תום לב בבקשה לכינוס נכסים

בית המשפט ציין כי מקום שבית המשפט מתרשם, עוד לפני שניתן צו הכינוס, כי החייב יצר את חובותיו שלא בתום לב, אין טעם בכניסה להליך פשיטת הרגל מלכתחילה. להלן פסק דין בנושא תום לב בבקשה לכינוס נכסים: פסק דין בפני בקשת החייב למתן צו לכינוס נכסיו ולהכרזתו כפושט רגל בגין חובות מוצהרים על סך 413,429 ₪ ל- 7 נושים. בתצהיר התומך בבקשה פירט החייב את נסיבות הסתבכותו הכלכלית, הנובעת לדבריו מכישלון עסקי בעת שעסק כקבלן בעבודות בנייה ושיפוצים. לדבריו, בשנת 95' הצטמצם היקף העבודות שלו, עד אשר בשנת 00' הסתבך עם שלטונות מס הכנסה ומע"מ בגין אי הגשת דוחות למס הכנסה, ובשנת 01' נקלע לחובות גם עם המל"ל. הוא נשפט, נידון לקנס ולעבודות שירות, ומצבו הנפשי התדרדר עד אשר נכנס לדיכאון מוחלט והפסיק לעבוד. בשנת 03' החל לעבוד כנהג שכיר, עד אשר פוטר בשנת 06', וכיום הוא מובטל, ומתקיים מדמי אבטלה בסך 1,200 ₪ וממשכורתה של אשתו העומדת על 4,000 ₪. החייב הצהיר כי הוא נשוי ואב ל-3 ילדים. שתי בנותיו הגדולות לומדות במכללה וממנות את לימודיהן בעצמן על ידי פרוייקט פר"ח ומלגות אחרות, ואילו בנו סיים תיכון, אך ייבצר ממנו ללמוד במושד להשכלה גבוהה עקב מצבו הכלכלי הקשה של החייב. 3. הכנ"ר מתנגד למתן צו כינוס הואיל ולטענתו לא הרים החייב את הנטל להוכיח כי הסתבכותו הכלכלית היתה בתום לב. מבקשת החייב עולה שחלק הארי של חובותיו הינו בגין חובותיו לרשויות המדינה, ונוצרו על רקע אי הגשת דוחות והרשעה בפלילים. החייב לא המציא מסמכים על ההליך הפלילי, על אף שנדרש לכך ואף לא על היקף חובותיו. הכנ"ר סבור כי בקשת החייב ליתן צו לכינוס נכסיו נועדה לחמוק מתשלום חובות שמהותן פלילית ואשר נוצרו בחוסר תום לב. החייב דיווח כי חובותיו לרשויות המס והמל"ל עומדים על סך של כ- 257,000 ₪, אך הכנ"ר מצא כי מהמסמכים שצירף החייב עצמו לבקשה מסתכמת מצבת החובות של החייב לרשויות אלה בסך 662,799 ₪, ולא כדברי החייב. הכנ"ר בדק את הצהרות החייב בדבר הכנסותיו והוצאותיו, ומצא כי דברי החייב אינם מתיישבים עם הממצאים שנבדקו. החייב הצהיר כי הוצאות התא המשפחתי מסתכמות בסך 4,900 ₪, מתוכם 1,250 עבור אחזקת בית ו-3,500 ₪ עבור מזון. מעיון בתדפיס חשבון העו"ש של בתו של החייב עולה כי בחשבון תנועות כדלקמן: 400 ₪ עבור הוראת קבע לפקדון, 350 ₪ עבור טלויזיה בכבלים, 483 ₪ עבור טלפון נייד ו-1,581 ₪ עבור תשלום למכללה אקדמית. עוד מצא הכנ"ר כי בחשבון הבת הפקדות מזומנים בסך 4,700 ₪ ו-5,000 ₪ הנותנות הסבר לאופן הניהול של התא המשפחתי. החייב לא צירף אסמכתאות לטענתו כי לימודי בנותיו בסך 32,470 ₪ ממומנים במלואם על ידי מלגות ופרוייקט פר"ח. 4. החייב השיב לתגובת הכנ"ר ועיקר טענותיו הן כדלקמן: א. החייב טען כי נקלע לקשיים כלכליים בתום לב, וכל משפחתו עושה מאמץ לסייע לו בכלכלת התא המשפחתי. החייב ציין בתגובתו כי אחת מבנותיו עובדת בעבודות משק בית מזדמנות, והשנייה מסייעת לבית באמצעות עבודתה בפרוייקט פר"ח. לדבריו ניתן לראות את הכנסותיה ממכון לחינוך כאסמכתאות לדבריו, בניגוד לטענת הכנ"ר. ב. החייב שיתף פעולה עם הכנ"ר ומסר לו מידע מלא כנדרש. 