התובעת עוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות והינה מלווה בשוק האפור. נטען כי התובעת לא עמדה בדרישות החוק להסדרת הלוואות חוץ -בנקאיות התשנ"ג -1993 ובין היתר לא ערכה חוזה הלוואה בכתב, לא סיפקה לוח סילוקין, ולא רשמה בכתב שיעורי ריבית. להלן פסק דין בנושא חוזה הלוואה בכתב בשוק האפור: פסק דין רקע 1. התביעה שלפניי הולדתה בבקשה לביצוע שטר אותה הגישה התובעת על סך של 35,000 ₪ אשר בגינה הוגשה התנגדות על ידי הנתבעת. 2. בדיון שהתקיים ביום 5.2.07 לפני כב' השופט פרידלנדר התקבלה התנגדות הנתבעת . הבקשה לביצוע שטר נחשבה ככתב תביעה ותצהיר ההתנגדות נחשב לכתב הגנה. 3. הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית בכתב מטעמם. מטעם התובעת העיד מר יצחק מנשה המשמש כמנהל ובעלים של התובעת. מטעם הנתבעת העיד מר מאור שטרוזר, שהינו ממנהליה. 4. בדיון שהתקיים לפני ביום 20.2.08 נחקרו המצהירים על תצהיריהם בחקירה נגדית. הצדדים הגישו סיכומיהם בכתב. טענות התובעת בתמצית 5. השטר נמסר לה עת ביצעה התובעת עסקת ניכיון עם מר שמואל רייכמן. מר שמואל רייכמן הינו אביה של גב' מיכל רייכמן שהינה בעלת 99 אחוז מהון המניות של הנתבעת. מיכל רייכמן, הינה רעייתו של מר שטרוזר מנהל הנתבעת. 6. התובעת שלמה את תמורת השיק למר רייכמן וזאת באמצעות חברה אחרת שבבעלותו. התשלום היה על סך 35,000 ₪ כאשר התובעת גבתה עמלה בגין כך. 7. בהגיע מועד פירעון השיק, נתנה הנתבעת הוראת ביטול לבנק והשיק חולל ולפיכך זכאית התובעת לגבות את השיק מהנתבעת. טענות הנתבעת בתמצית 8. התובעת עוסקת במתן הלוואות חוץ בנקאיות והינה מלווה בשוק האפור. 9. התובעת מעולם לא העבירה לנתבעת כל תמורה בגין ההמחאה נשוא התיק. השיק נמסר לתובעת על מנת שזו תבצע בדיקה לצורך מתן הלוואה לנתבעת. הלוואה כזו לא ניתנה. 10. התובעת לא עמדה בדרישות החוק להסדרת הלוואות חוץ -בנקאיות התשנ"ג -1993 (להלן "החוק"), ובין היתר לא ערכה חוזה הלוואה בכתב, לא סיפקה לוח סילוקין, ולא רשמה בכתב שיעורי ריבית. 11. בהחלטה של כב' השופט פרידלנדר בדיון שהתקיים לפניו ביום 5/2/07, היה על התובעת להמציא את כל המסמכים הנדרשים בהתאם לחוק, אולם היא התעלמה מכך. 12. לאור אי עמידת התובעת בדרישות החוק ובהעדר תמורה כאמור לעיל, מבקשת הנתבעת כי התביעה תידחה. דיון 13. לאחר ששמעתי את העדים שהעידו לפניי ולאחר שעיינתי בסיכומי הצדדים כמו גם בחומר ומסמכים המצויים בתיק בית המשפט, אני סבור, כי דין התביעה להתקבל. 14. על אתר ייאמר כי אין מקום לתחולתו של החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות במקרה דנן. סעיף 1 לחוק קובע כי "לווה" הנו "למעט תאגיד". קרי החוק הסדיר את מערכת היחסים שבין מלווה לבין לווה שהינו יחיד. בנסיבות המקרה אין כל מחלוקת כי הנתבעת הנה חברה בע"מ ומכאן כי אין מקום לטענת הנתבעת כי התובעת לא עמדה בדרישות החוק וטענתה זו נדחית. 15. צודק ב"כ התובעת, כי הגנתה של הנתבעת, הגנת בדים היא. 16. מעיון בבקשת הרשות להגן, עולה כי הנתבעת לא העלתה במסגרתה טענת הגנה לגופו של עניין, וטענותיה היו כלליות. רק במהלך הדיון בבקשת הרשות להגן מיום 5.2.07, במהלך חקירתו העלה לראשונה העד מטעם הנתבעת מר שטרוזר (להלן: "העד" או "מר שטרוזר") טענת הגנה חדשה, על פיה הנתבעת מסרה את השיק נשוא התיק לתובעת, לצורך ביצוע בדיקה כתנאי לקבלת הלוואה ממנה. 17. אציין כי עדותו של מר שטרוזר העד מטעם הנתבעת, עשתה עלי רושם בלתי מהימן. אינני מאמין לגרסתו, אשר הייתה בלתי סבירה ואינה מתיישבת עם ההיגיון. 