החלטה בעניין הוצאות הצדדים בתביעה

להלן החלטה בנושא החלטה בעניין הוצאות הצדדים בתביעה: החלטה 1. בהתאם לפסק דין שניתן על ידי כב' הנשיא א.ברק בתאריך 27.12.05, לפיו הנני רשאית לדון בבקשה, לאחר שנדחתה בקשת הפסילה שהוגשה על ידי המבקש; להלן החלטתי לענין שומת ההוצאות של הצדדים. בהתאם לפסק דין שניתן על ידי השופטת ה.שטיין ז"ל בתאריך 7.7.99 נקבע בסעיף 106 כדלקמן: "2. כל תובע ישא בהוצאות תביעתו (להבדיל משכר טרחת עו"ד) של הצד שכנגד, דהיינו דוביצקי ישא בהוצאות לוסטיג בתביעה העיקרית ולוסטיג ישא בהוצאות דוביצקי בתביעה שכנגד, לרבות בשכ"ט המומחה החשבונאי ששולמו על ידי דוביצקי. 3... 4. ההוצאות ישאו ריבית והפרשי הצמדה על פי חוק פסיקת ריבית מיום הוצאתן. 5. הפקדון על חשבון שכר טרחת המומחה, על פי החלטתי מיום 30.3.99 יוחזר לכל צד שהפקיד אותו". 2. בקשת המבקש הינה כי המשיב ישלם לו את הוצאותיו בסך של 1,078,314 ₪. סכום זה כולל הפרשי הצמדה וריבית בשעור 8%, לגבי כל רכיב, כדלקמן: א. סך של 1872 לירות ששולם בתאריך 3.9.74 בגין אגרת ההתנגדות לביצוע שטר, בסך של 39,544 ₪. ב. תשלום לבורר בסך של 2500 ₪ לירות ששולם בתאריך 22.5.75 בסך של 36,582 ₪ . ג. סך של 2500 לירות ששולם לבורר ב-12.4.76 בסך של 29,274 ₪. ד. סך של 886,514 ₪ ששולם לרו"ח שלמה מירון, בגין עבודתו במתן חוו"ד ויעוץ בקשר לתביעה שבה נתבע המבקש, לפי הפירוט כדלקמן, (1) בתאריך 4/75, 27,000 לירות (2) בתאריך 6/76, 28,800 לירות (3) בתאריך 1/78, 60,000 לירות (4) בתאריך8/81, 14,400 שקל ישן (5) בתאריך 10/88, 1200 ₪ (6) בתאריך 12/90, 1600 ₪ (7) בתאריך 4/92 8,354 ₪ (8) בתאריך 4/96, 4,914 ₪ (9) בתאריך 9/97 2,047 ₪ (10) בתאריך 11/97, 3,500 ₪ (11) בתאריך 1/98, 6,000 ₪ 3. סך של 5000 שקל (ישן) בתאריך 2.11.89 זאת על פי החלטה שהמשיב ישלם בסכום זה "על פי התוצאות". מאחר ותביעת המשיב נדחתה. דורש המבקש סכום זה. 4. סך של 71,158 ₪ ששולם על ידי המבקש לרו"ח אבי לוי בגין עבודתו במתן חוו"ד ויעוץ בהקשר לתביעה בה נתבע המבקש לפי הפירוט כדלקמן (1) בתאריך 31.1.95 סך 12870 ₪ (2) בתאריך 4.11.96 סך 2340 ₪ (3) בתאריך 14.9.97 סך 2926 ₪ (4) בתאריך 5.3.99 סך 2925 ₪ (5) בתאריך 31.5.99 סך 15,000 ₪ (6) בתאריך 7.7.99 סך 6000 ₪ 5. בתאריך 12.3.98 סך של 3583 ₪ שולם לגרפולוגית עבור בדיקת השטרות נשוא התביעה. 6. בתאריך 24.6.98 סך של 6033 ₪ שולם לרו"ח אודי עוזרי בגין יעוץ בקשר לתביעת המשיב. 7. בתאריך 29.4.99 סך של 8755 ₪ ששילם המבקש למשיב - הלה לא נתן לו חשבונית מס ולפיכך עליו להשיב את המע"מ בסך של 1275 ₪. 8. המשיב ביקש לאשר לו הוצאות כדלקמן: א.