מחפשים עורך דין הוצאה לפועל בבית שאן ? קיבלת מכתב מלשכת ההוצאה לפועל בבית שאן ?

זקוקים לעורך דין בענייני הוצאה לפועל בבית שאן ? מומלץ לקבל ייעוץ משפטי באמצעות עורכי דין מומחים בהוצאה לפועל בהקדם האפשרי. באמצעות ייצוג ע"י עורך דין הוצאה לפועל, ניתן להגיע לתוצאות מהירות הפוטרות את הבעיה עמה מתמודדים תושבי בית שאן, כחייבים או כנושים על ידי ניהול נכון של התיק ולאפשר להם לחזור לשגרת חיים כלכלית נורמלית. באילו מקרים פונים ללשכת הוצאה לפועל הוצאה לפועל בבית שאן ?

##(1) סיוע לחייבים בתיק הוצאה לפועל בבית שאן ##נעשה ע"י עורך דין הוצאה לפועל בבית שאן תוך שימוש בהגנות הקבועות בחוק ההוצאה לפועל, המאפשרות במקרים מסוימים, ביטול עיקולים, ביטול עיכוב יציאה מהארץ, איחוד תיקים, ביטול הגבלת רישיון נהיגה וכן הפטר ומחיקת חובות. ##(2) סיוע לנושים בתיק הוצאה לפועל בבית שאן##, לצורך ביצוע יעיל של חקירה כלכליות במטרה לבצע עיקול על חשבונות בנק ואיתור נכסים בבית שאן, נעשה באמצעות עורכי דין לענייני הוצאה לפועל הנעזרים בחוקרים פרטיים ובקבלני הוצאה לפועל מוסמכים על מנת להחזיר ללקוח את כספו האבוד.

 

איך לבחור עורך דין הוצאה לפועל מומלץ ?

אנו מאמינים כי לקוח שיש לו הכרות מעמיקה עם רזי עולם ההוצאה לפועל, יגיע מוכן יותר לפגישה עם עורך דין, תוך התנהלות נכונה ויצירתית בהליך ויגדיל, לא רק את הסיכוי לבחור בעורך דין הנכון עבורו, אלא אף את סיכויי ההצלחה בתיק. לשם כך, העמדנו לרשותכם ##פלטפורמה משפטית ייחודית## בנושא הוצאה לפועל בבית שאן, שבאמצעותה תוכלו לאתר (בקלות) מידע רב, באמצעות מערכת חיפוש פנימית מהמתקדמות בעולם, שתיתן לכם ראיה רחבה יותר שתאפשר לכם לסיים את תיק ההוצאה לפועל במקצועיות, ביעילות ותוך חסכון ניכר בהוצאות. לרשימת הפוסטים המלאה - 🔍 עורך דין הוצאה לפועל בית שאן הליך הוצאה לפועל הוא הליך מורכב הדורש ידע רב, עיון בשלל בסוגיות בתחום הוצאה לפועל בבית שאן הרלוונטיות עבורכם במדריך משפטי זה, תאפשר לכם לקטלג ולסווג את הסוגיה עמה אתם מתמודדים ובכך להתאים לכם את הטיפול המשפטי הנדרש ואף אל פי שהמידע אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי, אין ספק כי תפיקו ממנו תועלת רבה, שתאפשר לכם לפתוח דף חדש בחייכם.