5. בתגובתו, חזר ב"כ הכנ"ר על התנגדותו לבקשת החייב למתן צו כינוס. לטענתו, החייב לא הגיש מסמכים הנוגעים להרשעתו בפלילים, ואף לא הגיש לכנ"ר דוחות עדכניים למס הכנסה ו/או מסמכים אחרים המאפשרים בדיקה בדבר האופן בו נוצרו חובותיו. החייב לא המציא אישורים בדבר מקורות מימון הלימודים לבנותיו, וההכנסה הנמוכה של התא המשפחתי אינה מתיישבת עם העובדה כי שתיים מבנותיו של החייב לומדות במכללות. בהתאם לנתונים שבפני הכנ"ר, החייב אינו עובד ולא טרח להמציא אסמכתא המצביעה על מצב אחר. דיון 6. סעיף 18 לפקודת [נוסח חדש] , תש"ם-1980 (להלן: "הפקודה") קובע כי לבית המשפט סמכות ליתן צו כינוס בהתאם לסעיף 6 לפקודה וזאת כאמור להלן: "בית המשפט רשאי ליתן צו כינוס כמשמעותו בסעיף 6, בבקשת פשיטת רגל שהגיש חייב, אם צורף לה אישור מאת הכונס הרשמי כי מולאו התנאים הקבועים בסעיף 17". "אף אם נתמלאו כל התנאים להגשת בקשתו של חייב, נתון בידי בית המשפט שיקול דעת אם להיעתר לבקשה אם לאו". (לוין וגרוניס, פשיטת רגל, מהד' 2, עמ' 108). סעיף 18ה(2) לפקודה עוסק בהכרזת החייב כפושט רגל ולפיו רשאי בית המשפט "לדחות את הבקשה, אם שוכנע כי הוגשה שלא בתום לב, במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, או כי החייב יכול לפרוע את חובותיו". להליכי פשיטת הרגל שתי תכליות עיקריות, האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה היעילה והשווה ביותר, והשניה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על ידי קבלת הפטר מן החובות. (ראה ע"א 6416/01 בנבנישתי נ' הכנ"ר, פ"ד נז(4), 197, 205-206; ע"א 92/76 בן ציון נ' מדינת ישראל, פ"ד לא(1), 164, 166; ע"א 4892/91 אשכנזי נ' הכנ"ר, פ"ד מח(1), 45, 55; ע"א 501/67 הכנ"ר נ' ולנסי ואח', פ"ד כב(1), 23, 28; וכן ראה א' פרוקצ'יה, "פשיטת רגל על פי בקשת חייב", הפרקליט ל' (תשל"ו) 271, 272). הפקודה אינה מציבה כללי שיקול דעת למתן צו כינוס, אך הפסיקה קבעה כי בשלב מקדמי זה ייבחן בית המשפט האם לכאורה מתמלאים התנאים למתן צו הכרזת פשיטת רגל כנגד החייב. אם ברור כבר בשלב ההתחלתי כי החייב פעל בחוסר תום לב ו/או במטרה לנצל לרעה את הליכי פשיטת הרגל, וכי בקשתו להכריז עליו פושט רגל תידחה, אין החייב זכאי לחסות בצל המטריה של הפקודה, ואין טעם במתן צו הכינוס אשר יוביל לניהול הליך סרק. (שלמה לוין ואשר גרוניס, פשיטת רגל, מהדורה