בית המשפט ציין כי יש להבחין בין נסיעה לאלסקה לבין נסיעה ליעד תיירותי אחר. אלסקה הנה יעד בלתי שגרתי. עונת התיירות באלסקה הינה קצרה ונמשכת בה כ- 3 חודשים בלבד. יתירה מכך מדובר במקום בו המרחק בין המקומות המיושבים הנו רב ועלול להגיע למאות קילומטרים. יש קשיי תקשורת. כל אלה מחייבים להתייחס למקום כאל יעד תיירות בלתי שגרתי אשר מחייב היערכות מתאימה. לאור זאת יש לבצע הזמנות זמן רב קודם לכן ולהבטיח את קבלת השירותים המוזמנים על ידי ביצוע תשלום מבעוד מועד. להלן פסק דין בנושא חופשה לא שגרתית: התובעים בתיק זה - כולם בני משפחה אחת, שהגישו תביעה כנגד הנתבעת 2, שהינה חברה העוסקת בנסיעות ותיירות, וכנגד הנתבע 1, המשמש כסוכן שלה. טענות התובעים בתמצית התובעים רכשו מאת הנתבעת טיול להרי הרוקי הקנדיים ולאלסקה. לצורך כך, נפגשו התובעים 3-1 עם הנתבע, הידוע בארץ כמומחה לטיולים לאלסקה. בפגישה נקבע מתווה לטיול, שתוכנן שיארך שלושה שבועות. על הנתבע היה לדאוג להזמנת הטיסות, הרכב, מקומות הלינה, מפות הדרכים ולאטרקציות השונות עליהן סוכם מראש, לאור המלצותיו. בין הצדדים נתגלעה מחלוקת באשר לגובה התשלום של העסקה. בעוד שהתובעים טענו, כי המחיר גבוה, טען הנתבע, כי הוא מארגן לתובעים "טיול מאורגן" וכי הוא אחראי לכל בעיה שתתעורר. יש לראותו כמי שמלווה את התובעים כמדריך הטיול בפועל אף כי הוא לא נמצא במקום. לאחר הידברות בין הצדדים הפנה הנתבע את התובע 3 לשיחה עם מנכ"ל הנתבעת. לאחר פגישה שהתקיימה בין התובעים 4-3 עם מנכ"ל הנתבעת סוכם, כי המחיר יעמוד על סך של 22,000$. ביום 02/07/07, יום אחד לפני הטיסה המיועדת, נפגש הנתבע עם התובע 3 ומסר לו את כל החומר הקשור בטיול, כגון: כרטיסי טיסה, שוברים עבור בתי מלון, רכבים שכורים, אטרקציות וכן מפות דרכים. במהלך הטיול, התגלו בעיות שונות, כדלקמן: א. בטיסה מסיאטל לאנקרידג' שבאלסקה, כורטסו רק ארבעה כרטיסים ושניים אחרים היו בהמתנה. רק בהתערבות מנהל חברת התעופה המקומית סודר העניין. ב. במקום שהתובעים יוטסו ישירות מניו-יורק לקלגרי, הם הוטסו בטיסה מניו-יורק ליוסטון, לנו במלון ומשם יצאו בטיסה לקלגרי. מסלול זה נמשך זמן רב, שעה שניתן היה לעשות זאת בטיסה ישירה ובפחות זמן. ג. לגבי הטיסה מאנקרידג' לניו-יורק, אמר הנתבע לתובע 3, כי מדובר בטיסה ישירה. התברר, כי טיסה זו נמשכת כ- 9 שעות והיא כוללת עצירה בסיאטל למשך שעה וחצי. בטיסה שכזו לא מגישים ארוחות מסודרות. עניין זה מהותי לאור מחלת הסוכרת של הנתבעת 1, שהייתה ידועה לנתבע, אשר הזמין עבורה ארוחות מיוחדות בטיסות. ד. בעיירה גולדן שבקנדה, במקום שהתובעים ילונו בשלושה חדרים, כמוסכם, הם נאלצו ללון בשני חדרים. ה. בסי-וורד שבאלסקה הגיעו התובעים לצימר שהוזמן עבורם והתברר להם שהנתבע שילם רק מחצית הסכום. רק לאחר שפנו אל הנתבע הוסדר