מטרת חוק המזונות (הבטחת תשלום) ,התשל"ב - 1972 לא היתה ואיננה לשנות את מצבו המשפטי של החייב , לא לטובה ולא לרעה . על כן נקבע בסעיף 9 (ב') לחוק שמקום שהמוסד לביטוח לאומי משלם לזוכה אין זה רשאי לדרוש תשלומים מן החייב פרט לאותם סכומים שהמוסד לא גבה מהחייב כקבוע בסעיף 10 לחוק וסעיף 10 מלמד שיכול שהמוסד לביטוח לאומי יפעל נגד החייב בהליכי הוצל"פ בגין סכום המזונות שהמוסד משלם לזוכה ובמקביל יפעל הזוכה בהליכי הוצל"פ ישירות נגד החייב, בשל ההפרש שבין שיעורי התשלום , כפי שנקבעו בפסה"ד למזונות , לבין הסכום שמשולם לביטוח הלאומי. עולה אם כן שקבועה בחוק אפשרות לגבות מהחייב את דמי המזונות בגין אותו פס"ד בשני הליכים - ע"י המוסד לביטוח לאומי , ע"י הזוכה עצמו בגין הפרשים . אין החוק מונע הליכים בהוצל"פ ובלבד שלא יהיה כפל גבייה כאמור בסעיף 12 לחוק . לזוכה , בעניננו הקטינים , אפשרות הבחירה לגבות מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי או באמצעות ההוצל"פ ובכל מקרה לזוכה זכות לגבות הפרשים של סכומים שלא משולמים ע"י הביטוח הלאומי . זכות הבחירה איננה של החייב . מטרתו של חוק המזונות (הבטחת תשלום) ,התשל"ב - 1972 לא היתה להטיל את מלוא המעמסה הכספית הכרוכה בתשלום על פיו על שכם הציבור .. להלן פסק דין בנושא: פסק דין כללי 1. לפני תובענות הנוגעות למשפחת ק. , משפחה רב בעייתית בשל מורכבות היחסים בין חבריה והשתלשלות הדברים הכרונולוגית . תובענה אחת עניינה מזונות, פרשנות הסכם למזונות ותקרא להלן:"התובענה לפרשנות או מזונות" , האחרות יקראו:"התובענות בעניין הילדים ". בימ"ש זה דן בעבר בתובענות נוספות של המשפחה , שבירורן הסתיים. 2. בנה"ז ק. (להלן: "האם" או "האב ") נישאו כדמו"י ב - 1980 והתגרשו בג"פ ב - 1996 . מנישואיהם נולדו לבנה"ז 5 ילדים: הבן ל. ב - 7/81 , כבן 21 שנים עתה ; בת נ. ב - 9/82 , בת כ - 19 וחצי שנים; בת ד. ב - 12/85 , כבת 16 וחצי שנים; בת י. ב - 7/92 , כמעט בת 10 שנים; בת ר. ב - 8/95 , כבת 7 שנים באומנה כמעט מאז נולדה. הבנות ד. י. , הקטינות , במשמורת האם. 3. זהו הסכם הגירושין שנעשה בין בנה"ז ,שאושר וקיבל תוקף פס"ד ב - 30.10.96 בתמ"ש 2800/96, ציטוט : "1. הצדדים יתגרשו בהקדם האפשרי בביה"ד הרבני האזורי . 2. דירת הצדדים שברח' ....באופקים תמכר בשוק החופשי למרבה במחיר כשהיא פנויה מכל אדם וחפץ ונקיה מכל חוב ושעבוד . התמורה שתתקבל לאחר ניכוי הוצאות המכירה וכל התשלומים המוניציפליים והממשלתיים בגין המכירה תחולק בחלקים שווים בין הצדדים. חוזה מכירה יחתם לא יאוחר מ - 6 חודשים לאחר אישור הסכם זה . הליכי המכירה יחלו מייד לאחר אישור הסכם זה. לצורך ביצוע האמור ימונו עוה"ד....כונסי נכסים . כונסי הנכסים יזמינו מייד חוו"ד שמאי באשר לשווי הדירה . השמאות תוזמן מאת ...הצדדים יחתמו מייד לכשידרשו ע"י כונסי הנכסים על מסמך לצורך ביצוע המכירה ובכל מקרה יחתמו על יפוי כח בלתי חוזר לטובת כונסי הנכסים לא יאוחר משבוע ימים לאחר אישור הסכם זה. 3. תכולת הדירה תחולק בהסכמה בין הצדדים . לא יגיעו הצדדים להסכמה תוך שבוע ימים מאישור הסכם זה יכריע בעניין ביהמ"ש לפי שיקול דעתו. 4. בעת עריכת ההסכם נמצאות עם האם הבנות נ. ד. י. .עם האב נמצא הבן ל. ובאומנה נמצאת הבת ר. . מצב דברים זה לא ישתנה אלא עפ"י החלטה או פס"ד של ביהמ"ש . מובהר שבעניין הילדים לעולם ובכל עת ניתן לפנות לביהמ"ש ולבקש שינוי לטובת הילדים . כדי להניח דעת ביהמ"ש שההסדר אליו הגיעו הצדדים הוא לטובת הילדים משום מורכבות העניין יבקש ביהמ"ש תסקיר נוסף ובו בדיקת מצב הילדים עם המלצות ככל שידרשו לעניין משמורת והסדרי ראיה . התסקיר יתבקש למועד .... 5. לא יעשה שינוי בזרם החינוך של הילדים אלא בהסכמה מראשובכתב של שני ההורים. למען הסר ספק הבנות מתחנכות בבית יעקב והבן בישיבת פדויים. 