 

הוצאה לפועל בבית שאן - סקירה משפטית:

##(1) צו עיקול זמני בהוצאה לפועל על נכסי עיריית בית שאן## בבש"א 155/06 המבקשת הגישה בקשה למתן צו עיקול זמני על נכסי עיריית בית שאן המוחזקים על פי הנטען, בידי ארבעה מחזיקים שונים. מאחר שבית המשפט לא שוכנע כי קיים חשש סביר שההשהייה שבקיום הדיון במעמד הצדדים, תסכל את מתן הצו או שזו עלולה לגרום למבקשת נזקים חמורים, לא ניתן הצו המבוקש במעמד המבקשת בלבד ונקבע שהדיון בבקשה יתקיים בפני במעמד שני הצדדים. את טענותיה לעניין ההפלייה בין נושי עיריית בית שאן השונים והשימוש לרעה שנעשה על ידי עיריית בית שאן בתיק האיחוד, סמך עורך דין המבקשת על החלטה אשר ניתנה ע"י ראש ההוצאה לפועל, המורה על פיזור תיק האיחוד וכן על פרוטוקול דיון שנערך במסגרת כלשהי שלא הובהרה. בית המשפט ציין כי, נוכח הוראת תקנה 382 לתקנות סדר הדין האזרחי, על העיקולים שמבוקש להטילם יחולו ממילא הוראות חוק ההוצאה לפועל וברי כי ככל שתיק האיחוד ימשיך לעמוד בתוקפו, במועד מתן פסק הדין, הרי שקרוב לוודאי כי התיק שייפתח לשם ביצוע פסק הדין שיינתן בתיק יצורף לתיק האיחוד ובמקרה האחרון יהנו מצו העיקול שיינתן, לא רק המבקשת, אלא כל נושיה של עיריית בית שאן. ##(2) הוצאה לפועל בבית שאן - בקשה לאיחוד תיקים## ברע"צ 39208-07-10 עיריית בית שאן הגישה בקשה לאיחוד תיקים, הבקשה נעתרה ומאז התנהל התיק בלשכת ההוצאה לפועל. הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטות רשמת ההוצאה לפועל אשר ניתנו במסגרת תיק איחוד. לאחר עיון במכלול המסמכים שהונחו לפניי ולאחר שבית המשפט שמע את טענות הצדדים, הוא קיבל את הבקשה בה כאילו ניתנה הרשות והוגש ערעור על פי הרשות שניתנה. נטען כי ראש ההוצאה לפועל טעתה בהתעלמה מהוראות סעיף 7א(ו) לחוק ההוצאה לפועל, בקבלה את הבקשה ללא תצהיר מאומת על ידי עורך דין, ובסעיף 74טו לחוק, בכך שלא ביטלה את צו האיחוד חרף אי עמידה בתשלומים ובסעיף 7ג לחוק לעניין הנטל המוטל על החייבת להוכיח העדר יכולת לשלם. ##(3) סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל - בקשה להעברת הדיון לבית המשפט בבית שאן## בת.ת 34283-05-12 הוגשה תנגדות לביצוע תובענה על סכום קצוב, לפי הוראות סעיף 81א1 לחוק ההוצאה לפועל, מחיקת כותרת, ובקשה להעברת הדיון לבית המשפט בבית שאן. עורך דין המבקש טען כי הסמכות המקומית לדיון בתביעה הינה לבית המשפט בבית שאן, היות והיחסים החוזיים בין הצדדים נוצרו והתנהלו באזור סמכותו של בית המשפט בעיר בית שאן, וההפרה הנטענת היתה באזור בית שאן, כאשר המבקש הינו תושב האזור בית שאן, כאשר למשיבה יש מספר סניפים שאחד מהם נמצא באזור מקום מגורי הנתבע. בית המשפט ציין כי תקנה 109ב לתקנות ההוצאה לפועל 1979, מאפשרת אמנם לנתבע להגיש התנגדות לתובענה, הן ללשכת ההוצאה לפועל בה הוגשה התובענה, והן ללשכה ליד בית המשפט אליו ניתן היה, לטענת הנתבע, להגיש את התביעה על פי כללי הסמכות המקומית. כמו כן, צוין כי עיון בתובענה מעלה, כי