סתירות בגרסת מבוטח

לאחר הפריצה לעסק, פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה מהפריצה, אך הנתבעת סירבה לעשות כן, בין היתר, מאחר שנתגלו סתירות מהותיות בדיווחים שנמסרו ע"י המבוטחים ועובדיהם באשר לנסיבות האירוע. להלן פסק דין בנושא סתירות בגרסת מבוטח: פסק - דין כללי 1. מדובר בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח, ע"ס של 182,872 ₪, על פי פוליסה שהוציאה הנתבעת לתובעת, וזאת בגין נזקים שנגרמו לתובעת בשל אירוע של פריצה לעסק של התובעת שהתנהל ברח' הפועלים 11 בעמק שרה, בבאר שבע (להלן: "הפריצה"). התובעת הינה חברה בע"מ, אשר שימשה כחנות ומחסן לריהוט וציוד משרדי. הנתבעת ביטחה את תכולת בית העסק, בפוליסה שהוצאה, לתקופה מיום 18.12.00 ועד 30.11.01 (להלן: "הפוליסה"). סכומה הכולל של הפוליסה עמד על 1,000,000 ₪. בבוקרו של יום ו' 25.05.01 הבחין מנהל התובעת, מר פנחס משעלי (להלן: "מר משעלי") כי בית העסק נגנב ונגנבו ממנו פריטים רבים. עם גילוי דבר הפריצה מסר מר משעלי הודעה על כך למשטרת ישראל, וכן לסוכן הביטוח מטעם הנתבעת. לאחר הפריצה, פנתה התובעת לנתבעת בדרישה לפצותה בגין הנזקים שנגרמו לה מהפריצה, אך הנתבעת סירבה לעשות כן, בין היתר, מאחר ועובד המחסן שהיה בעסק לאחר הפריצה - לא הבחין בכל דבר חריג; וכן כי האירוע יכול היה להתרחש רק בגלריה ולא הייתה חדירה לאולם המרכזי, למחסן ראשי דיו ולחנות וכי לא נגנב רכוש מאזורים אלו, וכי נתגלו סתירות מהותיות בדיווחים שנמסרו ע"י המבוטחים ועובדיהם באשר לנסיבות האירוע והיקף הנזק, וכן כי להערכת הנתבעת שווי הרכוש שנגנב אינו עולה על 6,000 ₪. טענות בעלי הדין 2. לטענת התובעת, בבוקר יום חמישי ה - 25.01.01, שמע מר משעלי הודעה בפלאפון מהמוקדנית שהודיעה כי הייתה התראה מהעסק, סייר סייר במקום ונמצא כי הכול תקין, ובשעה 08:00 בבוקר בערך, כשהגיע מר משעלי לבית העסק, נטרל את האזעקה וכשעלה לגלריית המשרדים גילה שהתקרה שבורה, הזעיקה את המשטרה, וכשהגיעו השוטרים נערך סיור בבית העסק. התובעת טוענת, כי במהלך הסיור נתגלה כי מחדרו של מר משעלי נגנבו המחשב, פלג תוכנה וכן שיקים, חותמות, מסמכים וכסף מזומן. כמו כן מהארונות במשרד נגנבו מוצרים, וכן נתגלה כי הדלת המובילה למחסן נפרצה ונגנבו פריטים רבים. התובעת טוענת כי למעשה מיומנותם של הפורצים ניכרת גם בשיטת הביצוע. עפ"י חווה"ד בוצעו למעשה שתי חדירות שהפעילו את האזעקה, וכי על מנת להוכיח שנעשה מעשה בכוונת מרמה בגדר סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח, יש להוכיח התקיימותם של שלושה תנאים, אשר לא הוכחו בנסיבות הענין. לשיטת התובעת, התוצאה היא כי אכן בוצעה פריצה לבית העסק, הפריצה הייתה מגג המבנה דרך המשרדים בגלריה, והפורצים פרצו את דלת המחסן. לכן יש לדחות טענת הנתבעת כאילו הפריצה הייתה רק למשרדו של מר משעלי. הנתבעת טוענת מנגד, כי התביעה נגועה במרמה, בהונאה ובסתירות מהותיות באשר לנסיבות האירוע והיקף הנזק, מעשים הפוטרים את