטוח וההמחאות שניתנו לה. אין גם כל ראיה להתקנת מערכת האזעקה. 10. נתבע 2 אף שלח הודעת צד ג' לנתבע 3. נתבעת 1 הגישה אף היא הודעת צד ג' נגד נתבעים 2 ו-3. 11. נתבע 3 בכתב הגנה להודעת צד ג', טוען כי לא היה מורשה לשמש כסוכן ביטוח של נתבעת 1. הטיפול בפוליסה ע"י נתבע 2 שהיה סוכן מורשה של נתבעת 1. נתבע 3 רק סייע בידיו של נתבע 2. נתבע 2 ידע על כל הפעולות שבוצעו בתיק והיה שותף להן. את הצעת הביטוח ערך נתבע 2 וחתם עליה. נתבע 2 בוטח בביטוח אחריות מקצועית אצל נתבעת 1, וסוכם בין נתבע 2 לנתבע 3, כי אם נתבע 3 יחוייב ישא נתבע 2 באחריות לכל תובענה אם תוגש נגד השותפות. 12. נתבע 3 הגיש כתב תביעה שכנגד בהודעת צד ג' נגד נתבע 2. נתבע 2 טען כי נתבע 3 היה המוציא והמביא בכל הקשור לפוליסה הנדונה, ולמעט מילוי הצעת הביטוח לא היה לנתבעת 2 כל קשר עם התובע. הראיות וניתוחן : אין מחלוקת כי ביום 3.9.96 נחתמה הצעת הביטוח (נג-2) ע"י התובע וע"י נתבע 2. אין גם מחלוקת כי נתבע 3 נכח באותו מעמד. סעיף 4 בהצעת הביטוח כותרתה "עבירות פליליות (למעט משפטי תעבורה)." השאלה באותו סעיף היא : "האם בעל העסק ו/או אחד מבעלי העסק הואשם בפלילים, מתי ובגין איזו עבירה, האם הורשע ? " תשובת התובע היתה שלילית. במהלך הדיון הודה התובע כי הוא הורשע בעת היותו בצבא בעבירת סמים גם בשנת 1995 הורשע בעבירה של אחזקת סם מסוכן ונידון ל-10 חודשי מאסר בפועל ו-14 חודשי מאסר מותנה. המדובר היה ב-3 גרם קוקאין. מתוך עיון בתוספת השנייה של פקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג - 1973 עולה כי לגבי כמות של 3 גרם קוקאין ישנה חזקה שהם לא לשימוש עצמי. לכן, כנראה גם עונש המאסר בפועל שקיבל התובע. התובע לא המציא לביהמ"ש את העתק כתב האישום, הכרעת הדין וגזר הדין כדי שניתן יהיה לבדוק האם אלה אמנם העובדות הנכונות. בחקירתו הנגדית אף לא זכר בגין איזו עבירה בדיוק הורשע. הדבר מעלה תמיהה גדולה באשר לאמינותו של התובע, שכן הרשעה היתה כשנה קודם להצעת הביטוח וקשה לקבל את גרסתו שאין הוא זוכר במדויק במה הורשע. טענת התובע היא כי לא נשאל כלל לגבי עברו הפלילי בעת שמילאו את טופס הצהרת הביטוח. כנגד טענתו זו של התובע עומדת עדותו של נתבע 2 כי הוא שאל את כל השאלות וזו שאלה מהותית. התובע, לחזק גרסתו מביא את העובדה שסעיף 3 בהצעת הביטוח שכותרתו : "תיאור המבנה (המוצע לביטוח ו/או המכיל את התכולה המוצעת לביטוח" גם הוא לא מולא ודבר זה מעיד כי לא נשאל שאלות נוספות שמופיעות בטופס ההצעה. כיצד זאת עומדת גרסתו של נתבע 2 כי את החלק הזה השאיר לסוקר שימלא. כדי לבחון איזו גרסה עדיפה, יש לבחון עובדות נוספות, שיכולות להצביע על אמינותו של צד זה או אחר. התובע, לאחר האירוע נשוא תיק זה ערך ביטוח של עסקו בחברת "המגן". בינואר 1998 היתה פריצה גדולה בעסקו של התובע. חברת "המגן" לא רצתה לשלם לתובע את הפיצוי בגין הפריצה, שכן נטען כי התובע לא דיווח לחברת "המגן" על הפריצה בתיק נשוא התביעה שבפני. דבר זה אישר התובע בחקירתו הנגדית בביהמ"ש. בסופה של הצעת הביטוח נאמר : " אני החתום מטה מצהיר בזה, כי בתשובות אשר ניתנו על ידי או מטעמי הינן נכונות ולא העלמתי דבר בקשר לביטוח..." על הצהרה זו חתום התובע. עוד חתום התובע על ההצהרה כדלקמן : "אני מבקש לכרות חוזה ביטוח עם חברת הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, בהתאם לפרטים אשר מסרתי לעיל, והנני מצהיר בזה כי התשובות הנ"ל נכונות וכנות על פרטיהן ולא העלמתי דבר בנוגע לביטוח זה..." התובע יודע קרוא וכתוב ואין הוא יכול לטעון כי לא ידע מה כתוב בטופס.