מקום מגוריו של המבקש הינו בבית שאן, ומאחר שהמשיבה לא סתרה טענת המבקש, באשר לעניין ביצוע העסקה, וההפרה הנטענת של ההסכם, וכן לא הצביעה על התקיימות כל חלופה המקנה סמכות לבית המשפט יש לקבל את הבקשה. ##(4) תיק איחוד בהוצאה לפועל - תביעה נגד עיריית בית שאן## בבש"א 737/05 התובעת הגישה תביעה כספית כנגד עיריית בית שאן. יחד עם התביעה הוגשה בקשה במעמד צד אחד, למתן צו עיקול זמני על נכסי העירייה, המוחזקים אצל מחזיקים שונים. השופט נעתר לבקשה והטיל את העיקול הזמני המבוקש. הנתבעת הודתה שהיא נמצאת בקשיים כלכליים ואין חולק על כך שברצונה של הנתבעת לפרוע את פסק דין במסגרת תיק האיחוד בהוצאה לפועל, שהיא מנהלת. גזבר העיריה הודה בחקירתו ע"י עורך דין, כי חרף העובדה שהנתבעת נמצאת באיחוד תיקים, היא סלקה תיקי הוצאה לפועל אחרים, לאחר שהוטלו עיקולים ואף סילקה תיקי הוצאה לפועל "קטנים" נוספים. ##(5) תיקי הוצאה לפועל המתנהלים נגד עיריית בית שאן## בע.ר 9772-07-09 התנהלו מספר תיקי הוצאה לפועל, נגד המבקשת, עיריית בית שאן, אשר לגביהם קיים תיק איחוד שנפתח על-פי בקשתה, במסגרתו קיים צו תשלומים שהורה למבקשת לשאת בתשלום חודשי המהווה 3% מערכם המצורף של כלל תיקי ההוצאה לפועל. לא היתה מחלוקת בין עורכי הדין מטען הצדדים, כי עיריית בית שאן פיגרה בתשלומים, דבר שהביא לשפעול הליכי ההוצאה לפועל במסגרת תיק האיחוד וזוכים שונים החלו לנקוט כנגדה בהליכים. עיריית בית שאן הגישה בקשה לביצוע תשלומים על דרך מימוש, הוספת תשלום יזום מטעמה, פריסת יתרת הפיגורים נשוא צו התשלומים ולעיכוב הליכי ההוצאה לפועל. לשיטת עורך דין העירייה, טעתה כבוד ראש ההוצאה לפועל עת דחתה את בקשתה לצירוף שני תיקי הוצאה לפועל לתיק האיחוד, לביטול הליכים ולפריסת הפיגורים לתשלומים. ##(6) הוצאה לפועל בבית שאן - בקשה לביטול עיקולים## בבר"ע 150/08 הוגשה בקשת רשות ערעור על החלטתה של ראש ההוצאה לפועל בתיק הוצאה לפועל, במסגרתה נדחתה בקשה שהגישה עיריית בית שאן לביטול כל העיקולים וההליכים, שננקטו כנגדה במסגרת תיק האיחוד והפחתת התשלום החודשי. עם הגשת הבקשה לאיחוד התיקים, ניתן צו תשלומים, שחייב את עיריית בית שאן לשלם סכום ששיעורו 3% מערכם המצורף של כלל תיקי ההוצאה לפועל, מידי חודש בחודשו. תיק האיחוד הועבר ללשכת ההוצאה לפועל והתקיימה חקירת יכולת במעמד מרבית מהזוכים ובאי כוחם, ובעקבותיה, נקבע כי צו התשלומים בתיק האיחוד יעמוד על סך של 3% מגובה החוב. בטיעוניו בבקשה חור וטען עורך דין עיריית בית שאן, כי ראש ההוצאה לפועל שגתה כאשר דחתה בקשתו להפחית את צו התשלומים, למרות שיתרת החוב פחתה, עקב התשלומים בהם נשאה עיריית בית שאן, עד לאותה עת. ##(7) עיקולים על עסק בבית שאן במסגרת תיק הוצאה לפועל## ברע"צ 20201-09-09 הוגש ערעור על החלטת רשם, שניתנה במסגרת תיק הוצאה בלשכת ההוצאה לפועל, לפיה חויב המערער, הבנק, לשלם לזוכה כספים בצירוף הוצאות. הוטלו שני עיקולים על החשבון הפרטי והעסקי של החייבים ומוניות בית