עיקול חשבון משותף

הזכויות בחשבון בנק המתנהל במשותף ובנפרד, ניתנות לעיקול בגין חוב של כל אחד מן השותפים. בית המשפט ציין כי העיקרון הוא כי במקרה בו קיימת זכות חתימה עצמאית לכל אחד מהשותפים בחשבון הבנק, והוא זכאי לעשות בכספים המופקדים בו כרצונו, על פי תנאי החשבון, אין מניעה להטיל עיקול על כספים השייכים לאחד מהם. להלן פסק דין בנושא עיקול חשבון משותף: פסק דין 1. זהו ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בתיק הוצל"פ 9-05-02085-07 מיום 18/10/07, (להלן:"תיק ההוצל"פ"), בה נדחתה בקשת המערער להורות לבנק המזרחי להעביר את הכספים שעוקלו במסגרת הליכי ההוצל"פ לזוכה - המערער. 2. תיק ההוצל"פ הוגש לביצועם של צ'קים, שנמשכו מחשבון החייבת, בריל אסתר, (להלן: "החייבת") בבנק הפועלים, סניף רעננה. על פי בקשת המערער, הזוכה, הוטלו עיקולים על נכסי החייבת, בטרם המצאת האזהרה. בין היתר, הוטל עיקול על כספים וזכויות בחשבונות בנק המוחזקים בבנק המזרחי בע"מ (להלן: "המחזיק"). 3. תשובת המחזיק, מיום 11/01/06, היתה כי נרשם עיקול על חשבון פק"מ בסכום של 182,000 ₪. המחזיק הוסיף כי הנכסים וההתחייבויות בחשבון זה הינם במאוחד ובנפרד עם אדם נוסף, וכי מדובר בחשבון משותף לחייבת ולאחרים. 4. החייבת הגישה התנגדות לביצוע השטרות, ובעקבותיה הגיעו הצדדים להסכם פשרה, שלפיו המערער יגבה מתוך כספי העיקול המוחזקים בבנק המזרחי - טפחות בע"מ סכום של 157,000 ₪ ויתרת הכספים המצויים בבנק "יוחזרו" לנתבעת. לבקשת הצדדים נתן בית משפט השלום בקרית שמונה תוקף של פסק דין להסכם הפשרה. 5. משנדרש המחזיק לפעול על פי פסק הדין ולהעביר את סכום החיוב מתוך כספי העיקול, פנה המחזיק אל בית המשפט במטרה לקבל הנחייתו, תוך שהיפנה תשומת הלב לכך שמדובר בחשבון משותף, לחייבת ולאחותה - גב' גרוס רחל, אשר בשל מצבה הרפואי לא ניתן ליצור עימה קשר ולבקש הסכמתה. עוד צויין בבקשת הבנק, כי הפקדון הופקד בחשבון ע"י הגב' גרוס, בזמן שהחייבת עדיין לא היתה כלל בעלת זכויות בחשבון, והחייבת צורפה כשותפה בחשבון בשלב מאוחר יותר. 6. בתגובה הוגשה לבית משפט השלום בקשה מוסכמת על ידי ב"כ החייבת והזוכה, להורות לבנק, לאלתר, להעביר את הכספים, בהתאם לפסק הדין. 7. ההחלטות שניתנו בעקבות בקשה זו לא צורפו לערעור ואינן בפני. על פי הנטען בהודעת הערעור, ראש ההוצאה לפועל הורתה על עיכוב ההליכים עד לבירור העניין, וביקשה לקבל את עמדתה של הגב' גרוס, אחותה של החייבת. בתגובה הודיעה החייבת כי מצבה הרפואי של אחותה איננו מאפשר קבלת תגובתה, ולאחר דחיות נוספות וארכות שניתנו לה לשם כך, המציאה החייבת אישור רפואי מיום 29.11.06 לפיו, סובלת הגב' גרוס מסכיזופרניה מזה כ- 5 שנים וממחלות נוספות, כמפורט באישור. 8. ביום 06/06/07 נערכה בפני ראש ההוצל"פ ישיבה שכותרתה "חקירת יכולת", במסגרתה נחקרה נציגת הבנק המחזיק אודות עמדתו, והבהירה כי נוכח מצבה הרפואי של הגב' גרוס, לא היה הבנק מאשר לחייבת לבצע משיכה כלשהי בחשבון, ללא אישור בית המשפט. 