להלן פסק דין בנושא תאונה בגלל נזילת שמן מרכב אחר: פסק דין בפני שתי תביעות שעניינן נזקים שנגרמו למכוניות כאשר, עפ"י הטענה, אחת המכוניות החליקה על שמן שניגר ממנוע משאית, ופגעה במכונית נוספת. כל תביעה עניינה נזק שנגרם לאחת מהמכוניות. התביעה הראשונה. התביעה הראשונה שבכותרת היא תביעת שיבוב בגין נזק שנגרם לרכב מסוג וולבו שהיה מבוטח ע"י התובעת בתאונה מיום 10/10/01 עם משאית דאף מערבל בטון (להלן: "המשאית") נהוגה ע"י הנתבע 1 (להלן: "להלן: "נהג המשאית") בעת עבודתו אצל הנתבעת 2. לטענת התובעת רכב הוולבו נסע לכיוון צומת סומך כשלפניו המשאית. לפתע הבחין נהג הוולבו (להלן: "נהג הוולבו") כי מהמשאית יוצא עשן בכמות גדולה. נהג המשאית סטה ימינה על מנת לעצור בצד הדרך ואילו נהג הוולבו המשיך בנסיעה ישר, החליק על שמן רב שנשפך מהמשאית לכביש, סטה ללא שליטה לנתיב הנגדי ונפגע מרכב שעבר בנתיב הנגדי (להלן: "התאונה"). לאחר התאונה התברר כי מנוע המשאית הפוגעת התפוצץ וכתוצאה זרם שמן לכביש. לטענת הנתבעים בתביעה הראשונה, לא היתה המשאית מעורבת בתאונה ולא הפריעה לתנועה. לפני צומת מרומזר שמע נהג המשאית קול פיצוץ ברכבו, סטה ימינה והעמיד את המשאית בתחנת אוטובוס. בעודו יורד מהמשאית כדי לבדוק מה קרה, הבחין בוולבו שהגיע מאחור במהירות סוטה לנתיב הנסיעה הנגדי ופוגע ברכב הונדה שנסע ממול. לפיכך לטענת הנתבעים בתביעה הראשונה, האחריות לתאונה רובצת על מבוטח התובעת, נהג רכב הוולבו. בנוסף הגישו הנתבעים בתביעה הראשונה הודעת צד ג'. לטענתם צד ג' היה המוסך אשר טיפל במשאית (להלן: "המוסך"), כולל תיקון שנעשה על ידו בחודש אוגוסט 2001, בה נעשו בדיקה ופירוק של ראשי המנוע במשאית. לפיכך טוענים הנתבעים בתביעה הראשונה כי האירוע הוא תוצאה של רשלנות צד ג'. לטענת צד ג' המשאית לא טופלה על ידו בלעדית ואין לדעת מה נעשה בו בין מועד התיקון באוגוסט 2001 ועד למועד האירוע. אין בנסיבות העניין בהם חלפו חודשיים ממועד התיקון הנטען במשאית ועד לתאונה כדי להעיד על רשלנות מצידו, ואין קשר בין התיקון שנעשה במוסך לפיצוץ בלוק המנוע. התביעה השניה. התביעה השניה שבכותרת היא תביעת שיבוב ותביעה לנזק עקיף שהוגשה בגין הנזקים שנגרמו לרכב הנוסף שהיה מעורב בתאונה כאמור לעיל. לטענת התובעים בתביעה השניה נסע התובע מס' 1 ברכב הונדה (להלן: "ההונדה" ולהלן: "נהג ההונדה") שהיה מבוטח ע"י התובעת 2 (להלן: "התובעת 2"). לטענת התובעים בתביעה השניה נסע רכב ההונדה מצומת סומך לכיוון נצרת. באותה עת נסעה המשאית בכיוון הנגדי. לפתע התפוצץ בלוק מנוע של המשאית ושמן המנוע החל נשפך על הכביש. רכב הוולבו אשר נסע בכיוון נסיעת המשאית החליק על כתם השמן סטה לנתיב הנסיעה הנגדי, חסם את נתיב נסיעת רכב ההונדה ופגה בחזית רכב ההונדה. נתבעים 3-4 בתביעה השניה טוענים כי האחריות היא על נתבעים 1-2 כאמור בתביעה הראשונה שהגישו. כמו כן הגישו נתבעים 3-4 בתביעה השניה הודעת צד ג' נגד נתבעים 1-2 בתביעה השניה. מעדותו של נהג הוולבו וכן נהג המשאית עולה כי המשאית ואחריה הוולבו נסעו בנתיב הימני מבין שניים שבכיוון נסיעתם. עפ"י עדותו של נהג הוולבו, בנתיב השמאי היה רכב נוסף. המכוניות עצרו ברמזור אדום. כשהתחלף הרמזור לירוק החלק המשאית בנסיעה ולאחר מכן החלה אף הוולבו בנסיעה. מהמשאית עלה עשן אלא שנהג הוולבו לא זיהה שיש בכך בעיה בשל כך שלעיתים פולטות משאיות (מערבלי בטון) עשן. עם זאת המשאית סטתה ימינה ונהג הוולבו שלא חש בשום דבר חשוד, המשיך ישר באותו נתיב, מה גם שבנתיב השמאלי היה רכב נוסף ולנוכח האיסור לעקוף בתוך צומת. מייד הרגיש שהוא מחליק, ניסה לבלום, חש שהמכונית ללא שליטה, ולכן הרפה מעט, סטה לנתיב הנגדי ופגע ברכב ההונדה. עדותו של נהג הוולבו היתה עקבית ועשתה רושם מהימן. עדותו של נהג המשאית היתה מגמתית וניכר היה שהוא משתדל לענות תשובות אשר יעלו בקנה אחד עם האינטרסים של מעסיקו. כך בין היתר לא