שאן. בתגובתו לבקשת המשיב, טען הבנק, כי יתרות הזכות בחשבון הפרטי והעסקי של המשיבים הפורמאליים היו כפופות לזכויות הבנק להבטחת אשראי שהועמד להם, ובעת שהוטל העיקול עמדו החשבונות ביתרת חובה. יחד עם זאת, קבע הרשם בכל הנוגע להמשך הפעילות בחשבונות בעת שצו העיקול עמד בתוקפו, כי הבנק לא פעל על פי הצדק סביר וכי התנהלות שכזו עלולה לרוקן את צו העיקול מתוכן ולעודד חייבים שלא לשלם חובותיהם, ועל כן חייב את הבנק במלוא סכום החוב בתיק ההוצאה לפועל. על החלטה זו של רשם ההוצאה לפועל הוגש ערעור. ##(8) תנגדות לביצוע תביעה בלשכת ההוצאה לפועל בבית שאן## בת.ת 42740-01-12 עורך דין המבקש הגיש נגד המשיבה בלשכת ההוצאה לפועל בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב. המשיבה הגישה התנגדות לביצוע התביעה בלשכת ההוצאה לפועל בבית שאן, אשר העביר את ההתנגדות לדיון בבית משפט השלום בבית שאן. בבקשתה עתרה המשיבה וביקשה מבית המשפט לקבוע כי ההתנגדות הוגשה במועד, ולהורות על מחיקת כותרת התביעה היות והיא לא הוגשה בהתאם לתנאים הקבועים בסעיף 81א 1(א) לחוק ההוצאה לפועל. ##(9) התנגדות לבקשה לביצוע שטר בהוצאה לפועל בבית המשפט בבית שאן## בת.ט 21702-09-17‏ המבקשת טענה כי בית משפט השלום בבית שאן הוא בית המשפט אשר לו קנויה הסמכות לדון בהתנגדות שהגישה על הבקשה לביצוע שטרות, מכוח תקנה 3 לתקנות סדר הדין האזרחי. לפיכך התבבקש כי בית המשפט יורה על העברת ההתנגדות לבית משפט השלום בבית שאן ויחייב את המשיב בהוצאות הבקשה. בית המשפט ציין כי, סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, מורה כי החייב רשאי להגיש התנגדות לביצוע הבקשה, שתהא נתמכת בתצהיר ובו יפורטו העובדות ונימוקי ההתנגדות, ומשהוגשה ההתנגדות יעכב רשם ההוצאה לפועל את הביצוע ויעביר את הענין לבית המשפט; לענין הדיון בבית המשפט רואים את ההתנגדות כבקשת רשות להתגונן בדיון מקוצר לפי תקנות סדר הדין. כמו כן, תקנה 108(ב) לתקנות ההוצאה לפועל קובעת כי משהועבר לבית המשפט כתב ההתנגדות כאמור בתקנת משנה (א) יהא דינה של בקשת ביצוע השטר ככתב תביעה לפי סדר דין מקוצר; בית המשפט ימציא למבקש עותק או העתק או תצלום אחד של כתב ההתנגדות ושל המצורפות אליו לפי תקנה 106(ב). ##(10) מימוש המשכנתא במסגרת תיק הוצאה לפועל על דירה בבית שאן## בת.א 42429-03-11‏ הוגשה תביעה בה עתר עורך דין התובעת למתן פסק דין הצהרתי אשר יצהיר כי הינה בעלת מחצית "זכויות בעלות שביושר" בבית הנמצא בבית שאן. לבני הזוג הייתה בעבר דירה בבעלותם המשותפת בבית שאן, אשר נמכרה על ידם לבנם. הבנק נקט בהליכים למימוש המשכנתא במסגרת תיק הוצאה לפועל. ניתן צו על ידי רשם ההוצאה לפועל למימוש משכנתא ומונה ככונס נכסים לנכס והוקנו לו כל הסמכויות הדרושות לשם מימושו. מנגד הגיש הבנק תצהיר עדות ראשית של עובד הבנק ששימש כמנהל סניף בית שאן. לאחר שבית המשפט בחן את את כלל טענות התובעת, נפסק כי דין התביעה להידחות מקום בו התובעת לא עמדה בנטל להוכיח את תביעתה.

