בית המשפט ציין כי אין ספק ששכר טרחה של חמשת אלפים דולר עבור הכנת והגשת בקשה לקיום צוואה הוא גבוה, בהתחשב בהיקף העבודה המינימאלי יחסית הדרוש לעניין, ניתן להעלות סימן שאלה באשר ללגיטימיות של קביעת שכר טרחה בתעריף הלשכה עבור שרות זה לפי אחוזים מערכו של העיזבון (וראה להלן בשאלה זו בהקשר של שכר טרחת מנהל העיזבון, הנקבע אף הוא, בתקנות עצמן, באחוזים מערך העיזבון). בהגשת הבקשה לקיום צוואה אין את אותם שיקולים של אחריות כוללת וניהול מתמשך, ואף לא את אותו צורך לתגמול הולם שימשוך אנשי מקצוע מוכשרים לקבל על עצמם את התפקיד, שרלוונטיים בגיבוש מדיניות ראויה לקביעת שכר טרחת מנהלי העיזבון. כאן מדובר בפעולה פשוטה, סטנדרטית, אשר אינה דורשת הרבה מעבר למילוי טופס (שהיום נעשית בדרך כלל בצורה ממוחשבת) המוגש לרשם לענייני ירושה, ומשלוח מכתבים ליורשים ליידעם - הא ותו לא. מן הראוי, איפוא, שהגורמים השוקדים על המדיניות הראויה יתנו את דעתם לנושא. ברם, כל עוד שהתעריף המינימאלי, כפי שהוא היום, קובע שכר בנושא זה לפי אחוזים מערך העיזבון, וכיון שהמבקש שבפניי ביקש אף פחות מן התעריף, איני רואה שיש עילה לדחיית בקשתו. להלן החלטה בנושא שכר טרחה בגין בקשה לקיום צוואה: החלטה המנוח יוסף חיים טייטלר ז"ל נפטר ביום 31.5.01, וצו קיום לצוואתו ניתן על ידי הרשם לענייני ירושות ביום 26.6.01. בהתאם לקביעת המנוח בצוואתו, מונה המבקש, עו"ד משה בזק, כמנהל העזבון. בפניי בקשה לקביעת שכר טרחתו של המבקש, שהודיע על סיום עבודתו כמנהל העזבון. סה"כ שווי העיזבון שבטיפול המבקש הוא 504,334.93$, כדלקמן: א. חשבונות בנק - סה"כ 264,334.93$ ב. דירת מגורים - נמכרה בסך 240,000$. 4. המבקש מפרט בבקשתו את מרכיבי השכר המבוקש כדלהלן: א. טיפול בהשגת צו קיום צוואה - 1% מערך העיזבון ב. ניהול העיזבון - 3% מערך העיזבון ג. מכירת הדירה - 1% מערך הדירה ד. הוצאות (בקשה לצו קיום צוואה ומינוי מנהל עיזבון, בקשות למתן הוראות, מכתבים רשומים, רישום הערת אזהרה, אגרת בקרת מנהל עיזבון) - 3,243 ₪. 5. לדברי המבקש, "הטיפול בעיזבון היה ממושך, וכלל טיפול בבנקים שונים, קשר עם כל היורשים לפי הצוואה - 37 במספר, חלוקת הכספים, מו"מ ממושך עם מתעניינים רבים בעניין הדירה ומכירתה בסך 240,000$." 6. לפי הוראות המנוח (בסעיף י' לצוואתו), הוצאות ניהול העיזבון ישולמו מתוך כספי מכירת הדירה. ארבעה מתוך ששת הנהנים של התמורה הנ"ל מסכימים לשכר טרחה המבוקש והוגשו מהם הסכמות בכתב לתיק בית המשפט. 7. ב"כ היועץ המשפטי לממשלה (להלן: ב"כ המשיב) הודיעה על התנגדותה לבקשה, והתנגדות זו מתבססת על פרשנותה של תקנה 45ב' ו - 45ג' לתקנות הירושה, תשנ"ח - 1998. 8. לפני שאפרט את נקודות המחלוקת שבין הצדדים, אציג את נוסח התקנות הרלוונטיות: 45ב. קביעת השכר [תיקון התשס"א (מס' 3)] (א) בית המשפט יקבע למנהל העיזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עיזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העיזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן, וכן בהתחשב בפעולות שביצע מנהל העיזבון שקדם לו, אם היה כזה, ובשכר שנפסק לו. (ב) כלל ניהול העיזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון, רשאי בית המשפט להגדיל את שכרו ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העיזבון. (ג) לשכר הטרחה שיקבע בית המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף. 45ג. מה כולל שכר מנהל עיזבון [תיקון התשס"א (מס' 3)] (א) שכר מנהל עיזבון כולל שכר בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון, לרבות בעד הגשת בקשות למינוי מנהל עיזבון, למתן הוראות, לפסיקת שכר טרחה ולאישור על סיום תפקידו והוא אינו כולל שכר בעד הגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה. (ב) שכר מנהל עיזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון; מנהל עיזבון רשאי לנכות מהעיזבון הוצאות אחרות שהוציא בקשר לעיזבון, כפי שיאשר בית המשפט, ורשאי הוא להגיש לבית המשפט בקשה לקבלת אישור מראש להוצאה מיוחדת שהוא עומד להוציא. (ג) בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו בקשר לעיזבון, וכן רשאי הוא להתיר לו לנכות מהעיזבון הוצאות בעד שירותים מקצועיים שקיבל בקשר לעיזבון, אשר אינם כלולים בתקנות משנה (א) ו-(ב). (ד) שכר שייפסק או שיותר בניכוי לפי תקנת משנה (ג) לא יעלה על התעריף המינימלי הקיים או המומלץ במקצועו של נותן השירות המקצועי, אלא אם כן אישר זאת בית המשפט מראש. טענות ב"כ המשיב 9. התנגדות ב"כ המשיב מתחלקת לשלושה נושאים: א. ראשית, בתקנה 45ג(א) נקבע כי שכר טרחת מנהל העיזבון אינו כולל שכר עבור טיפול בבקשות לצו ירושה או קיום צוואה. הטיפול בעניינים הנ"ל אינו מתפקידו של מנהל העיזבון, ויש להשאיר את הנושא לכל הסדר אשר אליו יגיעו עורך הדין ולקוחו. ב. שנית, לפי התקנה הנ"ל כולל שכר מנהל העזבון שכר "בעד כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון", ולדעתה של ב"כ המשיב כלול בהנ"ל גם שכר טרחתו של מנהל העיזבון שהוא גם עורך דין עבור עבודתו המשפטית הכרוכה במכירת דירה שבעיזבון, ואין הוא זכאי לשכר טרחה נפרד כעו"ד עבור פעולות אלו. זאת, למרות האמור בתקנה 45ג(ג), המסמיך את בית המשפט לפסוק למנהל העיזבון שכר נוסף בעד "שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו". עמדתה של ב"כ המשיב היא שיש לפרש את התקנה הנ"ל על דרך הצמצום, וכי היא אמורה לחול רק כשמדובר בשירותים חריגים, כגון ייצוג העיזבון בניהול תביעה או הגנה שבהן מעורב העיזבון; בעוד שעבור פעולות רגילות שוטפות - גם אם הן פעולות משפטיות באופיין, כמו מכירת דירה - אין לקבוע שכר טרחה נוסף. ג. שלישית, יש לדחות את בקשת מנהל העיזבון להחזר הוצאות, כיון שעל פי תקנה 45ג(ג), "שכר מנהל עיזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון". 