התובע חתם על פוליסת הביטוח, בד בבד עם שטר החוב על מלוא דמי הביטוח דנן, ואישר את ירידת התשלומים מחשבונו באמצעות הוראת קבע. להלן פסק דין בנושא התנגדות לביצוע שטר פוליסת ביטוח: פסק דין רקע מונחות בפני תביעה שיטרית שהחלה בהוצאה לפועל ועליה הוגשה התנגדות לביצוע שטר וכן תביעה כספית שהוגשה על ידי עושה השטר. בתאריך ה - 24/05/07 הגישה הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן: "הנתבעת") בקשה לביצוע שטר בלשכת ההוצאה לפועל בתל - אביב. חותם השטר הינו התובע. התובע הגיש התנגדות לביצוע השטר אשר הובילה לקבלת רשות להתגונן. כמו כן, הגיש התובע תביעה כספית כנגד הנתבעת בסך 14,156 ₪ בגין כספים שלטענתו נלקחו על ידי הנתבעת שלא כדין וכן פיצויים על התנהלותה כנגדו. למען הסדר הטוב, אתייחס להתנגדות וכן לתביעת התובע יחדיו וכך גם לבקשה לביצוע והגנה מטעם הנתבעת. בשנת 1999 התעניין התובע ברכישת פוליסת ביטוח עבור בנו הלוקה בחרשות. סוכן ביטוח בשם יגאל אוחיון (להלן: "יגאל") הגיע לביתו למען הסדרת התנאים. במהלך פגישתם הועלה על הפרק מצב שיניו הרעוע של התובע, אשר נזקק לטיפולים מרובים ומקיפים. התובע טען כי יגאל הציע לו פוליסת ביטוח שיניים מקיפה (להלן: "הפוליסה") אשר דומה יותר ל"תכנית מימונית" לצורך טיפולי שיניים מאשר פוליסת ביטוח "רגילה", קרי תשלום פרמיה והגשת תביעה רק בקרות מקרה ביטוחי. בפוליסה זו נקבעה תקופת ביטוח ארוכה של 6 שנים כאשר דמי הביטוח החודשיים יעמדו בסך מינימלי של 200 ₪. כמו כן, הדגיש יגאל בפני התובע כי להבדיל מפוליסות בריאות אחרות, פוליסה זו מקבלת את המבוטח כמו שהוא ללא בדיקות של בעיות בריאות קודמות והתנערות מהן. לאחר שהתובע ביצע עם יגאל חישובים שונים, הגיע למסקנה לפיה עלות הפוליסה עדיפה הן מבחינת המחיר והן מבחינת אופן התשלום. הטיפול העיקרי שהתובע הזדקק לו היה ביצוע השתלות למען שיקום הפה. לשיטתו תנאי זה הינו התנאי המהותי היחידי אשר בלעדי קבלת טיפולים אלו במסגרת הפוליסה, לא היה כל סיבה לערוך אותה. התובע טען כי יגאל הבטיח לו כי הפוליסה דנן מכסה גם טיפולי השתלות ולשם כך יהיה על התובע להגיש תכנית טיפולים מסודרת שהנתבעת תצטרך לאשר. כאשר התובע חתם על הפוליסה, בד בבד עם שטר החוב על מלוא דמי הביטוח דנן, ואישר את ירידת התשלומים מחשבונו באמצעות הוראת קבע, היה ברור לו כי התכנית שיגיש תאושר על ידי הנתבעת. באם התכנית לא תאושר, הרי שהפוליסה תבוטל. אכן, חששו של התובע התממש לאחר שהחל את הטיפולים המקדימים לתכנית השיקום וכאשר רופאת השיניים הגישה אותה לנתבעת, נתקלה בסירוב התכנית. התובע, פנה ליגאל אשר אף הוא הביעה תמיהתו לעניין סירוב התכנית. יגאל פנה לנתבעת, הסביר לה כי הפוליסה הותנתה באישור התכנית השיקומית אולם נענה אף הוא בשלילה. עקב כך הודיע התובע ליגאל על ביטול הפוליסה אשר