6. הסדרי ראיית ההורה את הילדים שאינם עימו עפ"י ההמלצה שבתסקיר מיום... 7. מוסכם כי קצבת הילדים מאת המל"ל בגין כל ילדי הצדדים תועבר במלואה לידי האישה . (5 ילדים ) . בנוסף ישלם האב לידי האם סך 2000 ₪ מדי 1 בכל חודש מראש החל מה - 1.11.96 ואילך. הסכום יהיה צמוד למדד המחירים לצרכן אחת ל - 6 חודשים ללא הפרשים רטרואקטיביים ובסיס החישוב המדד שפורסם ביום 15.10.96 . האם תפנה למוסד לביטוח לאומי לצורך גביית המזונות. 8. כל עוד לא יחול שינוי במצב הדברים המתואר בסעיף 4 לעיל לא תוגש תביעה למזונות ולהגדלת מזונות, בין אם ע"י הילדים ובין אם ע"י מי מטעמם ואף לא להפחתת המזונות . להבטחת האמור תמציא האישה 2 ערבים, ה"ה ...אשר יחתמו על כתב התחייבות ושיפוי .... 9. במעמד סידור הגט תוותר האישה על מזונותיה וכתובתה ותוספת הכתובה . 10. כל צד אחראי לחובות שעשה . מעבר לקבוע בהסכם זה לא יהיו לצדדים טענות ומענות באשר לנישואים ולפקיעתם ." 4. בירור התובענות התמשך משום שלחלק מהדיונים לא התייצב אחד הצדדים ; היו חילופים של עו"הד אשר ייצגו את האב ;היו שינויים עובדתיים אצל כל אחד מההורים, שהצריכו בחינה מעודכנת , מחודשת ,בכל פעם, וקבלת תסקירים עם המלצות, וכן , בין לבין , גם הוגשו עוד תובענות (תיקי בן ), כולן לפני. התובענה לפרשנות/ מזונות 5. א. תובענה זו הוגשה ע"י הבנות הקטינות (אז 3) באמצעות האם נגד האב . ב. נטען שהואיל ובסעיף 7 להסכם הגירושין נאמר שהאם תפנה למל"ל לגביית דמי המזונות מסרב האב לשאת בהם . אין אפשרות לגבות באמצעות המל"ל משום שהאם מקבלת קצבת נכות, אותה החלה לקבל לאחר שנערך הסכם הגירושין , וכך נמנעים מהקטינות מזונותיהן . יש לפסוק לקטינות מזונות רטרואקטיבית מעת שלא נגבו באמצעות המל"ל . ג. נטען שהעדר האפשרות לגבות מזונות באמצעות המל"ל מהווה שינוי נסיבות המאפשר פסיקת מזונות לקטינות בהתאם למה שנקבע בהסכם הגירושין. הסכמת האם לגבות מזונות הקטינות באמצעות המל"ל אינה מחייבת את קטינות , אשר לא יעלה על הדעת כי תקופחנה ולא תקבלנה מזונותיהן בשל הסכם הגירושין . ד. נטען שהאב צבע במקצועו ועובד בו ; רכש את זכויות האם בדירה שהיתה לבנה"ז ומכר אותה, ולפיכך יכול לשאת בדמי מזונות הקטינות. כמו כן האב מחזיק מכונית הרשומה על שם אחר . בתביעה פירוט הוצאות האם ב גין מדור,החזקתו, ונטען, שבנוסף, לצרכי הקטינות נדרש סכום מעבר למה שנקבע בהסכם הגירושין. ה. ביהמ"ש התבקש בתובענה זו להצהיר שניתן לגבות את דמי המזונות של הקטינות שלא באמצעות המל"ל . כן התבקש ביהמ"ש לקבוע מזונות זמניים עד לפסיקת דמי מזונות קבועים. 6. א. בכתב ההגנה מטעם האב נטען שהאב חולה לב מאז 1991 ולכן עמד על כך שבהסכם הגירושין יהיה סעיף לפיו תגבה האם את דמי המזונות הקטינות באמצעות המל"ל . עבור האב היה זה סעיף עקרוני , מאשויות ההסכם. ביהמ"ש הבין זאת והציע את הסעיף הזה. הקטינות באמצעות אימן החלו בגבית דמי המזונות באמצעות המל"ל ואילו האב בהתאם לרעיון שעמד מאחורי הסכם הגירושין , הגיע להסדר עם המל"ל לפיו ישלם למל"ל 500 ₪ לחודש. ב. עוד נטען שהקטינות קשורות בהסכם, שאושר גם עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות . האם אינה יכולה לוותר על זכות של הקטינות לגבות מזונות מהמל"ל ג. האם החלה לקבל קצבת נכות מהמל"ל ב - 12.10.96, לפני ההסכם שנערך ב - 30.10.96 הן דמי מזונות והן קצבת הנכות שולמו לאם ע"י המל"ל עד 4/97 ואז , ב - 5/97 הופסקה גביית המזונות באמצעות המל"ל ביוזמת האם , או אולי משום שהמל"ל סירב לשלם את שני התשלומים והאם העדיפה לקבל מהמל"ל את קצבת הנכות. ד. נטען שלא חל שינוי נסיבות, כפי שהוגדר בסעיף 4 להסכם הגירושין , המאפשר שינוי פסה"ד , ולא חל כל שינוי נסיבות אחר . ה. המל"ל מוכן לשלם את מזונות הקטינות אך האם מטילה את תוצאות הנכות שנקבעה לה על האב , שלא כדין ,בכך שהיא בוחרת לגבות את קצבתה מהמל"ל . על האם לכבד את שנקבע בהסכם. ו. לא ניתן לפסוק מזונות רטרואקטיבית . ז. אין לאב יכולת כלכלית לשלם את דמי המזונות. האב חדל לעבוד כצבע ב - 1991 . ב - 1993 עבר הסבה לתחום הריצוף אך נאלץ לחדול לעבוד ב - 1994 בשל בעיות בריאות, לב , אירועי לב, וצינטור . מאז חי האב מגמילות חסדים והלוואות. בשנת 1998 היה האב רשום בשירות התעסוקה ומ - 9/98 נקבע בלתי כשיר להשמה והחל מקבל הבטחת הכנסה של 2100 ₪ לחודש. האב גר ב שכירות ומהמעט שנותר מתקיים . האב שילם לאם בגין רכישת חלקה בדירה - 42,000 $ , מכר את הדירה ונשאר לו סך 80,000 $ .לאחר החזר חובות לא נותר לאב דבר. האב משתמש מדי פעם במכונית הרשומה ע"ש בנם של הצדדים , ל. ח. לא נכון הנטען לגבי העדר מקור למימון צרכי הקטינות. עפ"י ההסכם האם קיבלה את קצבת כל 5 הילדים אע"פ שרק 3 הקטינות היו אצלה. האם השתמשה בכספי המזונות לצרכיה הפרטיים וביזבוזים ומונעה מהבנות את הדרוש להן. האם גם קיבלה סיוע בדיור ממשרד השיכון. האם אמידה ויש לחייבה לשאת במזונות הבנות. ט. יש להורות על המשך גביית המזונות באמצעות המל"ל , ולדחות התביעה . התובענות בעניין הילדים 7. חלק מהתובענות הוגשו ע"י האב בעניין הבת ר. שבאומנה . האב ביקש לקבל את הבת למשמורתו (תמ"ש 5640/98 , 5641/98 ) . 8. תובענות אחרות הוגשו בעניין הקשר של האב עם הבנות שבמשמורת האם (תמ"ש 5642/98 ) 9. תובענה אחת הוגשה ע"י ב"כ הי"מ (תמ"ש 5643/98 ) למינוי אפוטרופוס נוסף לבת ר. שבאומנה . 10. האם הביעה התנגדות למסירת משמורת הקטינה ר. לאב .ב"כ הי"מ בדק מספר פעמים האם ראוי לנקוט הליכי אימוץ ביחס לבת ר; האם להמשיך באומנה ואף למנות את האומנה אפוטרופוא נוספת לקטינה . 11. הוגשו מספר רב של תסקירים הן ע"י שירותי הרווחה במקום מגורי הבנות שעם האם , הן ע"י שירותי הרווחה במקום האומנה , הן ע"י שירותי הרוחה במקום מגורי האב. דיון הילדים 12. א. עת החל ברור התובענות היו 3 הקטינות במשמורת האם . בנתיים בגרה בת אחת, נ. מדובר אם כן בשתי קטינות , ד. י. בלבד ,שביהמ"ש מוסמך לדון בעניינן בכל הנוגע להסדרת הקשר בינן לבין האב . בנוסף ,בין הטענות שהעלו הצדדים, טענה האם טענות באשר לקשר שלה עם הבן שהיה במשמורת האב. ב. מלימוד התסקירים עולה שמשך השנים בהם קיימים סכסוכים בין ההורים , עוד מלפני שהתגרשו , ולאורך כל הזמן, הטילו ההורים זה בזה אשמות קשות ביותר , ואף טענו שכל אחד מחבל בקשר של הילד שעימו עם ההורה האחר . כל אחד מההורים טען להסתה . אין ספק שהסכסוך המתמשך בין ההורים לא איפשר קשר תקין, או לפחות מסודר וראוי, בין כל אחד מההורים עם כל אחד מהילדים . את המחיר שילמו ומשלמים הילדים אשר קרה אף ש"ניצלו ",בניגוד לטובתם , את הסכסוך למניפולציות. ג. ההורים עשו שימוש בהליכי משפט על גב הילדים במאבק ביניהם כשהם מבקשים סעדים, שיש להם השפעה על הקשר עם הילדים , אולי כדי להגיע לתוצאות הרצויות להם ביחס לילדים,עפ"י החוק למניעת אלימות במשפחה (תמ"ש 6261/98,תמ"ש 6262/98) ,ע"י פנייה לערכאות נוספות (הוצל"פ ובתי משפט נוספים ). ד. לכל האמור יש להוסיף ששינויים במצבם של ההורים , כל אחד מהם בנפרד , השפיעו לא מעט על הקשר עם הילדים, על כל הנוגע ליחסי הורים ילדים, ועל הקשר של הורה עם הילד שלא במשמורתו . לא מדובר בשינוים של מה בכך אלא בתהפוכות של ממש. כך הספיק האב , לאחר הגירושין, להינשא , לשנות מקומות מגורים ואף להתגרש . האם סבלה מבעיות שונות הנוגעות למצבה הנפשי, לרבות אישפוזים, וליווי טיפולי של גורמי מקצוע . 