התובעים הגיעו לשדה התעופה וקיבלו את כרטיסי הטיסה מידי נציגי הדקה התשעים. לאחר שעברו את הליך הבידוק הביטחוני ובעת בדיקת הדרכונים שלהם, הודיעו להם כי בהיות דרכונה של התובעת 2 דרכון בינלאומי אשר הונפק ברוסיה, לא יתאפשר לה להיכנס לתורכיה ללא ויזה תורכית. להלן פסק דין בנושא תביעת פיצויים בגין אי גילוי העובדה כי אין כניסה ללא ויזה לטורקיה: 1. ביום 10/04/2006 הזמין התובע 1 חבילת נופש בתורכיה (מיום 11/04/2006 עד 16/04/2006) באמצעות הנתבעת 1, סוכנות נסיעות (להלן: "הדקה התשעים"). 2. הנתבעת 2 הינה חברת תיירות המספקת שירותי תיווך בין סוכנות הנסיעות ו/או הנוסעים לבין ספקי שירותים כגון חברות תעופה, בתי מלון וכו' (להלן: "קשרי תעופה"). 3. במהלך ניהול התיק תוקן כתב התביעה על דרך של הוספת הנתבעת 3, חברה המספקת שירותי קרקע לחברות תעופה בנתב"ג (להלן: "QAS"). טענות התובעים 4. בתביעה נטען כי ביום 11/04/2006 בשעה 02:00 לפנות בוקר הגיעו התובעים 1 ו-2 לשדה התעופה וקיבלו את כרטיסי הטיסה מידי נציגי הדקה התשעים. לאחר שעברו את הליך הבידוק הביטחוני ובעת בדיקת הדרכונים שלהם, הודיעה להם נציגת QAS כי בהיות דרכונה של התובעת 2 דרכון בינלאומי אשר הונפק ברוסיה, לא יתאפשר לה להיכנס לתורכיה ללא ויזה תורכית. בהמשך הגיעה למקום אחראית משמרת מטעם QAS אשר הודיעה לתובעים כי התובעת לא תוכל לעלות על המטוס לתורכיה. 5. בשל כך נאלצו התובעים לעזוב את שדה התעופה מבלי שמימשו את הנופש, עבורו חויבו בתשלום. 6. לטענתם, מבירור שערכו לאחר מכן מול הדקה התשעים וחברת אל-על, נודע להם כי הייתה בידיהם האפשרות לעלות על המטוס ולשלם בתורכיה סך של 15 אירו או 20 דולר תמורת הוויזה התורכית. אפשרות זו לא הובאה לידיעתם על ידי נציגות QAS, אשר כאמור הודיעו להם כי התובעת לא תוכל לעלות על המטוס. לו היו יודעים אודות אפשרות זו, היו בוחרים לשלם את הסכום תמורת הוויזה ולא להחמיץ את הנופש. 7. במהלך הדיון שהתקיים בפניי, ציין התובע כי בעת שהזמין את הנופש (יום לפני הטיסה) נאמר לו על ידי הגב' אירנה, נציגת הדקה התשעים, כי חשוב מאוד שיהיה בידי התובעים דרכון בתוקף 6 חודשים מיום היציאה מהארץ. ואולם, הנציגה לא אמרה לו דבר באשר לסוג הדרכון. טענות הנתבעת 1 8. לטענת הדקה התשעים, במעמד ביצוע הזמנת הנופש נמסרה לתובע 1 הודעה בע"פ לפיה על התובעים להגיע לנתב"ג עם דרכון ישראלי תקף לחצי שנה, כחלק מהודעות הנמסרות בדרך קבע על ידי נציגי הנתבעת לכל הלקוחות המזמינים נופש. בעת ביצוע ההזמנה לא ציין התובע 1 כי ברשות התובעת 2 דרכון זר. הודעה זו נמסרה להם גם בכתב, בהופיעה על טופס "פרטי הזמנה ותנאיה" (צורף כנספח ח' לכתב התביעה, להלן: "טופס ההזמנה"). לפיכך, אין לתובעים אין להלין על עצמם. 9. כן נטען, כי התובעים אינם טוענים דבר כנגד הדקה התשעים, אף לשיטתם היא צורפה פורמאלית לתביעה אך בשל העובדה שדרכה נרכשה חבילת הנופש. 