שנייה, ע"מ 169; וכן ראה ע"א 5503/92 קירצמן ואח' נגד הכנ"ר, פ"ד מט(1), 749, 756). השיקולים שינחו את בית המשפט בעת בדיקת הנסיבות שהביאו להסתבכותו הכלכלית של החייב הינם רבים ומגוונים. בית המשפט ישקול, בין היתר, את אופן יצירתם של החובות והאם נהג החייב בתום לב כלפי נושיו בעת יצירת החובות או שמא נהג בחוסר אכפתיות תוך סיכון כספי הנושים, האם נוצרו החובות בדרכי רמייה והאם נהג החייב מתוך כוונה לברוח מנושיו תוך הסתרת נכסיו או הברחתם והצגת מצגי שווא בפניהם, האם נגועה התנהגותו באי חוקיות והאם חובותיו הינם תוצאה ישירה של אי החוקיות. בנוסף לכך ייבחן אם נמנע החייב מלעשות פעולות מינימליות כדי למנוע את התדרדרותו הכלכלית, לרבות ניצול אפשרויות לקבלת כספים וכיו"ב. (ראה לעניין זה: ע"א 4892/91 אשכנזי הנ"ל, בעמ' 58; ע"א 6416/01 בנבנישתי הנ"ל; ע"א 149/90 קלאר נ' הכנ"ר, פ"ד מה(3), 61; ע"א 5178/92 אליהו נ' הכנ"ר, פ"ד מט(1), 435; פש"ר (חיפה) 513/03 קרן עמית ואח' נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(3), 2871; פש"ר (חיפה) 71/03 עלי דקה נ' הכנ"ר, דינים- מחוזי לד(1), 281; פש"ר (חיפה) 178/03 זילברמן נ' הכנ"ר, דינים-מחוזי לה(5), 760). מן הכלל אל הפרט: 7. א. מן החומר שבפני עולה בבירור כי רוב חובותיו של החייב נוצרו כתוצאה מעבירות מס רבות בגינן הורשע, ובהן אי הגשת דוחות למס הכנסה. בנוסף, לחייב חובות נוספים לרשויות מע"מ ולמל"ל, באופן שחובותיו עומדים לכאורה על סך כולל של 662,799 ₪, סכום הגדול פי שניים ויותר על הסכום המוצהר בבקשתו. החייב נתבקש להמציא לכנ"ר מסמכים בדבר הרשעתו, אך לא עשה כן. חזקה עליו כי סבר שהמצאת המסמכים עלולה להזיק לעניינו, שאם לא כן מדוע לא המציאם על אף שניתנה לו שהות של חודשים רבים לעשות כן. דווקא כאשר החייב היה מעורב בעבירות מס נדרשת ממנו חובת גילוי רחבה במיוחד והנטל המוטל עליו לשכנע כי חובותיו נוצרו בתום לב הינו רב. ב. אכן, עצם הרשעתו של אדם בפלילים אינה שוללת את האפשרות להכריזו פושט רגל, ברם נפסק לא אחת כי בעל עסק שניהל עסקיו תוך ביצוע עבירות מס, אינו יכול להיחשב מטבע הדברים כתם לב. בנסיבות אלו, כאשר חובותיו לרשויות המס לא הוסדרו, וכאשר מדובר בחובות שנוצרו תוך ביצוע עבירות מס עליהן הורשע החייב, אין החייב יכול לטעון כי חובות אלו נוצרו בתום לב ואין תועלת בקיום ההליך, מאחר וממילא לא יחול הפטר על חובות אלו. (פש"ר (חי') 478/00 טלאל נ' הכנ"ר, תק-מח 2004(2), 90). "אין צורך לאמר כי חוב נוצר בדרך של ביצוע עבירה פלילית אינו יכול להיחשב כחוב הנוצר בתום לב. העלמת מס כמוה כגניבה לכל דבר ועניין, כאשר קרבן העבירה הוא קופת הציבור. החיוב להשיב לציבור את כספי הגניבה אינו יכול להיחשב כחוב הנוצר בתום לב". (פש"ר 