13. הכרעות בעניני ילדים מטבען תלויות במצב הדברים עת הן ניתנו ועליהן להינתן על פי טובתם של הילדים וכל אחד מהם בזמן רלוונטי . בהתחשב בנתונים - גיל הילדים , מצב ההורים ועפ"י החומר המצטבר שבפני : א. הקשר שבין הבן שבגר ל. והבת שבגרה נ. עם האם ועם האב הוא עניין שבינם (בין הילדים) ובין ההורים . משבגרו הילדים ביהמ"ש אינו מוסמך לתת הוראות ולהסדיר הקשר . יש לקוות שכל אחד מההורים וכל אחד מהילדים ימצאו את דרכם זה לליבו של זה קשרי הדם והמשפחה קיימים וממשיכים גם לאחר שילדים הופכים בגירים עפ"י החוק. ב. את הסדרת הקשר בין האב לבין שתי הבנות הקטינות שבמשמורת האם ד. וי. יש להשאיר לשרותי הרווחה . יש לציין ששירותי הרווחה עקבו לאורך השנים אחר המשפחה והקטינות ועשו רבות כדי להסדיר קשר ,בין בפיקוח ובין ללא פיקוח ,לא רק לגבי הקטינות שרותי הרווחה והקהילה, לרבות גורמי מקצוע מתחום הפסיכולוגיה העמידו שרותיהם לרשות המשפחה . יש להביא בחשבון את הכשרים המתפתחיים של הקטינות בהתאם לגילן ורצונן ,בנפרד מרצון הוריהן, וכל אחד מההורים, ולתת להם משקל. לעניין זה ראה האמור באמנה בדבר זכויות הילד ,מיום 20/11/89,אושררה ב-4/8/91 ונכנסה בישראל לתוקף ב-2/11/91 (כתבי אמנה 1083 כרך 31 עמ' 221). י. קפלן "מטובת הילד לזכויות הילד-ייצוג עצמאי של קטינים" משפטים לא(3)623,626. קשה , ולטעמי לא ראוי , לאכוף על נערה בת 16 וחצי שנים הסדר שאינו לרצונה , לרוחה , לעיסוקיה .מתחייבת גמישות והתחשבות בקטינה כאישיות עצמאית בעלת צרכים ואנטרסים משלה . גם ילדה כבת 10 שנים יש לה, פעמים רבות, דיעה מגובשת משלה שראוי להתחשב בה. ראוי להורות ,ביחס לנערה בת ה - 16 וחצי שנים, שכל אחד מההורים וגם הקטינה, יוכלו לפנות לפקה"ס כגורם מתווך , מיעץ , לא מחייב וכופה , כדי להסדיר קשר ולקבל תמיכה מקצועית. לגבי הילדה בת ה - 10 ראוי להסמיך את פקה"ס במקום מגוריה , שיש לה מידע ממוסדות בקהילה וגורמי הטיפול , להסדיר הקשר , עפ"י טובת הילדה וזאת עפ"י סעיפים 19 ו - 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות תשכ"ב - 1962 . 14. א. לגבי הבת הצעירה ביותר ר. שבאומנה , ילדה בת 7 שנים, לגבי חסותה חולש חוק הנוער (טיפול והשגחה ) התש"ך 1960 , עמדת ב"כ הי"מ , האחרונה שלפני (מ -22/7/01) היא שאין מקום לפתוח בהליכי אימוץ . התקיימו ומתקיימות ועדות החלטה , לפי המלצות הועדה האחרונה ראוי להרחיב את הקשר של הקטינה עם האב אך להמשיך ולהשלים איבחונים . ב"כ הי"מ בתאום עם גורמי הרווחה הגיע לכלל דיעה שיש להפסיק את הליך מינוי האומנה לאפוטרופוס נוסף בשל סימני שאלה ביחס לכישורי האומנה לשמש אפוטרופוס שיתמודד עם קשיי הקטינה . במסמך העמדה האחרון שהגיש ב"כ הי"מ (בתמ"ש 5641/98 ) דווח שיש מקום לקבלת תסקיר נוסף ולכינוס ועדת החלטה נוסף בה יורחבו הגורמים המשתתפים . ב. לא מצאתי שבשלו התנאים לקביעת משמורת הבת הצעירה אצל האב כבקשתו, שאפשר להסיר חסות חוק הנוער לגביה . (1) לא נסתרו הממצאים וההמלצות בדוח הפסיכודיאגנוסטי של מכון שלם (שנמצא בתיק התסקירים ) מ - 11/2000 . האבחון, בעקבותיו הוגש הדו"ח ,נועד לבחון את מסוגלותו ההורית של האב לגבי הבת הצעירה (ראה עמ' 2 שורה אחרונה לדוח ). עפ"י חוו"ד זו לאב יכולות הוריות החשובות לקשר עם הבת ר אך לא מספיקות . מסוגלותו כהורה יחיד לקטינה בעייתית בכל הקשור להפרדת צרכיו מצרכיה , להשמת גבולות , להקניית בטחון באופן עקבי , רציף ומתמשך (עמ' 4 ,5 לחווה"ד). הקשר בין האב לקטינה חשוב מאוד אך לא הולם משמורתה של הקטינה אצל האב. (2) בתסקירים ובוועדות החלטה ,שלא נסתרו (ממצאיהן ומסקנותיהן), לא נמצא, לאחר הפעלת שיקול דעת מקצועי, שיש מקום, מבחינת טובת הקטינה ,לקביעת משמורתה אצל האב. ג. במצב דברים זה נכון יהיה לקבל מידע מעודכן לגבי הקטינה והמלצות וכן להמשיך ולהסמיך את פקדי הסעד עפ"י חוק הנוער ולסדרי דין להסדיר את הקשר בין הילדה ר לבין כל אחד מהוריה ובינה לבין אחיותיה ואחייה (בזהירות וברגישות המתבקשים מההיסטוריה המשפחתית והוצאת הקטינה הזו לאומנה בין יתר הגורמים גם משום הטענות שנטענו בעבר לפגיעה מינית בה על ידי האח ). המעקב בא לשמור שקטינה זו לא תיפול בין הכסאות ותשכח משך שנים מבלי שעניינה ישוב ויבחן. 