 

העברת תיק איחוד בהוצאה לפועל ללשכה אחרת (בבית שאן)

להלן החלטה בנושא העברת תיק איחוד בהוצאה לפועל ללשכה אחרת: החלטה 1. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כב' הרשם מר עיסא סעיד מיום 9/7/05 (להלן: "ההחלטה"). השאלה שעומדת בפניי הנה, האם היה ראש ההוצל"פ רשאי להעביר את תיק האיחוד של המבקשת מלשכת ההוצל"פ מחיפה (להלן: "לשכת חיפה") ללשכת ההוצל"פ בבית שאן (להלן: "לשכת בית שאן"). העובודת והחלטות כב' ראש הוצל"פ 2. ביום 16.2.05 הוגשה בקשה לאיחוד תיקים מטעם המבקשת, בזמן הגשת הבקשה התנהלו מרבית התיקים נגד המבקשת בלשכות ההוצל"פ בהרצליה ובבית שאן והשאר היו מפוזרים במספר לשכות. המבקשת ביקשה שתיק האיחוד ינוהל בלשכה בחיפה מאחר והיא נמצאת במרחק שווה מהצפון ומהמרכז. ביום 19.4.05 הגישו המשיבים בקשה להעברת הדיון ללשכת בית שאן וביום 7.5.05 החליט כב' ראש ההוצל"פ לקבל את הבקשה והורה על העברת תיק האיחוד ללשכה בבית שאן. בעקבות החלטה זו, הוגשה בקשה לעיון חוזר וביום 19.5.05, החליט כב' ראש ההוצל"פ לקבל את תגובת הזוכים שכלולים בצו האיחוד ביחס להעברה. רק שניים מהזוכים הגיבו, ועל כן, ראש ההוצל"פ חזר על החלטתו המקורית והורה על העברה מיידית של תיק האיחוד ללשכה בבית שאן, על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שבפנינו. טענות המבקשת 3. המבקשת טוענת שיש לנהל את התיק בלשכה בחיפה, וזאת מאחר והמשיבים לא התנגדו ולא הגישו בקשה להעברת הדיון, כך ששתיקתם מהווה הסכמה. כמו כן, לטענתה שגה כב' ראש ההוצל"פ בקובעו שהתיק היה אמור להיות מנוהל מלכתחילה בלשכה בבית שאן, שכן לטענת המבקשת, בהתאם לסעיף 29 (א), תיק האיחוד ינוהל בלשכה שבה הוגשו מרבית התיקים בזמן הגשת בקשת האיחוד, ולא בזמן הבקשה להעברת תיק האיחוד. בעניינו אין מחלוקת שבזמן הגשת בקשת האיחוד, מרבית התיקים התנהלו בלשכה בהרצליה. ומכאן שהלשכה בעלת הסמכות המקומית הנה הלשכה בהרצליה ולא הלשכה בבית שאן. 4. לעניין העברת תיק האיחוד, טוענת המבקשת, שמספר הזוכים שביקשו את ההעברה הנו 19, בעוד מספר הזוכים הנו 46, כך שהבקשה לא הוגשה בידי מרבית הזוכים ומכאן יש לדחותה. מוסיפה וטוענת המבקשת, שלאור החלטת כב' ראש ההוצל"פ לקבל את תגובת הזוכים להחלטת ההעברה, הרי רק שניים הגיבו ויש ללמוד מכך שהם לא היו בעד ההעברה, אחרת הם היו מגישים תגובה ומבקשים להעביר את התיק. ממשיכה המבקשת וטוענת, שהגיוני שתיק האיחוד ינוהל בלשכה בחיפה, מאחר ותיק האיחוד דורש מעקב וטיפול יומיומי מצדה, ומאחר ומשרד בא כוחה של המבקשת ממוקם בחיפה. 5. בסיכומיה חזרה המבקשת על טיעוניה והוסיפה, שההחלטה נשוא הבקשה עוסקת בהעברת הדיון ועל כן מנועים המשיבים מלהעלות טענות ביחס לבקשת האיחוד. טענה נוספת שהעלתה המבקשת, עוסקת בקרבה משפחתית בין באי כוח המשיבים לבין עובדת במזכירות ביהמ"ש בבית שאן, קרבה שלדעתם יש בה בכדי למנוע את העברת הדיון ללשכה בבית שאן. טענות המשיבים 6. המשיבים טוענים וחוזרים וטוענים, שנפלו פגמים בהגשת בקשת האיחוד, בין היתר לא הומצאו להם העתקים מהבקשה של האיחוד, כמו כן לא צורף תצהיר. לטענתם, יש לדחות את הטענה שנוח יותר לנהל את תיק האיחוד בלשכה