נזק למטענים מחו''ל - ביטוח הובלה אווירית

הצדדים חלוקים בשאלה אחת ויחידה - אצל מי מהם נגרם הנזק שנתגלה במטענים ? להלן פסק דין בנושא נזק למטענים מחו''ל: פסק-דין 1. התובענות בתיקים שבכותרת הן תביעות שיבוב בגין תגמולי ביטוח ששולמו על ידי התובעת לטבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ (להלן: "טבע תעשיות"), בשל נזק שנמצא בשני מטענים של כימיקלים שבוטחו על ידה ואשר יובאו לארץ בדרך האוויר מאיטליה. התביעות הוגשו תחילה גם כנגד ממן-מסופי מטען וניטול בע"מ (להלן: "ממן") שהייתה הנתבעת מס' 1 בשתיהן. התביעות כנגד ממן נמחקו, אך בסיכומי הצדדים, הנתבעת מס' 1 כאן (להלן: "קבוצת ואייר") מכונה עדיין הנתבעת 2, והנתבעת 2 כאן (להלן: "שמיר הובלות" או "המוביל") מכונה הנתבעת 3. לפי שהנסיבות בשני התיקים דומות, נקבעה שמיעת ההוכחות בשניהם לאותה ישיבה, אך בפתח אותה ישיבה הודיעו הצדדים שהם מוותרים על חקירת העדים ומבקשים שיינתן פסק דין על יסוד החומר המצוי בכל תיק - לאחר סיכומים. 2. מסיכומי הנתבעים עולה שהם חלוקים בשאלה אחת ויחידה - אצל מי מהם נגרם הנזק שנתגלה במטענים. הן שמיר הובלות שהובילה את המטען מממן למחסני קבוצת ואייר, והן קבוצת ואייר שאחסנה את המטענים עבור טבע תעשיות, מסכימים שהמטענים נמסרו למוביל על ידי ממן לצורך שינועם למחסני קבוצת ואייר כשהם במצב תקין ללא נזק, וכן שהמטענים שוחררו ממחסני קבוצת ואייר עם הנזק שבגינו שולמו תגמולי ביטוח לטבע תעשיות. אלא שקבוצת ואייר טוענת שהמטענים הגיעו למחסניה כשהם כבר ניזוקים, ואילו שמיר הובלות טוענת שהמטענים הגיעו למחסני קבוצת ואייר כשהם תקינים, ללא נזק. 3. התובענה בת.א. 70946/04. בתיק זה מדובר במטען שהכיל 82 יחידות ובנזק לאחד המיכלים שהכילו כימיקלים אשר בשל זיהום וחשיפה לאוויר נפסלו לשימוש. לטבע תעשיות שולם על ידי התובעת בנובמבר 2003 סכום של 17,046 ₪ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה למועד הגשת התביעה, הועמד סכומה על 17,216 ₪. המטען הובא לארץ ב-19.12.02, ונמסר על ידי ממן למוביל ככל הנראה ב-23.12.02 - זהו מכל מקום התאריך אשר מופיע בחותמת שהוטבעה על ידי ממן על "פקודת המסירה" למוביל. תאריך מסירת המטען למוביל, אינו תואם לתאריך הנקוב בשטר המטען שהונפק על ידו ואשר לפיו המטען נמסר על ידי המוביל במחסני קבוצת ואייר יום קודם לכן - ב-22.12.02. על שטר המטען בשוליו מופיעה חתימת יד של מקבל המטען במחסני קבוצת ואייר, לצד המילים "קיבלתי את הנ"ל בשלמות". לפי שטר המטען אפוא, המטען נמסר במחסני קבוצת ואייר כשהוא תקין. לא כך לפי "טופס בקרת כניסה/יציאה-טבע" אשר משמש את קבוצת ואייר. 4. חלקו העליון של הטופס האמור, מיועד לרישום נתוני הכניסה למחסן, וחלקו התחתון - לרישום נתוני היציאה מהמחסן, אך במקרה הזה, וכך נהגו גם ביחס למטען נשוא התיק השני, נתוני הכניסה תועדו בטופס אחד ונתוני היציאה בטופס אחר, כך שחלק מהטופס נותר תמיד ריק. לפי הטופס שבו תועדו נתוני הכניסה - המטען נמסר במחסני קבוצת ואייר ב-23.12.02, כשהוא מכיל: 17 משטחים עם 82 יחידות ובהן 6 חביות שנמצאו ניזוקות. שם הנהג - "רפי", מס' תעודת הזהות שלו וכן מספר הרישוי של הרכב רשומים בטופס, אך אין שום אינדיקציה לכך שהפרטים הללו לא נרשמו על ידי ממלא הטופס אשר חתום לצד המלים: "אישור מנהל המחסן". השם "רפי" אינו נחזה כחתימה, וקבוצת מאייר אינה טוענת שהנהג שהוביל את המטען חתום על הטופס. לעומת זאת ברור שהטופס חתום