15. עוד ובנוסף מצאתי לבקש מיחידת הסיוע שבבימ"ש זה להזמין את הילדים ל. נ. ד. י., לשמוע כל אחד מהם בנפרד לגבי הקשר עם האב והאם, ולהגיש דו"ח והמלצות. מזונות / פרשנות 16. שתיים הן המחלוקות הנוגעות למזונות הקטינות,כפי שעולה מטענות הצדדים- האחת: פרשנות הסכם הגירושין,האם מחייבת גביית המזונות באמצעות המל"ל ,פרשנות לפיה אין אפשרות לגבותם בדרך אחרת,כלומר באמצעות ההוצל"פ ; השניה: מצב הדברים שנוצר,שאי אפשר לגבות מזונות הקטינות באמצעות המל"ל,האם מהווה שינוי נסיבות המאפשר פסיקת מזונות לקטינות בשעור שבהסכם הגירושין, או המאפשר תביעה עצמאית של הקטינות, שאינן כבולות בהסכם הגירושין של הוריהן. אם התשובה למחלוקת הנוגעת לפרשנות ,היא שאין הסכם הגירושין מונע גביית מזונות הקטינות באמצעות ההוצל"פ, יתייתר הדיון במחלוקת השנייה,על אפשרויותיה. 17. כדי להדרש למחלוקת בעניין פרשנות הסכם הגירושין שלפני נבהיר תחילה טיבו של הסכם זה. הסכם זה מסדיר את יחסי הממון בין בני הזוג,ההורים.הסכם יחסי ממון הוא ,אך יש בו גם הוראות לגבי צדדים שלישיים,צד ג',הם ילדי הצדדים. זהו גם הסכם למזונות הילדים. חוזה לטובת צד ג'. הסכם כזה יפים לגביו הדברים מספרה של פרופ' גבריאלה שלו, דיני חוזים (מהדורה שניה) עמ' 425 : "תנאי החיים והמסחר המודרניים מכתיבים הכרה בזכותו האכיפה של 'האדם השלישי ' - הוא האדם שאינו צד לחוזה ואשר הצדדים לחוזה חפצים להעניק לו זכות.... את תביעת האדם השלישי ניתן לבחון ולהצדיק גם מצד ההיבט המוסרי של אכיפת חוזים ע"י המערכת המשפטית . עקרון קדושת ההבטחה , עקרון תום הלב והשאיפה להגן על ציפיות מוצדקות, הניצבים מאחורי דין החוזים המודרני ומקנים לו תוקף מוסרי, מחייבים אף הם מתן גיבוי לאדם השלישי בתביעתו. מבחינה מוסרית אין הבדל מיהו זה שהסתמכותו על ההבטחה מזכה אותו בהגשמת ציפיותיו הסבירות. האינטרס הציבורי מורה על תמיכת דין החוזים בקיום הבטחות שניתנו תוך כוונה ליצור יחס משפטי . בין אם מקבלן של הבטחות אלה הוא צד לחוזה ובין אם הוא זר לו.... אותן הנחות מוסריות שביסודה של דרישת תום - הלב, ובעיקר ההגנה על אינטרס ההסתמכות והדגשה מחודשת של עקרון קדושת ההבטחה , מוליכות להגנה על אינטרס האדם השלישי". מקום שמוסדר בהסכם, שקיבל תוקף של פס"ד עניין של קטינים , זכויותיהם , כמו המקרה שלפנינו , מזונות קטינים , יש לשקול טובתם , ביחס לכל סעד שמבוקש ולכל עניין שמתעורר, עפ"י עקרון טובת הילד החולש בכל עניין ועל כך אין צורך להרחיב . מדובר אם כן בהסכם שיש בו אינטרסים ברי הגנה של צדדים שלישיים הם הילדים,ודאי בכל הנוגע למזונותיהם ויש להביא בחשבון את טובתם . 18. בפסק דין ע.א. 4628/93 , מ"י נ. אפרופים שיכון ויזום (1991 ) בע"מ מט (2) 265 וכן דנ"א 2485/95 באותו עניין, תקדין עליון 95 (2) 1446, נדונה בהרחבה סוגיית פרשנות חוזים והותוו כללים , ע"י כב' הנשיא ברק ושופטים נוספים . דעת הרוב היתה , בין היתר , שאין להזקק לתורת השלבים לפיה הפניה לנסיבות אפשרית רק מקום שאין בחוזה עצמו כדי להצביע על אומד דעתם של הצדדים. אין הגבלה לפניה מקורות חיצוניים . החשוב לעניננו נקבע שם בפסק הדין בעמ' 299 מול אותיות ג' - ד' ועמ' 301 מול האותיות ה' - ו': בפרשנות חוזה כבפרשנות כל מסמך אחר ואף בפרשנות דבר חקיקה צריכה לשון הטקסט להתפרש עפ"י תכליתו . תכלית הטקסט נלמדת מכל מקור אמין ומתגבשת עפ"י שיקול דעתו של הפרשן , באשר למשקלן היחסי של התכליות העולות מהמקורות השונים. בעמ' 302 מול האות א' , 306 מול אותיות ד' - ה' הובהר שדיני הפרשנות אינם עומדים בבדידותם , פרשנות הרמונית מחייבת התחשבות במכלול הדינים . הפעילות הפרשנית מוכתבת בגדריה של פעילות בלשנית . מבין האופציות הלשוניות נבחרת האופציה המקיימת את תכליתו של החוזה . עמ' 318 לפסק הדין . 