חוב פרמיה ביטוח אופנוע

להלן פסק דין בנושא חוב פרמיה ביטוח אופנוע: פסק דין בפני תביעה לתשלום סך של 1,962 ₪, דמי פרמיה עבור פוליסת ביטוח של רכב דו גלגלי (אופנוע) השייך לנתבע (להלן - התביעה). טענות התובעת הנתבע פנה אל התובעת בבקשה לבטח את האופנוע שלו והתובעת הנפיקה לו פוליסה לפי בקשתו. הנתבע לא שילם מאום על חשבון הפרמיה וחובו עומד על סך של 1,962 ₪ נכון ליום 23.12.02. טענות הנתבע הנתבע הגיש תצהיר בתמיכה לבקשה לביטול פסק דין ולפי החלטת בית המשפט מיום 5.12.04 תצהירו זה ישמש ככתב הגנה. הנתבע מודה, כי ביקש מ"תמוז" סוכנות לביטוח הצעה לביטוח מקיף וכי מילא טופס "הצעה לביטוח מקיף". בטופס ההצעה תחת סעיף "הערות" נרשם במפורש כי על פי סיכום עם תחיה וגיורא האופנוע יהיה קשור במהלך היום במנעול דיסק פלוס אזעקה בלבד ובנוסף, נמחקה השורה בדבר כך שהאופנוע ירותק לעצם חיצוני מקובע לקרקע. האמור לעיל היה תנאי לקבלת הצעת הביטוח משום שהנתבע לא יכול לקיים את התנאי שבמהלך היום האופנוע יהיה קשור ומקובע לעצם חיצוני בקרקע. פוליסת הביטוח נשלחה אל הנתבע על ידי התובעת לאחר כחודשיים ובתאריך 28.2.02 התברר לנתבע לאחר שעיין בפוליסה, כי בפוליסה רשום שעל הנתבע לקשור את האופנוע לקרקע גם במהלך היום. לאור האמור לעיל, פנה הנתבע וביטל מיידית את הפוליסה והוא אינו מקבל את טענת התובעת כי עליו לשלם את החלק של הפוליסה עד מועד ביטולה מאחר והיה ברור לו שמדובר בהצעת ביטוח בלבד וכל עוד לא קיבל את הפוליסה לא חשב שיש לו כיסוי ביטוחי מהתובעת. לאחר קבלת הפוליסה , שוחח טלפונית עם הגב' תחיה מסוכנות "תמוז" ונשלח מכתב ביטול של הפוליסה. דיון ביום 4.12.05 התקיים דיון הוכחות במהלכו העידו מטעם התובעת סוכן הביטוח מר נדל ונציגת חב' הביטוח שהעידה על המסמכים בלבד ולא הייתה מעורבת במחלוקת נשוא ענייננו בזמן אמת. מטעם הנתבע העידו גב' גמליאל מזכירתו והנתבע עצמו. המחלוקת בין הצדדים מתמקדת בשאלה האם נכרת בין הצדדים חוזה ביטוח, אם לאו. אין מחלוקת לגבי המסמכים שהוגשו: הנתבע חתם על הצעה לביטוח מקיף ביום 12.12.01 (להלן - ההצעה). טופס ההצעה מנוסח על ידי התובעת או מי מטעמה. על ההצעה לא מופיע תאריך תחילת תקופת הביטוח המקיף. בטופס ההצעה תחת הכותרת "הערות" רשום כדלקמן: "עפ'י סיכום עם תחיה וגיורא האופנוע יהיה קשור במהלך היום במנעול דיסק + אזעקה בלבד. ובלילה בלבד יהיה קשור במנעולים המפורטים לעיל + אזעקה לעצם חיצוני מקובע לקרקע". בנוסף, בטופס ההצעה תחת הכותרת "הצהרות מיוחדות של המציע" נמחקה השורה לפיה ידוע למציע (הנתבע), כי עליו לקשור את האופנוע במנעולים המפורטים לעיל כאשר לפחות אחד מהם מרתק את האופנוע