תשלומים לרו"ח פורת לפי הפירוט: (1) בתאריך 2.12.93 סך של 1737 ₪ (2) בתאריך 22.6.94 סך של 3568 ₪ (3) בתאריך 5.2.95 סך של 10,000 ₪ (4) בתאריך 8.1.96 סך של 8658 ₪ (5) בתאריך 16.4.96 סך של 13,540 ₪ (6) בתאריך 1.7.96 סך של 5525 ₪ (7) בתאריך 1.6.98 סך של 5000 ₪ הוצאות אלו נקבעו באופן מפורש בפסק הדין - ראה סעיף 106: "... ולוסטיג ישא בהוצאות דוביצקי בתביעה שכנגד, לרבות בשכ"ט המומחה החשבונאי ששולמו על ידי דוביצקי". לפיכך המבקש ישא בהוצאות אלה בצירוף ריבית והפרשי הצמדה על פי חוק פסיקת ריבית מיום הוצאתן. ב. הדפסת פרוטוקולים (1) בתאריך 22.6.97 סך של 2063 ₪ (2) בתאריך 12.4.98 סך של 1745 ₪ אינני מאשרת הוצאות אלה - מאחר ולא מדובר בהוצאות הקשורות בהוצאות תביעתו דוקא. ג. עבור עמלת ערבות בנקאית - שהוצאה ב-4.12.83 ערך מעודכן של הערבות סך של 38,213 ₪ עמלה שנתית בשעור 2% בסה"כ 33,476 ₪. אינני מאשרת הוצאה זו, היא איננה קשורה כלל להוצאות התביעה שכנגד. כפי העולה, חולטה הערבות הבנקאית שהיתה מופקדת בבנק ראה סעיף 4 לפסק הדין . לא מדובר בהוצאות שנגרמו למשיב בגין התביעה שכנגד. אף בית המשפט קבע בפסק הדין שם בסעיף 4 סיפא - שהמשיב לא הגיש את תביעתו - (בגין פרעון השטרות על ידו) כנגד החברה שהיתה בבעלות שני הצדדים, אלא כאמור כנגד המבקש בלבד. ד. הוצאות לרו"ח רוזנצוויג (1) בתאריך 7/92 1180 ₪ (2) בתאריך 10/92 1180 ₪ (3) בתאריך 11/92 1770 ₪ (4) בתאריך 12/92 1770 ₪ (5) בתאריך 1/93 1770 ₪ (6) בתאריך 2/93 1770 ₪ (7) בתאריך 3/93 1770 ₪ הוצאות אלה מאושרות, מאחר והן נדרשו על מנת להדוף את תביעת המבקש (לוסטיג) ה.בתאריך 19.12.99 לרו"ח פלומין סך של 3752 ₪ . הוצאה זו מאושרת, מאחר והן נדרשו על מנת להדוף את תביעת המבקש. (לוסטיג). לענין הוצאות המבקש: 9.המשיב הגיש כנגד המבקש בשנת 1974 בקשה לביצוע שטרות בסכום של 70,000 לירות . ההתנגדות התקבלה, ובשנת 1980 הגיש המבקש תביעה שכנגד בסכום של 3,837,481 שקל. כאמור שתי התביעות נדחו. 10. לענין אגרת ההתנגדות - מאשרת אך ורק מחצית האגרה הראשונה בסך 936 לירות, מתאריך 3.9.74. אין זה ברור כלל וכלל שמחצית האגרה השניה שולמה. לנוכח הפירוט וההקפדה שגילה המבקש בהמצאת הקבלות השונות, משלא המציא קבלה שניה לגבי המחצית השניה - יש להניח שהיא לא שולמה. כמו כן יש לקחת בחשבון כי באותה עת לא נוהלו תשלומי האגרות בבית המשפט באמצעות המחשב אלא באופן ידני, לפיכך לא ניתן אף לעקוב אחר התשלומים. ראה גם האמור בפסק הדין סעיף 2 : "... וסופי שניתן ללוסטיג רשות להתגונן. בשלב זה פנו הצדדים לבוררות בפני רו"ח פלומין...". יש להניח כי לנוכח העברת המחלוקת לבוררות לא שולמה מחצית השניה של האגרה. כאמור מאשרת רק ההוצאה עבור מחצית הראשונה של האגרה. 11. לענין ההוצאות לבורר - טוען המבקש כי אכן ההוצאות לבורר שולמו בחלקים שווים, אולם לטענתו נערכו 14 דיונים למעט ששה דיונים ראשונים שברובם נסבו על עניינים פרוצדורליים, יתר הדיונים היו בגין תביעת המשיב שנחקר על תביעתו, לפיכך תובע הוא את התשלום עבור רוב הוצאות הבורר. אני דוחה טענה זו. בנוסף, ההוצאות הנ"ל אינן קשורות כלל לתביעות שהתקיימו בבית משפט. פסק הדין מתייחס אך ורק להוצאות הקשורות להליכים בבית המשפט ולא להליכים שאינן כלולים בפסק הדין. 12. יש להפנות את תשומת לב המבקש לפסק הדין של השופטת שטיין, סעיף 104 בו נאמר, כי המומחה החשבונאי מטעם בית