ביטול עיקולים בגין חוב של חברה זרה

להלן פסק דין בנושא ביטול עיקולים בגין חוב של חברה זרה: פסק דין בפני תביעה להצהיר כי כספים שהוטלו עליהם עיקולים אצל צדדי ג' על ידי הנתבעת בגין חוב של חברה זרה בשם NEW VAC , היו שייכים באותה עת לתובעת. רקע עובדתי בתאריך 5.12.01 התקשרה הנתבעת בהסכם עם חברה זרה בשם NEW VAC, אשר מקום מושבה בקליפורניה ארה"ב (להלן: "NV"), לפיו שימשה הנתבעת כנציגתה הבלעדית של NV בישראל. בתמורה ובהתאם לסעיף 6 להסכם זה (נספח א' לתצהירו של מר אבי מדינה מטעם הנתבעת), זכאית הנתבעת לעמלות בגין מכירותיה ללקוחות בישראל. תת סע' 6B להסכם קובע את אופן תשלום העמלה: "The commission due the Representative will be paid within thirty (30) days after full and proper payment is received necessary adjustments for accounts uncollectible or returned products will be made where appropriate" הווה אומר: מדובר בתשלום עמלה חודשי המותאם לחשבוניות. כמו כן, NV מחויבת לשלם את העמלה לאבדור תוך 30 יום מיום קבלת התשלום מהלקוח עבור העסקה שהתבצעה. NV הכירה בחובה הנ"ל (נספח ב' לתצהירו של אבי מדינה) והבטיחה לנתבעת כי תעביר לה את הכספים המגיעים, אולם לא עמדה בהבטחתה זו מאחר ונקלעה לקשיים כלכליים קשים. על מנת לגבות את שמגיע לה, הגישה הנתבעת בתאריך 5.2.04 תביעה נגד NV במסגרת ת.א. 20416/04 בבית משפט השלום בתל-אביב לתשלום עמלות בסך 403,957 ₪ שחייבת לה NV. קודם להגשת התביעה הוטלו במסגרת בש"א 153285/04 ביום 29.1.04 לבקשת הנתבעת עיקולים זמניים על כספים השייכים לכאורה ל-NV והמוחזקים אצל רפא"ל-הרשות לפיתוח אמצעי לחימה בע"מ, התעשיה האוירית לישראל בע"מ ואלתא מערכות בע"מ (להלן: "המחזיקים"). ביום 16.1.06 אף ניתן פסק דין כנגד NV בהעדר כתב הגנה מטעמה (נ/1). בעקבות הקשיים הכלכליים אליהם נקלעה NV, נאלץ Alliance Bank(להלן: הבנק), כמי שלטובתו רשום שעבוד על נכסי NV להבטחת הלוואות ואשראים שהעניק ל- NV, לממש את השעבוד. כך, ביום 18.12.03 נחתם בין DCX-CHO ENTERPRISES INC (להלן: "התובעת") לבין הבנק, הסכם על פיו התובעת רכשה והומחו אליה כל הנכסים והזכויות של NV, תמורת סכום של כ-1.74 מיליון דולר. בהסתמך על ההסכם הגישה התובעת תובענה להצהיר על בעלותה בכספים המוחזקים אצל המחזיקים שבמקורה הוגשה כ"המרצת פתיחה" (ה"פ 201119/04), אולם לפי בקשת הנתבעת שהתקבלה (ביום 27.3.05) הועברה בקשת התובעת למסגרת של תביעה רגילה, על מנת להגשים רצונה של הנתבעת לזמן את מנכ"ל NV וב"כ התובעת בחו"ל. דיון הצדדים מסכימים כי את התביעה הנדונה יש להכריע עפ"י הדין הישראלי. כמו כן, אין הנתבעת מכחישה את ההסכם ואינה טוענת לאי תקפותו (עמ' 10 לפרוטוקול, שורה 25 ונספח A לתצהיר התובעת). אין גם ויכוח כי NV חייבת לנתבעת עמלות וכי חוב זה קדם ליום חתימת ההסכם. לטענת התובעת ההסכם חל ,בין השאר ,על אותם כספים שעוקלו אצל המחזיקים ולפיכך הבעלות עליהם הועברה לתובעת עם החתימה על ההסכם והעברת התמורה בגינו כך שבמועד בו הוטלו העיקולים היא היתה הבעלים ולא NV והעיקולים הוטלו שלא כדין ודינם להתבטל עקב כך. לטענת הנתבעת, מאחר והחוב של NV אליה נוצר עוד לפני עריכת ההסכם אין לראות כספים אלה כנכללים במסת הנכסים של NV שהומחו, אם היתה המחאה כזו. לטענתה זכותה האובליגטורית קדמה בזמן לזכותה האובליגטורית של התובעת ועל כן יש להעדיפה. לטענת הנתבעת תום ליבה של התובעת נפגם בביצוע של ההמחאה ביודעה על קיום חוב של NV לנתבעת עובר לעריכת ההסכם ובהמשך פעילותה של התובעת בישראל במקום NV . ראשית יש להסיר טעות,כך