10. בהתאם לאמור, מציעה ב"כ המשיב שכ"ט כולל של 3% משווי העיזבון, כשסכום זה יכלול - בנוסף לשכר עבור ניהול העזבון - גם את שכר טרחתו של המבקש עבור הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון, גם עבור מכירת הדירה ואף עבור הוצאות שהוציא מנהל העיזבון בתוקף תפקידו. הסכמת היורשים כשיקול בקביעת שכ"ט מנהל העיזבון 11. המבקש טוען בראש ובראשונה כי פרשנות התקנות אינה רלוונטית במקרה הספציפית שבפניי כיון שרוב היורשים שמחלקם ישולם שכר הטרחה המבוקש (4 מתוך 6) הביעו את הסכמתם לכל מרכיבי השכר שמבקש מנהל העיזבון. ב"כ המשיב טוענת מנגד שהתקנות אינן מאפשרות סטייה מן המסגרת הקבועה בהן, גם לא כשהיורשים מסכימים, ויש אף להרהר לדעתה האם הסכמת היורשים ניתנת בדרך כלל באופן מודע תוך שהם מבינים שהסכימו ליותר ממה שבית המשפט היה קובע. 12. ובכן, בשאלה זו אין אלא להפנות לדעת הרוב בע"א 153/77 אלואשוילי נ' סמואל, פ"ד לב(1) 627, שם קבע השופט (כתוארו דאז) שמגר (ואליו הצטרף השופט (כתוארו דאז) ברק), כדלהלן: עיקרו של דבר, מנהל העיזבון נושא בתפקיד של נאמנות שהוטל עליו על-ידי בית-המשפט ואינו עושה דברם של היורשים או של צדדים מעוניינים אחרים, גם אם מינויו נבע מלכתחילה מפנייתו של מעוניין בדבר (סעיף 78 לחוק)...שכר הטרחה של מנהלי העיזבון נקבע על-ידי בית-המשפט ולא היורשים הם אלה שקובעים אותו...הסכם בקשר לשכר שנערך בין היורשים לבין מנהלי העיזבון, אין בו כדי להוסיף או כדי לגרוע לעניין שיקול-דעתו והחלטתו של בית-המשפט, כי המחוקק העניק לבית-המשפט, לצורך קביעת השכר, שיקול-דעת בלתי-מוגבל... יתירה מזאת, הייתי אף רואה בחשש את המשך התפתחותה של התופעה שלפיה, מי שנהנה מן העיזבון, גם מחליט על שיעור שכרו של מי שמנהל את העיזבון כעושה דברו של בית-המשפט, ומה גם שתתכן התקשרות כזאת בין חלק מן הנהנים מן העיזבון לבין המנהלים. תפקידו של מנהל העיזבון, כמי שהוצב לתפקידו על-ידי הזרוע השיפוטית והחב בנאמנות לעיזבון בו הוא מטפל תחת עינו הפקוחה של בית-המשפט, איננו מתיישב עם קבלת טובות הנאה לפי שיקול-דעתם של היורשים, כי עניינם איננו תואם בהכרח את התוצאה שתתקבל אם המנהל יכבד את אמות-המידה אשר יש להפעילן מטעם בית-המשפט. ניתן על נקלה להפנות לדוגמאות שבהן יש בשיתוף האינטרסים הישיר בין היורשים למנהל העיזבון כדי לפגוע באמות-מידה אלה : כך יתכן וייפגע עניינם של הנושים מן העיזבון על-ידי השתעבדותו היתירה של המנהל לאינטרסים של היורשים, אשר שכר גבוה מן הרגיל לצדם... סיכומו של דבר, לא רק שבית-המשפט איננו קשור להסדר החוזי האמור אלא גם מוטב שלא ייערכו הסדרים חוזיים כאלה מעיקרו, מאחר וטמונה בהם הסכנה כי מעמדו של המנהל כ"פקיד בית-המשפט" יתרוקן בשל כך מתכנו. 13. בקביעה זו משתקפת העמדה שבבואו לקבוע שכר טרחת מנהל עיזבון, חייב בית המשפט להתייחס לקני מידה אובייקטיבים באשר לערכם ושווים של השירותים שסיפק מנהל העיזבון ליורשים בהיותו ממונה של בית המשפט, ובמצוות המחוקק המשנה - אסור לו לבית המשפט לחרוג מקני המידה שנקבעו בתקנות. 14. גם לדעת המיעוט בפס"ד אלואשוילי הנ"ל, מפיו של השופט שלמה לוין, שהכיר עקרונית באפשרות ששכר טרחת מנהל העיזבון ייקבע בהסכם עם היורשים, וכי בית המשפט יוכל לאמצו גם אם הוא חורג ממסגרת התשלומים המקובלים, אין לתת תוקף להסכם כנ"ל אלא כששותפים לו כל יורשי העיזבון ולא רק מקצתם: משהסכימו כל היורשים, כמו במקרה שלפנינו, שמנהל העיזבון יזכה בשכר העולה על המקובל, מה טעם, לכאורה, לא יכבד בית-המשפט את ההסכם ? אף אני ער לסכנה שמא עשוי הסכם בין מנהל העיזבון לבין חלק מהיורשים בלבד בדבר שיעור