המשפט נחקר על חוות דעתו בחקירה נגדית ארוכה ומפרכת במשך חמש או שש ישיבות אשר מצאה את ביטויה על פני 232 עמודי פרוטוקול. גם לגבי חקירה זו הורה בית המשפט להוסיף למומחה את שכרו. בית המשפט לא הטיל על אותו צד שחקר את המומחה זמן רב יותר, תשלום גבוה יותר, אלא הורה לשני הצדדים לשלם את שכר המומחה שווה בשווה, לפיכך דרישת המבקש להורות למשיב לשלם לו את שכר הבורר נדחית. הוצאות הבוררות חלות על הצדדים שווה בשווה. 12. לענין הדרישה לתשלום הוצאות לרו"ח מירון , המבקש מסתמך על תקנה 513 (2) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד 1984 שהוראתה כדלקמן: "שאר הוצאות המשפט כפי ששם הרשם, לפי בקשה בכתב או בעל פה ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות להשמיע טענותיהם, אם היה סבור שהוצאות המשפט האמורות היו סבירות ודרושות לניהול המשפט". כלומר, הדרישה להוצאות עומדת לשיקול דעתי לענין הסבירות לשם ניהול המשפט. 13. המבקש טוען כי הוא נדרש לשכור את שירותיו של רו"ח מירון ועל מנת שיכין מאזנים ויבחן את התנועות הכספיות בחברה (ששני הצדדים היו בעלי מניותיה) כדי להדוף את תביעת המשיב. המבקש אף הגיש תביעה שכנגד אשר לצורך הכנתה יש להניח כי נעזר ברואה חשבון. 14. מתוך עיון בהוצאות לרו"ח עולה, כי אלה החלו בשנת 1975 וכלה ב1998 כאשר עד למועד הגשת התביעה שכנגד היו למבקש בסה"כ שלוש הוצאות עבור יעוץ רו"ח (ראה לעייל סעיף 2 ד (1) (2) (3). רק הוצאות אלו מאושרות על ידי. 15. גם בפסק הדין ניתן ביטוי לשפע הרב של הנתונים המספריים שהכילה התביעה הנגדית של המבקש, ראה סעיף 78 לפסק הדין: "יצויין כי בכתב התביעה ובמיוחד בסיכומים, פורש לוסטיג על פני למעלה ממאה עמודים שורת טענות בדבר אי סדרים בהנהלת החשבונות, מעשי מירמה ועסקאות כושלות אשר גרמו נזק לחברה". ובהמשך בסעיף 80 לפסק הדין נאמר: "על פני 144 עמודי סיכומים מנסה לוסטיג לשכנעו כי דוביצקי נהג כלפי החברה במירמה בהטעיה ובגניבה אך פרט לשני הסעיפים הראשונים בענין זה, מה שמכנה לוסטיג בסיכומיו "תרמית שטרות ותרמית רחל דוביצקי" לא ציין לוסטיג לאחר רוב המלל מה הסכומים שעל פי טענתו יש לחייב את דוביצקי להחזירם לו ללוסטיג בהבדל מהחברה". מתוך כך אני מסיקה שרוב עבודת רו"ח מירון היתה כדי לתמוך בתביעה הנגדית של המבקש ראה סעיף 18 ואילך לכתב התביעה. 16. לאור האמור אינני מקבלת את טענות המבקש - כי הוצאותיו לרו"ח מירון היו רק כדי להדוף את תביעת המשיב. כמות הנתונים שהובאה בכתב התביעה הנגדית ובסיכומים אשר באה גם לידי ביטוי בפסק הדין, מצביעה על כך, שהמבקש השקיע מאמצים רבים כדי להצליח בתביעתו, כנגד המשיב שהיתה גבוהה יותר בסכומה מאשר תביעת המשיב ולכן הדרישה לתשלום מלוא ההוצאות נדחית. אולם, אני סבורה, ששלושת ההוצאות הראשונות של המבקש לרו"ח מירון יש להניח שהיו לשם ניהול ההגנה כנגד תביעת השטרות, משום שתביעתו הנגדית, טרם באה לעולם. לגבי הוצאות אלו אני מאשרת למבקש לקבל את תמורתן והן: (1)סך של 27,000 לירות מתאריך 4/75 (2)סך של 28,800 לירות מתאריך 6/76 (3)סך של 60,000 לירות מתאריך 1/78 סכומים אלה ישאו ריבית והפרשי הצמדה, על פי חוק פסיקת ריבית מיום הוצאתם. 