19. אין מחלוקת , גם אליבא דהאב , שתכלית ההסכם בכל הנוגע לילדים , סעיף 7 להסכם, לקבוע, להסדיר ולהבטיח,תשלום מזונות לקטינים . אין מחלוקת לגבי זכות הקטינים להיות נזונים ולקבל מזונותיהם בשיעור שנקבע (קצבת הילדים ועוד 2000 ₪) כאשר האב הוא החייב במזונות . כל זאת על פי הדין המהותי החל. מתוך זכותם זו של הקטינים ותכלית ההסכם ניתן לגזור גם את זכותם של הקטינים לגביית המזונות ומימוש זכותם. פרשנות שתגביל או תמנע את אפשרות הגבייה,מימוש,תרוקן מתוכן את ההסכם ותחטיא תכליתו. פרשנות כזו תהייה גם,ללא ספק, בניגוד לעקרון טובת הילדים, אף הוא חולש על ההסכם, ותפגע באינטרס הילדים ובזכותם,הם הצד השלישי להסכם ,אינטרס בר הגנה. לאור תכלית ההסכם,בכל הנוגע למזונות הקטינים,הפרשנות הראויה היא העדר הגבלה על אפשרות הגבייה של המזונות,בין באמצעות המל"ל ובין באמצעות ההוצל"פ, ובלבד שישולמו המזונות לסיפוק צרכי הילדים. 20. פרשנות הרמונית,המחייבת התחשבות במכלול הדינים,תוביל אותנו אף היא לפרשנות של ההסכם לפיה אין להגביל את זכות הקטינים,באמצעות אימם,לגבות מזונותיהם דרך ההוצל"פ ולקבוע שהם יכולים לגבות מזונות רק דרך המל"ל . מטרת חוק המזונות (הבטחת תשלום) ,התשל"ב - 1972 לא היתה ואיננה לשנות את מצבו המשפטי של החייב , לא לטובה ולא לרעה . על כן נקבע בסעיף 9 (ב') לחוק שמקום שהמוסד לביטוח לאומי משלם לזוכה אין זה רשאי לדרוש תשלומים מן החייב פרט לאותם סכומים שהמוסד לא גבה מהחייב כקבוע בסעיף 10 לחוק וסעיף 10 מלמד שיכול שהמוסד לביטוח לאומי יפעל נגד החייב בהליכי הוצל"פ בגין סכום המזונות שהמוסד משלם לזוכה ובמקביל יפעל הזוכה בהליכי הוצל"פ ישירות נגד החייב , בשל ההפרש שבין שיעורי התשלום , כפי שנקבעו בפסה"ד למזונות , לבין הסכום שמשולם לביטוח הלאומי. עולה אם כן שקבועה בחוק אפשרות לגבות מהחייב את דמי המזונות בגין אותו פס"ד בשני הליכים - ע"י המוסד לביטוח לאומי , ע"י הזוכה עצמו בגין הפרשים . אין החוק מונע הליכים בהוצל"פ ובלבד שלא יהיה כפל גבייה כאמור בסעיף 12 לחוק . לזוכה , בעניננו הקטינים , אפשרות הבחירה לגבות מזונות באמצעות המוסד לביטוח לאומי או באמצעות ההוצל"פ ובכל מקרה לזוכה זכות לגבות הפרשים של סכומים שלא משולמים ע"י הביטוח הלאומי . זכות הבחירה איננה של החייב . מטרתו של חוק הבטחת תשלום לא היתה להטיל את מלוא המעמסה הכספית הכרוכה בתשלום על פיו על שכם הציבור . אין כל סיבה לשחרר את החייב מחובתו. "הפעיל ביותר בין ספקי המזונות לנצרכים היא המדינה , בישראל ובארצות אחרות. בזמננו אין המדינה עשויה להשתמט מתפקיד זה (ומתפקידי סעד אחרים ) והברירה היחידה העומדת בפניה היא : או לוותר על כל זכות חזרה, ואז יצטמק מוסד המזונות במפרט הפרטי או אפילו יבוטל כליל, לפחות מחוץ לגרעין המשפחה הפנימי (וכן יצטמקו או יבוטלו מוסדות משפט פרטי אחרים ), או לעמוד על זכות החזרה מקרובי הנצרך . מדיניות אחרונה זו נבחרה בחוק המזונות הישראלי והיא מוצדקת לפי שיקולים חשובים . גם לחברת שפע אין משאבים ללא גבול ואנו עדים לכך, שהיא עלולה ליהפך פתאום לחברת צנע מסיבה זו או אחרת. מכל מקום, אין זה מוסרי להשליך את יהב הנצרכים על כלל משלמי המיסים ולפטור אדם מאחריותו הטבעית:'ענייך קודמים לעניי עירך ' וחובתך לענייך קודמת לחובת בני עירך להם . גם רצוי לטפח את רגש הסולידריות בין שארי - בשר בעידן שקשרי המשפחה נוטים להתרופף ".ג. טדסקי " חיוב המזונות במשפטנו האזרחי " משפטים ו , 242 . 