השכר להעמיד בסכנה את חובת הנאמנות אותה חב מנהל העיזבון לבית-המשפט וליורשים שלמענם הוא פועל; אך סכנה כזו אינה קיימת כשההסכם מקובל על כל היורשים. במקרה דנן, הוגשו הסכמות רק של ארבעה מתוך ששת היורשים שמחלקם הורה המצווה לנכות את הוצאות העיזבון. אי לכך, יש לבדוק את הבקשה המונחת בפני בית המשפט לגופה, ללא התייחסות להסכמת ארבעת היורשים אשר הגישו הסכמות לבקשה. שכ"ט עבור טיפול בבקשה לצו קיום צוואה 15. צודקת ב"כ המשיב כי לפי תקנה 45ג(א), שכר טרחה עבור בקשת קיום צוואה אינו כלול בשכר טרחת מנהל העיזבון. קביעה זו אף מתחייבת מן האמור בסעיף 82 לחוק הירושה, התשכ"ה - 1965, שם נקבעו תפקידיו של מנהל העיזבון: מנהל עזבון חייב, בכפוף להוראות בית-המשפט, לכנס את נכסי העזבון, לנהל את העזבון, לסלק את חובות העזבון, לחלק את יתרת העזבון בין היורשים, לפי צו-ירושה או צוואה מקויימת, ולעשות כל דבר אחר הדרוש לביצועם של צו-ירושה או של צוואה מקויימת. פירושו של דבר, מנהל העיזבון מופקד על ביצוע הצוואה לאחר קיומה, וצעדים הננקטים על ידו לפני קיום הצוואה אינם בתוקף תפקידו כמנהל העיזבון. ברם, אין בכך כדי קביעה שמנהל העיזבון אינו מוסמך לבקש מבית המשפט שיאשר תשלום שכר טרחה עבור הטיפול בבקשה. כאמור בסעיף 82 הנ"ל, חובתו של מנהל העיזבון לא רק "לנהל" את העיזבון, אלא אף לסלק את חובות העיזבון; והוצאות הבקשה לקיום צוואה בוודאי כלולות ב"חובות" העיזבון (ראה, למשל, סעיף 104(א)(2) לחוק, הכולל הוצאות צו קיום צוואה ברשימת החובות העומדים לסילוק). וכיון שכן, אין כל פסול בכך שמנהל העיזבון יגיש בקשה לבית המשפט לאישור התשלום הנ"ל (והדברים אמורים ביתר שאת כשהתשלום יהיה לו עצמו, דבר המצדיק את הפנייה לבית המשפט לאישור), אם כי הינו תשלום נפרד משכר טרחתו כמנהל העיזבון (השווה, תע"ז (ת"א) 5270/83 פרחי נ' וינוגראי, פסקים תשמ"ו ב', 89, 91). על כן, אין כל סיבה לדחות את בקשת המבקש לקביעת שכר טרחתו עבור הטיפול הנ"ל, בגובה של 1% מערך העיזבון (ויש לזכור שלפי התעריף המינימאלי לעורכי דין ניתן לקבוע שכ"ט עבור בקשה לקיום צוואה בסך אחוז וחצי מערך העיזבון). 16. כאן מרשה לעצמה ב"כ המשיב להעיר (בתגובתה לבקשה לשכ"ט) את הדברים הבאים: "בכל מקרה "שכר סביר" להגשת בקשות כאלו היא בסביבות 5,000 ₪ ולא 1% משווי העיזבון של 504,334$." אין ספק ששכר טרחה של חמשת אלפים דולר עבור הכנת והגשת בקשה לקיום צוואה הוא גבוה, בהתחשב בהיקף העבודה המינימאלי יחסית הדרוש לעניין, וב"כ המשיב מעלה כאן נקודה רגישה ומטרידה. בכלל ניתן להעלות סימן שאלה באשר ללגיטימיות של קביעת שכר טרחה בתעריף הלשכה עבור שרות זה לפי אחוזים מערכו של העיזבון (וראה להלן בשאלה זו בהקשר של שכר טרחת מנהל העיזבון, הנקבע אף הוא, בתקנות עצמן, באחוזים מערך העיזבון). בהגשת הבקשה לקיום צוואה אין את אותם שיקולים של אחריות כוללת וניהול מתמשך, ואף לא את אותו צורך לתגמול הולם שימשוך אנשי מקצוע מוכשרים לקבל על עצמם את התפקיד, שרלוונטיים בגיבוש מדיניות ראויה לקביעת שכר טרחת מנהלי העיזבון. כאן מדובר בפעולה פשוטה, סטנדרטית, אשר אינה דורשת הרבה מעבר למילוי טופס (שהיום נעשית בדרך