להלן פסק דין בנושא פיצוי עבור ביטול חבילת נופש: 1. התביעה שלפניי עניינה פיצוי עבור ביטול חבילת נופש. 2. הצדדים: התובעות הינן אם ושתי בנותיה (להלן:"התובעות") אשר בקשו לארגן חבילת נופש לסוף שבוע בלונדון באמצעות הנתבעת. איסתא ליינס בע"מ (להלן:"הנתבעת") היא אחת מסוכנויות הנסיעות הגדולות בארץ ובמסגרת עיסוקה זה נוצר הקשר עם התובעות. 3. תמצית גרסת התובעות: התובעות פנו לנתבעת בעקבות מודעה שראו בעיתון ידיעות אחרונות והמתייחסת לחבילת נופש בלונדון. התובעות פנו לנתבעת ובקשו להזמין חבילת נופש לשלושה אנשים הכוללת כרטיסי טיסה הלוך וחזור וחדר לשלושה במלון "טויסטוק" בלונדון וחדר ללילה נוסף לשני אנשים (להלן:"חבילת התיור"). התמורה עבור חבילה זו אמורה הייתה להיות בסך של 2,607 דולר לפי שער גבוה בש"ח. כשישה ימים לאחר ביצוע ההזמנה ולאחר שנציגת התובעות חתמה על טופס ההזמנה ומסרה את פרטי כרטיס האשראי שלה, הודיעה לה נציגת הנתבעת כי לא ניתן לבצע את ההזמנה לגבי חדרי המלון שהוזמנו. נציגת הנתבעת הציעה מלון אחר והתובעות הסכימו גם לזה. אלא, שלאחר יומיים התברר שגם במלון האחר אין מקום. לאחר דין ודברים הוצע לתובעות מלון שלישי אך הם נדרשו להוסיף סכום של 250 דולר עבור החבילה. בלית ברירה הסכימו התובעות גם לדרישה זו, אך תחת מחאה ותוך שמירת הזכות לתבוע את הנתבעת על ההפרש במחיר שדרשה בין החבילה המקורית לבין ההצעה השלישית. הנתבעת בחרה לבטל את העסקה והשאירה את התובעות בפני שוקת שבורה. התובעות תכננו טיול לפני גיוסה של הבת הצעירה , ולכן נאלצו בסופו של דבר למצוא עסקה אחרת במחיר גבוה יותר וזאת לאור הזמן הקצר שנותר להם לפני המועד שתוכנן לחופשה תוך התחשבות באילוצי העבודה והגיוס של התובעות. לטענת התובעות קיימות להן 3 עילות תביעה כנגד הנתבעת כמפורט להלן: א. עילה חוזית , ביטול חד צדדי של ההסכם שבין הצדדים כפי שבא לידי ביטוי בהצעה אותה אשרה נציגת התובעות. ב. עילה נזיקית - הצגת מצג שווא בחוסר תום לב בדבר חדרים פנויים במלון טויסטוק במודעה שפורסמה בעיתון. הנתבעת בכך נקטה בדרך של פיתוי המגלה טפח ומסתיר טפחיים לצורך פנית לקוחות אליה. ג. ניהול מו"מ שלא בתום לב בניגוד להוראות ס' 12 לחוק החוזים חלק כללי התשל"ג -1973 (להלן:"חוק החוזים"). לאור האמור לעיל טוענות התובעות שעל הנתבעת לפצות אותן על הנזקים שנגרמו להם לפי הפירוט להלן: א. ההפרש בין עלות החבילה המקורית לזו שהוזמנה בפועל בסך של 2,932 ₪. ב. נזק בעקבות ביטול זמן טלפוני , שכר טרחת עו"ד וכדומה- 1,155 ₪. ג. עוגמת נפש לכל אחת מהתובעות בסך 2000 ₪ וביחד- 6,000 ₪. סה"כ - 10,087 ₪. 