10. עוד נטען, כי העובדה שמחזיקי דרכון רוסי יכולים לקבל וויזה בעת הגיעם לתורכיה תמורת 15-10 יורו או 20-15 דולר ידועה לכל חברות התעופה וספקי הנופש. באם נציגי הנתבעת 2 ו/או מי מטעמה לא עדכן את התובעים בעובדה זו, הרי שהתרשלו כלפי התובעים. 11. הדקה התשעים מוסיפה, כי התובעים לא טרחו לפנות אליה "בזמן אמת" אלא עדכנו אותה רק לאחר שעזבו את שדה התעופה וויתרו על הנופש. באם היו מעדכנים אותה בעודם בשדה התעופה, הייתה הנתבעת פונה אל קשרי תעופה ומפנה את תשומת לבה לעניין האפשרות לקבל ויזה בתורכיה תמורת סכום סמלי, ובכך הייתה נחסכת השתלשלות העניינים נשוא התביעה. 12. בהתאם לנוהלי הדקה התשעים, חלים על לקוחותיה 100% דמי ביטול הזמנה הנעשית בסמוך למועד היציאה לנופש, בשל התחייבויות כספיות לספקים השונים החל ממועד ההזמנה. יחד עם זאת לפנים משורת הדין, זיכתה את התובעים בסך של 114 דולר. בדיון בפניי ציינה נציגת הדקה התשעים, הגב' וילנסקי, כי בסופו של דבר התובעים זוכו ושילמו סך של 200 דולר דמי ביטול לאדם, היינו 400 דולר בלבד. טענות הנתבעת 2 13. לטענת קשרי תעופה, תפקידה הינו לתווך בין הנוסעים לספקי שירותי הנופש השונים. אין היא אמונה על מידע אשר נמסר לנוסעים או הוחסר מהם. מחובתו של הנוסע ו/או סוכנות הנופש לוודא את תוקף הדרכון בטרם היציאה לנופש ומכאן אחריות התובעים ו/או הנתבעת 1. 14. בדיון בפניי, ציינה נציגת קשרי תעופה, כי תפקידה לקנות מקומות טיסה אצל המוביל האווירי. לדבריה, הנציגה עמם דיברו התובעים בשדה התעופה אינה נציגה של קשרי תעופה אלא של חב' QAS המספקת שירותי קרקע למוביל האווירי. 15. בעקבות זאת, אושר לתובעים לתקן את כתב התביעה על דרך של הוספת הנתבעת 3, חב' QAS. טענות הנתבעת 3 16. חברת QAS מאשרת כי במועד הרלוונטי סיפקה למוביל האווירי שירותי קרקע בנתב"ג. ואולם, עד למועד בו נמסר לה כתב התביעה המתוקן, לא התקבלה אצלה כל תלונה אודות האירוע נשוא התביעה. בהתאמה אין אצלה כל רישום על אירוע כאמור. 17. היא מוסיפה, כי ישנם כללים ברורים לגבי אשרות כניסה לתורכיה ואלה מיושמים על ידי עובדיה. באם אכן לא אפשרו עובדיה לתובעת 2 לעלות לטיסה, הרי שאלה פעלו בהתאם להוראות הדין וההנחיות לפיהן חובה כי נוסע יחזיק דרכון בר תוקף למשך שישה חודשים. 18. בדיון בפניי, ציין נציג QAS כי החברה נוהגת לשמור נתונים עד שנה מן המועד ולאחר מכן החומר נגרס. היות והמקרה קרה לפני שנתיים אין אפשרות לאתר את המסמכים הרלוונטיים ואין אפשרות לאתר את הנציגים אשר טיפלו בתובעים. 