כלל בצורה ממוחשבת) המוגש לרשם לענייני ירושה, ומשלוח מכתבים ליורשים ליידעם - הא ותו לא. מן הראוי, איפוא, שהגורמים השוקדים על המדיניות הראויה יתנו את דעתם לנושא. ברם, כל עוד שהתעריף המינימאלי, כפי שהוא היום, קובע שכר בנושא זה לפי אחוזים מערך העיזבון, וכיון שהמבקש שבפניי ביקש אף פחות מן התעריף, איני רואה שיש עילה לדחיית בקשתו. על כן, השכר עבור הטיפול בבקשה לצו קיום צוואה בגובה של 1% מערך העיזבון - מאושר. שכר טרחה עבור שירותים מקצועיים כעורך דין למכירת דירה 17. מנהל העיזבון מבקש שכר טרחה רגיל בסך 3% מערך העיזבון, ועל זה הוא מבקש תוספת של 1% מערך הדירה שבעיזבון בתמורה לשרותיו כעורך דין עבור מתן שירותים שנתן כעורך דין בקשר למכירת הדירה. א. ראשית, אדון בבקשה לשכ"ט נוסף עבור מכירת הדירה. גישת המבקש היא ששכר טרחתו של מנהל העיזבון משולם לו עבור "ניהול" העיזבון, קרי, כינוס נכסי העיזבון, ניהול הנכסים, סילוק חובות וחלקת העיזבון ליורשים; בעוד ששירותים מקצועיים של עורך דין הדרושים לביצוע הנ"ל על ידי מנהל העיזבון, כגון, ניסוח חוזה מכר של דירה, אינם כלולים בניהול העיזבון, ולכן גם ראויים לשכר טרחה נפרד. המבקש אף מסתמך על הוראת תקנה 45ג(ג), הקובעת כי "בית המשפט רשאי לפסוק למנהל עיזבון שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו בקשר לעיזבון". ב. אף לפני התקנת תקנות הירושה החדשות בתשס"א, כבר נקבע בפסיקה שגישה זו של המבקש אינה נכונה. פסק הדין המוביל בסוגיה זו הוא פס"ד אלואשוילי, המצוטט לעיל, שם קובע השופט (כתוארו דאז) שמגר: לענין זה אין לאחוז את החבל בשני קצותיו : אם בנסיבות נתונות אכן מעדיפים פרקליטים, כלכלנים או רואי-חשבון על אחרים, עת באים לקבוע מנהל לעזבון, הרי נעשה הדבר בשל הידע והנסיון המקצועי אשר הללו נושאים אתם. אם מאידך גיסא, דרושה בכל נושא מקצועי ממילא פניה למומחה לדבר, היינו אם בכל נושא של יעוץ משפטי יש לפנות לעורך- דין, מאחר ואין זו כביכול מלאכתו של מנהל העזבון שהוא עורך-דין, הרי מה הועילו הממנים בהחלטתם ? סבורני שיש הגיון בהשקפה שלפיה מנהל עזבון שהוא עורך-דין או רואה-חשבון איננו זכאי לשכר מיוחד עבור שירותיו המקצועיים גם אם אינם מאלה המנויים מפורשות בהוראותיהם של דיני הירושה - ועליו לבצע את תפקידיו הכרוכים בידע משפטי או אחר במסגרת תפקידו כמנהל עזבון. אולם אם נדרשת פעולה החורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל עזבון - כגון כאשר נדרש ייזום הליכים משפטיים או הופעה במשפט, אזי זכאי גם מנהל העזבון - שהוא עורך-דין - לתוספת תשלום בגבולותיו של תעריף לשכת עורכי-הדין כפי שהוא בתוקף... ג. למרות האמור בפרשת אלואשוילי, המשיכו בתי המשפט בלא מעט מקרים לאשר שכר טרחה נפרד עבור מכירת דירות בעיזבונות. סביר להניח כי פעולות אלו נחשבו על ידי בתי המשפט כפעולות "חריגות", אשר מן הראוי שלא ייחשבו כחלק מניהול השוטף של העיזבון. בתקנות החדשות, מסתמנת מגמה להבהיר את ההלכה הראויה, עם כי ניתן היה לעשות את המלאכה בצורה ברורה יותר. תקנה 45ג(א) קובעת במפורש ששכר טרחתו של מנהל עיזבון כולל שכר עבור "כל הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון", וברשימת