בקשת מנהל מיוחד למימוש נכס משועבד לבנק

להלן החלטה בנושא בקשת מנהל מיוחד למימוש נכס משועבד לבנק: החלטה זוהי בקשתו של עו"ד רונן בצלאל, המנהל המיוחד לנכסיו של אמנון כהן (להלן: "המנהל המיוחד" ו-"החייב"), בה הוא עותר כי בית משפט זה יורה לבנק דיסקונט למשכנתאות בע"מ (להלן: "הבנק") לפעול על פי החלטתי בבש"א 5255/07 (להלן: "הבקשה הקודמת"). 1. 1. עניינה של הבקשה הקודמת היא עתירתו של הבנק, על פי האמור בהלכת גרבש, למימוש נכס שהיה בבעלות החייב ואחיו, ואשר היה משועבד לבנק. הבקשה הקודמת נשלחה לתגובת המנהל המיוחד, והלה העלה מספר הסתייגויות ודרישות למימוש הנכס, כפי שפורטו שם ובסעיף 5 לבקשה דנן. לאחר קבלת תגובת הכנ"ר לבקשה הקודמת, ניתן לבנק אישור בית המשפט לממש הנכס, בכפוף לקיום תנאיו של המנהל המיוחד. 2. 2. מן האמור בבקשה דנן עולה, כי הבנק לא עמד בתנאי המנהל המיוחד, על פי החלטתי בבקשה הקודמת. כך, לדוגמה, נמכר הנכס על ידי הבנק ביום 19.6.2007, אך תמורתו בסך למעלה מארבעה מיליון שקלים, אשר הייתה אמורה להיות מועברת לקופת הכנ"ר על פי החלטתי, לא הועברה. המנהל המיוחד טוען, כי הבנק נמנע, כמו-כן, מלחתום על כתב שיפוי ועל דוחות כספיים מבוקרים בנוגע להכנסות מן הנכס בתקופה בה הוא נוהל על ידי הבנק. הבנק אף נמנע מלעמוד בתנאים האמורים לאחר מספר פניות של המנהל המיוחד כלפיו. כן מציין המנהל המיוחד, כי היעתרות בית המשפט לבקשת המכר בבקשה הקודמת, הייתה בכפוף לבדיקת חוב החייב כלפי הבנק, והנתונים לגביו הינם מהשנים 1986-1990, עובדה המצריכה בדיקה מעמיקה מטעם המנהל המיוחד, אשר הימנעות הבנק מלעמוד בתנאים שנקבעו מערימה עליה קשיים, ואף עשויה לסכלה. לעניין זה, מעלה המנהל המיוחד מספר תהיות ואי בהירויות הנוגעות לחובו המובטח של החייב כלפי הבנק, אשר מצריכות בדיקה על ידו. 3. 3. הבנק, בתגובתו, העלה טענות אישיות כנגד תום ליבו של המנהל המיוחד בהגישו את הבקשה, ואף טוען לשימוש לרעה של המנהל המיוחד בסמכותו. עיקר יהבו של הבנק בטענות אלו הושלך על שיחה שנטען כי התקיימה בין המנהל המיוחד ובין עורכת דין ממשרדו של בא כוחו של הבנק, בה הבנק טוען כי המנהל המיוחד איים בנקיטת הליכים משפטיים אשר יעכבו את קבלת התמורה ממכר הנכס. 4. 4. לגופו של עניין, טוען הבנק כי המנהל המיוחד כלל אינו מעלה טענות בדבר מעמדו של הבנק כנושה מובטח, וכי חובות החייב ואחיו (בעלי הזכויות בנכס אשר מומש) כלפיו עומדים על למעלה מעשרים וחמישה מיליון שקלים. הבנק ממשיך וסוקר את כל ההליכים בהם נקט למימוש הנכס, החל מהליכי הוצאה לפועל אשר נפתחו בשנת 1994, וכלה בבקשה הקודמת, בה ניתן האישור למימוש הנכס בכפוף לתנאיו של המנהל המיוחד. הבנק אף צירף תכתובת בינו ובין המנהל המיוחד, על פיה הוא טוען כי העביר למנהל המיוחד את כל המסמכים אשר נדרשו על ידו. כן טוען הבנק, כי תשלום התמורה בגין המכר התעכבה בשל הליכי ערעור בבית המשפט המחוזי בחיפה, אשר ננקטו על ידי מי מהמעורבים בהליך ונדחו, אך לעת הזו אמורים הסכומים להשתלם על פי החלטת ראש ההוצאה לפועל מיום 23.12.2007. 5. 5. מתשובת המנהל המיוחד עולה, כי הבנק טרם עמד בכל התנאים אשר נקבעו בהחלטתי בבקשה הקודמת, תוך שהבנק אף נמנע מלעדכן אותו בהליכי הערעור אשר ננקטו בחיפה, ואף בנוגע לביטול העסקה למכירת הנכס עם הרוכש. המנהל המיוחד טוען, כי העיכובים להם גורם הבנק במימוש הנכס מביאים לתפיחת החוב בשל ריביות פיגורים וקנסות, ופועלים למעשה להגדלת חובו המובטח של החייב לבנק, על חשבון נושיו הרגילים, ותוך שהבנק מתחמק מלהעביר למנהל המיוחד את מלוא הנתונים הדרושים לו לבדיקת החוב המובטח. 6. 6. הכנ"ר מצדד בעמדתו של המנהל המיוחד, מנימוקיה. