מאמץ משותף

מהו "מאמץ משותף" בהלכת השיתוף ? בע"א 3208, 2084, 1915/91 יעקבי נ' יעקבי, קנובלר נ' קנובלר, פ"ד מט (3) 529 נוסחה הלכת השיתוף כחזקה החלה לגבי בני זוג המנהלים אורח חיים תקין ושהתנהגותם מגלה מאמץ משותף, כי הרכוש שנצבר במהלך הנישואין מצוי בבעלותם המשותפת. השותפות נלמדת מנסיבות החיים המשותפים ומגמירות הדעת המיוחסת לצדדים. החזקה נשענת על קונסטרוקציה חוזית שעניינה הסכם המשתמע בין הצדדים, שלפיו הם שותפים שווים בזכויות. על מנת שתקום חזקת השיתוף יש צורך בשני רכיבים עיקריים: "אורח חיים תקין" ו"מאמץ משותף" (ע"א 2/77 אזוגי נ' אזוגי, פ"ד לג(3)1; ע"א 122/83 בסיליאן נ' בסיליאן, פ"ד מד (1) 289; ע"א 663/87 נתן נ' גרינר ואח', פ"ד מה (1) 104). הדגש מושם לא על חיי שלום והרמוניה אלא על מערכת חיים של חלוקת תפקידים ומאמץ משותף עם איחוד משאבים, על אף סכסוכים ומריבות. (ע"א 782/80 גולדברג נ' גולדברג, פ"ד לז (2) 757; ע"א 234/80 גדסי נ' גדסי, פ"דלו (2) 645). הלכה פסוקה היא, כי המאמץ המשותף הנדרש הוא לאו דוקא השתתפות כספית, של בנה"ז הטוען לשיתוף. ניהול משק הבית, חינוך הילדים וכיוצ"ב ע"י אחד מבני הזוג הם מאמץ משותף לא פחות ממאמציו של בן הזוג השני המשתכר בחוץ מעבודה או מנהל עסק. (ע"א 300/64 ברגר נ' מנהל מס עזבון, פ"ד יט (2) 240; ע"א 529/76 סבירסקי נ' סבירסקי, פ"ד לא (2) 233; ע"א 1937/92 קוטלר נ' קוטלר, פ"ד מט (2) 233). המאמץ של בן הזוג הטוען לשיתוף נבחן עפ"י יכולתו ומצבו. תרומתו תיחשב כמאמץ גם אם מבחינה כמותית או איכותית פחותה היא מזו של בנה"ז האחר. (ע"א 370/87 עיזבון מדג'ר נ' עיזבון מדג'ר, פ"ד מד (1) 99). הכוונה במאמץ משותף היא שכל אחד מבני הזוג מילא את תפקידו במסגרת התא המשפחתי ותרם את תרומתו, מי פחות מי יותר, ואין הכוונה לתרומה כספית דווקא. הלכת השיתוף