18. להלן עיקרי הדברים עליהם התבססה התרשמותי זו. 19. בסעיף 6 לתצהירו העיד העד באופן לקוני, כי השיק נמסר לתובעת מאחר והנתבעת רצתה לקבל הלוואה תמורתה, ומכיוון שזו לא נתקבלה הוא בוטל על ידה. היה ראוי כי העד יפרט בתצהירו את נסיבות מסירת השיק, מועד מסירתו, למי נמסר ומדוע לא פעל לקבלו לרשותו חזרה לאחר שעסקת ההלוואה אותה ביקשה הנתבעת לבצע עם התובעת לא יצאה אל הפועל. ניכר מגרסה כללית זו, ובמיוחד לאור תשובותיו של העד במסגרת חקירתו הנגדית, כי גרסה זו נולדה לצורך ההליכים המשפטיים. 20. העד לא נתן הסבר מניח את הדעת לכך שהשיק, אשר נמסר על ידו כטענתו לצורך הבדיקה, היה ממולא וחתום. יש להניח כי בדיקה ככל שיש צורך לבצעה מתייחסת לנתונים אשר מופיעים על פני השיק כגון פרטי בעל החשבון, פרטי חשבון הבנק ונתוני זיהוי אחרים ככל שמופיעים עליו. מסירה של שיק כשהוא חתום הופכת לכאורה את השיק לבר פירעון עם מסירתו ומעמידה את מוסר השיק בפני סיכון, כי יידרש לשלם את תמורתו. לא נראה לי סביר כי השיק ייחתם בטרם סוכמו הדברים בין הצדדים. 21. יש לציין כי הנתבעת אף לא קיבלה כל מסמך המאשר את קבלת השיק, נסיבות נתינתו או אישור לכך שאם לא תינתן ההלוואה יוחזר השיק לידיה. זו התנהגות אשר אינה מקובלת במסגרת תאגיד דוגמת הנתבעת. (לעניין זה ראה פרוטוקול עמ' 4 ש' 17-28 ) 22. הדברים מקבלים משנה תוקף בחוסר סבירותם, שכן לנתבעת לא הייתה היכרות קודמת עם התובעת או מנהליה כאשר מנהל הנתבעת פעל לכאורה על פי נוהלי התובעת ועל סמך מידע שקיבל מאבי רעייתו מר רייכמן. (ראה פרוטוקול עמ' 4 ש' 29 עד עמ' 5 ש' 4) 23. העד אף לא ידע להסביר, מדוע לאחר שהנתבעת לא קיבלה את ההלוואה המבוקשת, הוא לא פנה לתובעת בדרישה לקבל חזרה את השיק . תשובותיו בעניין זה היו מבולבלות והעד הרבה לומר כי אינו זוכר (ראה עמ' 5 לפרוטוקול הדיון ש' 5 - 17). 24. גם בשיחות שנערכו בין העד עם מנהל התובעת, לא הועלתה על ידו כל טענה, כי התובעת לא הייתה זכאית לפרוע את השיק מחמת מסירתו לבדיקה בלבד (ראה עמ' 8 ש' 24-25). 25. חוסר מהימנותו של העד מטעם הנתבעת, בולט במיוחד, לאחר שנשאל אם ביקש פעם נוספת הלוואה מהתובעת והשיב" "פעם או פעמיים" (עמ' 5 לפרוטוקול מיום 20/2/08 מול שורה 23),. כאשר הוצג לו שיק ע"ס 100,000 ₪ , נזכר העד כי שיק זה ניתן על ידו לצורך בדיקה כטענתו לקבלת הלוואה. מנהל הנתבעת לא זכר את נסיבות מתן השיק, וכן לא הניח את דעתי מדוע לא פורטו טענותיו אלה בבקשת הרשות להגן שהגיש בעניין זה כמו גם בתצהיר עדותו הראשית במסגרת תיק זה. 26. במהלך עדותו התברר, כי העד פנה לתובעת והציע לה לגבות את השיק באמצעות עיקול רכב השייך לנתבעת. יש להניח כי הצעה כזו לא הייתה ניתנת אם סבר העד, כי אין כל חוב כלפי התובעת (ראה עמ' 8 ש' 5-13) 27. במסגרת חקירתו בבר"ל, העיד מר שטרוזר, כי הציע לשלם את השיק בתשלומים חודשיים של 3,000 ₪ לחודש, אולם במהלך חקירתו לפניי טען, כי לא זכור לו דבר כזה (עמ' 8 ש' 26-27). 28. אציין כי הגנתה של הנתבעת נסמכה על דברים שיוחסו למר רייכמן (ראה למשל סעיף 7 לתצהיר עדותו של מר שטרוזר כמו גם דברים נוספים שהועלו במסגרת חקירתו) ולפיכך היה צפוי כי זו תבקש להעידו מטעמה. בנסיבות המקרה נראה לי כי הימנעות הנתבעת מהעדתו של מר רייכמן פועלת לחובתה. 29. לסיכום אינני מקבל את גרסתה של הנתבעת. התובעת בהיותה אוחזת בשטר נהנית מחזקת התמורה הניתנת לה מכוח פקודת השטרות . 30. אשר על כן, אני מקבל את התביעה. הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 5,000 ₪ בתוספת מע"מ . הליכי ההוצל"פ בתיק מס' 01-87134-06-6 יימשכו כסדרם.חוזההסכם הלוואההשוק האפורהלוואה