על ידי מנהל המחסן של קבוצת ואייר - חתימת יד מופיעה לצד המילים: "אישור מנהל מחסן" - ונראה שאותו מנהל מחסן הוא זה אשר חתום מטעם קבוצת ואייר, גם על שטר המטען של המוביל, שכאמור נקי מכל הערה בדבר נזק. גם הטופס שבו תועדו נתוני היציאה של המטען מהמחסן חתום לכאורה על ידי אותו מנהל מחסן אך לפיו, המטען יצא את מחסני קבוצת ואייר ב-22.6.03 כשהוא תקין לחלוטין, ללא כל נזק, מה שכמובן תמוה אם לא למעלה מזה. במיוחד לנוכח מספר החביות שנמצאו ניזוקות בעת הכניסה. מר מאירסון, מי שמשמש מנכ"ל אצל קבוצת ואייר, סומך בתצהירו את ידיו על טופס הכניסה לפיו כאמור 6 חביות כבר נמצאו ניזוקות בעת שהמטען נקלט במחסני קבוצת ואייר, ומתעלם כליל מהנתונים שבטופס היציאה. ולהזכיר, טופס הכניסה, טופס היציאה ושטר המטען של המוביל - חתומים כולם על ידי אותו מנהל מחסן. חרף זאת, תצהיר של אותו מנהל מחסן - לא הוגש והוא אף לא זומן על ידי המעסיקה שלו, קבוצת ואייר, לעדות. גם הנהג של המוביל - רפי גברילוב לא מסר תצהיר, אך נתבעת זו בקשה לפחות לזמנו לעדות. 5. התובעת מצדה צירפה לכתב התביעה חוות דעת שמאי אשר נערכה ביולי 2003 - חודש לאחר שהמטען יצא את מחסניה של קבוצת ואייר. השמאי מצא שהנזק נגרם במחסני קבוצת ואייר, בהסתמך על הדברים הבאים: הוא ביקש מקבוצת ואייר את כל התיעוד בקשר למטען, ובחומר שקיבל מצא שאותו חלק בטופס אשר מיועד לתיעוד נתוני הכניסה ריק, ואילו בחלק המתעד את נתוני היציאה נרשם שהמטען יצא את המחסן כשאין כל עדות לנזק; המיכל ניזוק בחלקו התחתון והועמס על המשטח לקראת היציאה מהמחסן כשהחלק שניזוק פונה פנימה כך שלא ניתן היה להבחין בנזק בעת היציאה - מה שבא להסביר את הרישום "הנקי" בטופס היציאה. כבר ציינתי, שנתוני הכניסה ונתוני היציאה תועדו על טפסים נפרדים למרות שאותו טופס אמור לשמש הן לתיעוד הכניסה והן לתיעוד היציאה, ואני מסיקה מהתיאור שמוסר השמאי בחוות דעתו - זו הוגשה כשנה לפני שהוגשה התביעה כאן - שמה שהיה לפניו הוא הטופס שבו תועדו נתוני היציאה בלבד. אם אומנם כך, כי אז תמוה הוא שהשמאי לא קיבל מקבוצת ואייר את טופס הכניסה המעיד לכאורה על נזק ל-6 חביות - מה שמגלגל למעשה את הנזק לחוליות הקודמות בשרשרת. ועוד זאת. מחוות דעתו עולה שלצורך הוצאת המטען מהמחסן, החביות הועמסו מחדש על משטחים, מה שאומר לכאורה שבעת הכניסה למחסן הן פורקו מהמשטחים. פריקה וטעינה הם "אירועים" נוחים להיווצרות נזק, וההיגיון מחייב שמלאכת הפריקה והטעינה בוצעה על ידי עובדי המחסן של קבוצת ואייר. כך אגב, גם מצהיר אחד מנהגי המוביל "המעורבים" בתיק השני. 6. מכל מקום, קבוצת ואייר לא הגיבה כלל על חוות דעת זו בתצהיר היחיד שהוגש מטעמה; אין כל תימוכין נוספים לנזק ל-6 חביות כפי שנרשם בטופס הכניסה; מנהל המחסן לא מסר תצהיר; שטר המטען אשר חתום על ידו נקי מהערות בדבר נזק כלשהו, וברור למדי שקבוצת ואייר לא העמידה את המוביל - לא בעת שהמטען נקלט במחסניה ולא בסמוך לאחר מכן - על ממצאיה לפיהם בעת הכניסה למחסן נמצא נזק בלא פחות מ- 6 חביות. בנסיבות אלה, חרף העובדה שתאריך שטר המטען קודם ביום אחד לתאריך שבו נמסר המטען - נראה לי ששמיר הובלות הוכיחה לכאורה שהמטען נמסר על ידה לקבוצת ואייר במחסניה, כשהוא תקין ללא נזק, מה שמגלגל את האחריות לנזק לפתחה של קבוצת ואייר, ואילו היא מצדה לא הוכיחה שהנזק לא נגרם כשהמטען נמצא בשליטתה ובאחריותה. המסקנה המתבקשת אם כן היא שיש לראות את קבוצת ואייר כמי שאחראית לנזק. 7. ת.