4. תמצית טענות הנתבעת: אין למעשה מחלוקת לגבי השתלשלות העניינים בנוגע להזמנה, אלא שלטענת הנתבעת ההזמנה מעולם לא אושרה ולא חויבה. לטענת הנתבעת, על טופס ההזמנה עליו חתמה נציגת התובעות מצוין במפורש שההזמנה לגבי בית המלון היא בסטאטוס של RQ כלומר, "מבוקש". לטענת הנתבעת כל עוד אין אישור להזמנה מופיע סטאטוס של "מבוקש" ולא חויב סכום כל שהוא בגין אותה הזמנה. הנתבעת הסבירה כי אותו סופ"ש היה מלא במיוחד בלונדון כתוצאה מפסטיבל שהתקיים בעיר ולכן היה קשה למצוא מלון שהתאים לדרישות התובעות. יחד עם זאת נמצא מלון אשר ייקר את החבילה בסך של 100 דולר בלבד. לטענת הנתבעת היא הודיעה לתובעות על ביטול ההזמנה לאחר שקבלה בפקס את מכתבו של עו"ד וייס שהוא גם מייצג את התובעות וגם בעלה של התובעת 1 ואביהם של התובעות 2,3, בו הודיע כי בכוונתו להגיש תביעה כנגד הנתבעת בגין עסקה זו. תגובת הנתבעת לשלוש עילות התביעה: א. עילה חוזית - הצדדים עדיין לא הגיעו לשלב של הסכם כל שהוא אלא היו אך ורק בשלב של הצעה התלויה באישור של צד ג'. ב. עילת הנזיקין- מצג שווא. לנתבעת לא ידוע על איזה פרסום בעיתון מדובר , פרסומיה נעשים בד"כ באינטרנט ובמקרה הנדון לא הוצג הפרסום הספציפי עליו מסתמכות התובעות ולכן לא ניתן למעשה להתייחס לטענה זו. ג. חוסר תום לב בניהול מו"מ - הנתבעת דוחה טענה זו וטוענת שהבהירה הן בע"פ והן בכתב על כי יש צורך לקבל אישור להזמנה שבוצעה עבור המלון , הנתבעת מדגישה כי על טופס ההזמנה מצוין במפורש "מבוקש" ולא "מאושר". אם שתי האותיות המסמלות סטאטוס זה לא היו ברורות לתובעות, יכלו לברר עם נציגת הנתבעת מה פירושן של אותן אותיות והן היו מקבלות הסבר מדויק. לאור האמור לעיל יש לדחות את התביעה ולחייב את התובעות בהוצאות. 5. דיון המקרה הנדון ממחיש את חשיבות העיקרון של הקטנת הנזק הקבוע בס' 14 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה). התובעות היו מעוניינות בחבילת תיור ללונדון במועדים מאוד ספציפיים שהתאימו להן לאור התחייבויותיהן האחרות. במהלך ביצוע העסקה התברר שלא ניתן לבצע את ההזמנה המקורית ואילו עלותה של ההזמנה הניתנת לביצוע גבוהה מזו של ההצעה המקורית. לטענת התובעות ההפרש בין ההזמנות היה 250 דולר בעוד לטענת הנתבעת ההפרש היה 100 דולר. בין אם מדובר ב 100 דולר ובין אם מדובר ב 250 דולר, התוצאה אליה הגיעו הצדדים שלא הצליחו ליישר ביניהם את ההדורים הינה זהה. התובעות שלמו עבור חבילה אחרת תוספת של כ 3000 ₪ שהיא פי שלוש מתוספת של 250 דולר, ואילו הנתבעת הפסידה 3 לקוחות. תוצאה זו גררה את הצדדים לבית המשפט. 