המערערים טוענים, כי במהלך השנים שחלפו מאז נפתחו תיקי ההוצאה לפועל נגדם, שילם כל אחד מהם (החייבים והערב) תשלומים שונים בתיק ההוצאה לפועל שנפתחו, עד כי בסופו של דבר גבה מהם המשיב סכום כולל העולה על יתרת החוב. מכיוון שמדובר בחוב אחד, לגביו ניתנו שני פסקי דין ונפתחו שני תיקי הוצאה לפועל, היתרה בשני תיקי ההוצאה לפועל חייבת להיות זהה בכל רגע נתון. להלן פסק דין בנושא גביית יתר בהוצאה לפועל: פסק דין 1. ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשמת, הגב' ק' מרגולין פלדמן), מתאריך 8.6.05 בתיק הוצל"פ [חיפה] 02-17500-95-7. 2. המערער והמערערת הם בעל ואישתו. המערער נטל הלוואה מהמשיב והמערערת ואדם נוסף, דר' אבו אסעד שמו, ערבו להחזר ההלוואה. משהפר המערער התחייבויותיו על פי חוזה ההלוואה הגיש המשיב תביעה נגדו לבית המשפט וקיבל פסק דין, ופתח בהליכי הוצאה לפועל לשם ביצוע פסק הדין בתיק הוצל"פ (חיפה) 02-17500-95-7 (ולשם הנוחות ייקרא תיק זה מכאן ולהבא - "התיק הראשון"). לימים, תבע המשיב אף את המערערת וקיבל פסק דין נגדה, ופתח בהליכי הוצאה לפועל לשם ביצוע פסק הדין בתיק הוצל"פ (חיפה) 02-23854-96-5 (ולשם הנוחות ייקרא תיק זה מכאן ולהבא - "התיק השני"). נעלה מכל ספק, שחיוב המערערים כלפי המשיב הוא חיוב הדדי, דהיינו - "ביחד ולחוד", ואין מחלוקת בין הצדדים, כי כל סכום שמי מהמערערים שילם למשיב בתיק שנפתח נגדו, יש לראותו כסכום ששולם אף על ידי השני. 3. דר' אבו אסעד, שכאמור אף הוא ערב להלוואה, שילם למשיב סך 14,000 ₪, ובכך פטר אותו המשיב מערבותו. ברור הדבר, כשמש בצהרי יום, כי חיובו של דר' אבו אסעד אף הוא חיוב הדדי עם חיוביהם של המערערים, ועל כן, יש להפחית הסכום ששולם על ידו מהחוב הפסוק שעל המערערים לשלם למשיב על פי פסקי הדין שניתנו נגדם - כל אחד בתיקו. 4. יתרה מזאת, צודק ב"כ המערערים בטענתו, כי מכיוון שמדובר בחוב אחד, לגביו ניתנו שני פסקי דין ונפתחו שני תיקי הוצאה לפועל, היתרה בשני תיקי ההוצאה לפועל חייבת להיות זהה בכל רגע נתון, ואין חולקים כי אינה כזאת. הכיצד? 5. המערערים טוענים, כי במהלך השנים שחלפו מאז נפתחו תיקי ההוצאה לפועל נגדם, שילם כל אחד מהם תשלומים שונים בתיק ההוצאה לפועל שנפתחו נגדו, עד כי בסופו של דבר גבה מהם המשיב סכום כולל העולה על יתרת החוב. להוכחת טענתם הגישו המערערים חוות דעת של מומחה אותה הגישו לראש ההוצאה לפועל וטענו - "פרעתי!". ראש ההוצאה לפועל דחתה טענות המערערים, וקבעה, כי המערערים לא הוכיחו הפרעון, ומכאן ערעורם. 