בחיפה, שכן חלק ניכר מהזוכים גרים בבית שאן. כמו כן, מתוקף תפקידו של בא כוח המבקשת כיועץ המשפטי של העירייה, עליו להיות שם לעיתים קרובות, מה גם שמקום מושב בא כוח המבקשת ונוחותו אינם מהווים שיקול כלל וכלל ועל כן לגישתם גם טיעון זה דינו להידחות. המשיבים טוענים, שגם מבחינה עובדתית המבקשת לא מדייקת, שכן לטענתם ביום הגשת בקשת ההעברה היו 21 תיקים בלשכה בבית שאן, ולכן מרבית התיקים נוהלו בלשכה בבית שאן. מוסיפים המשיבים וטוענים שהחלטת כב' ראש ההוצל"פ המקורית היתה להעביר את תיק האיחוד לבית שאן, ובבקשה לעיון החוזר הוא ביקש לקבל את תגובת הזוכים להחלטת ההעברה, ומאחר ורק שניים הגיבו, הרי שהוא יצא מנקודת הנחה שהיתר מסכימים. לטענת המשיבים, בשום שלב לא היתה סמכות ללשכה בחיפה, גם עצם הגשת בקשת האיחוד לחיפה היתה בטעות יסודה, שכן יש להגיש את הבקשה ללשכה שבה מתנהלים מרבית התיקים ורק אז לבקש את העברת התיק. שתיקת הזוכים, נבעה מהעדר מסירת הבקשה על ידי המבקשת, ומכאן הטענה שכביכול הסמכות המקומית נרכשה על בסיס שתיקתם זו, דינה להידחות על הסף. 7. לעניין הקרבה המשפחתית בין באי כוח המשיבים לבין מזכירה בלשכה בבית שאן, טוענים המשיבים, שטענה זו לא עלתה בבקשת רשות הערעור ורק בשל כך דינה להידחות, אך הם מוסיפים מספר טענות: ראשית, בקשה זו צריכה להיות נדונה ע"י נשיא ביהמ"ש העליון מכוח סעיף 78 לחוק ביהמ"ש; כבר עתה אציין שלטעמי טענה זו בטעות יסודה שכן המזכירה אינה משמשת בתפקיד שיפוטי . שנית, אין לביהמ"ש סמכות לדון בסוגיה זו, שיש לה השלכות מרחיקות לכת על באי כוח המשיבים. שלישית, עובדה זו היתה ידועה למבקשת מראש. רביעית, למזכירה אין כל סמכות שיפוטית, כמו כן, הקירבה למזכירה אינה מדרגה ראשונה. בסיכומיהם חזרו המשיבים מחלק מהטענות באומרם שחוק בתי המשפט לא חל על סוג בעלי התפקידים עליהם נמנית המזכירה, קרובת משפחתם של באי כוח המשיבים. המשיבים שבו על טענות אלו והוסיפו, שהמבקשת לא פעלה כראוי שעה שהגישה את בקשת האיחוד, בלשכה בחיפה שבה נוהל תיק אחד ויחיד, בעוד בלשכה בבית שאן נוהלו תיקים רבים. הם גם מלינים על כך שהמבקשת לא צירפה את כל התיקים לבקשת האיחוד ובכך נוצר הרושם שמרבית התיקים לא מנוהלים בלשכה בבית שאן, יתרה מזאת, המבקשת טענה שחלק מהתיקים סגורים, עובדה שיכולה להביא לפיזור תיק האיחוד, לגישת המשיבים. מכל האמור לעיל, המשיבים מבקשים לדחות את הבקשה. דיון והכרעה 8. לאחר שעיינתי בבקשה, ובתשובה וכן בסיכומים של הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה שדין הבקשה להידחות, להלן נימוקיי. הבקשה שבפניי עוסקת בשאלה אחת ויחידה והנה האם העברת הדיון בתיק האיחוד ללשכה בבית שאן בדין יסודה, ולכן בהחלטתי זו לא אתייחס כלל לעצם מתן צו האיחוד או לביטולו. בטרם אביא את הוראת החוק הרבלאנטית, יש להבהיר, שתיק האיחוד נפתח באופן זמני בחיפה, כמו כן, החלטתו המקורית של כב' ראש ההוצל"פ מיום 7/5/05 הנה להעביר את תיק האיחוד ללשכה בבית שאן. בהמשך ובעקבות בקשת העיון החוזר ביקש כב' ראש ההוצל"פ לקבל את תגובת הזוכים, והמטרה היתה ברורה, קרי, לראות אם הזוכים מתנגדים לבקשת ההעברה לבית שאן, והיות ורק שני זוכים