21. מלבד תכלית החוזה והפרשנות ההרמונית לאור דינים אחרים , בהם עסקנו לעיל , בחינת לשון החוזה , כדי לפרשו ולעמוד על אומד דעתם של הצדדים , נראה שאין בהסכם הגבלה, תנאי, לפיו הגבייה קונקלוסיבית באמצעות המל"ל. כל שנאמר בהסכם הוא ש"האם תפנה למוסד לביטוח לאומי לצורך גביית המזונות". לא נאסרה פנייה להוצל"פ תחת פנייה למל"ל, לא נשללה מהקטינים אפשרות לגבות מזונותיהם דרך ההוצל"פ, וודאי וודאי שאין פטור לאב החייב במזונות , אם הגבייה באמצעות ההוצל"פ. לשון ההסכם ,שאינו מחייב את הקטינים , כפי שיובהר בהמשך , מצביעה אך על אחת האפשרויות שיש לאם לגביית המזונות , הסכמתה לגבות מזונות באמצעות המל"ל , עד כמה שניתן אך לא התחייבות לגבות מזונות אך ורק בדרך זו . כך או כך אין תנאי שתשלום המזונות ע"י האב יעשה אך ורק אם הגבייה תהיה באמצעות המל"ל . אין המזונות וחיוב האב תלויים ומותנים בדרך הגבייה . אין הוראה בהסכם גירושין שבין ההורים יכולה למנוע או להגביל זכותם העצמאית של קטינים לתבוע מזונותיהם , קל וחומר לגבות מזונותיהם שעפ"י ההסכם . הלכה פסוקה היא שהסכם גירושין אינו כובל קטינים בעניין מזונותיהם. 22. אני דוחה טענת התובע , האב , שביהמ"ש הציע את נוסח הסעיף בכלל ואת הגבייה באמצעות מל"ל בפרט , טענה שלא הוכחה . אני גם דוחה את הטענה שמאחורי ההסכם עמד הרעיון שהאב יגיע להסדר עם המל"ל , הסדר תשלומים של 500 ₪ לחודש בגין חוב המזונות שיצטבר במוסד לביטוח לאומי באמצעותו יגבו מזונות הקטינות בסכום של 2000 ₪ לחודש . גם טענה זו לא הוכח גם שאם היתה כוונה כזו מצד האב היתה האם מודעת לכוונתו וידעה שזה הבסיס להבנת החוזה ע"י האב . אפשר שהיה זה אומד דעתו הסובייקטיבי של האב אלא שבכך לא די.אומד הדעת הרלוונטי לפרשנות חוזה הוא אומד הדעת הסובייקטיבי המשותף לכל הצדדים.מקום שאומד הדעת הסובייקטיבי של אחד הצדדים שונה מזה של הצד השני אין כל אפשרות לגבש אומד דעת סובייקטיבי משותף והחוזה יפורש עפ"י תכליתו האובייקטיבית , דהיינו המטרות, האינטרסים, והתכליות שחוזה מסוג זה או מטיפוס החוזה שנכרת נודע להגשים . שם בפסק דין אפרופים עמ' 313 . 23. אין רבותא בכך שבהסכם נקבע שהמזונות (קצבת הילדים ועוד 2000 ₪) ישולמו לידי האם. דמי המזונות הם עבור הקטינים . הזכות למזונות היא של הקטינים והתשלום לידי האם הוא בהיותה המשמורנית (עפ"י ההסכם ) והאפוטרופא (עפ"י דין ) המקבלת את המזונות עבור הקטינים . כך גם הגבייה . הזכות לגבות את דמי המזונות היא זכות של הקטינים שנעשית באמצעות אמם. אין לבלבל בין בעל הזכות לבין זרועו הארוכה , השליח מטעמו , אפוטרופסו, היא האם, העושה פעולה משפטית מטעמו . אם לא האם (במקרה חלילה שהיתה נפגעת כשרותה המשפטית ) יכול היה אפוטרופוס אחר , אם היה ממונה, לפעול לגביית המזונות עבור הקטינים , לבצע את הפעולה המשפטית עבורם , הא ותו לא. אין לשלול גם אפשרות שקטינים יכולים לגבות מזונותיהם בעצמם באמצעות לשכת ההוצל"פ , אולם אפשרות אחרונה זו נשאיר בצריך עיון . לאם זכות במסגרת אפוטרופסותה ותפקידה , לייצג את הקטינים, בהליך משפטי של גביית מזונותיהם , כמו שיש לה זכות לייצגם בתביעה למזונותיהם . גם כאן אין לבלבל בין בעל הזכות למזונות ולגבייתם , הם הקטינים , לבין מי שיכול לייצגם בהליכים כאמור , היא האם. ע.א. 404/70 עברון נ. עברון כה (1) 373 . אין ייצוג הקטינים בדרך גבייה אחת שולל מבעל הזכות דרך גבייה אחרת ובלבד שלא יהיה כפל גבייה . כדי למנוע גבייה באמצעות ההוצל"פ צריך האב לשכנע את ביהמ"ש שדרך גבייה כזו היא בניגוד לדרך שבה צריכה האם לפעול במסגרת תפקידיה כאפוטרופוס וחובותיה כאפוטרופוס , עפ"י חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות . להגביל את אפוטרופסותה כך שלא תכלול פניה לגבייה באמצעות ההוצל"פ . האב לא שיכנע אותי כאמור , להיפך . במסגרת חובותיה כאפוטרופא וכמשמורנית על האם לדאוג לצרכי הקטינים ולגביית מזונותיהם כדי שיסופקו צרכיהם , בכל דרך לרבות באמצעות ההוצל"פ , שאם לא כן לא תמלא תפקידה נאמנה . לו היינו מוצאים תנאי,הגבלה,בהסכם ,השוללים גביית מזונות בדרך מהדרכים האפשריות על פי דין,וכאמור לא מצאנו זאת,הייתה תניה כזו בטלה מעיקרה. אפוטרופוס אינו יכול להתנות תנאי שהוא בניגוד לטובת קטין,שהוא בניגוד לחובתו כאפוטרופוס לדאוג לצרכי הקטין. 