להלן פסק דין בנושא תאונה ברוורס ביציאה: 1. לפניי תביעה שעניינה פיצוי בגין נזק רכוש שנגרם לרכבה של התובעת, עת נהג בעלה ברכב, עקב תאונת דרכים שארעה ביום 29.07.06. 2. על-פי כתב התביעה, התאונה ארעה עת חנה רכב התובעת בצד ימין של הכביש בסמוך למוסך בכפר טורעאן. רכב צד ג', שהיה נהוג אותה עת ע"י הנתבע 2, יצא מהמוסך בנסיעה אחורנית ופגע בחלק הימני הקדמי של רכב התובעת. הנתבעת 1 הינה הבעלים של רכב צד ג', ובזמן התאונה היה במשמורת המוסך שבבעלות הצד השלישי, מעבידו של הנתבע 2. 3. בתביעתה עותרת התובעת לחיוב הנתבעים בסכום הנזקים שנגרמו לה כתוצאה מהתאונה כדלקמן: נזק ישיר לרכבה בסך של 8,263 ₪, שכ"ט שמאי בסך של 1,000 ₪ ועוגמת נפש בסך של 700 ₪, סה"כ 9,963 ₪. להוכחת נזקיה הגישה התובעת חוות דעת שמאי, שכ"ט שמאי וכן תמונות של הנזק. 4. הנתבעת 3 כופרת בקיומו של כיסוי ביטוחי בר תוקף לרכב צד ג' במועד התאונה נשוא התובענה. הנתבעת 3 טוענת, כי פוליסת הביטוח הונפקה עבור הנתבעת 1 באופן רטרואקטיבי לאחר אירוע התאונה. עוד טענה הנתבעת 3, כי הנתבעת 1 כלל לא דווחה לה אודות אירוע התאונה. מכאן, עתרה הנתבעת 3 לדחיית התביעה כנגדה תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט. 5. בכתב הגנתה, טוענת הנתבעת 1 להעדר עילה ויריבות בינה לבין התובעת וכי יש להשית את מלוא האחריות על כתפי הנתבע 2, נהג הרכב, בהיותו האשם הבלעדי לאירוע התאונה. 6. בכתב ההגנה, טען הנתבע 2 כי נהג ברכב צד ג' במסגרת עבודתו במוסך של הצד השלישי. הנתבע 2 גורס, כי התאונה ארעה בתוך שטח המוסך, כאשר נהג ברכב צד ג' בנסיעה אחורנית לפתע הגיח רכב התובעת, נהוג ע"י בעלה, נכנס אל תוך המוסך מבלי לשים לב למתרחש בתוך שטח המוסך ופגע ברכב צד ג' בו נהג הנתבע 2. לשיטתו של הנתבע 2, בעלה של התובעת הוא לבדו אחראי לאירוע התאונה. לחילופין, עתר הנתבע 2 לשיפוי מלא ע"י הצד השלישי בכל סכום פיצוי בו יחוייב, באם יחוייב. 7. בדיון שהתקיים בפניי נשמעו עדויות בעלה של התובעת, עד מטעם התביעה, עו"ד אבו ריא, הנתבע 2 וכן נשמעו דבריו של נציג הנתבעת 3. הנתבעת 1 והצד השלישי לא התייצבו לדיון חרף זימון כדין. הצד השלישי מעולם לא הגיש כתב הגנה אף שההודעה לצד שלישי נמסרה לידיו כדין (מוצג נ/1). 8. המחלוקת בתיק דנן נטושה סביב שאלת נסיבות התאונה, האחריות לאירוע התאונה, הכיסוי הביטוחי והנזק. אדון בשאלות שבמחלוקת לפי סדרן. 9. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על צרופותיהם ובפרוטוקול הדיון אשר התקיים בפני כבוד השופטת עירית הוד, שמעתי את עדויות הנהגים ושקלתי בשלל הראיות שהוגשו לתיק, מצאתי להעדיף את עדות בעלה של התובעת על פני עדות הנתבע 2. 