התשלום, ונתאפשרה לינתם של התובעים במקום. גם כאן התובעים קיבלו שני חדרים במקום שלושה. לטענתם, בעלת הצימר הסבירה לתובעים, כי אין לה שלושה חדרים. ו. בקופר סנטר שבאלסקה, נתברר לתובעים, כי למרות השובר שהיה ברשותם ושעל פיו שולמה שהייתם מראש - לא ציפו לבואם. התפוסה במקום הייתה מלאה ובעלי הצימר דאגו לתובעים לצימר חלופי - דבר שגרם לתובעים להיטלטל ולנסוע לצימר החדש. הנתבע עודכן על ידם, וזה טרח להסדיר את התשלום עבור הצימר החלופי, רק לאחר שהתובעים הגיעו אליו. ז. בצימר האחרון, באצ'ר-פאס באלסקה, לא ציפו לבואם של התובעים על אף שבידיהם היה שובר מאושר. לדברי בעלת המקום, לא בוצעה עבורם הזמנה. לאור זאת, נאלצו התובעים לאתר מקום לינה חלופי. הנתבע שילם גם עבור השהייה במקום זה. התובעים נאלצו להיטלטל ולחפש מקום לינה בערב גשום, ולהסתפק בשני חדרים במקום שלושה שהוזמנו. ח. התובעים ביקשו מהנתבע למצוא להם מקום לינה באמצע הדרך מוולדיז לאנקרידג', שאורכה כ-350 מייל, זאת על מנת להקל עליהם, אולם, בפועל, הנתבע איתר להם מקום לינה הממוקם כשעה נסיעה צפונית לאנקרידג', כך שנסיעתם התארכה. ט. הנתבע דאג לתובעים ל-5 כרטיסי נסיעה באוטובוס מוונקובר לסיאטל במקום 6. כמו כן הנסיעה ארכה כ-5 שעות במקום 3, כפי שהוא הסביר להם, מה שגרם לכמעט איחור לטיסה של התובעים מסיאטל לאנקרידג'. י. התובעים ביקשו שהנתבע ידאג לאישור נהיגה עבור 3 נהגים, אולם בפועל - האישור ניתן לנהג אחד בלבד. לאחר שחזרו התובעים לארץ, פנו במכתב אל מנכ"ל הנתבעת ובו שטחו את טענותיהם, ואף נערכו פגישות עם הנתבע , בניסיון לקבל פיצוי אך ללא הצלחה. התובעים טוענים, כי משהוחלט על מתווה טיול ושולם הסכום על ידם, נכרת חוזה שהנתבע לא עמד בתנאיו. לאור זאת, קמה לתובעים זכות תביעה. לאור עגמת הנפש שנגרמה לתובעים, הוצאותיהם והטרדה שנגרמה להם, הועמד סכום התביעה על סך של 17,800 ₪ שהנו גבול סמכותו של בית משפט זה במועד הגשת התביעה. טענות הנתבעים בתמצית בכתב ההגנה, טענו הנתבעים, כי לא היה מקום להגיש את התביעה כנגד הנתבע באופן אישי, שכן זה ביצע את עבודתו במסגרת העסקתו על ידי הנתבעת. עוד טענו הנתבעים, כי ארגון נסיעה לאלסקה כרוך במאמצים רבים. במקום קיימים שירותי תיירות מועטים בלבד, חלק מהמדינה פראי ולא ממוסחר, וזהו, בעצם, סוד הקסם של המקום. עונת תיירות באזור הינה קצרה ונמשכת כ-3 חודשים בלבד. עקב כך, יש להזמין מקום זמן רב מראש ולשלם מיד עם ההזמנה, על מנת לשריין את השירותים המבוקשים. הדבר חשוב שכן מעבר לעונת התיירות הקצרה באלסקה קיימים קשיי תקשורת, המקומות רחוקים זה מזה, לפעמים מאות קילומטרים, ולא תמיד יש בנמצא מכשירי פקס וטלפון זמינים. טיול לאלסקה אינו דומה לטיול ליעדי תיירות שגרתיים. זו גם הסיבה שמדובר בטיול יקר. כל הדברים האלה היו ידועים לתובעים, ויש