הדוגמאות של פעולות מהסוג הזה מופיעות פעולות משפטיות שונות, כגון הגשת בקשה למתן הוראות; אם כי טיפול במכירת דירות אינו מופיע מפורשות ברשימה האמורה. כוונת התקנה ברמה הכללית הינה שלא יהיו תשלומי שכר נפרדים ונוספים עבור כל אחת מהפעולות השונות הננקטות בניהול עיזבון רגיל, והמחוקק המשנה העדיף קביעת שכר גלובלי שישקף את מלוא היקף העבודה של מנהל העיזבון. ד. לאחרונה סוכמה שוב ההלכה בנדון בע"א 2886/00 הקרן לטיפול בחסויים נ' היועץ המשפטי לממשלה, פ"ד נה(5) 62; להלן דברי השופט טירקל: לצורך מילוי תפקידיו מבצע מנהל העזבון פעולות שמקצתן בעלות אופי משפטי מובהק - כמו בקשות שהוא מגיש לבית המשפט לצורך מילוי תפקידיו - ומקצתן בעלות אופי מנהלי-ביצועי, כמו כינוס נכסים ותשלום חובות. בית המשפט פוסק לו שכר עבור כלל הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו (סעיף 91 לחוק הירושה), בין אם היו בעלות אופי משפטי ובין אם היו בעלות אופי מנהלי-ביצועי. הסיר מנהל העזבון מעל שכמו פעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו והעבירן לאחר - עורך דין, רואה חשבון או בעל מקצוע אחר - לא יהיה זכאי לשכר נוסף עבור פעולות אלה וכן לא יהיה אותו אחר זכאי עבורן לתשלום מן העזבון, והשכר לאותו אחר ישולם מתוך שכרו של מנהל העזבון. עשה מנהל העזבון פעולות החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידיו - כמו, לדוגמא, הגשת תביעות בשם העזבון לבית המשפט, או הגנה נגד תביעות שהוגשו נגד העזבון - זכאי הוא עבורן לשכר נוסף מן העזבון, מלבד השכר שהוא זכאי לו עבור הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו. יכול שמנהל העזבון עצמו יהיה זכאי לשכר הנוסף, אם עשה את הפעולה החריגה בעצמו, ויכול שהשכר הנוסף ישולם למי ששירותיו דרושים לצורך הפעולה - עורך דין, רואה חשבון או אחר - אם עשה את הפעולה החריגה במקום מנהל העזבון. קיצורו של דבר, מנהל העזבון אינו זכאי לשכר נוסף אם היו הפעולות חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו, וזאת בין אם עשה את הפעולות בעצמו ובין אם עשה אותן על ידי אחר... מנהל עזבון שהוא עורך דין אינו זכאי, אפוא, לשכר נוסף עבור שירותיו המקצועיים, אם ניתנו בגדר הפעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו כמנהל עזבון. מכאן, שגם מנהל עזבון שאיננו עורך דין, שהעסיק עורך דין לשם פעולות כאלה, אינו זכאי לשכר נוסף לשם תשלום הוצאותיו של עורך הדין. (שם, בעמ' 67, 68) בית המשפט אף ציין בפס"ד הנ"ל כי הלכה זו תקיפה גם לפי תקנות תשס"א החדשות. ה. השאלה היא, איפוא, אם פעולת מכירת דירה תיחשב כפעולה "חריגה" או כפעולה "רגילה" או "טבעית". בהתחשב בעבודות השוטפות הכלולות בעיזבון "הממוצע", נחה דעתי כי אין אלא לקבוע שמדובר בפעולה רגילה. במקרים רבים, תהיה זו הסיבה המרכזית להעדפת עורך דין לתפקיד מנהל העיזבון, על מנת שיטפל במכירת הדירה, המהווה קרוב לוודאי אחד מן הנכסים המרכזיים בעיזבון; ואם יהיה זכאי מנהל העיזבון לקבל שכר טרחה מקסימאלי עבור "ניהול" הנכס, שבמקרה הרגיל מסתכם בהשקעת מאמצים למציאת קונה וניהול מו"מ על