19. הוא הוסיף כי העתק הדרכון אשר צורף לתביעה הוצא לאחר האירועים נשוא התביעה. יצוין כי בעקבות זאת הגישו התובעים לעיוני עותק מן הדרכון הרוסי אשר נשאה התובעת בעת האירוע נשוא התביעה (עם חלוף הזמן הונפק לתובעת דרכון חדש אשר העתקו צורף לתביעה, הדרכון הישן נותר בקונסוליה הרוסית). דיון 20. אקדים ואומר, כי לאחר שעברתי על טענות הצדדים והמסמכים שהוגשו, ראיתי לקבל את התביעה. 21. חברת QAS אישרה את העובדה כי סיפקה שירותי קרקע בזמנים הרלוונטיים לתביעה. 22. גרסתם של התובעים, כי בשדה התעופה מנעו נציגות QAS מהתובעת 2 לעלות על המטוס ולא יידעו אותה אודות האפשרות לשלם עבור ויזה בתורכיה, למעשה לא נסתרה על ידי QAS. כל אשר נטען על ידה הינו כי "נציגיה נוהגים בהתאם להנחיות" וכי לא נשמר בידיה תיעוד מן המועד בו אירע המקרה נשוא התביעה. 23. באם אכן לא נשמר התיעוד ולא נשללה טענת התובעים, קיים בסיס להשית אחריות משמעותית על QAS. ברי, כי באם לא היה כך הדבר ונציגי QAS לא היו מונעים מהתובעת 2 מלעלות למטוס, לא הייתה באה לעולם תביעה זו שבפניי. 24. ואולם, ראיתי לייחס אחריות מסוימת גם לחברת הדקה התשעים וכן לתובעים עצמם. ואפרט דבריי. 25. התובע 1, אשר ביצע את הזמנת הנופש, עשה עליי רושם אמין. במהלך הדיון העיד התובע בעמ' 1 לפרוטוקול: "עשיתי את ההזמנה דרך האינטרנט ביום לפני הטיסה וקיבלתי אישור. דיברתי עם אירנה מטעם הדקה ה-90. עשיתי הזמנה כי פחדתי לעשות זאת רק דרך האינטרנט. אמרתי לה שראיתי שיש מבצע לתורכיה וביקשתי להזמין את זה לאחר ששאלתי את כל הפרטים. זה היה טיסה פלוס מלון. אירנה אמרה לי שאני צריך לאשר את ההזמנה במייל והיא שלחה לי את ההזמנה ואני השבתי לה באותה שנייה ונתתי כרטיס אשראי. היא אמרה לי שחשוב מאוד שיהיה דרכון בתוקף 6 חודשים קדימה לפחות ולא אמרה לי דבר על סוג הדרכון." 26. מעיון בטופס ההזמנה עולה כי אכן שם סוכנת הנופש אשר טיפלה בתובע הינו אירנה לנקין. התובע העיד כי הגב' אירנה לא הדגישה בפניו את הצורך בקיומו של דרכון ישראלי. הדקה התשעים מצדה נמנעה מהבאתה לעדות של הגב' אירנה. 27. בטופס ההזמנה מצוין תחת "תנאים והגבלות אחריות" כי: "באחריות הלקוח להצטייד בדרכון ישראלי תקף לשישה (6) חודשים לפחות מיום היציאה מהארץ, באשרות כניסה (ויזות) מתאימות וכן לציין בפני חברת הדקה ה-90 אם ברשותו דרכון שאינו ישראלי". בהתעלם מן העובדה כי הטופס אשר הוגש לעיוני אינו נושא את חתימת התובע במקום בו אמורה להופיע "חתימת הלקוח" ו/או "חתימת בעל כרטיס האשראי", אני סבורה כי היה על נציגת הדקה התשעים להדגיש בפני התובע את סוג הדרכון הנדרש. 