להניח, כי לכן הם בחרו לטייל לשם. במרץ 2007 הגיעו ארבעה מהתובעים למשרדי הנתבעת וביררו עם הנתבע לגבי טיול ל-8 אנשים לאלסקה. פגישה זו נמשכה כשעתיים - שלוש. עקב כך, תכנן עבורם הנתבע מסלול הכולל שירותים שונים, לרבות לינה ורכב עבור 8 אנשים. תכנון טיול לכמות כזו של אנשים הוא מורכב, והנתבע ניהל תכתובות עם נותני שירותים שונים לעניין זה. רק ב-19/04/07, לאחר מאמצים רבים שהושקעו על ידי הנתבע עד אותו מועד בתכנון טיול ל-8 אנשים, הודיעו התובעים, כי רק 6 אנשים ייצאו לטיול. לאור זאת, נאלץ הנתבע לתכנן את הטיול מחדש. ב-01/05/07 סיים הנתבע 1 לבצע הזמנות מ-20 ספקים שונים. יומיים לאחר מכן העביר הנתבע לתובעים מסלול טיול הכולל את עלויות הלינה בשני חדרים ובשלושה חדרים. שלא כטענת התובעים, הנתבע מסר להם את העלויות זמן רב לפני יציאתם, וזאת עוד בתחילת מאי 2007. הנתבע הלין על כך שעם מתן הצעת המחיר ועוד בטרם בוצעה העסקה, כינה אותו התובע "שקרן" ו-"רמאי" ואיים עליו בתביעה. הנתבע ציין, כי בכל שיחות הטלפון שניהלו, הוא התבקש לציין כמה עולה לו, כסוכן, כל שירות בנפרד, תוך ניסיון לשלול ממנו את זכותו להרוויח את עמלתו. לאור התנהלותו של התובע 3, הציע לו הנתבע שלא לרכוש את אמצעי הקרקע באלסקה אצל הנתבעת על אף העבודה הרבה שהושקעה על ידו. עוד יש לציין, כי הנתבע הבהיר כבר אז למנהל הנתבעת, כי לאור התנהלותו של התובע 3 יש להניח שבכל מקרה - התובע 3 יחזור מהטיול ויגיש תביעה. לאור זאת, ביקש הנתבע ממנהל הנתבעת לשכנע את התובעים שלא לרכוש את שירותי הקרקע באמצעותה. בפגישה שהתקיימה בין מנכ"ל הנתבעת לתובעים 4-3, הוא ניסה לשכנעם שלא ירכשו את שירותי הקרקע באמצעות הנתבעת, אולם הם שכנעו אותו לרכוש שירותים אלה עבורם, וזאת לאור הצטרפותם של התובעים 2-1 למסע. כן ביקשו להפחית מהמחיר. מנהל הנתבעת נעתר לבקשתם ואישר הנחה של 1,500$ מהמחיר הכללי. בעקבות כך, נוצר מצב שבו עמלתם של הנתבעים הוקטנה באופן משמעותי ובקושי כיסתה את העלויות הכרוכות בארגון הטיול. על מנת לאשר את ההזמנות של שירותי הקרקע, על התובעים היה לשלם עבור שירותים אלה בהקדם, אולם התובע 3 לא נענה לפניות אלה. רק ב-17/06, כשבועיים לפני היציאה לטיול, בוצע התשלום. לאור זאת, הזמנות שביצע הנתבע לא אושרו, ואף בוטלו. הנתבע נאלץ עקב כך לבצע את כל ההזמנות מחדש, אולם לא הצליח לבצע את חלק מהדברים בדרך שנקבעה מראש. באשר לטענות התובעים בדבר הבעיות שהתעוררו במהלך הטיול, השיבו הנתבעים כדלקמן (לשם הנוחות ההתייחסות תהיה באותו סדר בו פורטו הבעיות על ידי התובעים): א. שלא כנטען כל ששת הכרטיסים בטיסה מסיאטל לאנקרידג' שבאלסקה כורטסו מראש. ב. באשר לטיסה מניו-יורק לקלגרי טענו הנתבעים, כי התלונה בעניין זה קנטרנית. התובעים דרשו כל הזמן להוזיל עד כמה שניתן את עלות השירותים. טיסה