תנאי המכירה, וגם שכר טרחה נוסף עבור מתן שירותים מקצועיים משפטיים, "מה הועילו הממנים בהחלטתם", כדברי השופט שמגר, ומה הועילו מתקיני התקנות בתקנתם? על כן גם נחה דעתי שהוראות תקנה 45ג(ג), המסמיכות את בית המשפט לאשר שכר טרחה נוסף עבור שירותים מקצועיים, מיועדות למקרים שהם באמת חריגים, כגון הגשת תובענות או הגנה מול תביעות, שבהן מעורבת העיזבון, ולא לביצוע פעולות רגילות, סטנדרטיות, כמו מכירת דירות. מסקנה זו מסתמכת גם על הסיפא של תקנה 45ג(ג), הקובעת שבית המשפט מוסמך לאשר שכ"ט נוסף עבור מתן שירותים מקצועיים רק אם אותם שירותים "אינם כלולים בתקנות משנה (א) ו - (ב)", היינו אם אין להגדיר את השרות המקצועי אשר עבורו מבוקש שכר נפרד כ"פעולה רגילה" (תקנת משנה (א)) או כ"הוצאה שוטפת" (תקנת משנה (ב)). ברור, אם כן, שמחוקק המשנה השאיר לבתי המשפט להכריע בהגדרת פעולה ספציפית כ"רגילה" או כ"חריגה", ועצם העובדה שמדובר בשרות מקצועי אינה כשלעצמה מכריעה את הכף לכאן או לכאן. ו. לאור האמור, וכיון שלדעתי השירותים המשפטיים שנתן המבקש לעזבון בקשר למכירת הדירה נחשבות כפעולות רגילות של ניהול העזבון, מתבקשת המסקנה שאין לשלם עבורן שכר טירחה נוסף מעבר לשכר טירחתו הרגיל של מנהל העזבון. 18. אמנם, אין ספק שהיקף עבודתו של מנהל עיזבון שהוא גם עורך דין, שחייב לבצע פעולות משפטיות מהסוג "הרגיל", כגון מכירת דירה, רחב יותר ומורכב יותר מהיקף עבודתו של מנהל עיזבון אשר אינו נותן שירותים מהסוג הזה. על כן, בית המשפט יסכים לתגמל בהתאם את מנהל העיזבון שנותן שירותים משפטיים. ברם, הדרך לכך אינה במתן שכר טרחה נוסף, מעבר לשכר טרחת מנהל עיזבון, אלא בחישוב נכון של שכ"ט מנהל העיזבון עצמו. 19. לצורך זה, יש לבחון יותר לעומק את שיטת קביעת שכר טרחתו של מנהל עיזבון לפי תקנות הירושה. יש לציין כי התקנות אינן קובעות שכר טרחה אחיד של 3% עבור ניהול העיזבון; בית המשפט מוסמך לקבוע שכר טרחה אשר אינו עולה על 3% (תקנה 45ב(א)); ומאידך, הוא מוסמך לקבוע שכ"ט של עד 4% במקרה שניהול העיזבון כולל "פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העיזבון" (תקנה 45ב(ב)), הוראה אשר אינה רלוונטית במקרה שפניי). לפי הוראות תקנה 45ב(א) האמורה, "השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר, בשווי הכולל של נכסי העיזבון, בסוג הנכסים שבעיזבון, בטיב הפעולות שביצע מנהל העיזבון ובהיקפן...". מדובר, איפוא, בשיטה המבוססת גם על שווי העיזבון וגם על היקף העבודה בפועל שהשקיע מנהל העיזבון בתפקידו. שיטה זו מכירה בכך שהיקף העיזבון הינו גורם רלוונטי כשלעצמו בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון, בעיקר עקב היקף האחריות המוטלת על כתפיו לשמירת נכסי העיזבון עד לחלוקתם בין היורשים; ואין ספק שככל שערך העיזבון גבוה יותר, כך מידת האחריות כבדה יותר אף היא. מאידך, "היקף" הפעולות שבוצעו על ידי מנהל העיזבון, קרי, היקף הזמן שהשקיע והיקף מעורבותו בביצוען, רלוונטי אף הוא, ויכול שישקיע מנהל העיזבון יותר זמן ומאמץ דווקא בעיזבון צנוע מאשר בעיזבון גדול אך פשוט לניהול. רק החיבור בין שני המרכיבים, במינונים הנכונים, נותן את מלוא התמונה של עבודת מנהל העיזבון הראויה לתגמול. 