6. תחת שב"כ המשיב יסייע לבירור יתרת החוב, ויתן הסבר ראוי, כיצד קרה שיתרת החוב הרשומה לחובת המערער בתיק הראשון שונה מיתרת החוב הרשומה לחובת המערערת בתיק השני, טען ב"כ המשיב "טענה מקדמית" והיא, כי הערעור הוגש באיחור. אפשר כי ב"כ המשיב סבר, שכך ניתן יהיה לקבור את טענות המערערים, לסתום פיהם ולהמשיך לגבות מהם סכומי כסף נוספים, הגם שקיימות מספר שאלות נכבדות (מלבד השאלה שהבאתי לעיל) הזועקות לתשובה הולמת. על כן, אדון תחילה בטענה מקדמית זאת. כדי שניתן יהיה לקבוע שהמערערים הגישו ערעורם באיחור, על ב"כ המשיב היה להראות מתי קיבלו המערערים או בא כוחם את החלטת ראש ההוצאה לפועל. ואולם, כל שיכול היה ב"כ המשיב לומר הוא, כי קיימת סתירה בטענות שטען ב"כ המערערים. עם זאת, אין ב"כ המשיב יכול להצביע על המועד בו קיבל ב"כ המערערים את החלטת ראש ההוצאה לפועל. ב"כ המערערים טוען, כי קיבל את החלטת ראש ההוצאה לפועל בסוף חודש אוגוסט 2005. הערעור הוגש בתאריך 8.9.05. המועד להגשת ערעור על החלטת ראש ההוצאה לפועל הוא 15 ימים. נראה אפוא לכאורה, שהערעור הוגש במועד. לפיכך הנני דוחה טענת ב"כ המשיב, ומוטב היה לה שלא הייתה נטענת. ומכאן - לגופו של עניין. 7. ניהול נכון, אמיתי, מסודר ותם לב של שני תיקי ההוצאה לפועל, שנפתחו נגד המערערים, היה מחייב כי כל תשלום ששולם בתיק אחד יזכה את המערער שבתיקו שולם התשלום, ובסמוך לאחר מכן תופחת בהתאם אף יתרת החוב בתיקו של המערער האחר. מכיוון שהתיקים מתנהלים בנפרד כנגד כל אחד מהמערערים, כי אז האחריות לביצוע ההפחתות המתבקשות והניהול המסודר של שני התיקים מוטל על ב"כ המשיב, ואין צורך להזכיר, כי בעניין זה פועל ב"כ המשיב כקצין בית המשפט. ואולם, מתברר כי לא כך הם פני הדברים, וצר לי לציין, כי להתרשמותי, הקצין נרדם על משמרתו. בישיבה שקיימתי בתאריך 30.10.05, אותה נאלצתי לדחות משום שב"כ המשיב לא הספיק להיערך לשמיעת הערעור לאותו מועד, ביקשתי מב"כ הצדדים להצטייד בתדפיסים על תנועות החשבון שבוצעו בכל אחד מתיקי ההוצאה לפועל הנוגעים לעניין. ב"כ המערערים קיים את מצוותי, ובפתח הדיון שקיימתי בתאריך 23.11.05 הניח על שולחני תדפיסים כמבוקש. מהתדפיסים שהוגשו עולה, כי לא כל התשלומים ששולמו בתיק הראשון הופחתו מיתרת החוב בתיק השני, וכן מתברר, כי לא כל התשלומים ששולמו בתיק השני, הופחתו מיתרת החוב בתיק הראשון. כיוון שמדובר בשורה ארוכה של תשלומים, שחלקם בסכומים קטנים יחסית, לא אוכל במסגרת הדיון שלפני לסקור את כולם, ועל כן, בסיפא להחלטתי זאת תינתן הוראה מתאימה למוציא לפועל לבצע את ההתאמות הדרושות. עם זאת אתייחס לסכומים "הגדולים" אליהם התייחס ב"כ המערערים בטיעונו לפני. 8. ואלה הסכומים "הגדולים", מהם ניתן ללמוד על אי הסדר המוחלט בחשבונותיהם של המערערים: (א) בתאריך 15.6.97 זוכה התיק השני בסך 12,500 ₪ (תחת הכותרת "הקטנת חוב בקרן"), אך אין זיכוי מקביל בתיק הראשון. (ב) בתאריך 15.4.99 זוכה התיק השני בסך 33,000 ₪ (תחת הכותרת "הקטנת חוב -תשלום פרטי"), ואף כאן אין זיכוי מקביל בתיק הראשון. (ג) הסכומים ששילם דר' אבו אסעד, בתשלומים