ישירה כרוכה בעלות נוספת של 2,400$ לכל התובעים. בדרך שבה טסו, הוצאות הלינה עמדו על כ-400$ לכל התובעים, כך שמדובר בחיסכון משמעותי. ג. באשר לטענה, כי הטיסה הישירה כללה עצירת ביניים - אין בה כדי לשנות ממהותה. משמעותה של טיסה ישירה היא, כי הנוסעים אינם מחליפים מטוס, מה שאכן קרה. באשר למחלת הסוכרת של התובעת 1 - הרי היא ידעה על מועד ושעת ההמראה זמן רב קודם ויכולה הייתה להיערך לכך ולהכין את המזון הדרוש. גם מהכרטיסים שסופקו להם ניתן לדעת את מועדי ההמראה והנחיתה. ד. באשר לכמות החדרים בעיירה גולדן - מאחר שהתובעים לא שילמו את החשבון במועד, הזמנותיהם בוטלו, ולכן, בשלב מאוחר יותר, ביצע הנתבע את ההזמנה, אולם לא היו יותר משני חדרים. הנתבע עשה מאמצים למצוא חדר נוסף גם לאחר שהתובעים יצאו לדרכם, אולם ללא הצלחה. ה. באשר לצימר שבסי-וורד שבאלסקה - הנתבע, במאמציו לאתר מקומות זולים, מצא בית פרטי המושכר על ידי בעליו בעונת התיירות. לנתבע נאמר, כי מדובר בבית בן 3 חדרים, אולם הוא לא הבין, כי רק שני חדרים יועמדו לרשות התובעים. המטיילים שילמו על שני חדרים בלבד והתגוררו בהם. באשר לתשלום - הנתבעת שילמה 50% מסכום ההשכרה, כאשר 50% הנותרים שולמו לאחר הגעת המטיילים למקום, וזאת על מנת לוודא שאכן, נעשה שימוש בחדרים. ו. באשר לקופר סנטר שבאלסקה - הנתבע פנה לסוכנת מקומית שלא הייתה מוכרת לו, וככל הנראה - לא בוצעה הזמנה עקב אי תשלום של התובעים. מאחר שנמצא לתובעים מקום לינה והנתבעים שילמו עליו - לא ברור על מה התביעה. הנתבעים אף צירפו מכתב של מספקי הדיור החלופי ממנו נלמד, כי התובעים קיבלו פיצוי בדמות ארוחת ערב. ז. באשר לצימר באצ'ר-פאס באלסקה - הנתבעים הזמינו מקום עבור התובעים. ייתכן שבעלת המקום אמרה לתובעים דברים לא נכונים לאור היותה בתפוסה מלאה, בגינה הפנתה את התובעים למקום חלופי. ח. באשר למקום הלינה באמצע הדרך בין ולדיז לאנקרידג' - הוצע לתובעים מקום שהיה יקר לכיסם, ולכן - הם ויתרו עליו והעדיפו מקום זול באצ'ר-פאס. ט. באשר למספר כרטיסי הנסיעה באוטובוס - ההזמנה בוצעה ל-6 אנשים, אולם ייתכן שבשל ניסיונם של התובעים לעשות כל מאמץ להוזיל את הוצאותיהם ולקבל הנחה עבור התובעת 5, שהינה בת 15, נגרם בלבול באספקת הכרטיסים. באשר למשך הנסיעה - מדובר בנסיעה שמתוכננת ל-3 שעות ו-40 דקות והנתבעים לא יכולים להיות אחראיים אם הנסיעה מתארכת מחמת תנאי הדרך. י. באשר לאישור נהיגה עבור 3 נהגים טענו הנתבעים, כי לא נתבקש ביטוח נסיעה ליותר מנהג אחד. התובעים הציגו את התובעים 2-1 כאנשים קשישים, שאולי זו נסיעתם האחרונה. ביטוח ליותר מנהג אחד היה מייקר את התשלום ב-142$, מה שעמד בסתירה ללחץ של התובעים להוזלת המחיר. לבסוף, בוצע ביטוח נוסף במימון הנתבעת לאחר שהתובע 3 הבטיח לשלם את ההפרש עם חזרתם של התובעים לארץ. הפרש זה לא