28. הדקה התשעים הביאה לעדות את הגב' וילנסקי, אשר ציינה בעמ' 2 לפרוטוקול: "ככלל אנחנו אומרים שצריך דרכון ישראלי תקף לחצי שנה קדימה. בכל מקרה מאיפה הפקידה אצלנו צריכה לדעת שלנוסע אין דרכון ישראלי אם הוא לא מוסר את המידע. מירב הנוסעים מישראל הם בעלי דרכון ישראלי ומי שלא טורח לציין יתכן שתהיה בעיה." מתוכן עדותה עולה כי אכן קיימת האפשרות שנציגת הדקה התשעים לא ציינה בפני התובע 1 את הצורך בהיות הדרכון ישראלי ולא זר. 29. ההגיון הישר מכתיב כי באם היה התובע מודע לעובדה כי קיים צורך בדרכון ישראלי, לא היה מבצע את ההזמנה ומגיע לשדה התעופה עם דרכון שאיננו תקף, בפרט לאור העובדה שההזמנה בוצעה יום לפני הטיסה. 30. איני מקבלת את הטענה כי לא היה על הנציגה שביצעה את הזמנת הנופש, לדעת שבידי התובעים דרכון שאינו ישראלי. מחובתה לציין בפני הלקוח את מלוא הפרטים הרלוונטיים עוד בטרם הוא מתחייב לעסקה בחתימה על טופס ההזמנה בו מופיעה בפירוש דרישה לדרכון ישראלי תקף. הדבר מקבל משנה חשיבות למשמע שמותיהם של התובעים, המרמזת על היותם עולים חדשים. 31. סעיפים 2 ו-3 לתקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), התשס"ג-2003, עוסקים בחובה סוכני נסיעות לגלות מידע ללקוחותיהם: "(א) סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור שהיא מוכרת (להלן - לקוח) או למבקש לרכוש חבילת תיור כאמור, מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת חבילת התיור. (ב) מידע כאמור בתקנת משנה (א), יימסר באופן שיאפשר הזדמנות סבירה לעיין בו לפני רכישת חבילת התיור, ככל שניתן בנסיבות הענין. ... פרטי המידע שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם לפי תקנה 2 הם כמפורט להלן: ... ב) מידע הנחוץ לשם יציאה מהארץ וכניסה למדינות הנכללות בחבילת התיור (להלן - מדינות היעד), לרבות תקופת תוקף דרכונים, הצורך באשרות כניסה, וכל דרישה אחרת של מדינות היעד המהווה תנאי כניסה אליהן." 32. אמנם, המידע האמור הופיע בטופס ההזמנה אשר הועבר לתובע. ואולם, הדקה התשעים עצמה מציינת בכתב הגנתה כי הנוהג המקובל הינו לציין מפורשות בפני הלקוחות את התנאים המהותיים, בטרם ביצוע ההזמנה, ובהם הצורך בהחזקת דרכון ישראלי תקף. 33. הדבר תואם גם לפסיקה הנוהגת בנושא, ראה למשל ת"ק (תל-אביב-יפו) 6122/05 וולמן אולג ואח' נ' חב' "השטיח המעופף", תק-של 2005(3), 19394, שם נפסק מפי כב' השופט שרעבי: "ביום 5.6.05 הגיעו התובעים ביחד עם הילדה ובת הדודה לשדה התעופה בנתב"ג, ולאחר שעברו בידוק ביטחוני, ניגשו לדלפק מסירת המזוודות וקבלת כרטיסי עליה למטוס. בשלב הזה הודע להם כי לנוכח העובדה שהילדה רשומה כאזרחית זרה (אינה בעלת דרכון ישראלי), אינה יכולה להצטרף לטיסה בהעדר אשרת כניסה למחוז חפצם בבולגריה... התובעים מלינים על הנתבעת שלא יידעה אותם בדבר חובתם להצטייד באשרה עבור הילדה, וכמו כן לא רק ששילמו מחיר מלא עבור "החבילה" לילדה, אלא נגרם להם צער ועוגמת נפש... לטענת הנתבעת, שומה היה על התובעים לדאוג לאשרה עבור הילדה ואין זו חובתה של הנתבעת לדאוג לכך. זאת ועוד, לטענת הנתבעת