לעצם חיצוני מקובע לקרקע. בטופס הרשימה לביטוח שהפיקה התובעת (להלן - הרשימה) רשום כי תקופת הביטוח היא מתאריך 26.12.01, כלומר 14 יום לאחר חתימת ההצעה על ידי הנתבע. ברשימה בדף 2 נרשם בניגוד לאמור בהצעה לגבי הקיבוע לקרקע של האופנוע כדלקמן: "נערב בזה במפורש, כי תנאי קודם לאחריות החברה על פוליסה זו לכל אובדן או נזק הנובע מגניבה הינו בקיומם של אמצעי המיגון המפורטים להלן ובהפעלתם בכל עת שהרכב אינו מאויש. קשירת האופנוע / קטנוע לעצם חיצוני מקובע לקרקע באמצעות מנעול מהסוג המפורט להלן: מגנום לוק +שרשרת מחוסמת". עולה איפוא, כי הרשימה אינה תואמת את תנאי ההצעה במובן זה שההערה שנרשמה בהצעה לגבי אי קיבוע האופנוע לעצם קבוע בקרקע בשעות היום לא נרשמה ברשימה ולהפך, נרשם כי יש לקבע את האופנוע לקרקע בכל שעות היממה. ברשימה בדף 3 נרשם כדלקמן: "אלא אם נקבע ברשימה אחרת, מוצהר ומוסכם בזה כי: הפוליסה נסמכת במלואה על הצעת הביטוח שנעשתה על ידי המבוטח / בעל הפוליסה והמהווה חלק מן הפוליסה". ממכלול הדברים לעיל, עולה שאין מחלוקת שהאמור ברשימה אינו עולה בקנה אחד ואף עומד בסתירה לתוכן ההצעה בסעיף ההערות. לטענת התובעת, אפילו קיימת אי התאמה בפרט מסוים בין הרשימה לבין ההצעה, הרי שבמידה ונרשם סעיף סטנדרטי ברשימה, ממילא האמור בהצעת הביטוח הוא המחייב. במישור העובדתי העלו הנתבע ומזכירתו טענות עובדתיות לגבי תוכן השיחות עם הגב' תחיה שעובדת בסוכנות הביטוח "תמוז" ושטיפלה בעניין הביטוח נשוא המחלוקת שנותרו ללא תשובה של ממש מצד התובעת מאחר וגב' תחיה לא הובאה למתן עדות. הלכה היא, כי בעל דין לא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מלהביאה, ניתן להסיק שהייתה פועלת כנגדו. לעניין זה ראה: בע"א 548/78 נועה שרון ואח' נ' יוסף לוי, פ"ד לה (1) 736, נאמר: "מעמידים בעל דין - בחזקתו, שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו , ואם נמנע מהבאת ראיה רלוונטית, שהיא בהישג ידו ואין לו הסבר סביר, ניתן להסיק אילו הובאה הראיה הייתה פועלת נגדו". ובע"א 465/88 הבנק למימון ולמסחר נ' סלימה מתתיהו ואח', פ"ד מה (4) 651 נקבע כי: "אי הבאתו של עד רלוונטי מעוררת בדרך הטבע, את החשד כי יש דברים בגו וכי בעל הדין שנמנע מהבאתו חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה כנגד." מר נדל העיד כי אינו זוכר אם ראה את הנתבע וכי תחיה התייעצה איתו בזמן אמת. מר נדל הוסיף והעיד, כי לא שוחח עם תחיה על טענות הנתבע שתחיה אמרה לו שמחכים לתשובה מחברת הביטוח אם התנאי של הנתבע לגבי אי קיבוע אופנוע לקרקע בשעות היום יתקבל אם לאו (פרוטוקול עמוד 11). מר נדל גם לא ידע לענות מידיעה