17. לענין הדרישה לתשלום הוצאות של 5000 שקל וזאת בהתאם להחלטה ביניים שעל המשיב לשלם לו סכום זה, בהתאם לתוצאות. מאחר ותביעת המשיב נדחתה, טוען המבקש כי קמה לו הזכות לקבל סכום זה. נראה לי שטעות בידי המבקש. המשיב חוייב לשלם למבקש רק עבור ההוצאות שנגרמו לו בגין תביעת השטרות, ההחלטה שהטילה על המשיב תשלום הוצאות איננה מהווה הוצאה של המבקש. 18. לענין ההוצאות הנדרשות לרו"ח אבי לוי מדובר בהוצאות החל מ-95 ועד 99. כפי שציינתי לעייל, במועדים אלה היתה כבר קיימת התביעה הנגדית, כאשר כל המאמצים של המבקש הופנו לתביעה זו, כפי שהדברים באו לידי ביטוי בסכומה ובנתונים הרבים שהובאו בה. אף בית המשפט נתן על כך את דעתו, לפיכך אינני מאשרת הוצאות אלה. 19. תשלום לגרפולוגית, עבור בדיקת השטרות נשוא התביעה. כפי העולה התשלום נעשה בתאריך 12.3.98 כאשר התביעה השטרית היתה קיימת כבר מ-1974. מדוע לא מצא המבקש לנכון לבדוק את השטרות עם הגשת התביעה, אלא רק כעבור 24 שנים(!). זאת ועוד המבקש לא העלה כל טענה כנגד חתימתו על השטרות. ראה סעיף 5 לפסק הדין: "לוסטיג אינו מכחיש את חתימתו על השטרות. לא את חתימתו יחד עם חתימת דוביצקי על חותמת החברה כדי לחייב את החברה ולא את חתימתו הנוספת בצד ימין למטה על כל שטר אלא, שלטעתנו את חתימתו בצד ימין למטה על כל שטר חתם "כחתימה נוספת ולא כערבות" ובהמשך: בכתב הגנתו מעלה לוסטיג כמעט כל טענה אפשרית כנגד התביעה השטרית, כיד כשרונו של עו"ד קשת בא כוחו באותה עת, שערך את כתב ההגנה, לרבות כי חתם כמוטב על השטרות או כי השטרות היו שטרות בטחון, כי דוביצקי לא נתן תמורה בגין השטרות וכיו"ב". כלומר, לא הועלתה כל טענה המכחישה את חתימתו של המבקש, או כי חתימתו זוייפה. גם בסיכומים שהגיש, הוספו טענות נוספות (ראה בהמשך סעיף 5) לפסק הדין שאינן ממין טענות הגנה בתביעת שטרות והן מכוונות כנגד עסקת היסוד. אם כך נשאלת השאלה מדוע היה צורך בבדיקה של גרפולוגית. התשובה הינה שלא היה צורך בה ולכן איני מאשרת הוצאה זו. 20. בתאריך 24.6.98 סך של 6033 ₪. תשלום לרו"ח אודי עוזרי לענין תביעת המשיב. הבקשה נדחית. המבקש כבר נעזר ברו"ח שלמה מירון ראה סעיף 2 ד' לעייל ולפיכך אישרתי לו את ההוצאות שנעשו על ידו בתאריכים 4/75 6/76 1/78. אינני מאשרת את ההוצאה המבוקשת בסעיף זה. 21. לענין השבת מע"מ בסך של 1275 ₪ עבור הסכום של 8755 ₪ (מתאריך 29.4.99) משום שהמשיב לא נתן לו חשבונות מס. טועה המבקש בבקשת רכיב זה כאמור בפסק הדין אושרו הוצאות רק לגבי נושא התביעות, ולא הוצאות שהוטלו באופן אישי על מי מהצדדים.הוצאה זו איננה מאושרת. סוף דבר - המבקש זכאי לתשלום לרו"ח מירון בהתאם לסעיף 16 להחלטה. המשיב זכאי להוצאות לרו"ח פורת כאמור בסעיף 8 א' מ (1) עד (7) ובסעיף 8 ד, (מ(1) עד (7) ו-ה'. 22. כל הסכומים הנקובים ישאו ריבית והפרשי הצמדה על פי חוק פסיקת ריבית מיום הוצאתן. אין צו להוצאות. הוצאות משפט