חתומים התובעים, או מי מהם, על נ/1 (טופז אישור פרטי הזמנה) מיום 13.5.05, כ-3 שבועות טרם הטיסה, ושם צוין במפורש בגדר מידע ותנאים מהותים להזמנה (בהתאם לתקנות שירות תיירות (גילוי נאות) התשס"ג-2003 - להלן: "התקנות") כי הם "מתחייבים שהדרכון שלהם בתוקף חצי שנה מתאריך היציאה לחו"ל ובנוסף ברשותם כל האשרות הדרושות למדינות אליהם הם טסים". אין חולקין על כך שמכוח התקנות, סע' 3(3)(ב) מוטלת על הנתבעת חובה לגלות לתובעים פרטי מידע הנחוץ לשם היציאה מן הארץ וכניסה למדינות הנכללות בחבילת התיור, לרבות תקופת תוקף הדרכונים, הצורך באשרות כניסה וכו'. הנתבעת סבורה שבהחתמת התובעים, או מי מהם, על נ/1 יצאה ידי חובת המחוקק ואין לתובעים כאמור, אלא להלין על עצמם על שלא פעלו כפי שהתחייבו בנ/1... סבור אני, בכל הכבוד, כי היה על הנתבעת להסב את תשומת ליבו של הנוסע בתעודת מעבר כי עליו להצטייד באשרה ולא להסתפק בלצאת ידי חובה בהחתמתו של טופס אישור הזמנה, כדוגמת נ/1... זאת ועוד, מי שטיפל בנ/1, שם מופיעים פרטיה של הילדה, כמו מס' תעודת הזיהוי ופרטים אחרים, לא התייצב בפני בית המשפט על מנת לשלול כל אפשרות שהתובעים הציגו תעודת המעבר של הילדה, לא בהזמנה הראשונה ולא בהזמנה השנייה." 34. כן ראה בת"ק (אשקלון) 4102/06 נורקין אפרים ואח' נ' יוסי טורס נתיבי חופשה, תק-של 2006(2), 26665, שם נפסק מפי כב' השופט אינפלד: "התובעים בני זוג תושבי אשקלון התקשרו בחוזה עם חברת התיירות יוסי טורס לצורך ביצוע טיול בתאילנד. במועד ביצוע ההזמנה הפנה התובע את תשומת ליבם של נציגי החברה לכך שלאשתו, התובעת 2 אין דרכון ישראלי אלא דרכון בולגרי. התובעים הגיעו בבוקרו של יום הטיסה לנתב"ג החלו בהליך הבידוק הביטחוני אולם כשרצו להעביר את מזוודותיהם, התברר להם שהתובעת לא תוכל לעלות לטיסה משום שהיא זקוקה לוויזה כיוון שהיא אזרחית בולגריה. אזרחי בולגריה בניגוד לאזרחי ישראל אינם יכולים להיכנס לתאילנד ללא וויזה מראש. למרות מאמציהם הרבים של התובעים, ניסיונותיהם להסדיר את העניין בשדה התעופה לא צלחו והם חזרו לביתם כלעומת שבאו... הנתבעת מפנה לחוזה שנחתם בין הצדדים לפיו התובעים מתחייבים לטפל בכל המסמכים הדרושים לשם מימוש מסעם, סעיף 10 לתנאי החוזה. מטעם הנתבעת העידה הגברת מילה עזניאן אשר ביצעה את ההזמנה עבור התובע. לדבריה בעת ביצוע ההזמנה הסבירה לתובע כי על מנת שהתובעת תטוס לתאילנד עליה להצטייד בדרכון ישראלי או בוויזה לסירוגין. התובע מכחיש את הטענה הנ"ל. לדבריו עניין הוויזה הובהר לו רק לאחר שחזר לביתו והודיע לנציג הנתבעת על אודות המקרה המצער. מהתנהגות התובע אני למד כי אכן לא היה מודע לבעייתיות הכרוכה בנסיעתה של התובעת גם אם הוסבר לו העניין וגם אם חתם על החוזה המחייב אותו לדאוג למסמכים הדרושים. אני מאמין לתובע