הנתבעת מכל חיוב, אם היה כזה, כלפי התובעת. עוד טוענת הנתבעת, כי התובעת מבקשת כי ביהמ"ש יסתמך על תצהירו של מר משעלי ורשימות הרכש שצורפו לה, ללא כל אסמכתאות לערכים הנקובים בה, רשימות שנערכו עפ"י עדויות העובדת בחנות ושל המחסנאי, אשר לא נתנו עדות במשפט. לפיכך, עותרת הנתבעת לדחות את תביעת התובעת ולקבוע כי לא נגרמו הנזקים הנטענים וכי הנזקים נולדו בדיעבד לצורך תביעה זו ומבלי שיש בהם ממש. דיון 3. לאחר ששמעתי טענות בעלי הדין, עיינתי במסמכים, בחקירות הנגדיות, ובסיכומי בעלי הדין, מצאתי שיש להורות על דחיית התובענה, מכל אחד ואחד מנימוקי הנתבעת, אשר מקובלים עלי וכפי שיפורט להלן. טענת המרמה והונאה. יש לדחות התביעה, בין היתר, לאור העובדה כי התובעת, באמצעות מנהליה ועובדיה, מסרה מספר גרסאות סותרות, ואף בדיון שנתקיים בפני, מר משעלי נתן עדות מבולבלת, רצופה בסתירות ומכאן שבית המשפט מתקשה להתבסס על עדות זו ונראה שמשקלה נמוך. יש לקבוע כי התובעת לא הרימה הנטל המונח עליה להוכחת תביעתה, זאת מאחר והתובעת טוענת לגניבת מלאי בשווי רב מתוך כל אגפי בית העסק, הכולל את חדר המנהל, המחסן והמחסן הראשי, בעוד שעפ"י הממצאים בשטח שנמצאו, וחוות דעתו של מומחה האזעקות, אשר לא נסתרה, ומר משעלי אף לא חקר את המומחה חקירה נגדית, בה נקבע כי לא בוצעה כלל חדירה למחסן ולאולם המרכזי, למחסן ראשי הדיו ולחנות, אלא הפריצה ארעה רק לאגף המשרדים בקומת הגלריה. טענות התובעת כנגד חוות הדעת שניתנה ע"י הנתבעת, צריכות להדחות, וזאת כי על התובעת היה להוכיח תביעתה בעניין הפריצה שנתקיימה, וכן כי באשר לשיחת הטלפון החסרה - הרי שנראה כי פעולת מערכת האזעקה לא שובשה, ולא נטען ע"י התובעת לאי תקינותה או שיבושה, אלא להיפך, מר משעלי אף בעדותו לא טען כי חיבלו במערכת האזעקה. יש לקבוע כי מסקנות מומחה האזעקות, מתיישבות היטב עם גילוי האירוע - ויש לקבל טענת הנתבעת כי האירוע היה בלילה שבין רביעי לחמישי (24.05.01), ולא ביום שישי, כנטען ע"י התובעת, שכן אם היתה נגנבת סחורה, כטענת התובעת, הרי שהעובדים היו אמורים לגלות את הפריצה. אף בחקירתו הנגדית של מר משעלי, לא ידע להגדיר את מועד ביצוע הפריצה לבית העסק, שכן בעדותו בפני העיד:- "לשאלה מתי גיליתי את הגניבה, אני אומר שזה היה ביום ראשון בשבוע. תאריך מדויק אני לא זוכר. חלפו 7 שנים מאז. הגענו ביום ראשון בבוקר וראינו שהייתה פריצה. התובעת עבדה 5 ימים, אבל בימי שישי לפעמים היינו באים למשרדים לעשות סידורים. ביום ו' בשבוע של הפריצה, היו כמה אנשים במשרד. היתה פקידה שהיתה צריכה לעשות משהו" (ראה עמ' 10 לפרוטוקול). אחר שניתנת בידי מר משעלי ההזדמנות לרענן את זכרונו, העיד:- "אני לא זוכר את התאריך מתי גיליתי את הגניבה, אך אני מעיין במסמכים שבידי, לרענן את זכרוני, אחר שאני מעיין במסמכים אני אומר שב - 25.05.01 - זה היה יום ראשון בשבוע. אני לא יודע בביטחון שזה היה ביום ראשון. זה היה לפני הרבה זמן. אני אמרתי קודם יום ראשון, סתם, זה ניחוש. האמת שאני