על פי נהלי הטיסות, כאשר נוסע אמור להחליף טיסות, בשדה תעופה כלשהו, קיים זמן מינימאלי להחלפת טיסות, אשר מכונה, בעגה המקצועית M.C.T - Minimum connecting time . ה MCT משתנה משדה תעופה לשדה תעופה, ומטרמינל לטרמינל. בית המשפט ציין כי ה MCT נמצא במחשבי כל הסוכנויות וחברות התעופה, וזו הצעה בלבד. כלומר, טכנית ניתן לעשות. אני אומרת שתפקידו של מוכר כרטיסים, אם זה פקיד מול התובע, או סוכן נסיעות, הוא מייעץ ואומר אם יש איחורים או לא, וחב' התעופה מוציאה במערכת את מה שיש, אך כמובן שלא חייבים ללכת על המינימום, ואם יש דברים חשובים, אז כדאי לא לסמוך על ה MCT. להלן פסק דין בנושא MCT - זמן מינימלי החלפת טיסה: שלושת זוגות התובעים, בתיק מאוחד זה, היו אמורים לצאת לשייט בספינת נופש ממיאמי, בתאריך 22/2/08, בשעות הבוקר. לצורך כך (וכן על רקע כוונתם לטייל בארה"ב לאחר אותה הפלגה, מה שאינו קשור לענייננו), פנתה החבורה לנתבע מס' 3, אותו ראו כסוכן מכירות מטעם הנתבעת מס' 1. הנתבע מס' 3, שאין מחלוקת שידע על מועד ההפלגה לעיל, הזמין לתובעים את הטיסות הבאות: טיסת איבריה 7867 (בפועל על ידי חברת אל-על), שהיתה אמורה להמריא מת"א בתאריך 21/2/08 בשעה 0620, ולנחות בטרמינל 4S במדריד בשעה 1050. טיסת המשך, שמספרה 7609, של חברת אמריקאן איירליינס (בפועל על ידי חברת איבריה), מטרמינל 4S במדריד, שהיתה אמורה להמריא בשעה 1205 למיאמי, ואמורה היתה לנחות במיאמי בתאריך 21/2/08, בשעה 1600 (שעון מיאמי). בפועל, יצאה הטיסה מת"א באיחור, ונחתה במדריד בשעה 1118 (במקום בשעה 1050). הטיסה ממדריד למיאמי נסגרה כבר בשעה 1113, וכך יצא, שאותה טיסה המריאה ללא התובעים. התובעים, שנחתו במדריד, כאמור לעיל באיחור, סברו שטיסת ההמשך למיאמי אמורה להיות עם חברת אמריקן איירליינס, ולכן הם חיפשו לשווא נציג של אותה חברה. גם לאחר שמצאו נציג שכזה, התברר להם, כי הם אמורים להיות מטופלים על ידי חברת איבריה, וממילא, לא בשל אי הבנה זו, הם פספסו את הטיסה למיאמי, אלא הדבר היה תוצאה, כאמור לעיל, של עיכוב הטיסה שיצאה מת"א. התובעים העלו טענות שונות ומגוונות כנגד הנתבע מס' 3, שחלקם הגדול נגע לכך כי הנתבע מס' 3 לא הבהיר להם, שטיסת ההמשך הינה טיסה המתופעלת על ידי חברת איבריה, וטענו בהקשר זה, כי הנתבעת מס' 3 אף שלח להם מייל מטעה בנדון (ת/1). כפי שהבהרתי לעיל, גם אם היו יודעים זאת, הרי שממילא, לאור שעת הנחיתה במדריד, הדבר לא היה משנה את התוצאה. אציין, בהערת אגב, כי מהראיות שהובאו, עלה, שייתכן ואם חברת אל על, שהטיסה את התובעים מת"א למדריד, היתה מיידעת את חברת איבריה, כבר עם עלייתם למטוס בת"א (כחלק שגרתי מתהליך הזנת הנתונים במערכות המחשבים), כי התובעים אמורים להמשיך ולטוס, בטיסת המשך, למיאמי, הרי ייתכן