10. ראשית, בדיון בפני כבוד השופטת הוד הודה הנתבע 2, בפה מלא, באחריותו לאירוע התאונה (ראה עמוד 3 שורה 27 ואילך). בדיון בפניי חזר בו הנתבע 2 חלקית מהודאתו וטען, כי גם בעלה של התובעת אשם באירוע התאונה (עמוד 11 שורה 28). הנתבע 2 העיד בפניי, כי במועד התאונה היה בעצירה מוחלטת ורכב התובעת היה בנסיעה קדימה ופגע ברכב בחלקו האחורי. נשאלת השאלה באם גרסה זו אמת, מדוע אם כן סבור הנתבע 2 שיש להטיל את האשמה גם עליו ? נהיר, כי לאחר הדיון בפני השופטת הוד הבין הנתבע 2 את ההשלכה שיש לעדות שמסר בפניה ולכן ניסה בדיון אשר נערך בפניי "לשפצה" ולגלגל חלק מהאחריות גם לפתחו של בעלה של התובעת. שנית, הגרסה שמסר הנתבע 2 בפניי עומדת בסתירה לגרסה קודמת שמסר בפני כבוד השופטת הוד. בעדותו בפני כבוד השופטת הוד מסר הנתבע 2, כי בזמן התאונה היה בנסיעה אחורנית (עמוד 3 שורה 28). דא עקא, בפניי מסר הנתבע 2 עדות שונה בתכלית, לפיה בזמן התאונה רכבו היה בעצירה מוחלטת (עמוד 11 שורה 30). מנגד, מסר בעלה של התובעת מתחילת ההליך ועד סופו גרסה עובדתית אחידה, עקבית ורציפה ועקב כך אני נותנת בעדותו אימון מלא. 11. לאור האמור לעיל, אני קובעת כי התאונה ארעה עת נהג הנתבע 2 ברכב צד ג' אחורנית ופגע ברכב התובעת. לפיכך, אני מוצאת כי הנתבע 2 אחראי לאירוע התאונה. 12. באשר לשאלת הכיסוי הביטוחי, כאמור הנתבעת 3 חזרה פעם אחר פעם על טענתה שאין כיסוי ביטוחי. גם בדיון שנערך בפניי עתרה הנתבעת 3 לדחיית התביעה כנגדה, תוך חיוב התובעת בהוצאות משפט ממשיות עקב התעקשותה על השארתה בתיק. 13. בדיון שנערך בפניי הציג נציג הנתבעת 3 לעיוני פוליסת ביטוח חובה וביטוח מקיף (נ/2) שהנפיקה הנתבעת 3 עבור הנתבעת 1. מעיון בפוליסה עולה, כי במועד התאונה הנפיקה הנתבעת 3 ביטוח חובה לנתבעת 1. באשר לביטוח המקיף, הרי פוליסה זו הוצאה לנתבעת 1 רק ביום 03.09.06, דהיינו לאחר אירוע התאונה. חשוב לציין, כי הפוליסה הרלוונטית לעניינו היא פוליסת אחריות צד ג' ופוליסה כזו לא הוצגה לעיוני. אולם, אין די בכך כדי לקבוע קיומו של כיסוי ביטוחי ולחייב את הנתבעת 3 בפיצוי התובעת על נזקיה. 14. כלל ידוע, כי המוציא מחברו עליו הראיה. על התובע מוטל הנטל להוכיח כל מרכיב ממרכיבי תביעתו, לרבות סוגיית הכיסוי הביטוחי. לדידי, התובע לא השכיל להרים נטל זה ולא הוכיח קיומה של פוליסת ביטוח אחריות צד ג' ברת תוקף. 15. כאמור, מטעם התובעת העיד עו"ד אבו ריא ועדותו התייחסה לסוגיית הכיסוי הביטוחי. עו"ד אבו ריא גולל בפניי את הדברים שנוהלו בינו לבין הבעלים של הנתבעת 1 וסוכן הביטוח שלה (ת/2). עו"ד אבו ריא העיד, כי סוכן הביטוח של הנתבעת 1 אישר בפניו קיומה של פוליסת ביטוח רלוונטית המכסה את נזקי התובעת. לעניות דעתי, אין די בעדותו של עו"ד אבו ריא כדי לקבוע קיומו של כיסוי ביטוחי. למיותר לציין, כי עדותו של עו"ד אבו ריא הינה בבחינת עדות מפי השמועה, על כל המשתמע מכך, וככזו אין בידי לקבלה. 