התובעים טוענים כי הנתבע תקף את חברתה של התובעת שנכחה יחד איתה בזמן שהנתבע הגיע עם אשתו ובנו לבדוק את הבית לפני המסירה על מנת להכין רשימת תיקונים. טוענים שנגרמו לה נזקים קשים כתוצאה מחוויית האלימות. להלן פסק דין בנושא תקיפה של משכיר דירה: בחודש 06/2006 שכרו התובעים מהנתבע בית בכרכור, ונחתם הסכם שכירות. לטענת התובעים בכתב תביעתם ובדיון, בחודש 06/2008 שלח להם הנתבע מכתב על סיום השכירות, ובו דרש מהם לבצע רשימת מטלות הכוללות עבודות צביעה וניקוי לבית. בנוסף, הוא ביקש (וקיבל) את הסכמתם לפינוי מוקדם של הבית, כדי לאפשר לשוכר החדש לצבוע את הבית והודיע להם כי הגיע להסדר עם השוכרים החדשים לפיו במקום שהתובעים יבצעו את עבודות הצביעה בעצמם (כמתחייב מהוראות החוזה ביניהם), הם יספקו לו את חומרי-הצביעה לפי הרשימה שיקבלו, ובכך ייצאו ידי חובתם. לטענת התובעים, התובע הפקיד שיק ביטחון ע"ס 5000 ₪ על דעת עצמו ובלי שנתן להם התראה מראש. התובעים טוענים כי הנתבע תקף את חברתה של התובעת שנכחה יחד איתה בזמן שהנתבע הגיע עם אשתו ובנו לבדוק את הבית לפני המסירה על מנת להכין רשימת תיקונים. טוענים שנגרמו לה נזקים קשים כתוצאה מחוויית האלימות. לטענת התובעים בכתב תביעתם, הם שילמו כל התקופה שמי שכירות לפי שער הדולר שהיה בעת ההסכם, אך לפי החוזה עליהם להתחשבן בתום השכירות, ולכן קיים חוב לטובתם בסך 2,000 ₪ בגין הפרשי שער הדולר; בדיון הוסיף התובע כי שילם כל העת שכ"ד לפי השער הגבוהה מדי רק מתוך הבנה עם התובע שיתאפשר לו להאריך את השכירות בחצי שנה, ובתנאי שכך יהיה. בנוסף, טוענים התובעים לחוב בסך 750 ₪ בגין כיסוי חובות מים של שוכרים קודמים 0ולטענה זו לא עלה בידיהם להביא ראיות); להחזר 120 ₪ בגין תשלום עבור 9 ימי ארנונה. להחזר 100 ₪ עבור יום שכירות מאחר שהחזירו (מרצונם) את המושכר לנתבע יום לפני תום התקופה, ו ל2000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לתובעת לאחר התקיפה ועוגמת נפש הנתבע, בכתב-הגנה ובתביעה- שכנגד טוען כי עפ"י ההסכם היה עליהם להחזיר את הבית כשהוא צבוע כולו באופן מקצועי. לאחר שהבין כי התובעים מתכוונים לצבוע בעצמם את הבית ועל-מנת להקל עליהם הגעתי להסדר עם השוכרים החדשים שהתובעים יספקו את גווני הצבע והם יצבעו בעצמם. מאחר שהתובעים לא עמדו בתאי החוזה וביצעו צביעה רשלנית וחלקית, השתמש בשיק הביטחון. התובעים הגישו התנגדות להוצל"פ בגין השיק {וקיבלו רשות להגן - העניין עודנו תלוי ועומד}. לטענת התובע שיק-הביטחון נועד לכסות גם את עלות הצביעה, עפ"י החוזה הם היו מחוייבים למסור לו שיק ביטחון נוסף ע"ס 28000 ₪ ולא עשו כן. התובע טוען שמעולם לא תקף את התובעת ואת העדה, העדה התחילה לצעוק עליו ולכן הראה לה את הדרך החוצה ולא נגעת בה. התשלום בגין הפרשי הדולר בוצע מיוזמת התובע בעצמו. אין הוכחה שחוב המים של דייר שולם