התובעת ובן זוגה חתמו על טופס "בקשה לרכישת דירה" על הנייר. לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, לאחר החתימה על טופס הבקשה פנו לעו"ד על מנת שיבדוק את טיוטת החוזה והתברר שאין לנתבעת רשיונות לבנות. לכן הם החליטו לבטל את ההרשמה ולדרוש חזרה את ה- 10,000 ₪ ששילמו כמקדמה. להלן פסק דין בנושא ביטול קניית דירה על הנייר: נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") הינה חברה בע"מ. נתבע 1 (להלן: "הנתבע") הינו אחד מבעלי המניות של הנתבעת ובמועד הרלבנטי לתובענה החזיק בבעלותו 50% ממניות הנתבעת. בשנת 2005 או בסמוך לכך תיכננה הנתבעת לבנות בנין בן 84 דירות, חנויות, חדר כושר וכו' (להלן: "הבנין") על חלקה 22 בגוש 18206, בנהריה. התובעת ובן זוגה (להלן: "דוד"), שהינם תושבי חוץ המתגוררים בצרפת, גילו עניין ברכישת אחת הדירות בבניין וביום 24/10/05 הם חתמו על טופס "בקשה לרכישת דירה" (להלן: :"טופס הבקשה"), שהעתקו צורף לכתב התביעה. במועד החתימה על טופס הבקשה שילמה התובעת לנתבעת סך של 5,000 ₪ וכעבור מספר ימים שילמה סכום נוסף של 5,000 ₪. בסמוך לאחר החתימה על טופס הבקשה מסרה הנתבעת לתובעת מסמכים שונים, לרבות תכנית מוצעת של הדירה אותה ביקשה לקנות, טיוטת חוזה מכר ומפרט. לטענת התובעת, כעולה מכתב התביעה, לאחר החתימה על טופס הבקשה פנו היא ודוד לעו"ד על מנת שיבדוק את טיוטת החוזה והתברר שאין לנתבעת רשיונות לבנות. לכן הם החליטו לבטל את ההרשמה ולדרוש חזרה את ה- 10,000 ₪ ששילמו כמקדמה. עוד נטען ע"י התובעת, בכתב התביעה, כי הנתבע "הבטיח שלא תהיה בעיה להחזיר את הכסף". למרות שמאז עברו למעלה משנתיים "הוא התחמק כל הזמן מאיתנו בכל מיני שקרים למיניהם" והכסף לא הוחזר. בתביעה שבפניי, שהוגשה מלכתחילה רק נגד הנתבע, עתרה התובעת לחייבו בתשלום הסכום הנ"ל. הדיון בתובענה נקבע ליום 21/12/07. לדיון זה לא התייצב הנתבע. מאחר ולא היה "אישור מסירה" לנתבע,נדחה הדיון ליום 28/12/07 והוטל על התובעת לבצע מסירה אישית של ההזמנה לדין + העתק כתב התביעה, לנתבע. בישיבת יום 28/12/07 התברר כי לא עלה בידי התובעת לבצע מסירה אישית לנתבע, זאת משום, שלטענתה, כאשר הגיעה לביתו, לא היה אף אחד בבית. עוד טענה התובעת, כי יצרה קשר טלפוני עם הנתבע, אמרה לו שהיא רוצה למסור לו הזמנה למשפט והוא אמר לה "תהיי בריאה, לא מעניין אותי". באותה ישיבה נעתרתי לבקשת התובעת ליתן פס"ד בהעדר הגנה, הגם שלכאורה לא בוצעה מסירה כדין ואף הבהרתי לתובעת כי אם תוגש ע"י הנתבע בקשה לביטול פסק הדין "ישנו סיכוי שביהמ"ש יעתר לבקשה". אציין כי נתתי פס"ד, למרות שלכאורה לא בוצעה מסירה כדין, משום שהתרשמתי שהנתבע עושה כל שלאל ידו כדי להתחמק מקבלת ההזמנה לדין + העתק כתב התביעה והאמנתי כי לכשיינתן נגדו פס"ד לא תהיה לו ברירה אלא "לצאת ממחבואו" כדי לבקש את ביטול פסק הדין ואז ניתן יהיה סוף סוף לבצע מסירה. וכך אמנם ארע; לאחר שהתובעת החלה בהליכי הוצל"פ לביצוע פסק הדין, הגיש הנתבע בקשה לביטולו. הוא נימק הבקשה בטענה שלא בוצעה מסירה כדין. לגופו של עניין טען כי אין יריבות בינו לבין התובעת, שכן ההתקשרות היתה בין התובעת ודוד לבין הנתבעת וכי הוא אישית מעולם לא דיבר עם הנתבעת, לא קיבל ממנה כספים ולא הבטיח לה שום הבטחות. בתגובתה בכתב לבקשה לביטול פסק הדין