לא זוכר. אני לא יודע אם הפריצה היתה במהלך לילה אחד או במהלך שני הלילות. אני לא זוכר מה היה, אני חושב שהיה חג או משהו, לא עבדנו יום לפני. אני לא זוכר מה קרה. אני לא זוכר מה היה בדיוק באותו תאריך. אני זוכר שלא עבדנו" (עמ' 10 לפרוטוקול) - והאם על סמך עדות מר משעלי - סומכת התובעת תביעתה, לתובעת הפתרונים. כאמור, סתירות רבות עולות בעדותו של מר משעלי, שכן בעדות שמסר למומחה האזעקות, מסר כי מר קדוש סגר את בית העסק והפעיל את מערכת האזעקה, ביום ה' 24.05.01 וכך אף טען בפני שמאי הנתבעת, עם זאת - לחוקר מטעם הנתבעת מסר כי הייתה זו אשתו שהפעילה את מערכת האזעקה, ובדיון ההוכחות בפני, טען כי מר קדוש ואשתו היו יחדיו. רוב תשובותיו של מר משעלי בחקירה הנגדית, היו לוטות בערפל, וגרסאות על גבי גרסאות לשאלות שונות שנשאל, וראה למשל, בעניין הפעלת מערכת האזעקה:- "אם את אומרת לי שבנ/3 אמרתי שמר קדוש עזב את המחסן ביום ד' 24.05.01 ולא אשתי, כמו שכתוב בעדות לחוקר איך אני מסביר את זה, אני שואל מה זאת אומרת עזב? מה הוא היה שם באותו יום? אני לא יודע. אם את רוצה אני מבקש לעיין במסמכים. מזיכרון - אני לא זוכר ואני עדיין לא יודע את הרלבנטיות. לשאלתך איך אסביר שקרוב למועד האירוע, יש 3 גרסאות שונות שלי, לגבי מי היה במקום, האם גם אז זכרתי, אני אומר שלא. אז זכרתי. תראי לי שלוש גירסאות שונות. אני לא ראיתי. אם את מפנה אותי לשלושת הגירסאות להן את טוענת, בדו"ח החוקר, לא.א. מערכות ביטחון ולמשטרת ישראל, אני אומר שיכול להיות שאשתי ומר קדוש היו ביחד. אני לא זוכר. מה אתם טוענים שמועד הפריצה היה במועד מסויים? מה זה משנה? אם תגישי לי את המועד הנכון - אני אבדוק" (עמ' 14 לפרוטוקול). כאמור - יש לקבוע, מכל מה שהובא עד עתה, כי התובעת לא הוכיחה את האירוע הנטען. זאת ועוד, האמור בחוות הדעת מטעם הנתבעת - לא נסתרו בחקירה נגדית, ומקריאת חוות הדעת המקצועיות, התרשמתי כי יש בהם ממש. לאור האמור לעיל, אני קובע כי התובעת הפרה את חובתה, ואם אכן בוצעה פריצה לבית העסק, הרי שאם נגנב דבר - הרי שלא כטענת התובעת. אי הוכחת הנזק ייאמר, כי אף כאן כשלה התובעת מלהוכיח תביעתה, שכן כאמור לא הייתה כל מניעה לערוך ספירות מלאי מדויקות לאחר האירוע, לערוך רשימות של מלאי הקניות פחות מלאי מכירות נכון ליום האירוע, ולהגיע לתוצאה המדויקת של מה שנגנב, אולם לא נעשה דבר על ידי התובעת, אף לא הוגשה חוות דעת בעניין זה, והוסף לכך, את האמור בעמ' 5 בחוו"ד השמאי מטעם הנתבעת, לפיה גם בסמוך לקרות האירוע התחמק מר משעלי ממסירת רישום וחוסרים - ותגיע לתוצאה שהתובעת לא הוכיחה את הנזק שנגרם לה. מר משעלי העיד בפני, בעניין הזמנת הרכש, כי "לקחנו את הרישום מהמחסנאי, מהמוכרות בחנות - מה נגנב, נכנסו לדעת מחיר עלות. בתוכנה של המחשב, שמכניסים ברכש את המוצר, הוא מקפיץ את מחיר העלות, בביקורת שלנו" (עמ' 14 לפרוטוקול). לא ניתן לקבל טענות התובעת, כי יש להסתמך על תצהירו של מר משעלי ורשימות הרכש שצורפו לה, שכן