333/00 (חיפה) סביח נ' הכנ"ר, תק-מח 2002(1), 2191). ג. החייב מתעלם מהאופן בו נוצרו חובותיו, ומבקש לפתוח דף חדש, בטענה כי יש לבחון את תום ליבו של החייב במובנו הסובייקטיבי. אין בידי לקבל טענה זו של החייב. "אינני יכול לקבל את טענת החייב כי החייב כבר שילם את חובו לחברה כאשר ריצה עונש מאסר בגין עבירות המס ובהתאם אין לזקוף לחובתו את עבירות המס במסגרת הליכי פשיטת הרגל. אין בין הענישה הפלילית לחוב האזרחי ולא כלום. במסגרת הענישה הפלילית מענישה המאשימה עברין על פגיעה בערכים שהחברה בחרה להגן עליהם. במסגרת האזרחית חיב החייב לשלם את חובותיו הכספיים, ללא קשר להליך הפלילי. הכרה בטענת החייב כי מאסרו מהווה מעין מחילה על חובו ומצדיק הכרזתו כפושט רגל תחטיא את מטרת הענישה בהליך הפלילי, במובן זה שתהפוך את העבירה לכדאית מבחינה כלכלית. קבלת טענת החייב בעניין זה משמעו עידוד בפועל של עברייני מס לבצע עבירות, במובן זה שבסופו של הליך הפשע ישתלם. כמו כן יהיה בכך פגיעה במטרת פשיטת הרגל, שעניינה מתן סעד של חסד למי שנקלע לקשיים בתום לב" (ראה פש"ר 333/00 לעיל). 8. נראה כי החייב אינו מגלה לביהמ"ש את כל הנתונים הרלוונטיים לעניינו, וכבר בשלב זה אינו נוהג בתום לב בהליכים שיזם. החייב הצהיר כי הוא מובטל, וכי בנותיו מממנות את לימודיהן על ידי פרוייקט פר"ח ומלגות אחרות שהן מקבלות. משהתברר לחייב כי הכנ"ר בדק את חשבון הבנק של בתו נדא, ומצא כי לחשבון זה בוצעו הפקדות בסך 9,700 ₪ במזומן בתוך 5 חודשים שלאחר הגשת הבקשה, הודיע בתגובתו, אשר לא נתמכה בתצהיר כי בתו עובדת בעבודות משק בית מזדמנות, והשנייה משתתפת בפרוייקט פר"ח. כמנהגו, לא צירף החייב אסמכתאות לטענותיו, לא המציא אישור מהמל"ל לפיו בתו עובדת בעבודות משק בית, לא צירף אישור על הסכום המתקבל על ידי בתו השנייה בפרוייקט פר"ח, ולא נתן כל הסבר להוצאות המשולמות מחשבון בתו. 9. כבר בשלב זה ברור כי החייב לא יוכל להרים את הנטל להוכיח תום לב ביצירת חובותיו, ואין טעם והצדקה ליתן צו כינוס לנכסיו. "מקום שבית המשפט מתרשם, עוד לפני שניתן צו הכינוס, כי החייב יצר את חובותיו שלא בתום לב, אין טעם בכניסה להליך פשיטת הרגל מלכתחילה. הליך פשיטת הרגל הינו הליך יקר שבמסגרתו משקיע הכונס הרשמי זמן ומשאבים כדי לבצע חקירות, בדיקות, אסיפות נושים, פיקוח על הליך פשיטת הרגל ומתן חוות דעת לבית המשפט. הואיל וכך, כאשר ברור לבית המשפט, על פי החומר שהונח לפניו ולאחר שעיין בטענות שני הצדדים שאין סיכוי שהחייב יוכרז, לבקשתו, פושט רגל, אין הצדקה להעמיס על קופת הציבור את ההוצאה הכבדה הכרוכה בניהול ההליך". (ראה פש"ר (חיפה) 597/02 אבו חסאן נ' הכנ"ר, (לא פורסם, 18.12.03)). 10. נוכח כל המקובץ, נדחית בזה בקשת החייב למתן צו כינוס. תום לבכינוס נכסים