הודה בחקירתו הנגדית בדברים בסיסיים שבהם הודה בהודעתו במשטרה, ושאותם לא טרח לכלול בתצהירו. כך או כך, מעדותו של נהג המשאית יחד עם הודאתו במשטרה עולה כי בלוק המנוע במשאית התפוצץ, כי כתוצאה מכך נשפך שמן רב על הכביש וכי מכונית הוולבו שנסע מייד אחרי המשאית החליקה על שמן זה, איבדה שליטה, סטתה לנתיב הנגדי ופגעה ברכב הונדה. מחומר הראיות שבפני עולה כי אין קשר כלשהו בין התיקון שביצע המוסך במשאית באוגוסט 2001 לבין התקלה שהביאה לתאונה. התיקון בוצע בחלקו העליון של המנוע, כחודשיים לפני האירוע, ואילו בלוק המנוע שהתפוצץ נמצא בחלקו התחתון של המנוע. בנוסף, המשאית עברה טסט כ- 20 יום לפני התאונה ואילו היו בה נזילות שמן היא לא היתה עוברת את טסט. לטענת נהג המשאית ומעסיקו, לא יכול היה הנהג לזהות את הבעייה שנוצרה ולצפות כי בלוק המנוע יתפוצץ ויגיר שמן. לכן, לטענתו, עשה את הדבר הסביר בנסיבות וכאשר שמע רעש מהמנוע ירד לצד ימין של הכביש. אינני מקבלת טענה זו. מעדותו של רפיק סאליבה, מנהל העבודה במוסך, פיצוץ בלוק מנוע אינו נדיר ואינו קורה בבת אחת. מרעש הדפיקות היה צריך להיות ברור לנהג המשאית שמקורו בלאגר וכי אם ימשיך בנסיעה עלול להישבר בלוק המנוע. עפ"י עדותו, אילו עצר נהג המשאית במקומו לא היה נשבר בלוק המנוע, ולא היה ניגר השמן. כמו כן העיד כי הנהג חייב היה לראות ירידה בלחץ השמן ונורית אזהרה (עמ' 30-37 לפרוטוקול). כמו כן העיד מר סאליבה כי המשאית שהיא ומנועה היו כ"בני" 10 שנים עברה טיפולים מינוריים בלבד. נהג המשאית ומעסיק לא הראו אחרת אף שבידי המעסיק מצויות אסמכתאות על כל התיקונים והטיפולים שעברה המשאית. נהג המשאית העיד כי בדק בבקר, לפני תחילת הנסיעה, בין היתר, את לחץ השמן. גם אם אקבל עדית זו בשל כך שלא ניסתרה, ולמרות שעדותו, כאמור, לא עשתה עלי רושם מהימן, היה עליו לזהות את הבעיה סמוך להתרחשותה, כאשר היו רעשים חזקים, ומן הסתם גם ירידת לחץ שמן. מכאן שהאירוע הינו תוצאה של רשלנות של נהג המשאית ומעסיקו חב בשל כך יחד איתו. בנסיבות העניין לא מצאתי בנהג הוולבו ונהג ההונדה רשלנות תורמת. האחד נסע סמוך אחרי המשאית ולא יכול היה לראות את שפיכת השמן מתחתית המשאית סמוך לגלגלי מכוניתו. משעלה על השמן לא יכול היה לעשות דבר על מנת לנווט את המכונית לשולי הכביש והיא נסעה ללא שליטה לנתיב הנגדי. גם נהג ההונדה לא יכול היה להועיל. מכונית הוולבו נכנסה לנתיב נסיעתו כשהיא במרחק של כ- 15 מטר ממנו, הוא ניסה לבלום ולסטות ימינה אך היא פגעה בו. פסיקתא. בת.א. 203633/02 ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד לתובעת 83,726 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (23/09/02) ועד למועד התשלום, הוצאות משפט, לרבות הוצאות אגרה והוצאות עדים מיום התשלום ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבעים וכן שכ"ט עו"ד בשעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות אגרה ועדות) בתוספת מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. התביעה בהודעת צד ג' נדחית. הנתבע -מודיעי הודעת צד ג, ישלמו לצד ג' הוצאות עדים בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום ע"י צד ג' ועד למועד התשלום ע"י המודיעים, וכן שכ"ט עו"ד בסכום זהה לזה המשולם לתובעת. בת.א. 203903/02 ישלמו הנתבעים 1-2, יחד ולחוד, לתובעים, סך של 40,224 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה (24/0902) ועד למועד התשלום, הוצאות משפט, לרבות הוצאות אגרה והוצאות עדים מיום התשלום ע"י התובעת ועד למועד התשלום ע"י הנתבעים וכן שכ"ט עו"ד בשעור של 20% מסכום פסק הדין (ללא הוצאות אגרה ועדות) בתוספת מע"מ כדין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל. התביעה נגד נתבעים 3-4 נדחית ובנסיבות לא מצאתי לנכון לעשות צו להוצאות. בנסיבות אלה נמחקת הודעת צד ג', אף זאת ללא צו להוצאות. נזקי מיםנזילה