א. 72366/04. גם כאן מדובר בנזק למיכל אחד. התובעת שילמה למבוטחה - טבע תעשיות, תגמולי ביטוח בסכום של 7,902 ₪ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה הועמד סכום התביעה על 7,981 ₪. המטען נשוא תיק זה כלל 110 יחידות; נמסר לממן ב-3.3.03, והתקבל על ידי המוביל ב-5.3.03 כשהוא תקין. המטען שונע למחסני קבוצת ואייר בשתי משאיות - האחת הובילה 60 יחידות והשניה - 50 יחידות. 2 שטרי המטען מעידים על מסירתו במחסני קבוצת ואייר ב-5.3.03 כשהוא תקין. שטר מטען אחד מתייחס ל-60 יחידות מתוך 110 והוא חתום על ידי 2 עובדים של קבוצת ואייר לצד המלים "קיבלתי את הנ"ל בשלמות". שטר מטען שני מתייחס ל-50 יחידות מתוך 110 ולצד המלים "קיבלתי את הנ"ל בשלמות", מופיעה חתימה יד, ככל הנראה של אותו מנהל מחסן אשר חתימתו מופיעה במסמכים הקשורים למטען הראשון נשוא ת.א. 70946/04. 8. ומה "אומרים" טפסי הכניסה והיציאה של קבוצת ואייר. טופס אחד נושא את התאריך 5.3.03 ומתעד כניסה באותו יום של 60 יחידות, 10 משטחים וללא כל נזק. שם הנהג הוא אלי. טופס כניסה שני נושא את התאריך 2.3.03 ומתעד כניסה באותו יום של 119 יחידות כשב-2 יחידות קיים נזק. שם הנהג הוא יניב שלפי שטר המטען הוביל רק 50 יחידות. זהו מספר היחידות שהוביל יניב גם לפי תצהירו. בטופסי הכניסה מופיעים הפרטים של נהגי המוביל אך שוב, מדובר ברישום השם - להבדיל מחתימה, והנהג יניב אומר בתצהירו: "טופס הבקרה של קבוצת באייר מעולם לא הוצג בפני אלא הינו טופס פנימי שלהם" (סעיף 8 לתצהיר). הנהג הראשון אלי, לא אותר לדברי המוביל, ולכן לא עלה בידו לגבות ממנו תצהיר, אך בטופס שתיעד את הכניסה של 60 היחידות שהוביל אלי, ממילא אין רישום של נזק. טופס היציאה מהמחסנים נושא את התאריך 13.4.03 ומתעד יציאה של 20 משטחים כשב-4 חביות נמצא נזק. בהנחה שטופס הכניסה השני אשר מתעד כניסה של 119 יחידות, מתייחס לכל המשלוח על שני חלקיו, חרף העובדה שתאריכו קודם ב-3 ימים לתאריך שבו נמסר המטען למוביל לצורך שינועו למחסני קבוצת ואייר, ולמרות שביחס ל-60 יחידות קיים רישום נפרד בטופס "בקרת כניסה/יציאה- טבע" - יוצא שלמחסני קבוצת ואייר נכנסו 24 משטחים, וכן 9 חביות יותר מכפי שהיו במטען בפועל, כשב-2 חביות נמצא נזק. לעומת זאת, ממחסני קבוצת ואייר יצאו 20 משטחים עם לא פחות מ-4 חביות שבהן נמצא נזק. התיעוד שערכה קבוצת ואייר מצביע אפוא על כך שלפחות ל-2 חביות נגרם נזק במחסניה. אומנם אין אנו יודעים אם הנזק שנגרם ל-2 החביות ה"עודפות" הוא הנזק שבגינו פיצתה התובעת את טבע תעשיות, אך לנוכח העובדה ששטרי המטען של המוביל נקיים מהערה בדבר נזק, ואילו קבוצת ואייר מודה לכל הפחות בנזק ל-2 חביות, והנזק הזה לא יכול היה לקרות אלא כשהמטען היה נתון לשליטתה - נראה שהמסקנה המתחייבת גם כאן היא שעל קבוצת ואייר לשאת באחריות לנזק שבגינו שולמו למבוטחת תגמולי הביטוח. 9. לאור האמור, הנני מחייבת את הנתבעת 1, קבוצת ואייר, לשלם לתובעת את הסכום שנתבע בשני התיקים בצירוף ריבית והפרשי הצמדה ממועד הגשת כל תביעה ועד התשלום בפועל. כן הנני מחייבת נתבעת זו לשלם לתובעת את הוצאות המשפט (אגרה בשני התיקים) ושכ"ט עו"ד בסכום של 4,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. התביעה נגד הנתבעת 2, שמיר הובלות - נדחית, והנני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת זו שכ"ט עו"ד בסכום של 2,500 ₪ בצירוף מע"מ כחוק. תעופהביטוח הובלה אוויריתהובלותתובלה אווירית