אישית לטענת הנתבע כי לאחר שקיבל את הרשימה פנה אל גב' תחיה והיא הנחתה אותו (או את מזכירתו) לבטל את הפוליסה ולשלוח את מכתב הביטול מש/1 בנוסח שנשלח ואמר שלא זכורות לו שיחות כאלה (פרוטוקול עמוד 12). לאור כך שגב' תחיה שמולה סוכמו הדברים על ידי הנתבע ומזכירתו לא הובאה לעדות ומנגד העידו הנתבע ומזכירתו ובהתחשב בהלכה הפסוקה שפורטה לעיל, אני מקבל את כל טענות הנתבע ומזכירתו לגבי תוכן השיחות שלהם מול גב' תחיה. מר נדל שהעיד שסוכנות הביטוח היא שמפיקה את הרשימה על פי ההצעה לא ידע להעיד על תאריך המשלוח של הרשימה אל הנתבע וטען שהסיבה לאי התאמה בין הרשימה להצעה היא טעות של פקידה ותו לא. בהקשר זה, מר נדל לא נתן הסבר של ממש לכך שהפוליסה נשלחה אל הנתבע לאחר פרק זמן ארוך ולפי עדותו של הנתבע (שאין סיבה שלא לקבלה) הוא קיבל את הרשימה רק סמוך ליום 28.2.02 שעה שאין מחלוקת שעל ההצעה הוא חתם ביום 12.12.01 . בספרו של מר ש.ולר, חוק חוזה הביטוח, תשמ"א - 1981, כרך ראשון עמוד 202 ואילך נכתב כדלקמן: "חוק חוזה הביטוח אינו מתייחס לאופן כריתתו של החוזה. כל שמשמיע החוק החוק הוא שאין זהות בין פוליסת הביטוח לבין חוזה הביטוח, ומכאן שהחוזה עשוי להיכרת לפני הוצאתה של הפוליסה...חוזה ביטוח נכרת ככל החוזים בדרך של הצעה וקיבול...כריתת החוזה דורשת העדה על גמירת - דעת ...ומסוימות... מחלוקות טיפוסיות בקשר להליך הכריתה מתעוררות ביחס לעצם כריתת החוזה, ובהנחה שהחוזה נכרת - בדבר תוכנו. מחלוקות בקשר לכריתה מתגלעות בשני מצבים עיקריים: בתביעות של מבטחות לתשלום דמי ביטוח כשהנתבע מתגונן בטענה שכלל לא נכרת חוזה, ובתביעות לתגמולי ביטוח כשהמבטחת מתגוננת בטענה שלא נכרת חוזה. מחלוקות אופייניות בקשר לתוכן החוזה מתעוררות כשאחד הצדדים טוען לאי התאמה בין הוראות החוזה לבין הצעת הביטוח, או כשהמבוטח טוען שהפוליסה אינה משקפת את הסכמת הצדדים. העובדה שהמבטחת שולטת בהליך כריתת החוזה מצדיקה להטיל עליה אחריות בגין אי - ודאות ביחס לעצם כריתת החוזה או לתוכנו. על כן, אם הציג התובע ראשית ראיה בדבר כריתת החוזה, על המבטחת לשכנע שאין ממש בטענתו. נטל מעין זה ידרבן את המבטחות לפעול לפיזור הערפל, אם קיים, בדבר כריתת החוזה ובדבר תוכנו. גישה זו ראויה לא רק במקרה שבו נתבעים מהמבטחת תגמולי ביטוח, אלא גם במקרה שבו היא תובעת דמי ביטוח מהמבוטח והלה מכחיש את כריתת החוזה." בענייננו, עומדות העובדות הבאות לחובת התובעת: הצעת הביטוח נחתמה ביום 12.12.01 והרשימה מתייחסת לתקופת ביטוח החל מתאריך 26.12.01. סוכן הביטוח טען בעדותו שכנראה הייתה טעות בעניין זה ולמעשה הכיסוי הביטוחי היה צריך להתחיל ביום 12.12.01 מאחר