20. בהקשר זה ראוי לציין כי הקביעה בתקנות הירושה החדשות ששכר הטרחה של מנהל העיזבון לא יעלה על 3%, בעוד שבעבר היה נהוג לאשר שכ"ט של עד 6% ולפעמים אף יותר, מצביעה על מגמה ברורה לצמצום בנטל המוטל על עיזבונות עבור שכר טרחה. 21. אי לכך, אין זה דבר המובן מאליו שמנהל העיזבון יזכה לאישור שכר טרחה בקצה העליון של הסקאלה שקבע המחוקק. ההיפך הוא הנכון: סביר להניח שה"ממוצע" בקביעת שכר טרחה של מנהל העיזבון יתקרב יותר לאמצעה, היינו % 1/2 1 - 2%. שכר טרחה גבוהה של 3% אמנם ישולם במקרים המתאימים, אבל רק כשהיקף פעולות הניהול רחב יחסית באופן שיצדיק זאת. 22. וכאן יש למצוא את הפיתרון למנהל העיזבון שנותן שירותים כעורך דין: אמנם לא יקבל שכר טרחה נפרד כעורך דין, אבל בגין שירותים נוספים שנותן כעורך דין ראוי לתגמל אותו, באמצעות אישור של מלוא שכר הטרחה שניתן לאשר, קרי, 3% (ובכך ניתן גם תגמול סמוי נוסף, כיון שהאחוזים הנ"ל מחושבים על מלוא ערך העיזבון, כשערך הדירה הינו רק מרכיב אחד בשווי הכולל הנ"ל). בכך נקבע מתווך ראוי לקביעת שכר טרחה עבור מנהל עיזבון: במקרים רגילים שבהם נוקט מנהל העיזבון רק בפעולות ניהול רגילות, ייקבע בדרך כלל שכר טרחה של אחוז וחצי עד שני אחוזים, בעוד שמנהל עיזבון שהוא עורך דין, שמטפל גם במכירת דירה, יזכה לשכר טרחה גבוהה יותר, שיכול ואף יגיע למקסימום של שלושת אחוזים. במקרה שבפניי, לאור המאמצים שהשקיע המבקש במכירת הדירה, כולל פרסום, ניהול מו"מ, ומתן שירותים משפטיים מלאים לביצוע המכר, אני מאשר שכר טרחה בסך 3% מערך העיזבון, בעוד שבקשת המבקש לאישור שכר טרחה נוסף של 1% עבור מכירת הדירה - נדחית. 23. כאמור לעיל, מנהל העיזבון מבקש גם החזר הוצאות עבור האגרות ששילם בהגשת הבקשה לצו קיום צוואה ומינוי מנהל עיזבון, בקשות למתן הוראות, רישום הערת אזהרה, אגרת בקרת מנהל עיזבון, והוצאות מכתבים רשומים, בסך כולל של 3,243₪. ב"כ המשיב טוענת שאין זכות להחזר הוצאות, וזאת לפי הוראת תקנה 45ג(ב), בה נקבע כי "שכר מנהל עיזבון כולל החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העיזבון". כאן הצדק עם מנהל העיזבון. לא יעלה על הדעת שלתוצאה כזו התכוון מחוקק המשנה, ויהיה זה בלתי סביר בעליל לחייב את מנהל העיזבון לממן מכיסו הוצאות כספיות עבור תשלום אגרות למיניהן כשמתחייב הדבר מפעילות השוטפת והתקינה של מנהל העיזבון בתוקף תפקידו. סביר יותר לפרש את התקנה באופן שתחול רק על הוצאות משרדיות רגילות (טלפונים, ביול ודואר, הדפסות, וכדומה), בעוד שעבור אגרות ניתן לאשר החזר הוצאות מלא. על כן, אני מאשר בזה החזר הוצאות כמבוקש, פרט להוצאות המכתבים הרשומים. סיכום 24. לאור האמור: א. עבור טיפול בהגשת בקשה לצו קיום צוואה - 1% מערך העיזבון - מאושר. ב. עבור ניהול העיזבון - 3% מערך העיזבון - מאושר. ג. עבור מכירת הדירה - 1% מערך הדירה - לא מאושר. ד. עבור הוצאות (בקשה לצו קיום צוואה ומינוי מנהל עיזבון, בקשות למתן הוראות, מכתבים רשומים, רישום הערת אזהרה, אגרת בקרת מנהל עיזבון) - 3,243 ₪, בקיזוז עלות המכתבים הרשומים - מאושר.צוואהירושהשכר טרחה