לשיטתו, ממילא אין לה כל תוקף. עיקר תביעת התובע הינה כי למרות הביטול דנן, המשיכה הנתבעת לחייב את חשבונו דרך הוראת הקבע שמסר עת חתם על הפוליסה במשך שלוש שנים. לטענתו, כלל לא ידע כי הוראת הקבע עדיין פעילה והסיבה היחידה שבגללה נודע לו עליה היה העובדה כי חשבון הבנק נסגר והוראת הקבע חוללה. מכיוון שהוראת הקבע נותרה ללא כיסוי הגישה הנתבעת את שטר החוב לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל ונמסרה האזהרה לידיו של התובע. מנגד, טענה הנתבעת כי הפוליסה לא כללה שתלים. כמו כן, טענותיו של התובע חסרות כל שחר, וזאת עוד בלשון המעטה. התובע קיבל לא פחות מתריסר טיפולים אשר שופו על ידה. הטיפול האחרון היה בחודש יולי לשנת 2000 כשנה לאחר שהפוליסה נכנסה לתוקף וכעשרה חודשים כביכול מביטול הפוליסה על ידי הנתבע. בנוסף לכך, טענה הנתבעת כי הוראת הקבע ירדה באופן רציף מחשבונו של הנתבע במשך שנה שלמה לאחר הטיפול האחרון וזאת באין מפריע. עובדות אלו מראות כי התובע היה מודע לתנאי הפוליסה ואף ניצל אותה בהתאם למה שנקבע. כל הטענות הללו על התנאת ביצועם של שתלים במסגרת הפוליסה הינה גרסה שנולדה רק לאחר ששטר החוב הוגש לביצוע ומשכך אין בה כל ממש. מכיוון שסיבות אלו הן אשר הובילו לתביעת התובע כנגד הנתבעת הרי שיש גם לדחות תביעה זו. לאחר שנתקבלה ההתנגדות והתביעות אוחדו נוהל הדיון בפסים של 'סדר דין מהיר'. משכך, פסק הדין יהיה מנומק בתמציתיות כפי שנקבע בתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984. דיון לדידי, לאחר שעברתי על המסמכים המצויים בתיק ושמעתי את עדויות הצדדים, מצאתי לנכון לדחות את התביעה, לדחות את ההתנגדות לביצוע שטר, ולהורות על המשך ההליכים בתיק ההוצל"פ 9-06-43790-01 והכל כפי שיפורט להלן. התובע מבסס את התנגדותו וכן את תביעתו על מכתב שכתב יגאל, לבקשתו, ואשר צורף כנספח ה' לכתב התביעה לדחות את ההתנגדות לביצוע שטר ולהורות על המשך הליכים בתיק הוצל"פ, (להלן: "המכתב"). זוהי תמצית המכתב: יגאל מילא טופס הצעה לביטוח שיניים שכולל טיפולי שתלים. הסיבה היא צורכו של התובע לעבור טיפול גדול מאוד שידו אינה משגת. יגאל הסביר לתובע כי בביטוח זה אין כל צורך בהצהרת בריאות וכי הפוליסה הינה למעשה תכנית מימונית לפריסת עלות הטיפול. התובע הציג ליגאל את תכנית הטיפול והשיקום לפיו ועל סמך זאת התגלה כי מבחינה כלכלית כדאי לתובע לרכוש את הפוליסה. התובע הבין כי לאחר שיעבור את הטיפולים יישאר מחוייב לפוליסה בכדי לכסות את עלות הטיפולים. התובע החל לקבל טיפולי שיניים כהכנה לקראת הטיפול הגדול של השתלים. לא היה כיסוי לתכנית השיקומית. יגאל יצר קשר עם הנתבעת וקיבל אף הוא תשובה שלילית. התובע ביקש את ביטול הפוליסה חודשיים לאחר פתיחתה. ללא כיסוי השתלים אין כל תועלת כלכלית להמשיך עם הפוליסה. יגאל מיען את המכתב