אני מקווה, שנפלה לטעמי בטענת הנתבעת שעה שמתייחסת היא למועד יצירת החוב של NV כלפיה כמועד בו יש לבחון את היריבות בין הצדדים. כפי שעולה מהוראות סעיף 6B להסכם שבין הנתבעת ל- NV כפי שצוטט לעיל, קמה מחויבות עצמאית של NV לתשלום העמלה לנתבעת. לא מדובר על כך שהעמלות הן חלק מהכספים המוחזקים על ידי אותם מחזיקים אלא על התחייבות מאוחרת ונפרדת. פירוש הדבר שהמחאת כספים אלה שבידי המחזיקים לתובעת לא באה לכלל עימות עם העמלות המגיעות לנתבעת מ-NV אותן יכולה לקבל הנתבעת באופן עקרוני ממקורותיה העצמאיים של NV . כלומר לא מדובר על אותו הנכס שלגביו ניתנו התחייבויות סותרות. זאת ועוד, החוב של NV לנתבעת לא נחשב נכס ,שכן אין הוא מגלם כל זכות של NV ועל כן לא ברור כלל מדוע נטען כי העמלות מוצאות מכלל הנכסים של NV שאותם ניתן להמחות. המבט צריך להתמקד אם כן במועד בו הוטלו העיקולים דהיינו בתאריך 29.1.04 כדי לבחון את שאלת הבעלות על הכספים שאצל המחזיקים. במועד זה כבר היה בתוקף ההסכם שכן הסגירה (הביצוע) של ההסכם ( closing ) בוצעה עם חתימת ההסכם,ביום 18.12.03 כולל תשלום חלק הארי של המחיר ( סעיף 9 (a) להסכם וסעיף 2.9 לתצהיר התובעת) . סעיף 4 להסכם על תת סעיפיו הרבים מונה את כל הנכסים והזכויות המועברים לתובעת במסגרת ההמחאה. תת סע' 4(a) שלשונו כדלקמן: " The Purchased Assets constitutes all of Seller`s collateral granted to it by New Vac and Masterite, pursuant to the Loan Documents, which are all of the assets, properties, intellectual property, agreements, rights and claims of New Vac and Masterite (existing or hereafter arising) used in, related to or arising from the Business, including but not limited to the following: (a) All accounts receivable (Accounts Receivable) and notes receivable…” מלמדנו כי הכספים המועברים כוללים חשבונות חייבים כדוגמת כספי המחזיקים (המהווים חובות לNV). אם כך, עפ"י סדר האירועים הנ"ל, ביום הטלת העיקולים לא היו עוד כספי המחזיקים בבעלותה של NV אלא בבעלותה של התובעת, זאת מאחר וההסכם קדם בזמן להטלת העיקולים. לכן עפ"י הכלל הגדול: "כי אין נושה יכול להטיל עיקול על זכות שאינה מצויה עוד בידי חייבו" (עא 2328/97 דן כוכבי, עו"ד נ' אוריאל ארנפלד, עו"ד ואח', פ"ד נג (2) 353) דין העיקולים שהוטלו להתבטל. טענת חוסר תום לב באשר לטענת הנתבעת, לפיה התובעת ידעה על זכותה של הנתבעת לכספים מאת המחזיקים, ומשכך הרי שפעלה בחוסר תום לב ובניגוד להוראות 12 ו-39 לחוק החוזים (חלק כללי) התשל"ג - 1973, בקבלה לידיה המחאה הכוללת כספים אלו. ברם,מעדותו של מר ניל קסלמן מטעם התובעת עולה כי מי שטיפל בהכנת נכסי NV למכירה היתה חברה מקצועית שנשכרה ע"י הבנק וזו הגישה דו"ח מתאים אולם את התובעת ענין הסיכום הסופי והיא לא ירדה לפרטי הסיכום. בנוסף, ב"כ הנתבעת מנסה בחקירתו של מר קסלמן להראות כי לפנינו המחאה מלאכותית, כדרך נוספת להוכחת טענת חוסר תום הלב: "ש. האם נכון שאחרי העסקה ניו וואק הפכה להיות מחלקה בתובעת? ת. נכון, הפכה להיות חטיבה בתובעת. ש. האם נכון שרבים מעובדי ניו וואק ממשיכים לעבוד בחטיבה זו? ת. כן ולא. הם פוטרו על ידי הבנק והועסקו מחדש על ידי התובעת. ש. האם נכון שלאחר העסקה ניו וואק ממשיכה לעבוד באותו מקום שבו עבדה בעבר? ת. למס' חודשים כן..." (עמ' 12 לפרוטוקול, שורות 8-13) אין בנתונים כלליים אלה כדי לסתור את הצהרתו של מר ניל קסלמן בסעיף 3.3 לתצהירו כי אין מדובר במקרה של קנוניה וכי לא קיימת כל זיקה בין התובעת ל- NV . "As can be