והמטוס למיאמי, של חברת איבריה, היה ממתין לתובעים. בכל אופן, סוגיה זו לא התבררה לעומקה, חברת אל על לא צורפה כנתבעת ו/או כצד ג', ועיקר התיק, כפי שיובהר להלן, נדון סביב סוגיה אחרת, והיא - האם תכנון הטיסות שנבחרו לתובעים, היה סביר, או שלא. בעקבות המראת הטיסה למיאמי, ללא התובעים, נאלצו התובעים (לאחר שיצרו קשר עם הנתבע מס' 3, ועם נציגת הנתבעת מס' 1), לרכוש כרטיסי טיסה לשיקאגו. טיסה זו יצאה רק בתאריך 22/2/08 בשעה 0100, ולכן נאלצו התובעים לשכור חדרי מלון במדריד, לשעות ההמתנה. לאחר הגעת התובעים לשיקאגו, הם נאלצו לטוס בטיסת המשך למיאמי. בפועל, הגיעו התובעים למיאמי, בתאריך 22/2/08 בשעות הבוקר, לאחר יציאת הספינה, ולכן הם שכרו חדרי מלון במיאמי, וטסו למחרת היום לאיי הבהאמה, שם עלו על הספינה, באחת מתחנות העגינה. הנזק הישיר, לכל אחת מהתובעים הסתכם בכ 580$. כפי שכבר ציינתי לעיל, התובעים ראו בנתבע מס' 3, נציג של הנתבעת מס' 1. גם הנתבע מס' 3, בכתב ההגנה אותו הגיש (ר' ס' 5 לכתב ההגנה) עמד על כך, כי הוא:"פעל לאורך כל הדרך כנציג של אגד". מהראיות שהובאו בפני, עולה כי הנתבע מס' 3 פעל כסוכן מכירות, מטעם הנתבעת מס' 1, והיה עמה בקשר רציף. בנדון, הוצג ההסכם בין הנתבע מס' 3 לנתבעת מס' 1 (צורף לכתב ההגנה של הנתבע מס' 3), ממנו עולה כי הנתבע מס' 3 הוגדר שם כ"קבלן עצמאי". לאחר פריסת הרקע העובדתי לעיל, הגענו ללבו של התיק, והוא - האם הנתבע מס' 3, והנתבעת מס' 1 (אחד מהם, או שניהם, ועל כך בהמשך), התרשלו במעשיהם, בכך שהציעו ומכרו לתובעים את הטיסות שצוינו לעיל. אקדים ואומר, כי תשובתי לשאלה זו הינה חיובית. על פי נהלי הטיסות, כאשר נוסע אמור להחליף טיסות, בשדה תעופה כלשהו, קיים זמן מינימאלי להחלפת טיסות, אשר מכונה, בעגה המקצועית M.C.T - Minimum connecting time . ה MCT משתנה משדה תעופה לשדה תעופה, ומטרמינל לטרמינל. מהראיות שהובאו בפני (ר' עדותה של נציגת איברייה איירללינס, הגב' דלל) ה MCT לטרמינל 4S במדריד (שם נחתה הטיסה מת"א, והמריאה הטיסה למיאמי), הינו שעה ו 15 דקות. עיון בזמנים המתוכננים לטיסות, מעלה, כי תכנון הטיסות עמד באותו מינימום זמנים (הטיסה מת"א היתה אמורה לנחות בשעה 1050, והטיסה למיאמי היתה אמורה להמריא בשעה 1205). יחד עם זאת, השאלה בתיק זה, אינה באם באותו MCT קוים, אלא, וזה העיקר, האם מדובר בתכנון טיסות סביר ומקצועי, כאשר ידוע במקרה דנן, ש"פספוס" הטיסה למיאמי, יגרור בעקבותיו גם את החמצת ההפלגה. הנתבע מס' 3 אמנם טען (ר' עדותו בעמוד 7 למטה), כי הוא הציע לתובעים לצאת בטיסה שהמריאה כ 4 ימים לפני, כן, אך יחד עם זאת, ציין שהתייעץ עם נציגת הנתבעת מס' 1 - הגב' רינסקי, והיא אמרה לו, כי אם המערכת הממוחשבת מנפיקה כרטיסים, אזי הדבר עומד ב