הפרת הסכם מנוי למועדון ספורט

להלן פסק דין בנושא הפרת הסכם מנוי למועדון ספורט: עניינה של תביעה זו היא פיצוי על הפרת הסכם בין חבר מועדון ספורט למועדון. הצדדים התובע ד"ר דורון דינאי שהינו רופא ועו"ד (להלן: "התובע") היה חבר במועדון הספורט של הנתבעת. הנתבעת סאוספורט בע"מ (להלן: "הנתבעת") הינה חברה המנהלת מועדון ספורט בבית משה אביב ברמת גן (להלן: "המועדון"). תמצית טענות התובע התובע חתם על הסכם עם הנתבעת לחברות במועדון. לטענתו הנתבעת הפרה את ההסכם עליו חתמו ועליה לפצותו בגין כך בסכום כולל של 3,000 ₪ כמופיע בכתב התביעה (בסיכומיו הסכום הוגדל ל- 3,238 ₪). הפרת ההסכם על ידי הנתבעת באה לידי ביטוי בעיקר בשלושה מישורים כמפורט להלן: 1. תקופת המנוי לטענת התובע מועד סיום המנוי הינו ה- 15.9.08 ולא כפי שחושב על ידי הנתבעת, דהיינו ה- 15.8.09. לטענת התובע חודש הניסיון אינו כלול בשנת המנוי והחישוב הינו 12 חודשים וחודש נוסף. 2. הנתבעת לא הכירה לתובע בכל ימי ההקפאה ולכן זכאי הוא לפיצוי בגין חיובו גם עבור ימים אלו. לטענת התובע הוסכם בינו לבין הנתבעת כי יאושרו לו ימי הקפאת המנוי בגין ימי מחלה בצרוף אשור מחלה וכן בגין ימי שהייה בחו"ל. לטענתו הסכמה זו שבין הצדדים באה לידי ביטוי בהסכם בתוספת בכתב יד ובצרוף חתימתו וחתימת נציגת המועדון. בפועל, לטענתו, הוא קבל זיכוי רק עבור 15 ימים מתוך ימי ההקפאה המגיעים לו ולכן זכאי הוא לפיצוי בגין יתרת הימים. בנוסף זכאי הוא לפיצוי בגין הימים בהם חדר הכושר היה בשיפוצים שכן המנוי כלל גם חדר כושר והתובע מקפיד על שילוב שחיה ואמוני כושר שנמנעו ממנו בימים אלו. לאור האמור לעיל זכאי התובע לפיצוי בגין 87 ימים בהם לא עשה שימוש במועדון בסך של כ- 1,000 ₪ (בסיכומיו נטען ל- 99 ימים ופיצוי בסך של 1,238 ₪). 3. טמפרטורה ואיכות מים בלתי מתאימה ובניגוד לחוזה לטענת התובע הובטח לו שהבריכה תהיה מקורה כל השנה וכי הטמפרטורה בבריכה תהיה 28 מעלות צלסיוס ומחוצה לה 18 מעלות צלסיוס. בפועל היו ימים בחורף שהטמפרטורה הייתה נמוכה יותר וימים בקיץ שבהם הייתה גבוהה יותר במיוחד לאחר שהורידו את הגג המקורה בניגוד למובטח. כתוצאה מכך נגרמה לתובע עוגמת נפש כאשר לא יכול היה ליהנות מהשימוש בבריכה בהתאם למוסכם בין הצדדים. כמו כן טוען כי מי הבריכה היו מלוחים. 4. עיכוב בהחלפת מכשירי חדר הכושר לטענת התובע הובטח לו בעת שחתם על ההסכם כי המכשירים בחדר הכושר יוחלפו תוך חודשיים והבטחה זו אף באה לידי ביטוי בהסכם בכתב יד. בפועל המכשירים הוחלפו רק לאחר מספר חודשים נוסף וגם כשהוחלפו לא כל המכשירים הוחלפו, כך שחדר הכושר לא עמד בסטנדרטים שהובטחו לתובע. 5. השבתות תכופות של סאונת האדים הפיצוי הנתבע בגין שלושת ההפרות שפורטו לעיל עומד על סך של 1,000 ₪. 6. פיצוי בגין עוגמת נפש בסך של כ- 1,000 ₪. תמצית גרסת הנתבעת 1. תקופת המנוי טענת הנתבעת, המנוי הסתיים ביום 15.8.08. לטענתה, תקופת המינוי הינה לשנה כולל חודש הניסיון שנוצל במלואו ולא בנוסף לאותו חודש. לטענתה, התוספת בהסכם בה נרשם "אופציה לשנה נוספת" נוסחה ונכתבה ע"י התובע וזאת מול פקידת קבלה צעירה, חסרת השכלה משפטית שלא עמדה על המשמעות הדווקנית של ניסוח התוספת. 