16. ביום 05.01.09 הגישה התובעת בקשה להזמנת סוכן הביטוח של הנתבעת 1 ואת מר רון שחר, פקיד הנהלה אצל הנתבעת 3, כעדים מטעמה לצורך הוכחת קיום ביטוח מתאים. כבר באותו יום,05.01.09, נעתרתי לבקשה והוריתי על זימון העדים המבוקשים. הואיל ובקשת הזימון הוגשה פחות משבוע ימים לפני דיון ההוכחות, ציוותי על התובעת לבצע מסירה אישית של ההזמנות לעדים. ברם, התובעת לא פעלה על-פי ההחלטה האמורה, ועקב כך לא הופיעו העדים למתן עדות בביהמ"ש במועד שנקבע. בעלה של התובעת טען, כי לא קיבל את החלטתי האמורה. אין בידי לקבל טענה זו. שומה על בעל דין לעקוב אחר גורל הבקשות שמגיש. הדברים נכונים שבעתיים במקרה של התובעת, אשר נעזרת בשירותיו של עו"ד אבר ריא בניהול תביעתה. על כן, אין לתובעת אלא להלין על עצמה משהגישה את הבקשה לזימון עדים ימים ספורים לפני דיון ההוכחות ולא דאגה לעקוב אחר ההחלטה ולמלא אחריה. 17. לאור האמור, התובעת לא הביאה כל ראיה, מסמך או עדות מטעמה המוכיחה שיש ביטוח מתאים. התובעת לא עמדה בנטל לסתור את טענת הנתבעת 3 ולהוכיח, כי במועד הרלוונטי היה ביטוח אחריות מתאים אצל הנתבעת 3. בנסיבות, אין מנוס מדחיית התביעה כנגד הנתבעת 3. 18. באשר להודעה לצד שלישי, כאמור הצד השלישי לא התגונן ולא התייצב לדיונים, ולכן יש מקום ליתן פסק דין בהעדר כנגדו. גם לגופה של ההודעה לצד שלישי, אני סבורה שיש לחייב את הצד השלישי בשיפוי הנתבע 2, הואיל והנתבע 2 נהג ברכב צד ג' במסגרת עבודתו במוסך, כאשר רכב צד ג' היה במשמורת המוסך של הצד השלישי. 19. מכאן נעבור לסוגיית הנזק. כאמור, התובעת צירפה חוות דעת של שמאי מטעמה להוכחת הנזק הישיר לרכבה. הנתבע 2 חולק על שיעור הנזק וטוען, כי התובעת מנפחת את נזקיה. דא עקא, הנתבע 2 לא הציג חוות דעת נגדית הסותרת את האמור בחוות דעת השמאי מטעם התובעת ולא ביקש לחקרו בחקירה נגדית. 20. לאור כל המקובץ, אני פוסקת כדלקמן: א. אני מורה על דחיית התביעה כנגד הנתבעת 3 משלא הוכחה עילת תביעה כנגדה. כפועל יוצא מכך, אני מחייבת את התובעת לשלם לנתבעת 3 הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪. ב. אני מחייבת את הנתבעים 1 ו- 2, יחד ולחוד, לשלם לתובעת סך של 9,263 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום המלא בפועל. עוד אני מחייבת את הנתבעים 1 ו- 2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪. ג. אני מקבלת את ההודעה לצד שלישי במלואה ומחייבת את הצד השלישי לשלם לנתבע 2 סך של 9,263 ₪. כמו כן, אני מחייבת את צד ג' לשלם לנתבע 2 הוצאות משפט בסך של 1,000 ₪. ד. הסכומים הנקובים לעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד מועד התשלום בפועל. משפט תעבורהנסיעה לאחור