שולם. הנתבעת ביקשה כי התובעים ישיבו לה סך של 200 $ אותו שלמה בגין הביטוח הנוסף. הנתבעים טוענים עוד, כי בכל שלב בפגישות הארוכות והרבות, התובעים 4-3 ערכו רשימות של כל מוצא פיו של הנתבע, וטרחו לשלוף בפגישות שקיימו מסמכים המוכיחים אמירה זו או אחרת שלו מתוך כוונה לתפוס את הנתבע באי-דיוקים. הנתבע נאלץ לבצע עבור התובעים הזמנות 3 פעמים ברציפות - פעם אחת עבור 8 אנשים, פעם שנייה עבור 6 אנשים ובפעם השלישית הוא ביצע הזמנה נוספת לאחר שהתובעים לא שילמו מקדמה במועד, כדי לשריין את ההזמנות. מהתנהלותו של התובע 3, כפי שפורטה לעיל, ניתן היה ללמוד, כי התובעים תכננו, כנראה, לתבוע את הנתבעים עוד בטרם יצאו לטיול. לאור כל האמור, יש לדחות את התביעה. דיון והכרעה בדיונים שהתקיימו לפניי הופיעו התובעים 4-1, הנתבע ונציג הנתבעת, מר קדם אייל. בדיון הראשון שהתקיים לפניי התברר, כי התובעים 6-5 הם קטינים, והינם ילדיהם של התובעים 4-3. התובעים חזרו על הטענות השונות שאותן פירטו בכתב התביעה. עקב ריבוי הטענות של התובעים, נאלץ ביהמ"ש לקבוע מועד נוסף לדיון. בדיון הנוסף טענה ארוכות בשם התובעים בעיקר התובעת 4, שהינה עורכת דין במקצועה. בדיון נשמעו גם טענות הנתבעים. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טיעוני הצדדים אני סבור, כי דין התביעה בעיקרה להידחות. התרשמתי מטיעוני הנתבעים, כי יש להבחין בין נסיעה לאלסקה לבין נסיעה ליעד תיירותי אחר. אלסקה הנה יעד בלתי שגרתי. עונת התיירות באלסקה הינה קצרה ונמשכת בה כ- 3 חודשים בלבד. יתירה מכך מדובר במקום בו המרחק בין המקומות המיושבים הנו רב ועלול להגיע למאות קילומטרים. יש קשיי תקשורת. כל אלה מחייבים להתייחס למקום כאל יעד תיירות בלתי שגרתי אשר מחייב היערכות מתאימה. לאור זאת יש לבצע הזמנות זמן רב קודם לכן ולהבטיח את קבלת השירותים המוזמנים על ידי ביצוע תשלום מבעוד מועד. עניין זה הוסבר לתובעים. התובעים בהתנהלותם תרמו למצב שנוצר. אלה איחרו בביצוע התשלום אותו ביצעו אך שבועיים לפני היציאה לטיול. במצב זה נאלץ הנתבע לבצע מחדש את הזמנת השירותים לתובעים עם כל הבעייתיות הכרוכה בכך. ייתכן ובמצב עניינים רגיל הייתי מקבל את טענתה של התובעת 4, כפי שנטענה במהלך הדיון, כי ברגע שנתקבל התשלום על ידי הנתבעת היה בכך כדי לרפא את הפגם שנפל באי תשלום המקדמה במועד. אולם אין מקום לטענה זו בנסיבות המיוחדות של מקרה זה. יש לציין, כי התובעים לא סתרו את טענת הנתבעים על פיה הוצע להם להימנע מלהזמין את שירותי הקרקע באמצעות הנתבעת, וכי אלה נרכשו עבורם רק לאור התעקשותם. יודגש כי בשלב הזה התנערות הנתבעים מהתובעים לאחר שאלה היו מצויים בקשר זמן כה רב עלולה הייתה לגרום לתובעים לתקלות חמורות אף יותר ואולי אף לביטול הטיול. במצב זה עלולים היו הנתבעים להיחשף לתביעה אחרת מצדם של