2. ימי הקפאה הנתבעת אינה מתכחשת לכך שהגיעה לסיכום על ימי הקפאה עם התובע, אך לטענתה הוא קיבל זיכוי בגין כל ימי ההקפאה שדווחו ואושרו. לטענת הנתבעת כל יום מחלה שדווח בצירוף תעודה רופא זוכה בסוף החשבון. לגבי הנסיעות לחו"ל התובע לא צירף כרטיסי טיסה ולכן לא ניתן להתייחס לטענתו זו. לטענת הנתבעת , התובע זוכה ב 45 יום אשר 33 ימים מהם בגין מחלה ו- 12 יום בגין התקופה בה נעשה שיפוצים. 3. הבריכה למועדון בכלל ולבריכה בפרט קיימים כל האישורים הנדרשים הכוללים בדיקה של משרד הבריאות המתייחסת להוראות להפעלת בריכת שחיה. הבריכה עמדה בכל הדרישות והבדיקות והמועדון מקפיד על שמירת ההוראות תוך כדי ביצוע בדיקות באופן עקבי . ייתכן והיה שינוי בלתי צפוי בטמפרטורה ביום זה או אחר, אך העניין טופל במסגרת הבדיקות שעורך המועדון באופן קבוע. לא הובטח שהבריכה תהיה מקורה כל השנה. 3. אחור בהחלפת מכשירים בחדר הכושר המכשירים הוחלפו באחור של כשלושה חודשים, אך גם לפני החלפת המכשירים חדר הכושר היה מצויד כראוי ובוודאי שלאחר ההחלפה. 4. הסאונה הושבתה לא יותר מחמש פעמים במשך השנה. דיון הצדדים האריכו בהצגת טענותיהם הן בדיון ובוודאי שבסיכומים, למרות שמדובר בתביעה קטנה האמורה לעסוק בנושאים שאינם מצריכים חומר רב וזמן רב להצגתם. אני סבורה שהנושא אכן ראוי לידון בדרך של תביעה קטנה, למרות שדרך הצגתו על ידי הצדדים עברה את המימדים המקובלים של תביעה קטנה. לאחר עיון בכתבי הטענות ולאחר ששמעתי את הצדדים בדיון אני מגיעה למסקנות כדלקמן: 1. תקופת המינוי אני מקבלת את טענת הנתבעת לגבי פרשנות ההסכם שבין הצדדים ובהתאם קובעת כי שנת המנוי כללה גם את חודש הניסיון. במקרה זה יפים הדברים שציטטה הנתבעת בסיכומיה לעניין פרשנות החוזה: "מלאכת הפירוש נועדה לברר את כוונתם האמיתי של הצדדים לחוזה. התחקות אחר כוונה זו, תוך השתחררות מעול הפירוש המילולי, עולה בקנה אחד עם עקרון תום הלב". (ע"א 1395/91 וינגורד נ' ידיד פ"ד מז(3) 793 בעמ' 799 (1993). במקרה הנדון הפרשנות של הנתבעת מקובלת עלי והיא תואמת את הנוהג המקובל בחוזים מסוג זה. בנוסף לאמור במקרה הנדון יפים הדברים הבאים שנאמרו בת"א (חיפה) 11135/06 - ברסלקור בע"מ נ' עיריית חיפה וא תק-של 2008(3), 2191 ,עמ' 2195 (2008): "גם אם היו ניצבות בפני שתי משמעויות סבירות לפירוש החוזה, הרי שכלל הוא בפרשנות הסכמים, כי במקרים שבהם "כפות המאזניים מעוינות", יש לפרש את החוזה לרעת מנסחו. (ראו ג' שלו, דיני חוזים, מהדורה שנייה, בעמ' 322-324). כאשר אובייקטיבית התכלית אינה ברורה ניתן לפנות לחזקה זו. כלל זה קובע, כי כאשר ניצבות לפני הפרשן שתי משמעויות סבירות במידה שווה פחות או יותר, כי אז יש להעדיף את המשמעות הנוחה יותר לצד שלא ניסח את המסמך. ..." לאור האמור לעיל אני קובעת כי תקופת המינוי הסתיימה ביום 15.8.09 והתובע קיבל זיכוי בגין 45 ימים החל ממועד זה. 2. ימי ההקפאה א. היעדרות רפואית בהתאם להסכם שצורף לכתב התביעה אכן מופיעה תוספת בכתב יד המתייחסת לימי מחלה ושהייה בחו"ל.