9. בתום הדיון החליטה ראש ההוצל"פ (כב' הרשמת ר. זועבי), לעכב מתן ההחלטה למשך 10 ימים על מנת לאפשר לחייבת להשיג החלטה בדבר עיכוב ההליכים מבית המשפט המוסמך. 10. ביום 05/07/07 החליטה כב' ראש ההוצל"פ לקבל עמדת האפוטרופוס הכללי, ועיכבה העברת הכספים עד לבירור העניין. עמדת האפוטרופוס לא הובאה לעיוני. לטענת ב"כ המערער, האפוטרופוס הודיע כי הוא מבקש לבדוק את הענין ומאז לא נתחדש דבר. לאחר קבלת עמדת האפוטרופוס ( שאיננה בפני), עתר המערער שוב בבקשה להורות על העברת הכספים, וביום 17/10/07 ניתנה ההחלטה נשוא בקשת רשות הערעור בהליך זה, בה דחתה ראש ההוצל"פ את הבקשה והפנתה להחלטתה מיום 05/07/07. 11. לאחר הגשת בקשת רשות הערעור, ביקשתי תגובת המשיבה. בהעדר תגובתה, ניתנה רשות ערעור ונקבע מועד לדיון, אליו הוזמנו כמשיבים "פורמליים" גם הגב' גרוס ובנק המזרחי בע"מ. אף אחד מן המשיבים לא הגיש כתב תשובתו ולא התייצב לדיון. לקראת הדיון התקבלה הודעה מאת המשיבה, הגב' בריל אסתר, לפיה הגב' גרוס רחל לא תוכל להתייצב לדיון בשל מצבה הנפשי. ההודעה נתמכת באישור רופאה פסיכיאטרית ממרכז קהילתי לבריאות הנפש, הרצליה, אודות מצבה של הגב' גרוס בשנתיים האחרונות. עוד מפורט באישור כי באוקטובר 2006 נתבקשה לגביה הוראת בדיקה כפויה, עקב מצב פסיכוטי ותוקפנות. 12. דיון א. הזכויות בחשבון בנק המתנהל במשותף ובנפרד, ניתנות לעיקול בגין חוב של כל אחד מן השותפים. העיקרון הוא כי במקרה בו קיימת זכות חתימה עצמאית לכל אחד מהשותפים בחשבון הבנק, והוא זכאי לעשות בכספים המופקדים בו כרצונו, על פי תנאי החשבון, אין מניעה להטיל עיקול על כספים השייכים לאחד מהם (ע"א 704/76 משה חביב נ' בנק ברקליס דיסקונט בע"מ, פ"ד לא(3) 243; ע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין, פ"ד מו(5) 661). ב. לפי תשובת הבנק, המחזיק להודעת העיקול, ובהתאם למסמכי תנאי החשבון, מדובר במקרה זה בחשבון מאוחד ומשותף, שלבעליו, יחד ולחוד, מלוא הבעלות בכספים המופקדים בו, ולכן לא הייתה מניעה לעקל את הכספים המופקדים בו לטובת חוב של אחד השותפים, ואכן, נרשם עיקול על הכספים. ג. בעקבות פסק הדין שנתן תוקף להסכם פשרה שהושג בין הצדדים, ולפיו רשאי הזוכה לגבות את החוב מתוך הכספים המעוקלים בחשבון, פסק דין שניתן בהליך שהבנק לא היה צד לו, פנה הבנק המחזיק לבית המשפט לקבלת הנחיות. (ראה ע"א 533/87 - ארגון מושבי הפועל המזרחי בע"מ נ' משה ולך, פ"ד מג(2), 864, לגבי האפשרויות העומדות בפני מחזיק, לעתור לפני ראש ההוצל"פ או לבית המשפט המוסמך בכדי לקבל הנחיות, כאשר הוא סבור כי אם יפעל על פי צו המורה לו להעביר את הכספים המעוקלים הוא עלול להיות צפוי לתביעות מצד צדדי ג'). לא אוכל להתייחס להליכים שננקטו ולהחלטות שניתנו בעקבות בקשה זו, שכן החלטות אלו לא צורפו על ידי המערער, אך מתוך טיעוני בא כוחו ניתן