שונים המסתכמים כדי סך כולל של 14,000 ₪ אינם מופיעים לא בתדפיס התיק הראשון ואף לא בתדפיס התיק השני, ואלה הם התשלומים: (1) סך 4,000 ₪ בתאריך 3.8.98; (2) סך 2,000 ₪ בתאריך 11.9.98; (3) סך 2,000 ₪ בתאריך 7.10.98; (4) סך 2,000 ₪ בתאריך 30.10.98; (5) סך 2,000 ₪ בתאריך 7.12.98; (6) סך 2,000 ₪ בתאריך 21.1.98). (ד) כמו כן מתברר, כי בוצעו תשלומים ישירות לחשבון המערער בבנק, של המערערים, כמפורט בתצהיר הגב' יעל משה, כמפורט להלן: (1) סך 2,000 ₪ בתאריך 23.10.95; (2) סך 7,767 ₪ בתאריך 29.11.96; (3) סך 5,000 ₪ בתאריך 31.12.96; (ה) הדברים שלעיל מלמדים, כי הליכי הגביה נוהלו באי סדר מוחלט, וב"כ המשיב לא פעל כראוי בהליכי ההוצאה לפועל. אין פלא אפוא שמחדלי ב"כ המשיב במישור הטכני יצרו עתה טענות במישור המהותי, ומחייבות עתה עבודת נמלים כפולה כדי להתיר את הסבך. 9. בתאריך 15.4.99 הופחתה יתרת החוב בתיק הראשון בסכום של 48,000 ₪, ולטענת ב"כ המשיב הפחתה זו מקורה בתשלומים שבוצעו בתיק השני. אין אני מקבל טענה זו, מהטעם, שהכותרת המופיעה ליד סכום זה - "הקטנת חוב - תשלום פרטי" - מלמדת לכאורה כי מדובר בתשלום שבוצע. להבדיל מקביעות ראש ההוצאה לפועל, הנני סבור, כי אם בוצע רישום כאמור יצא החייב ידי חובת ההוכחה, ועתה על הזוכה להראות כי רישום זה בטעות יסודו. יתרה מזאת, ההפחתה אינה מתאימה לסכומים ששולמו בתיק השני, והיא לא נעשתה בסמוך לאחר שבוצעו תשלומים בתיק השני, כך שאף מבחינת התאריך אינה מתאימה לרישומים שבתיק השני. יתרה מזאת, לאור טענת המשיב, כי הסך 48,000 ₪ מהווה הפחתה של סכומים ששולמו בתיק השני, הורתי בהחלטתי מתאריך 30.10.05 לב"כ המשיב "להמציא הפירוט של התשלומים לפיו התבקשה הקטנת החוב בסכום של 48,000 ₪". למרבה הצער, ב"כ המשיב לא המציא פירוט כאמור, ועל כן אין בידו להוכיח כי הרישום המלמד על כך שמדובר ב"תשלום פרטי" - בטעות יסודו. 10. בדיקת התשלומים היא בעיקרה פעולה טכנית שיש לבצעה, ובשלב זה אין צורך בחוות דעת של מומחה. על כן, לצורך בחינת טענת המערערים כי פרעו את החוב, יש אפוא צורך בביצוע הפעולות הבאות: (א) החלטת ראש ההוצאה לפועל מתאריך 8.6.05 תבוטל. (ב) המוציא לפועל יאתר את כל התשלומים ששולמו בתיק השני (התיק ע"ש נאדיה ח'טיב שמספרו 02-23854-96-5), ויזכה בתשלומים אלה, ככל שעדיין לא זוכו, את התיק הראשון (התיק ע"ש מוחמד ח'טיב שמספרו 02-17500-95-7). זיכוי התיק הראשון יבוצע על פי תאריכי הערך בהם בוצעו התשלומים בתיק השני. (ג) בנוסף לזיכוי התיק הראשון על פי תשלומים ששולמו בתיק השני, יזכה המוציא לפועל את התיק הראשון בתשלומים ששולמו על ידי הערב, כמפורט בסעיף 8(ג) לעיל, ואף זאת ככל שתשלומים אלה טרם זוכו בחשבון התיק הראשון. הזיכוי יבוצע על פי תאריכי הערך בהם בוצע כל תשלום ותשלום. (ד) בנוסף לפעולות שיש