הנתבעת טוענת כי זיכתה את התובע בגין 33 ימי מחלה אשר הומצאו לה. התובע טוען כי זכאי לזיכוי בגין 38 ימי מחלה להם צורף אישור רפואי (בסיכומיו טען ל- 53 ימים אך החישוב מלמד על 45 ימים) . ממכלול הראיות שבפניי אני קובעת כי הנתבעת זיכתה את התובע בעבור 33 ימי המחלה אשר הוצגו לה בזמן אמת ואינני מקבלת את טענת התובע בנדון. ב. שהות בחו"ל לגבי השהייה בחו"ל אמנם לא צוין כי יש לצרף העתק מכרטיס טיסה, אך הדבר הוא קו"ח וברור מאליו. התובע לא צירף כל הוכחה או אישור לשהיותיו בחו"ל אלא במסגרת הסכומים כך שהנתבעת הייתה רשאית שלא לאשר ימי הקפאה אלו. לאור האמור לעיל התביעה בגין ימים אלו נדחית. אינני יכולה להתייחס למסמכים המוצגים לראשונה במסגרת הסכומים כחלק מעילת התביעה, כאשר התובע היה צריך להגיש מסמכים אלו מלכתחילה (כפי שטוען התובע עצמו לגבי מסמכים שצורפו לסיכומי הנתבעת). ג. ימי שיפוץ במועדון אין מחלוקת בין הצדדים כי המועדון יצא לתקופה של שיפוצים אך לטענת התובע היה עליהם לזכותו ב- 13 ימים בעוד הזיכוי ניתן רק ל- 12 ימים. גם אם אקבל את טענת התובע כי מגיע לו יום זיכוי נוסף נראה לי כי זו טענה נופלת לגדרו של סעיף 4 לפקודת הנזיקין[נוסח חדש], כמו כן ראה לעניין זה ע"א 3901/96 - הועדה המקומית לתכנון נ' הורוויץ . פ"ד נו(4), 913 ,עמ' 930-931(2002)). ד. ימי הגבלות שימוש כלליות במתקני המועדון התובע טען כי היו ימים בהם הושבת מתקנים מהותיים או ימים בהם הוגבלה גישת המינויים בשל אירועים כאלו ואחרים ויש לזכותו ב- 11 ימים. אינני סבורה כי התובע הרים את נטל ההוכחה בגין רכיב זה ועל כן אני דוחה אותו. 3. טמפרטורת המים בבריכה התובע מצידו הציג בדיקה עצמאית לערך טמפרטורת המים של הבריכה ואלו הנתבעת הציגה את בדיקותיה שלה. כמו כן טען התובע כי מי הבריכה הינם מלוחים. הבריכה נמצאת בפיקוח משרד הבריאות והרשות המקומית ולו הייתי מקבלת מסמכים רשמיים המעידים שהבריכה לא עמדה בתקנים מסיבה זו או אחרת היה התובע זכאי לפיצוי, אך מסמכים שכאלה לא הוצגו לי ולכן התביעה נדחית בפרק נזק זה. התובע טען כי הסרת הקירוי הייתה בניגוד מוחלט למצג ולהבטחה של הנתבעת הן בפרסומיה והן בסיור שנעשה לו טרם ההצטרפות. מהפרסומים שהפיצה הנתבעת לא צוין כי הבריכה מקורה כל השנה ואינני רואה בפרסום כהבטחה שכזאת. התובע טען כי כך נאמר לו אך טענה זו לא הוכחה וחזקה עליו שיודע הוא את משקל הראיתי שבין הבטחה שבעל פה לבין הבטחה שבכתב. 4. החלפת המכשירים בחדר הכושר הנתבעת לא התכחשה להבטחתה להחלפת המכשירים והדבר בא לידי ביטוי בהסכם שבין הצדדים אלא שתוספת זו לא חתומה על ידי נציגת המועדון ולכן אינני רואה בה הבטחה חוזית. חזקה על התובע שהוסיף את התוספות ודאג להחתמת נציגת המועדון על אותן תוספות שמבין הוא את ההבדל בין תוספת חתומה לזו שאינה חתומה. לאור העובדה שאין נפקות משפטית ואין הבטחה חוזית בתוספת שאינה חתומה במקרה הנדון ובמיוחד לאור העובדה שהמכשירים הוחלפו, אני דוחה את התביעה בראש נזק זה. סוף דבר לאור האמור לעיל התביעה נידחת, התובע ישלם הוצאות לנתבעת בסך של 500 ₪. הפרת חוזהחוזהדיני ספורט