וחתימת ההצעה על ידי המבוטח / הנתבע היא מועד כריתת חוזה הביטוח בין הנתבע לתובעת. טעות זו, עומדת אף היא לחובת התובעת באשר היא סותרת את גרסתה, כי מועד כריתת חוזה הביטוח הוא מועד חתימת ההצעה. התובעת לא הציגה כל ראיה, כי החלה לגבות מהנתבע פרמיה בגין הביטוח במהלך תקופת המחלוקת עד ליום 28.2.02. הנתבע התייחס לכך בסעיף 5 לתצהירו ולא נחקר על כך. התובעת לא הסבירה מדוע הרשימה הופקה כחודשיים ולמעלה מכך לאחר חתימת ההצעה והטענה בדבר חוסר בכוח אדם אינה מספקת ובפרט שבענייננו סוכנות הביטוח היא זו שמפיקה את הרשימה. אפילו זו הסיבה, הרי השיהוי במשלוח הרשימה לנתבע יוצר תקופת ערפל במהלכה לא ברור היקף הכיסוי הביטוחי ו/או קיומו בכלל ומשעה שהתובעת בוחרת לפעול באופן מסורבל כאמור לעיל ושעה שהיא זו ששולטת בהליך כריתת החוזה ובניסוח המסמכים, עומד מצב דברים זה לחובתה. תוכן הרשימה לגבי אמצעי המיגון העומד בסתירה חזיתית לתנאי שרשם הנתבע בהצעה ובנוסף הקביעה ברשימה, כי הפוליסה נסמכת במלואה על הצעת הביטוח, אלא אם נקבע ברשימה אחרת, שני אלה יחדיו מביאים למסקנה בענייננו, כי התובעת לא קיבלה את הצעת הביטוח ולפיכך לא נכרת חוזה ביטוח בין הצדדים. מדובר בתנאי מהותי מבחינת הנתבע ולראיה העובדה שבחר להוסיף אותו בכתב יד להצעה ובפרט לאור אופי עבודתו שאינו מאפשר לו לקשור את האופנוע לעצם חיצוני המקובע לקרקע במהלך היום. אין מקום לחייב את הנתבע בתשלום פרמיה בגין תקופת הביניים שעה שהתקופה הנ"ל נוצרה בגין מחדליה של התובעת שבחרה לשלוח את הרשימה לאחר חלוף זמן כה רב וגם אז בתנאים שונים מהמפורט בהצעה. יודגש גם, כי בהצעה לא נרשם תאריך תחילת תקופת הביטוח. התובעת שהיא זו שניסחה את ההצעה ואת הרשימה ויצרה את פער הזמנים בין משלוח הרשימה לחתימת ההצעה ולפיכך יש מקום להטיל עליה את האחריות בגין אי הודאות ביחס לעצם כריתת החוזה ותוכנו. הצדדים הגישו פסקי דין שונים שתומכים בטענותיהם. בהקשר זה, כל מחלוקת ונסיבותיה. טענת התובעת, כי הנתבע ביטל את הפוליסה מטעמי כדאיות עסקה היא חסרת בסיס. התובעת לא סתרה את גרסת הנתבע כי מש/1 נוסח לפי בקשת הגב' תחיה וגם לא הביאה את האחרונה להעיד בעניין זה. לפיכך, גרסתם של הנתבע והעדה מטעמו מתקבלת במלואה בהקשר זה. יצוין גם, כי התובעת לא חקרה את גב' גמליאל על סעיף 10 לתצהירה בדבר משלוח הבקשה הפורמאלית לביטול הפוליסה לפי הנחיית גב' תחיה. בנסיבות ענייננו ובהתחשב בכך שנטל השכנוע הוא על התובעת ולאור הראיות והמסמכים כפי שפורטו לעיל, התביעה לתשלום פרמיה בגין התקופה במחלוקת נדחית. התובעת תשלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. ביטוח אופנועאופנועפרמיהחוב