לבצע על פי האמור בסעיפים קטנים (ב) ו- (ג) שלעיל, יזכה המוציא לפועל את התיק הראשון בתשלומים ששולמו ישירות לחשבון הבנק, כמפורט בסעיף 8(ד) לעיל, ככל שתשלומים אלה טרם זוכו בחשבון התיק הראשון. הזיכוי יבוצע על פי תאריכי הערך בהם בוצע כל תשלום ותשלום. (ה) כיוון שבתיק החשבון רשום זיכוי על סך 48,000 ₪ בתאריך 15.4.99, ולידו נרשם "תשלום פרטי", הרי כל עוד לא ימציא ב"כ המשיב את המסמך על פיו בוצעה ההפחתה בתאריך 15.4.99, ולמען הסר ספק - המסמך אליו אני מתכוון הוא המסמך המקורי ולא כל מסמך תחליפי שב"כ המשיב יערוך עתה, כי אז יש להתייחס לתשלום בסך 48,000 ₪ במועד הנזכר כאל תשלום ששולם על ידי המערער בתיק הראשון בתאריך האמור, ולא כאל הפחתה שבוצעה עקב תשלומים שבוצעו בתיק השני. (ו) לאחר שהמוציא לפועל יסיים ביצוע הפעולות שלעיל, ימציא המוציא לפועל הודעה על כך לבאי כח הצדדים, ויצרף להודעתו פירוט של כל התשלומים שאותרו על ידו הן בתיק הראשון והן בתיק השני, ותאריכי הערך שלהם. (ז) באי כח הצדדים יבדקו את רשימת התשלומים שיקבלו מהמוציא לפועל, ובמידה ותהיינה להם הסתייגויות כל שהן, יהיה עליהם להגיש על כך בקשה לראש ההוצאה לפועל בתוך 30 ימים מיום שיקבלו את הפירוט שיערך על ידי המוציא לפועל. (ח) אם לא תוגשנה הסתייגויות או לאחר שראש ההוצאה לפועל יכריע בהסתייגויות שתוגשנה לו, תועמד יתרת החוב בתיק השני על סכום יתרת החוב שיתברר כי קיימת בתיק הראשון. במידה ויתברר כי יתרת החוב בתיק הראשון מורה על גביית יתר, יסגר התיק השני ויתרת הזכות שבתיק הראשון תוחזר למערער. 11. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) החלטת ראש ההוצאה לפועל מתאריך 8.6.05 - בטלה. (ב) המוציא לפועל יבצע הפעולות המפורטות בסעיף 10 (ב) עד (ו), וכל שאלה שתתעורר במהלך בדיקתו יביא המוציא לפועל להכרעת ראש ההוצאה לפועל. (ג) לאחר סיום הבדיקה יפעלו ב"כ הצדדים על פי האמור בסעיף 10(ז) שלעיל, ובכלל זה יהיו המערערים רשאים להגיש בקשה בטענת "פרעתי", ולתמוך אותה, אם ימצאו צורך בכך, בחוות דעת של מומחה אשר תערך על פי ממצאי הבדיקה של המוציא לפועל. (ד) כל עוד לא יסתיימו ההליכים על פי המפורט בסעיף 10 לעיל, אין לנקוט בהליכי גבייה נוספים נגד מי מהמערערים. בכלל זה הנני מורה לבטל העיקול שנרשם על מכונית הוולבו שמספרה 96-397-08 לרבות העיקול שנרשם במשרד הרישוי ושעבוד פוליסת הביטוח המקיף לטובת המשיב. (ה) הנני מחייב את המשיב לשלם למערערים את אגרת המשפט בערעור ואת דמי האחסנה ששולמו בעת שהמערערת שחררה את מכונית הוולבו שנתפסה ממנה. בנוסף לכך הנני מחייב את המשיב לשלם למערערים שכ"ט עו"ד בסך 6,000 ₪ בצירוף מע"מ כחוק, וזאת ללא קשר לתוצאות הבדיקה עליה הורתי לעיל. (ו) פקדון להבטחת הוצאות הערעור, אם הופקד, יוחזר לידי ב"כ המערערים. גביית יתרהוצאה לפועל