6. העילה החוזית נשאלת השאלה האם הנתבעת הפרה את ההסכם עם התובעות, שלטענת התובעות בא לידי ביטוי בטופס ההצעה עליו חתמה נציגת התובעות (נספח א' לכתב התביעה), בעוד הנתבעת טוענת שמדובר בהצעה בלבד אשר לא השתכללה כדי חוזה מחייב. בנסיבות מקרה זה אני מקבלת את טענת הנתבעת שכן מצוין במפורש בטופס ההצעה שיש לחכות לאישור ספק השירות (במקרה הנדון ספק בית המלון), כך שלמעשה העסקה לא נסגרת עד אשר מתקבלים האישורים לגבי השירותים המבוקשים מהספקים. רק לאחר קבלת האישורים משתכללת ההצעה לכדי הסכם מחייב בין הצדדים. כל עוד לא נקשר ההסכם בין הצדדים רשאי היה כל צד לחזור בו מההצעה להתקשרות (עדיין קיימת החובה לנהל מו"מ בתם לב ולעניין זה אתייחס בהמשך פסק הדין). חבל שהצדדים לא הצליחו כאמור ליישר ביניהם את ההדורים, אך ניתן להבין שהנתבעת בקשה להימנע מעסקה שחששה שתגרור אותה לדיונים משפטיים (למרות שבסופו של דבר יצאה הנתבעת קרחת מכאן ומכאן, שכן את העסקה היא הפסידה ,אך ההליכים המשפטיים ננקטו נגדה). 7. עילה נזיקית אין ספק שהתובעות צודקות בטענתן שפרסום מוצהר המגלה טפח ומכסה טפחיים הינו פרסום מטעה שיכול להוות אף מצג שווא. לצורך הוכחת עילה זו יש צורך בהצגת אותו פרסום. במקרה הנדון טענו התובעות שהן פנו לנתבעת בעקבות מודעה בעיתון ידיעות אחרונות, אך את המודעה לא צרפו לא לכתב התביעה ואף לא הציגו אותה בדיון שהתקיים בפניי. לאור האמור לעיל אין בידי לבדוק מה נאמר ומה הובטח באותה מודעה, ואני דוחה את הטענה. בפסק הדין לצורף לכתב התביעה קבע בית המשפט המחוזי שעל בית משפט לתביעות קטנות לבדוק מבינה עובדתית אם היה מצג שווא, דבר שאל ניתן לעשות במקרה שלפניי שכן לא הוצגה לי המודעה עליה מבוססת הטענה של מצג שווא. 8. חוסר תום לב בניהול מו"מ עיון באותה הצעה מעלה שליד הסעיפים המתייחסים להזמנת הטיסה מצוינות האותיות OK ואילו ליד הסעיפים המתייחסים להזמנת המלון מצוינות האותיות "RQ". מן המפורסמות הוא שהאותיות OK מסמנות אישור, מה שכנראה פחות נכון לגבי מובנן של האותיות RQ. למרות שאני מאמינה לתובעות שלא הבינו למה הכוונה באותיות RQ הרי אני סבורה שכאשר מופיעים באותו מסמך שני סוגי סטאטוס לגבי הפריטים המוזמנים הרי שהדבר אומר דרשני. אין לי ספק שהתובעות הבינו וידעו שהאותיות OK מסמנות אישור, ואם הם אכן לא הבינו מה מסמנות האותיות RQ שהופיעו בסטאטוס של הזמנת המלון, היה עליהן לברר את מובנן. בטופס ההזמנה, מצוין במפורש בתנאי ההזמנה כי "כל הזמנה הנעשית במשרדינו היא בגדר בקשה בלבד עד לקבלת אישורים סופיים מן הסיטונאים". כך שהנתבעת למעשה הבהירה על טופס ההזמנה בשתי דרכים שיש צורך לקבל אישור לגבי בית המלון. ייתכן וניתן לעשות זאת בצורה ברורה יותר אך אינני סבורה שהדברים מגיעים עד כדי חוסר תום לב בניהול מו"מ כנדרש בס' 12 לחוק החוזים. מדובר בטופס קצר מחד, ומאידך בפירוט ספציפי לגבי הפריטים המוזמנים והסטאטוס של כל אחד מהם. לא מצאתי שמדובר בחוסר תום לב בניהול מו"מ מצידה של הנתבעת. 9. סוף דבר אני דוחה את התביעה , אך אינני עושה צו להוצאות מאחר ואני סבורה שלולא היתה הנתבעת ממהרת לבטל את ההצעה ייתכן והדיון בתביעה זו היה מתייתר. נופשסוכני נסיעות (תביעות)פיצוייםביטול חופשה / טיול