24. משמצאתי שהפרשנות הנאותה של סעיף 7 להסכם היא שניתן לגבות את דמי מזונות הקטינים שלא באמצעות המל"ל , אלא גם דרך ההוצל"פ , או בכל דרך אחרת וכך אני קובעת , יכולים הקטינים באמצעות אמם לגבות כל חוב מזונות שהצטבר עפ"י ההסכם , שקיבל תוקף של פס"ד. אין זה מעלה או מוריד, אם כן, מה הטעם לנקיטת דרך זו או אחרת , מה הסיבה , האם בשל כך שהאם מקבלת קצבת נכות ואין אפשרות לגבות מזונות מהמל"ל כאשר משולמת קצבת נכות ע"י המל"ל . אולי לעניין אחד יש חשיבות לקיומו של טעם והוא לעניין תום לב ושימוש בזכות שלא לרעה . גם לעניין זה לא מצאתי חוסר תום לב אצל האם או שימוש לרעה מטעם הקטינים באמצעות אמם , בגביית מזונות שלא באמצעות המל"ל . לא נסתרה טענת האם שאי אפשר לגבות את שתי הקצבאות מהמל"ל ומשום כך, כדי שלא יקופחו מזונות הקטינים מחמת שהאם זכאית לקצבת נכות וגובה אותה מהמל"ל , אין חוסר תום לב בתביעת מזונות הקטינים באמצעות ההוצל"פ . האב בכתב ההגנה העלה את האפשרות שהמל"ל מסרב לשלם קצבת נכות וגם מזונות . בעוד שלאם זכות לקבל את קצבת הנכות שלה אין לאב , כפי שהובהר זכות שדמי המזונות יגבו ממנו דווקא באמצעות המל"ל והוא לא הצביע על כך שיש לו פטור ממזונות אם הגבייה היא לא באמצעות המל"ל . 25. אין צורך להדרש לתביעת מזונות עצמאית , אין צורך לדון ביכולת האם או ביכולת האב , בשינוי נסיבות , טענות חלופיות ושאינן לעניננו . שלא לצורך פרסו בפני הצדדים ענינים הנוגעים ליכולתם הכלכלית ולמצבם , לאחר ההסכם , כל אחד טוען להתדרדרות במצבו וטענות ביחס לצרכי הקטינים , שינוי בהם . טענות אלו מטעם התובעים אינן לצורך משקבעתי אפשרות גביית המזונות . אין צורך לדון בתביעה עצמאית למזונות או בשינוי נסיבות כדי לגבות את אותו סכום שנקבע בהסכם . ואילו טענות האב מקומן בתובענה להפחתת מזונות שאין לפני . 26. אין מדובר בתביעה למזונות רטרואקטיביים , כפי שטען האב , אלא בתובענה שנוגעת לפרשנות הסכם ואפשרות מימושו . סיכומו של דבר 27. א. אני מסמיכה את פקידת הסעד לסדרי דין במקום מגורי הקטינה י להסדיר את הקשר שבינה לבין האב , וזאת עפ"י סעיפים 19 ו - 68 לחוק הכשרות המשפטית והאפורופסות התשכ"ב 1962 כאמור בסעיף 13 ב' לעיל . ב. הקשר של האב עם הקטינה ד יהיה לפי רצונה . ההורים והקטינה יוכלו לפנות לפקידת סעד לסדרי דין לקבל עזרה , יעוץ אולם אין פקידת הסעד מוסמכת לקבוע הסדר כפוי ביחס לקטינה . ג. נדחית תביעת האב למשמורת הקטינה ר . 28. א. מבוקש תסקיר מעודכן לגבי הקטינה ר עם המלצות , מפקיד סעד לסדרי דין באופקים. פקיד הסעד יחד עם פקיד סעד לחוק הנוער מוסמך בזאת להסדיר את הקשר בין הקטינה ר ובני המשפחה האחרים . ב. ב"כ היועמ"ש (ירושלים ) מתבקש להודיע לביהמ"ש האם התכנסה ועדת החלטה נוספת מאז 22.7.01 ומה הוחלט ביחס לר. ג. תסקיר ועמדת ב"כ היועמ"ש יוגשו עד 1.7.02 . 29. יחידת הסיוע מתבקשת להפגש עם ילדי הצדדים ל,נ, ד,י , עם ההורים , בנפרד עם כל אחד מהילדים וההורים לשמוע מהם לגבי הקשר עם האב והאם ולהגיש דוח והמלצות וכן להתערב במידת הצורך והאפשרות . מבוקש דוח עד 1.8.02 . 30. נקבע בזאת שניתן לגבות את מזונות הקטינים ,שנקבעו בהסכם הגירושין ,שאושר וקיבל תוקף פס"ד בתמ"ש 2800/96, באמצעות ההוצל"פ ,או בכל דרך אחרת,לבחירת הקטינים, כל חוב שהצטבר, ואין הגבלה על גבייה כזו ובלבד שכל סכום חוב שנצבר על פי ההסכם,שנגבה כבר באמצעות המל"ל או בדרך אחרת ויש על כך ראיות , לא יגבה פעם נוספת באמצעות ההוצל"פ . 31. הנתבע ישלם הוצאות ושכ"ט לתובעת סך 5,000 ₪ . הסכום צמוד ונושא הפרשי הצמדה וריבית כחוק עד התשלום בפועל . ביטוח לאומי (מזונות)ביטוח לאומימזונות