התנגדו אזי חזר כב' ראש ההוצל"פ על החלטתו המקורית לפיה יש להעביר את הדיון לבית שאן. כבר אציין, שדעתי אינה נוחה עם פתיחת תיק האיחוד בחיפה באופן זמני, שכן היה מקום לפתוח את התיק בלשכה שבה קיימים רוב התיקים בהתאם לתקנה 29 (א) רישא לתקנות ההוצאה לפועל תש"ם- 1979 (להלן, התקנות), ואז כל ההליך שבפניי היה מתייתר, שכן לא יכול לעלות על הדעת שתיק האיחוד ימשיך להתנהל בחיפה, שעה שרק מספר תיקים בודדים מתנהלים בה. לפיכך, על כב' ראש ההוצל"פ לתת את הדעת לשאלת הסמכות המקומית שעה שהוא מחליט לדון בבקשה בתיק האיחוד. אך כאמור החלטה זו אינה עומדת לערעור בפניי. 9. וכעת אבחן האם העברת הדיון ללשכה בבית שאן עולה בקנה אחד עם תקנה 29 (א) סיפא, אשר קובעת: "(א) בקשה לאיחוד תיקים (להלן - בקשת איחוד) תוגש בידי החייב ללשכה שבה נפתחו מרבית תיקי ההוצאה לפועל נגדו; ראש ההוצאה לפועל בלשכה שבה הוגשה הבקשה כאמור רשאי, בכל שלב, על פי בקשת מרבית הזוכים, להורות כי איחוד התיקים יתנהל בלשכה אחרת וכי הבקשה תועבר לאותה לשכה." יש לבחון איפוא, האם ביום 19.4.05, מועד הגשת בקשת ההעברה, התנהלו מרבית התיקים בלשכת בית שאן. בעניין זה חלוקים הצדדים, המבקשת טוענת שלא, אך היא לא הצליחה להוכיח טענתה זו, בעוד המשיבים טוענים שמרבית התיקים כן נוהלו בלשכה בבית שאן ובעניין זה הם אף מלינים על כך שהמבקשת לא צירפה את כל התיקים לתיק האיחוד וזאת בניגוד לחוק, דבר שצמצם את מספר התיקים השייכים ללשכה בבית שאן. בעניין זה, אין לי אלא לסמוך על החלטת כב' ראש ההוצל"פ מיום 7.5.05 שקבעה בצורה ברורה, שמרבית התיקים נוהלו בלשכה בבית שאן, וכך נקבע: "מרבית התיקים וכן מרבית הזוכים מבקשים להעביר תיק האיחוד ללשכה בבית שאן שם גם ממוקמת החייבת עצמה" לאור דברים אלו, ברור שהחלטת ההעברה ללשכת בית שאן בדין יסודה, אך גם אם המבקשת צודקת בטענתה, קרי שמרבית התיקים אינם מנוהלים בבית שאן, עדיין, התיקים הבודדים שמנוהלים בלשכה בחיפה אינה יכולים לזכות אותה בסמכות המקומית. 10. המבקשת בסיכומיה העלתה שתי טענות נוספות: האחת, שמקום מושב בא כוח המבקשת הנו בחיפה ולכן ניהול התיק בלשכה בחיפה יותר נוח ואפילו עולה עם האינטרס הציבורי בקנה אחד. השנייה, אין להעביר את התיק ללשכה בבית שאן, שכן שם מועסקת קרובת משפחה של באי כוח המשיבים. דין שתי הטענות להידחות, לעניין הטענה הראשונה, לא ברור ממתי מקום מושב בא כוח המבקשת הנו שיקול מכריע ומטה את הכף לעניין הסמכות המקומית, מה גם, שבעניינינו מקום מושבה של המבקשת הנו בבית שאן, לכן, טענה זו היה טוב לו לא הועלתה כלל. לעניין הטענה השנייה, המבקשת צירפה מכתב תלונה שנשלח לכבוד השופט בועז אוקון, מנהל בתי המשפט וכן תגובתו, ממסכמים אלו עולה שהעניין בטיפול, ועל כן, אינני מוצא כל מקום להתערב בסוגייה זו, חזקה על הגורמים האחראיים, שיטפלו בנושא זה בהתאם לדין, לנוהלים ולהנחיות הרבות שקיימות בנושא והשאלה תוכרע על ידי הגורם המוסמך. סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מחליט לדחות את הערעור, כמו כן, אני מחייב את המבקשת בהוצאות על סך 2,000 ₪ שיושלמו למשיבים מהפקדון, יתרת הפקדון תועבר לתיק האיחוד. הוצאה לפועל