הנ"ל "לכל המעוניין" וחתם בסופו. ניתן ללמוד מהמכתב דנן כי הוא נכתב ב - 18/06/06. בתאריך ה - 22/06/06 הוציא יגאל מכתב נוסף (להלן: "המכתב השני"), ממוען לב"כ הנתבעת, בו הצהיר כי למעשה התובע לא ביטל את הפוליסה ואף המשיך לקבל טיפולים עד יולי 2000. אין ספק כי במקרה דנן, המכתב איננו אובייקטיבי. לא ניתן לרדת לכוונותיו של יגאל בזמן שכתב את המכתב וכן את התנהגותו לאחר מכן. בתאריך ה - 19/09/06 התקיים בפני כב' הש' תמיר מיכאל דיון בבקשת ההתנגדות של התובע. במהלך חקירתו, העיד התובע כי אכן ראה את המכתב השני. התובע, עת ניסה להסביר את השינוי בדעותיו של יגאל, העלה את ההשערה לפיה הנתבעת מספקת ליגאל פרנסה. משכך, ייתכן והנתבעת "לחצה" על יגאל בכדי שישנה את דעתו לעניין מה שכתב במכתב. אכן, יש הרבה היגיון בטענה מסוג זה. מצב הניגוד עניינים שקיים אצל סוכני ביטוח הינו יחיד ומיוחד. על הסוכן לייצג גם את חברת הביטוח וגם את המבוטח. אולם, במקרה זה, אינני יכול לקבל את הטענה לפיה סוכן הביטוח נכנע ללחצי הנתבעת בכדי שיתנער מהמכתב שכתב. בתאריך ה - 14/06/07 התקיים בפני דיון ההוכחות בתיק זה, בו העידו בפני התובע ויגאל. יגאל הדגיש כי קיימות טעויות רבות במכתב. טען שעברו הרבה שנים ומשכך לא זכר במדוייק את מה שקרה. כמו כן, המכתב שנעשה לבקשתו של התובע וקיימת האפשרות שיגאל הודרך (גם אם לא במודע) בעת כתיבת המכתב. כאשר יגאל העיד בפני הועלו כמות אי הדיוקים במכתב. החל מהתאריך לחתימה על הפוליסה - 2001, במקום 1999. ועד לכך שהתובע ביטל אותה למרות שלא עשה כן. יגאל המשיך והדגיש כיצד עברו הרבה שנים ללא כל קשר עם התובע כלל, עד שהתובע יצר עמו קשר כרעם ביום בהיר וביקש ממנו את המכתב. כך העיד בפני יגאל לעניין המכתב - "רמי התקשר אלי לפני כשנה. ביוני 06 כאשר הפעם האחרונה שדיברתי איתו ביולי 1999, עשה פוליסת רפואת שיניים ומאז לא ידעתי מה קורה. ש. מה רמי ביקש? ת. הוא אמר לי שפתאום חברת הביטוח התפוררה ושהוא לא עשה שום טיפול. הוא זוכר שהפוליסה בוטלה ... הוא ביקש ממני לנסות ולשחזר מה קרה אז. אני מדבר על סמך זכרון" (עמ' 8 ש' 22) בעת החקירה, יגאל החל להתנער מרוב רובו של המכתב. הביטוח שהתובע בחר בסופו של דבר לא כלל שתלים. התובע ידע כי לא כל תכנית תאושר על ידי הנתבעת, התובע לא הגיש דרכו בקשת ביטול לפוליסה, שהוא לא העביר את התשובה השלילית של הנתבעת לתובע והטיל זאת בכך ש "זה רמי כתב. ניסה לרענן את הזכרון שלי" (עמ' 10 ש' 13). טען ב"כ התובע המלומד בסיכומיו כי יש להחיל במקרה זה את הלכת "אפרופים" הידועה (ע"א 4628/93 מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון וייזום (1991) בע"מ, פ"ד מט(2) 265). לדידי, אין זהו המצב המתאים. כאשר בית המשפט נזקק להכניס תוכן לתוך חוזה פלוני, עליו להתחקות אחרי התנהגות הצדדים ומתוך התנהגות