אם הוא לא קרא את הטופס אין לו אלא להלין על עצמו בלבד. לנוכח כל האמור עד כה אינני מקבל את גרסת התובע באשר להעלמת עברו הפלילי. כל התנהגותו על דוכן העדים, התחמקותו מלהגיש את הרשעתו, מצביעים על כך שגרסתה אינה אמינה. היוצא, מהאמור הוא כי התובע הסתיר בכוונה את עברו הפלילי. הן החתמת הגב' שמעוני והן מנהל סניף נתבעת 1 מר עופרי העידו כי אדם בעל עבר פלילי בנושא סמים לא היה מתקבל לביטוח רכוש, כי לעבירות סמים יש קשר לעבירות רכוש. העולה הוא כי מבטח סביר לא היה מקבל לבטח את עסקו של התובע. התובע סירב לבצע את המיגונים שנדרש לבצע בדו"ח הסוקר והוא מודה בכך. טענתו היא כי פנה לנתבע 3 וקיבל ממנו אישור למיגונים שהתיקן. האישור ת/2 מופנה לתובע והוא הוצא ע"י בראל-מור סוכנות לביטוח. נוסחו הוא כדלקמן : " הנדון: מיגון בית העסק - צמיגי מנשקו תל-אביב לאחר שיחתנו עם סוקר חברת הביטוח עליך להתקין מערכת אזעקה לבית העסק שתחובר דרך טלפון אליך לבית ישירות. כמו כן עליך להתקין אזעקה נפחים (לפחות 2 עיניים), כמו כן תחובר אזעקה גם לטלפון האישי (בית ו/או אישי). " ממסמך זה מבקש התובע כי נלמד שהוא קיבל אישור להתקנת מיגונים מופחתים. ראשית, אין כל תמיכה לטענה כי אושרו לתובע מיגונים מופחתים ע"י הסוקר. ההיפך הוא הנכון, החותמת מעידה כי לא ניתן אישור לשינוי המיגונים. יתירה מכך, המסמך הנ"ל נשלח בפקס בתאריך 22.10.96. התובע העיד כי המיגון בוצע אצלו עוד קודם לביקור הסוקר. הסוקר ביקר בעסקו ביום 6.9.96 וציין כי לא קיימת מערכת אזעקה. המסמך עליו מסתמך התובע מדבר בלשון עתיד, דהינו עליו להתקין מערכת שלא מותקנת. כך שעדותו של התובע גם בעניין זה אינה אמינה. התובע יכול היה לחזק את עדותו בראיות נוספות, אך הקבלה אותה הציג מדבר על מערכת ממוחשבת ואין בה פירוט באיזו מערכת מדובר ומה היא כוללת. התובע גם לא הביא כל ראיה מחברה עמה התקשר, שתאמת את מועד התקנת המערכת ואת עובדת דריכתה. אין כל ספק כי הנתבעת 1 לא הוציאה לתובע פוליסה כי לא עמד בתנאים הנדרשים לעניין המיגון. באשר לנזק, התובע לא הוכיח את הנזק. הוא לא ערך ספירה מיד עם התגלה הפריצה. חווה"ד מטעמו מסתמכת על נתונים שמסר התובע. אין די בכך כדי להגיע למסקנה באשר לגובה הנזק. התובע ידע כי הוא אינו מבוטח ולמסקנה זו ניתן להגיע מכך שהתובע העיד שנודע לו על אי הוצאת הפוליסה כ-3 חודשים לאחר הפריצה. הוא ביקש מנתבע 3 שיבטח אותו בחברה אחרת עד סוף התקופה. ואמנם נעשה לתובע ביטוח בחברה אחרת, אך הוא באותה חברה נגנבו השיקים שלו 2.1.97, כאשר הפריצה היתה ביום 30.11.96. ראשית, תמוה הדבר, שנתבע 3 הוא זה אשר מסר לתובע כי הופחתו המיגונים, אך לתובע אין כל כעס עליו והוא אף מבקשו להמשיך ולערוך לו ביטוח להמשך התקופה בחברה אחרת. ושנית, סמיכות המועדים בניגוד למה שהעיד התובע. כל האמור מצביע על כך שהתובע ידע כי אין לו ביטוח, מאחר וסירב לחתום לסוקר על התחייבותו לביצוע המיגונים. המסקנה העולה מהאמור היא כי : א) התובע העלים את עברו הפלילי בנושא הסמים ביודעין. ב) התובע לא ביצע את המיגונים שנדרשו ע"י הסוקר וידע כי הוא אינו מבוטח. סעיף 6 לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981 קובע כי הסתרת עובדה מהותית בכוונת מרמה מצד המבוטח כדין תשובה שאינה מלאה וכנה. אין ספק כי במקרה שלפנינו הוסתר העבר הפלילי בכוונת מרמה. לנוכח האמור פטורה היתה נתבעת 1 עפ"י סעיף 7 (ג)(1) שלא לשלם את דמי הביטוח. יתירה מכך, הרי מאחר ולא הותקנו אמצעי המיגון ניתן להגיע למסקנה כי כלל לא נכרת הסכם הביטוח ולפיכך, גם מטעם זה פטורה נתבעת 1 מתשלום דמי הביטוח. משהגעתי למסקנה כי התובע ידע כי אין לו ביטוח אצל הנתבעת משום שסירב לחתום על מסמך הסוקר ומשום שלא הוכיח כי היו בעסקו המיגונים גם עפ"י המכתב "מופחת המיגונים", הרי שגם אם התרשלו מי מהנתבעים האחרים, אין בכך כדי לחייבם משום שניתן הקשר הסיבתי בין ידיעת התובע לבין הנזק. לנוכח כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה, וכן את הודעת צד ג'. התובע ישלם לכל אחד מהנתבעים את הוצאות המשפט, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתם ועד לתשלום בפועל. כמו כן ישלם לכל אחד מהנתבעים שכ"ט עו"ד בסך 5,000 ₪ בצירוף מע"מ, שיישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל. זכות ערעור לביהמ"ש המחוזי תוך 45 ימים מיום קבלת פסה"ד.אי גילוי / הסתרת מידע / כוונת מרמה (ביטוח)משפט פליליפוליסהעבר פליליחברת ביטוח