חזרה התובעת וטענה כי שוחחה מספר פעמים טלפונית עם הנתבע, בפעם האחרונה ביום 27/12/07, יום לפני ישיבת 28/12/07. כן חזרה וטענה כי בעבר הבטיח לה הנתבע כי יוחזרו לה הכספים ששילמה. הדיון בבקשה לביטול פסק הדין נקבע ליום 19/12/08. לישיבה זו לא הופיעה התובעת, המתגוררת, כאמור, בצרפת. באותה ישיבה חזר הנתבע וטען כי "טענת התובעת שהיא התקשרה אלי יום לפני הדיון והודיעה לי על כך, איננה נכונה". מאחר, וכפי שכבר צויין לעיל, לא בוצעה מסירה כדין של ההזמנה לדין + העתק כתב התביעה לנתבע, ביטלתי, בהחלטתי מיום 19/12/08, את פסק הדין, הגם שאני מאמין לתובעת כי שוחחה טלפונית עם הנתבע ביום 27/12/07 והודיעה לו על קיום הדיון, שכן הודעה טלפונית כזו אינה "המצאה כדין". באותה החלטה גם הוריתי לנתבע להגיש כתב הגנה תוך 15 יום . בכתב ההגנה שהגיש הנתבע הוא חזר והעלה את הטענה של העדר יריבות. לאחר שהוגש כתב ההגנה נקבע התיק לדיון בתובענה ליום 20/03/09. מועד זה נדחה לבקשת התובעת, על מנת שלא תצטרך להגיע במיוחד מצרפת לצורך הדיון, ליום 24/09/09, מועד בו אמורה היתה התובעת לשהות בארץ בביקור. בישיבת יום 24/09/09 שמעתי את עדויות הצדדים. כל צד דבק בגירסתו. בהמלצת ביהמ"ש ביקשה התובעת לאפשר לה לתקן את כתב התביעה ע"י הוספת הנתבעת כנתבעת נוספת. נעתרתי לבקשתה ונקבע דיון בכתב התביעה המתוקן ליום 2/10/09. כבר באותו יום, 24/09/09, הוגש כתב התביעה המתוקן. בדיון שהתקיים ביום 2/10/09 התברר כי לא עלה בידי התובעת לבצע מסירה אישית של ההזמנה לדין + העתק כתב התביעה המתוקן לנתבעת. לטענת התובעת היא הגיעה לכתובת שמסר הנתבע ככתובתה של הנתבעת - רח' רמז 7 נהריה - והיא לא מצאה "שום חברה, שום שלט של חברה". לדבריה, התברר לה שהנתבע הוא שמתגורר באותה כתובת. בתגובה, טען הנתבע כי מדובר בבניין בעל 3 כניסות, 3 חזיתות וכי מצד ימין של הבניין ישנו שביל שבתחילתו ובסופו יש שלט של הנתבעת ובשער הכניסה יש גם שלט על תיבת הדואר. כדי לקדם את הטיפול בתיק וכדי להבטיח ביצוע מסירה לנתבעת, הוריתי לתובעת למסור את ההזמנה לדין + העתק כתב התביעה המתוקן, המיועדים לנתבעת, לנתבע, שהוא, כאמור, בעל מניות בחברה וקבעתי להמשך דיון בתובענה ליום 14/10/09. לאחר מסירת ההזמנה לדין + העתק כתב התביעה המתוקן לנתבעת, הגישה הנתבעת כתב הגנה בו טענה כי לאחר שהתובעת חתמה על טופס הבקשה, הנתבעת הודיעה לה כי בקשתה לרכוש דירה אושרה (אגב, מעיון בטופס הבקשה עולה כי למרות שלפי סעיף 5 (א) ניתנה לנתבעת האפשרות להודיע על קבלת הבקשה לרכישת הדירה תוך 60 יום מיום החתימה על טופס הבקשה, הבקשה התקבלה ע"י הנתבעים כבר במעמד החתימה על טופס הבקשה) והיה על התובעת "להגיע לחתום על הסכם רכישה ולמרות פניית החברה אליה סירבה לחתום על ההסכם וטענה כי אינה מעוניינת לרכוש הדירה". לטענת הנתבעת, היא "הודיעה לתובעת כי בהתאם לבקשה שחתמה עליה התובעת צויין בסעיף 5 (ב)" שאם הנתבעת תקבל את הצעת התובעת לרכוש דירה והתובעת תחזור בה או תסרב לחתום על חוזה המכר, יחולט הפקדון ויועבר לנתבעת כפיצוי מוסכם. לכן אין התובעת זכאית להחזר הסכום ששילמה. כאמור, שמעתי בישיבת יום 24/09/09 את עדויותיהם של התובעת ושל הנתבע. מאחר ובאותה ישיבה עדיין לא היתה הנתבעת צד לתובענה, שמעתי בישיבת יום 14/10/09 פעם נוספת את עדויות הצדדים. הפעם