learned from correspondence between the parties the main plea by the Respondent is that there was a connection between myself and the Applicant and between myself and the Applicant and between Newvac. I hereby state and declare, as I have done already before, that there weren`t and aren`t any connection between myself and the Applicant and Newvac and any of the owners of Newvac and I had no connections and didn`t know them before the transaction with the Bank”. גם אם ידעה התובעת על החוב של NV כלפי הנתבעת עובר לחתימה על ההסכם לטעמי אין היא פוגמת בתקינות ההמחאה ואינה מצביעה על חוסר תום לב מצידה של התובעת. בהסכם ההמחאה עליו חתמה, הבטיחה לעצמה התובעת אינטרס כלכלי ואין זה מתפקידה לדאוג לנושיה של NV. על מנת לבסס טענה של חוסר תום לב יש להרים רף הגבוה פי כמה וכמה מאשר העלאת טענה זו בעלמא ולבית המשפט גבולות ברורים בהתערבותו: "... התערבות שיפוטית בשם ההגינות צריכה לשמור על גבולותיה, כאשר היא פוגעת יתר על המידה באוטונומיה של הפרט ושיבוש דיני החוזים.. יש גבול לתפקיד האפוטרופוס שבימ"ש יכול למלא עבור אנשים מבוגרים ובני דעת אשר התקשרו בעסקאות לתועלתם המסחרית..." (הנשיא לנדוי בע"א 838/75 ספקטור נ' צרפתי, פ"ד לב(1), 244) לפיכך, אין מנוס מלקבוע כי ההמחאה נערכה כדין ובתמורה , משיקולים לגיטימים וכשרים ומבלי ש"טעם רע" של חוסר תום לב ידבק בתובעת. תקינותה של ההמחאה במהלך העדויות רמז ב"כ הנתבע בשאלותיו את מר קסלמן לכך שעל גבי ההזמנה של המוצרים של התעשייה האוירית ואלתא ישנה הוראה האוסרת המחאת החוב של מי מהמחזיקים ל-NV לגורם אחר. "ש. אני מחזיק בידי תנאים כלליים שמוצמד לכל הזמנה של רפא"ל ואלתא, לפי תנאים אלה ניו וואק לא מורשת להעביר או להסב כל זכות או התחייבות ביחס להזמנה זו - שאלתי היא האם היית מודע לכך לפני העסקה? ת. לא" (עמ' 14 לפרוטוקול, שורות 8-11) היכן תנאים כלליים אלה? איש אינו יודע ולא הובאו מעולם בפני. למותר לציין כי משאלה לא ניתן לדלות ממצא עובדתי. יצויין כי ב"כ הנתבעת זנח טענה זו בסיכומיו וטוב שעשה כך. לפיכך, זכות זו (קבלת כספי המחזיקים) לא נשללה ולא הוגבלה עבירותה ומשום כך הומחתה כדין (סע' 1 לחוק המחאת חיובים, התשכ"ט - 1969). זכותה של הנתבעת נדחית מפני המחאת הזכות הנטענת ע"י התובעת. יפים לענייננו דבריו של פרופ' שלום לרנר בספרו "המחאת חיובים": "... מתן עדיפות לפי מועד כריתתו של הסכם ההמחאה, הולמת את עקרונות היסוד של ההמחאה בדין הישראלי. המחאת זכות אינה התחייבות גרידא אלא עסקה ריאלית ... וזו עוברת לנמחה בעת כריתתו של הסכם ההמחאה "(שם בעמ' 364). ובמקום אחר בספרו מציין כי: "... אם קדמה ההמחאה לעיקול, העיקול אינו תופס. נושה יכול להטיל עיקול על נכס של חייבו, אולם ההמחאה העבירה את הבעלות בזכות, היא איננה עוד נכס של הממחה, ואינה חשופה לעיקול מצד נושיו.." (שם בעמ' 351). סיכום לאור כל האמור, התביעה מתקבלת. לפיכך הנני מצהיר שהכספים שבידי המחזיקים שפורטו לעיל ואשר הוטלו עליהם עיקולים זמניים ע"י הנתבעת במסגרת בש"א 153285/04 בת.א.(שלום ת"א) 20416/04 שייכים והינם בבעלות התובעת החל מיום 18.12.03 . פועל יוצא של ההצהרה שהעיקולים בטלים. הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הוצאות המשפט ואת אגרת בית משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הוצאתן ועד לתשלום המלא בפועל. כמו כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום המלא בפועל.משפט בינלאומיחובות חברהחברה זרהחובעיקול