להבין כי בעקבות פניית הבנק, נעשה ניסיון לקבל הסכמת השותפה בחשבון או אישור רפואי שילמד על מצבה. ד. ביום 31/08/06 הגיש הזוכה בקשה דחופה להורות לבנק המזרחי בע"מ לשחרר כספי העיקול ולהעבירם לזוכה, ולחילופין, לזמן את נציגי הבנק לדיון. ה. על פי סעיף 46 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז - 1967, צד שלישי שלא הגיש הודעה בתגובה לצו עיקול, או שהגיש הודעה וראש ההוצל"פ סבור כי איננה שלמה, או איננה נכונה, הוא רשאי לפי בקשת הזוכה, לזמן את צד ג' לחקירה. בהליך חקירה שהתקיים ביום 06/06/07 אליו התייצבה נציגת הבנק, היא נחקרה אודות עמדת הבנק והבהירה כי הבנק נוקט משנה זהירות נוכח מצבה הרפואי של הגב' גרוס, ומתוך הכרת הההיסטוריה של החשבון, דהיינו, שהכספים הופקדו במקור על ידי הגב' גרוס, לפני צירופה של החייבת כשותפה בחשבון. ו. בקשה לחיוב צד ג' אשר לא נענה לצו המורה לו להעביר כספים שעוקלו מתבררת על פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, בדרך הקבועה בתקנות ההוצאה לפועל, התש"ם - 1979 (תקנה 123), כשהמחזיק הוא צד להליך, ניתנת לו הזכות להביע נימוקי עמדתו, והערעור על החלטת ראש ההוצל"פ הניתנת בהליך זה הינו בזכות, כדין פסק דין שניתן בבית משפט השלום. ז. לצד ג' העלול להפגע כתוצאה מצו עיקול שניתן כנגד חייב בהליכי ההוצל"פ, כמו, שותף בחשבון המעוקל, יש מעמד להתנגד לנקיטת ההליכים הפוגעת בזכויותיו (ראה רע"א 5509/06 עו"ד גולני נ' חסיה קלרמן ואח'). ח. במקרה זה, בפני ראש ההוצל"פ הוצג תעוד רפואי המלמד לכל הפחות על חשש כי בשותפה בחשבון מתקיימים תנאים העלולים להביא להגדרתה כ"חסויה", על פי החוק, ואף עלה חשד כי מסמכי הבנק, בהם צורפה החייבת כשותפה בחשבון, נחתמו בעת שאחותה כבר הייתה פסולת דין. במצב דברים זה, מתחייב היה כי בטרם תנתן החלטה בדבר העברת הכספים, תתקבל עמדת האפוטרופוס הכללי, כפי שהורתה כב' ראש ההצאה לפועל בהחלטתה מיום 5.7.07. באותה החלטה עוכבה העברת הכספים שעוקלו בבנק (לא ניתן עיכוב הליכים כולל בתיק ההוצאה לפועל, כנטען), וזאת עד לקבלת עמדת האפוטרופוס הכללי. ט. ביום 18.9.07 חזר המערער על בקשתו להורות לבנק להעביר את הכספים שעוקלו לזוכה ולבטל עיכוב ההליכים. כאמור, אין בפני עמדת האפוטרופוס הכללי, אך מכל מקום, הנימוקים שהצדיקו עיכוב העברת הכספים עד לבירור עמדת האפוטרופוס או לקיום הדיון על פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל, אינם מצדיקים עיכוב הליכי העברת הכספים ללא הגבלה בזמן. 13. לפיכך, אני מקבלת את הערעור במובן זה שהעניין יוחזר לראש ההוצאה לפועל, לשם מתן החלטה בעקבות חקירת המחזיק או קיומו של דיון על פי סעיף 48 לחוק ההוצאה לפועל. על פי שיקול דעתו, ובהתאם לתגובה שהוגשה על ידי האפוטרופוס הכללי, תחליט ראש ההוצאה לפועל האם לזמן לדיון זה את האפוטרופוס הכללי. 14. לאור השתלשלות העניינים, אין צו להוצאות.בנקחשבון בנק משותףעיקול