העיד הנתבע כנציג הנתבעת. מכתבי הטענות על נספחיהם ומהעדויות שהושמעו בפניי עולה כי המחלוקת העובדתית בין הצדדים מצטמצמת לשאלות הבאות: א. האם ההתקשרות בין הצדדים בוטלה ע"י התובעת בהסכמת הנתבעים או מי מהם. כבר כאן המקום לציין שגם אם אקבע שהביטול ע"י התובעת היה ביטול חד צדדי וללא הסכמת הנתבעת, יהיה מקום לחייב את הנתבעת בהחזרת סך של 5,000 ש"ח, שכן עפ"י טופס הבקשה, במקרה כזה רשאית הנתבעת לחלט את הסכום שהופקד במעמד החתימה על טופס הבקשה, שהיה 5,000 ₪ בלבד, כמצויין בסעיף 4 לטופס הבקשה. העובדה שהנתבעת נהגה לגבות דמי הרשמה בסך 10,000 ₪, והתובעת שילמה רק 5,000 ₪ בעת החתימה כי לא היה לה את מלוא הסכום וכי שילמה את ה- 5,000 ₪ הנוספים כעבור מספר ימים, אין בה כדי לשנות לענייננו. אם אמנם הכוונה היתה שגם הסכום הנוסף יחולט, במקרה שהתובעת ודוד יחזרו בהם מההצעה לרכוש את הדירה, צריכה היתה הנתבעת לציין זאת במפורש, בכתב, בטופס הבקשה. ב. האם הנתבע התחייב, אישית, להחזיר הכסף לתובעת. כאמור, בפניי שתי גירסאות סותרות בהתייחס לשתי השאלות שבמחלוקת. לאחר ששקלתי בעניין, החלטתי להעדיף את גירסת התובעת, אשר השאירה עליי רושם אמין ביותר, על פני גירסת הנתבע, שהשאיר עליי רושם בלתי אמין. הגדיל לעשות כאשר הכחיש את העובדה שהתובעת התקשרה אליו ב- 27/12/07 כדי להודיע לו על הדיון הקבוע ל- 28/12/07. עד כמה לא ניתן ליתן אמון בנתבע ניתן ללמוד מהעובדה שטען כי "למחרת החתימה על טופס הבקשה לרכישת דירה, התובעת קיבלה אישור שההרשמה שלה אושרה והזמינו אותה לחתום על הסכם". עיון בטופס ההרשמה מלמד שהוא נחתם ב- 24/10/05 וכבר באותו יום, ולא למחרת, אושרה הבקשה. זאת ועוד, כפי שמצויין בסעיף 3 לטופס הבקשה, ההסכם היה אמור להיחתם בחודש ינואר 2006. היעלה על הדעת שלמחרת החתימה, ב- 25/10/05, הזמינו את התובעת לחתום על הסכם שאמור להיחתם כעבור כ- 3 חודשים? לא בכדי לא הצליח הנתבע להציג את העתק המכתב שנשלח, לטענתו, אל התובעת ובו ההודעה לבוא לחתום על הסכם, שכן מכתב כזה לא היה ולא נברא. אני קובע, איפוא, כי מספר ימים לאחר החתימה על טופס הבקשה פנתה התובעת אל הנתבעת וביקשה לבטל את ההתקשרות, לאחר שהתברר לה ולדוד שמדובר בפרויקט שאין לו היתרי בניה ועוה"ד שלהם יעץ להם "לא להיכנס לזה". בהקשר זה ראוי לציין שהמציאות הוכיחה שאכן מדובר בפרויקט שהיה "על הנייר" בלבד ושלא ניתנו לו היתרי בניה והא ראיה, שהבניין לא נבנה בסופו של דבר. עוד אני קובע, כי הנתבעים הסכימו לביטול ההתקשרות והתחייבו להחזיר לתובעת את הסכום ששילמה. אשר לחבותו האישית של הנתבע - אני מאמין לתובעת שהוא התחייב אישית כלפיה, בשיחות שניהלה עמו לאחר שהנתבעת התמהמהה בהחזרת הכסף, שהכסף יוחזר לה. יש לראות בהתחייבותו זו לפחות ערבות אישית לכך שהנתבעת תחזיר את הכסף. משלא החזירה, מוטלת גם עליו חבות, כערב, להחזיר את הכסף. סיכומו של דבר, אני מחייב את הנתבעים, הדדית, לשלם לתובעת את הסך של 10,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 11/11/05 (תאריך פרעון הצ'ק ע"ס 5,000 ₪) ועד התשלום המלא בפועל. כן אני מחייב את הנתבעים, הדדית, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך 1,500 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. ביטול עסקה (מקרקעין)מקרקעיןקניית דירה