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובתגובת הכנ"ר, ניתנת החלטתי שלהלן. 7. 7. עיון באסופת המסמכים אותם צירף הבנק, ואשר על פיהם הוא טוען כי העביר למנהל המיוחד את מלוא המסמכים שהתבקשו, מגלה כי הבנק מעולם לא העביר למנהל המיוחד את כתב השיפוי או את הדוחות המבוקרים להם הוא נדרש. עיון בתכתובת אשר נלוותה להעברת המסמכים מגלה, כי הבנק אף לא טען כי צירף איזה ממסמכים אלו. בכך יש, עם כל הכבוד, כדי לחזק את טענות המנהל המיוחד, להוות עילה לחיוב הבנק על פי פקודת ביזיון בית המשפט, ולהורות על קבלת הבקשה לאלתר. זאת, הן משום שהבנק נמנע מלהעביר התמורה לקופת הכנ"ר, והן נוכח היעדרותם של שני מסמכים מהותיים, הנדרשים למנהל המיוחד לצורך ביצוע בדיקותיו. ודוק; החלטתי בבקשה הקודמת לא הקנתה לבנק כל סמכות לפעול רק על פי אותם חלקים שלה, אשר נראו לו כהגיוניים או סבירים, והיה עליו לקיימה במלואה. לעניין זה אין כל נפקות האם המנהל המיוחד העלה כל טענה בדבר החוב אם לאו, או אם שווי הנכס אשר מומש עולה על גובה החוב לבנק או נופל ממנו. 8. 8. משהוגשה הבקשה דנן, יכול היה הבנק לפעול על מנת לבצע את החלטתי בבקשה הקודמת כלשונה, ולמצער להעביר למנהל המיוחד את כתב השיפוי ואת הדוח אשר התבקש. תחת זאת, בחר הבנק להעלות טענות שאינן רלוונטיות, תוך הטחת האשמות חמורות במנהל המיוחד. משעמד המנהל המיוחד במסגרת הבקשה הקודמת על רצונו (ושמא חובתו) לבחון את טענות הבנק בנוגע לחוב, משהציב תנאים לאישור המכר, ומשבהחלטתי קיבלתי את מלוא הסתייגויות המנהל המיוחד ותנאיו, אין הבנק יכול עתה לטעון כי אין הוא חייב לעמוד בכל האמור בה, וזאת שלא במסגרת ערעור כדין על החלטתי (אשר הפכה זה מכבר לחלוטה). 9. 9. בין האשמות שהעלה הבנק כנגד המנהל המיוחד, ניתן למנות טענות הבנק בדבר ניסיונות סחטנות של המנהל המיוחד, על פיהן הוא דרש כי הבנק יעביר לקופת פשיטת הרגל "כמה מאות אלפי שקלים" על מנת שהמנהל המיוחד לא יעכב את אישור התשלום באמצעות הליכים משפטיים. את טענות והאשמות אלו מבסס הבנק על תצהירה של עורכת הדין ממשרד בא כוחו, אשר כל כולו עדות מפי השמועה. זאת, בעוד המנהל המיוחד טוען, כי השיחה בינו ובין אותה עורכת דין כלל לא התנהלה כפי שנטען על ידי הבנק. כן טוען המנהל המיוחד כי טוב לטענות אלו לולי היו מועלות כלל, שכן המדובר בדברים אשר נאמרו במסגרת משא ומתן בין המנהל המיוחד לבין ב"כ של הבנק. 10. 10. יש לראות בחומרה התנהלות כגון זו של הבנק, הן בניסיונותיו להטיל, לשווא, דופי במנהל המיוחד, פקיד בית המשפט וזרועו הארוכה, והן בעיכוב הליכי המכר והעברת מלוא הנתונים למנהל המיוחד, תוך שהוא אינו מעדכן את המנהל המיוחד, ותוך הגדלת חובו המובטח. אין לי אלא להסיק, כי כל מטרתו של הבנק בניסיונו להשחיר פניו של המנהל המיוחד ולייחס לו מניעים זרים וחסרי תום לב, הינה להסיט את הדיון מן העיקר אל הטפל ואף אל התפל. 11. 11. משהוכח בפני כי לא התמלאו כל התנאים אשר נקבעו במסגרת בהחלטתי בבקשה הקודמת, ומשבחר הבנק להתנהל כאמור לעיל, אין לי אלא לקבל את הבקשה, ולהורות לבנק להעביר בתוך 3 ימים את יתר המסמכים, כפי שנקבע בהחלטתי בבקשה הקודמת. כן אני מורה לבנק ולבאי כוחו לעדכן את המנהל המיוחד ואת כונס הנכסים הרשמי בכל התפתחות בהליכי מימוש הנכס, בתוך 5 ימים מיום התרחשותה, לכל היותר. לאור התנהלותו, כעולה מהבקשה דנן, ישא הבנק בהוצאות המנהל המיוחד ובשכ"ט עו"ד בסך 40,000₪ בצירוף מע"מ. וכן הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 10,000 ש"ח בצירוף מע"מ לב"כ הכנ"ר. סכומים אלו ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד ליום התשלום בפועל.מנהל מיוחדמימוש דירה / נכסשעבודבנק