שלו היה מבין את העניין היה מטפל בכך ולא מזניח ומכאן שהדבר לא הובהר. הנתבעת מודה שידעה שדרוש מסמך מיוחד וחריג במקרה זה. עיון במסמכים שעליהם הוחתם התובע אינו מגלה ולו ברמז שהיה עליו לדאוג לוויזה בכלל או שיש בעיה עם דרכון בולגרי בפרט. הנתבעת לא יצאה ידי חובתה בהחתמה על החוזה הכללי המחייב את הנוסע לטפל באישורים. הנוסע אינו איש מקצוע ולא יכול לדעת מה דרוש לו לנסיעה. חובת התובעת הייתה לדאוג להזהירו. אכן הנתבעת הייתה יוצאת ידי חובה אילו העניקה הסבר מפורש ללקוח. אולם בהעדר כל תרשומת מטעם הצד המקצועי בעסקה ונוכח גרסת התובע, אני קובע מעבר למאזן ההסתברויות, שהנתבעת התרשלה ולא הזהירה בעניין זה, בניגוד לחובתה. לולי הודיע התובע שמדובר באזרחית בולגריה אפשר שהיה לו אשם תורם. אולם משהונחו כל הפרטים בפני חברת הנסיעות, האחריות עברה אליה." [ההדגשות שלי, חו.ו.] 35. כך גם ראיתי לייחס אשם תורם לתובעים. שכן, לא ניתן לפטור כליל את התובע מן הצורך לקרוא את טופס ההזמנה ולהשית לבו לאמור שם. באם היה עושה כן היה למד כי עליו להודיע לנציגת הדקה התשעים כי דרכונה של אשתו הינו דרכון זר. 36. לאור כל האמור לעיל, ראיתי לייחס את עיקר האחריות לחברת QAS, באשר הפגם של היות הדרכון זר, ניתן היה לריפוי בקלות יחסית. מהות האירוע נשוא התביעה הינה העובדה שנציגות QAS מנעו מן התובעת 2 מלעלות למטוס לתורכיה תחת להביא לידיעת התובעים את האפשרות לרכוש וויזה בתורכיה. 37. משכך, ראיתי לייחס לחברת QAS 80% מן האחריות. ראיתי לייחס לדקה התשעים 10% מן האחריות. ראיתי לייחס לתובעים 10% אשם תורם. 38. לא ראיתי להשית כל אחריות על הנתבעת 2 - חברת קשרי תעופה, באשר הוכח בפניי כי לא הייתה לה אינטראקציה עם התובעים ולמעשה אין לה נגיעה לעניין נשוא התביעה, משלא קמה לה חובה לעדכן את התובעים באשר לצורך בדרכון ישראלי ו/או באשר לאפשרות לרכוש וויזה בתורכיה. 39. ובאשר לגובה הפיצוי. התובעים לא שללו את טענת נציגת הדקה התשעים כי בסה"כ חויבו בסך של 400 דולר. מטופס ההזמנה עולה כי שווי כל העסקה היה 558 דולר ששווים דאז עמד על 2,595 ₪, היינו שער הדולר עמד על 4.65 ₪. משכך ראיתי להעמיד את סך הפיצוי לו זכאים התובעים על 1,860 ₪, לפי שער הדולר דאז. 40. בצירוף פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 500 ₪ לכל אחד מן התובעים, ראיתי להעמיד את הפיצוי על 2,860 ₪. 41. מסכום זה יש להפחית סך של 10% בגין אשם תורם וסה"כ עומד הפיצוי על 2,574 ₪. סוף דבר 42. חברת QAS תשלם לתובעים 80% מסך הפיצוי היינו 2,288 ₪. 43. חברת הדקה התשעים תשלם לתובעים 10% מסך הפיצוי היינו 286 ₪. 44. בנסיבות בהן נדרשו נציגי הנתבעות להתייצב פעמיים בשל הצורך של התובעים בתיקון כתב התביעה - ישא כל צד בהוצאותיו. אשרה (ויזה)משרד הפנים