זו על בית המשפט ליצוק תוכן אשר יתאים למקרה. אולם, במקרה שבפני, לא הייתה כל התנהגות אשר מציינת את חוסר ההתאמה בין הפוליסה לבין התנהגות הצדדים. התובע לא ביטל את הוראת הקבע, לא הציג כל מכתב ממוען לנתבעת לפיו באם לא יאושרו לו הטיפולים כמו ש"הובטח" לו, יבטל את הפוליסה לאלתר ולדידי אלו אינן הדוגמאות היחידות. נהפוך הוא, התובע הציג בעצמו, בכתב התביעה כי דיווח לנתבעת סך של 12 טיפולים שביצע. משכך, לא ברורה כלל טענת ב"כ התובע בסיכומים כי התובע עבר "רק" 5-6 טיפולים. כמו כן, התובע לא הציג כל בקשה מהבנק לבטל את הוראת הקבע, שכן כאמור, גם לבעל החשבון הזכות להורות לבנק לסרב בקשה לחיוב. יתרה מזאת, יישום הדוקטרינות הפרשניות העולות מהלכת אפרופים יכולות רק לגרוע מגרסת התובע שכן יש לבדוק את התכלית הכלכלית של ההסדר וזו, עפ"י גירסת התובע של "עסקה מימונית" מחייבת היתה הגשת תוכנית טיפולים ועלויות בטרם הוצאת הפוליסה ולא לאחריה. התובע מבסס את תביעתו על מכתב אשר משקלו הראייתי מלכתחילה היה מעורער, ללא כל ראיות תומכות או עצמאיות אחרות. לדוג', התובע הציג את הטיפולים שעבר בפני בית המשפט כטיפולים פשוטים כגון סתימות ועקירות אשר עלותן אינה עולה על 800 - 1,000 ₪. אולם, למעט העלאת הטענה לא הוצגו בפני קבלות או חוו"ד שיאשרו את ההערכה דנן. בנוסף, התובע צירף כאמור לכתב תביעתו את בקשות כיסוי לטיפולי שיניים שעבר. ניתן להבחין כי התובע השתמש בפוליסה באופן סדיר, קיבל אישורים לטיפולים ואף אישורים המוגדרים על ידי הנתבעת כ - "לפנים משורת הדין". משכך, תביעתו כאן להחזר כספים אשר לטענתו נלקחו ללא ידיעתו איננה במקומה. סיכם ב"כ התובע את עניין זה כך - ""הטיפוס" של התובע הוא כמו טיפוסים רבים אחרים שלא עוקב בצורה פרטנית בהוראות הקבע שבחשבונותיו ולא שם לב להורדות הקבועות היורדות מהחשבון" טענה זו יש לדחות מכל וכל. האדם הסביר יבדוק את חשבונותיו וירים קול זעקה באם נגזלו ממנו כספים שלא כדין. על אחת כמה וכמה במקרה שבו "הנגזל" איננו מעשירי הארץ כגון התובע ובמיוחד כשביטול הפוליסה לווה בצלילים "צורמים" של אי עמידת חברת הביטוח וסוכן מטעמה בסיכומים מפורשים עובר להוצאת הפוליסה. הוראת הקבע של הנתבעת ירד מחשבונו של התובע במשך שלוש שנים ללא מפריע. הייתי מצפה מהתובע, אשר דאג להסביר לבית המשפט כיצד מצבו הכלכלי בכי רע היה שם לב כאשר כל ראשית חודש מנוכה מחשבונו סך העולה על 200 ₪. לשיטתי, המסקנה היחידה הינה כי התובע ראה את ירידת הוראת הקבע, קיבל את "הגזירה" והשלים עם קיום הפוליסה על אף ההחרגות בה. סוף דבר התביעה וההתנגדות לביצוע שטר נדחים בזאת. התובע יישא בהוצאות הנתבעת וכן בסך של 1,800 ₪ + מע"מ בעבור שכ"ט עו"ד. הנני מורה על חידוש ההליכים בתיק הוצל"פ 9-06-43790-01. ביטוח שינייםשינייםפוליסהשטרביצוע שטרהתנגדות לביצוע שטר