כאמור הרשימות נערכו על ידי העובדת בחנות ושל המחסנאי - שלא הגיעו להעיד מטעם התובעת - ויש לקבוע כי לא ניתן ללמוד מהרשימות דבר על ההפסד הנטען, שראה גם עדותו של מר משעלי בפני:- "לשאלה איך ידעתי מה נגנב, אני אומר שהמחשב לא הוציא את זה. זה מה שאנחנו הקלדנו. המחסנאי ישב במחסן ועשה רשימות של מה שנגנב. אני לא יודע איפה הרשימות של המחסנאי..." (עמ' 15 לפרוטוקול). וראה בחקירתו הנגדית של מר משעלי:- "לשאלתך למה לא הוצאתי מסמכים, שכן התובעת היתה חברה מסודרת, ואם את אומרת לי שמלבד הזמנת רכש לא הצגתי מסמכים נוספים, אני אומר שהמצאנו את המסמכים. היו 10,000 פריטים. אני לא יכול לומר מה נגנב ומה לא. רק המחסנאי יכול לומר לך. אם יש איזה שהן טענות - תזמינו את המחסנאי ליתן עדות. אני לא צריך להזמין אף אחד לעדות. לשאלתך אם ידוע לי לפי רשימת הרכש, מה נגנב מהחנות ומהמשרד, אני אומר שהיום לא. אני לא יכול לענות על השאלות הללו. מחשבים נגנבו מהמשרדים למעלה" (עמ' 15-16). כאמור, מעיון בעדויות השונות שניתנו - הרי לא ניתן ליישב את הסתירה בין הגרסאות, כאשר בחקירתו בבית המשפט טען מר משעלי אחרת ובמסמכים שהוצגו לעיוני, הן בדו"ח החוקר ובהודעתו למשטרה - ניתנו גרסאות אחרות. לא למותר לציין כי התובעת במהלך ניסיונותיה להוכיח טענותיה, לא הזמינה לעדות כל אדם שעבד בבית העסק, או כל אדם אחר להוכחת טענותיה. לעניין זה ראה דברים היפים לענייננו בע.א. 1242/04, ש. גמליאל חברה לבנין ופיתוח בע"מ נ. ש. ארצי חברה להשקעות בע"מ (אתר נבו) - שם מפנה ביהמ"ש לכלל לפיו בתביעות לתשלום סכום כסף על התובע להוכיח לא רק את העובדה שנגרם לו נזק או שהוא זכאי להשבה, אלא גם במידת ודאות סבירה את גובה הנזק או את גובה ההשבה המגיעה לו. כשם שמידת הנזק אינה עניין שנקבע לפי אומדנא, כך גם עניין הפיצוי או ההשבה אינו נקבע לפי אומדנא, ועל התובע ליצור את התשתית העובדתית להוכחת עניין זה. עוד נקבע שם, כי לשם עמידה בנטל ההוכחה ניתן, מקום בו שווי הפיצוי או ההשבה הנתבעים אינם ברורים מאליהם, להיעזר בחוו"ד מומחים, מה שלא נעשה בענייננו. בענייננו, לא היה קושי אובייקטיבי לתובעת להביא נתונים ברורים להוכחת סכום הנזק שנגרם לתובעת ואולם התובעת חדלה בכך ולא הציגה תשתית ראייתית מספקת להוכחת טענותיה. סיכום אשר על כן ולאור כל מה שהובא לעיל, ואחר שקבעתי כי התובעת לא עמדה בנטל הרובץ עליה להוכיח את תביעתה, ונראה כי התובעת ניסתה, מתוך מודעות וכוונה, להוציא כספים שלא כדין, הציגה בפני מצג לפיו ערך הגניבה היה גבוה בהרבה משוויה הממשי, אחר שלא הביאה כל עד לתמוך בעדותה ואחר שמצאתי שאין להסתמך על העדות שניתנה ע"י מר משעלי - אין לי אלא להורות על דחיית התובענה. 5. אני מחייב את התובעת לשלם לנתבעת סכומים כדלקמן:- א. הוצאות משפט בסך של 5,000 ש"ח. ב. שכ"ט עו"ד בסך של 7,500 ₪. בשאלת הוצאות המשפט ולעניין התנהלותה של התובעת במהלך ההליכים, אני מפנה להחלטתי מיום 14.3.2007 (בבש"א - 1716/07). פוליסהגרסאות סותרותחברת ביטוח