על ידם. לא מגיע להם תשלום בגין הקדמת מסירת הנכס מאחר שהם בעצמם ביקשו זאת. לא מגיע להם החזר בגין תשלום 9 ימי ארנונה, זאת מאחר שהם ביקשו לדחות את מועד כניסתם למושכר ליום 10/6/2006 ואני הסכמתי בתנאי שישלמו את הארנונה החלה על הנכס החל מיום 1/6/06 . בנוסף הנתבע טוען לנזקים שגרמו התובעים למכסחת דשא שהשתמשו בה, למסור ולמספריים לגיזום, לעצים, ובסה"כ טוען לנזק ב 15,000 ש"ח בכתב-הגנה לתביעה שכנגד טוענים התובעים (הנתבעים שכנגד) כי: הנתבע מתגורר בסמוך למושכר, מעולם לא טען לנזקים. במכתבים של הנתבע אין התייחסות לנזקים אלה שהוזכרו על ידו. התובעים הודיעו לנתבע כי הם מוכנים לצבוע את הבית בתנאי שיעמוד גם הוא בתאי החוזה ויחזיר להם את הפרשי הדולר. כל ניסיונות הפשרה נדחו על ידי הנתבע. התובע לא היה רשאי לממש את שיק הביטחון ללא התראה מראש של 14 יום. לאחר שעברו 4 חודשים מיום מסירת המושכר, טען הנתבע שהתובעים גרמו לסתימות ביוב! דיון ומסקנות: שמעתי את הצדדים באריכות ועיינתי במסמכים שהגישו. לא הוכח בפני, ברמה הנדרשת במשפט, כי התובעת הוכתה בכלל, וכי סבלה מהפסד ממון כלשהו כתוצאה מכך בפרט. לא הוכח שהתובעים שילמו חוב מים של דייר קודם. הדרישה לתשלום 100 ₪ החזר דמי שכירות בשל פינוי הדירה יום קודם היא קטנונית ואיננה מעוגנת בהסכם. שוכנעתי שהדרישה לפיצוי/החזר תשלומי ארנונה ל 9 ימים איננה תואמת את המוסכם בין הצדדים, כשלכאורה ימים אלו "בוזבזו" ביוזמת התובעים, ובכל מקרה דרישה זו הועלתה רק בדיעבד, כלומר התובעים ויתרו עליה. התובעים אינם זכאים להחזר דמי -שכירות בשל הפרשי שער- הדולר, באשר שוכנעתי ששילמו דמי שכירות לפי השער המקורי מרצון וללא תנאי מפורש (להבדיל מתקווה בלב) שבעל הבית יתרצה והחוזה יחודש בעתיד כרצונם. מנגד:, כמעט כל הנזקים הנטענים ע"י התובע- שכנגד נראים לי מופרכים, רובם נטענו רק בדיעבד. היכן היה התובע-כנגד כשלטענתו הנתבעים שכנגד כרתו עצים? הוא הרי גר בשכנות. מדוע לא מחה כבר אז ותיעד מחאתו בזמן אמת? אין זאת אלא שכל טיפול בעצים, אם נעשה, נעשה בהסכמה בין מלכתחילה ובין בדיעבד. מכסחת הדשא של תובע-שכנגד נראית על פניה כמכונה- ישנה שעבר זמנה. לגבי רמת-הניקיון: שוכנעתי מהתמונות שהוצגו בפני כי הבית והגינה הוחזרו כשהם נקיים ומטופלים כיאות. עילת התביעה היחידה שקיימת לתובע-שכנגד היא עניין הצביעה של הבית. בעניין זה הוא זה שדרש התובעים (הנתבעים שכנגד) לא לצבוע אלא לספק חומרי צביעה, ובהתאם לדרישתו הבית נצבע ע"י השוכרים החדשים. את עלות חומרי הצביעה על פי הרשימה שהוצגה בפני, אני מעריך על דרך של אומדן (ולפי טענת התובע/הנתבע-שכנגד, שלא נסתרה) ב 1000 ₪. סוף-דבר: התובעים (הנתבעים-שכנגד) ישלמו לנתבע (התובע שכנגד) סך של 1,000 ₪. סכום זה ישא ריבית חוקית והפרשי הצמדה מהיום ועד התשלום בפועל.משפט פליליאלימותמקרקעיןשכירותתקיפה