MCT, ולא תהיה בעיה. אציין, בהקשר זה, כי הגב' רינסקי הכחישה את האמור לעיל. בין אם הדברים נאמרו על ידי הגב' רינסקי, ובין אם לאו, מסקנתי הינה כי הנתבע מס' 3, והנתבעת מס' 1 התרשלו במעשיהם כלפי התובעים. לא נטען, וממילא לא הוכח, כי התובעים "התעקשו" לצאת דווקא בטיסות לעיל, שהיו, על פניהן, גבוליות ביותר, והיתה טמונה בהן האפשרות הסבירה ביותר, בעיני כל סוכן נסיעות סביר, שהתובעים יחמיצו את טיסת ההמשך למיאמי. כמו כן, לתובעים לא נמסרו פרטים מלאים אודות הסיכונים שבתכנון טיסות שכזה, וכן לא נמסר להם מידע, כי הגם שתכנון שכזה אמנם "עובר" את המערכת, ועומד בדרישות המינימום של ה MCT, הרי שהוא גבולי ביותר מבחינה מעשית. יפים בהקשר זה, דבריה של נציגת חברת איבריה איירליינס, המקובלים עלי (עמוד 5, שורות 23-26 לפרוטוקול, ההדגשות אינן במקור - י.ל): "ה MCT נמצא במחשבי כל הסוכנויות וחברות התעופה, וזו הצעה בלבד. כלומר, טכנית ניתן לעשות. אני אומרת שתפקידו של מוכר כרטיסים, אם זה פקיד מול התובע, או סוכן נסיעות, הוא מייעץ ואומר אם יש איחורים או לא, וחב' התעופה מוציאה במערכת את מה שיש, אך כמובן שלא חייבים ללכת על המינימום, ואם יש דברים חשובים, אז כדאי לא לסמוך על ה MCT". זאת ועוד, מהראיות הוכח כי אין מדובר בנוסעים הרגילים לטוס ולשהות בשדות תעופה (ולראיה, אותו מסמך - ת/1 - שנמסר להם, ושהיה בו כדי להטעותם). המחלוקת בין הנתבע מס' 3, לבין הנתבעת מס' 1 אינה מחמיאה למי מהם - הנתבע מס' 3 טען, כי הנתבעת מס' 1 היתה צריכה להזהירו על הסכנות שבתכנון שכזה, ובכך אישר, למעשה, כי הוא עצמו לא היה בקי בסיכוני אותו תכנון, ולמעשה לא נתן את השירות שהיה מצופה ממנו שייתן; והנתבעת מס' 1 טענה, כי היא כלל לא ידעה על אותה הפלגה, ועל חשיבות הדבר לתובעים. אזכיר לנתבעת מס' 1, כי היא זו שהעסיקה על הנתבע מס' 3 כסוכן מטעמה, ולצורך העניין, אין זה משנה מהי הגדרתו הפורמלית, שכן האחרון הוא שלוחה, והיא נושאת באחריות למעשיו. סוף דבר, אני קובע כי יש לקבל את התביעה, וזאת כנגד הנתבעת מס' 1, וכנגד הנתבעת מס' 3, אשר יחובו כלפי התובעים, ביחד ולחוד. התביעה כנגד הנתבעת מס' 2, וממילא כנגד צד ג' - איברייה איירליינס, נדחית. הנתבעת מס' 1, והנתבע מס' 3, ישלמו לכל אחד מהתובעים, ביחד ולחוד, סכום כולל של 4,000 ₪. כללתי בסכום זה את הוצאות המשפט. כמו כן, תשלם הנתבעת מס' 1, והנתבע מס' 3, ביחד ולחוד, הוצאות משפט בסך 1,500 ₪ לנתבעת מס' 2 (אמריקאן איירליינס), והוצאות משפט בסך 1,500 ₪ לצד ג' (איבריה איירליינס). הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום, ולאחר מכן ישאו ריבית והצמדה כחוק. זכות בקשת רשות ערעור מבית המשפט המחוזי תוך 15 יום, מקבלת פסק הדין. תביעות נגד חברות תעופהתעופה