התובעים. לא נעלם מעיניי כי עוד בטרם בוצעה העסקה, חזו הנתבעים את האפשרות שהתובעים יפנו בתביעה כלפיהם לאחר חזרתם ארצה. אציין, כי מכתב התביעה עצמו עולה, כי לכל הבעיות השונות עליהן הלינו התובעים נמצא פתרון בסופו של דבר. כך למשל התובעים כולם הוטסו באותה טיסה מסיאטל לאנקרידג'. לא מצאתי כי הנתבעים מסרו מידע מטעה בקשר לטיסה הישירה מאנקרידג' לניו יורק. מכל מקום לא אירע כל נזק לתובעים ובמיוחד לתובעת 1 אשר נטען כי היא חולה בסוכרת, בעקבות ההמתנה בת השעה ומחצה. התרשמתי גם כי התובעים בקשו עד כמה שניתן לחסוך בהוצאות ובעלויות. לכל אורך הדרך הייתה התנהלות סביב נושא העלויות השונות בעקבותיה אף הוחלפו דברים קשים בין התובע 3 לנתבע. בפגישה שנתקיימה בין התובעים עם מנהלה של הנתבעת ניתנה להם הנחה נוספת של 1,500$ מהמחיר הכולל של העסקה. בחירת מסלול הנסיעה מניו יורק לקלגרי דרך יוסטון מתיישב עם הניסיון לחסוך בעלויות. מדברי הנתבעים עולה כי נחסכו לתובעים עלויות של כ- 2,000 $ . ברוח זו ניתן להסביר את בחירת מקום הלינה באצ'ר פאס. מכל מקום התרשמתי כי הנתבעים לא התחמקו ממחויבותם כלפי התובעים. במהלך הטיול יצרו התובעים קשר עם הנתבעים ואלה האחרונים דאגו לביצוע התשלומים הנדרשים לנותני השירותים שונים כך שבסופו של דבר התובעים לא ניזוקו כלכלית. נראה לי כי חלק ניכר מהתחושות השליליות של התובעים נובע מכך שאלה לא הפנימו את העובדה כי המקום בו בחרו לתייר הנו מקום ייחודי. מדובר כאמור בשטח המשתרע על פני מרחבים עצומים בלתי מיושבים ואשר טיול בו מצריך נסיעות ארוכות . ראוי להביא דברים ממכתבה של נותנת שירות שפנתה במכתב אל הנתבע לאור תלונות התובעים, כפי שהובאו בכתב ההגנה ואשר נראים לי כמתאימים ומשקפים כדלקמן: "לעתים, דברים מתרחשים באלסקה, ואנו איננו נוטים להחשיב אירועים כאלה כסיבה לתלונה, אלא דווקא כחלק מהצד ההרפתקני של התיור בחבל ארץ שהוא 'הגבול האחרון'. הפתרון שהצענו לבעיה שנוצרה הינו דוגמה מצוינת של כיצד אנשי אלסקה עוזרים זה לזה ולאורחיהם". על אף האמור לעיל, היה ניתן לצמצם את סבלם של התובעים אם הנתבעים היו אומרים להם מבעוד מועד ועוד בטרם הגעתם ליעד כי נמצאו להם שני חדרים במקום שלושה . הדברים נכונים בעיקר לגבי הצימר בגולדן וסי- וורד. יחד עם זאת לאור טענתם של הנתבעים כי יש להשיב להם את עלות הביטוח הנוסף בסך של 200$ , אותו הבטיח התובע 3 לשלם עם הגיע התובעים לארץ , אני סבור כי לא יהיה זה נכון לפסוק לתובעים פיצוי מעבר לסכום זה ונראה לי כי די בכך שהתובעים לא יידרשו להשיב סכום זה לנתבעים. סוף דבר, התביעה נדחית. בנסיבות העניין, ועל אף דחייתה של התביעה בעיקרה, איני סבור כי יהיה זה נכון ליתן צו להוצאות ולכן כל צד ישא בהוצאותיו. ניתן לבקש רשות לערער בביהמ"ש המחוזי בתוך 15 יום. נופשסוכני נסיעות (תביעות)