העברת זכויות יוצרים בעל פה

להלן החלטה בנושא העברת זכויות יוצרים בעל פה: החלטה השאלה העומדת להכרעה בהחלטה זו היא האם בוטלה דרישת העברה בכתב של זכות היוצרים או שמא די בהעברת הזכות באמרה בעל פה. התובעים טוענים כי באין העברה בכתב כדין מהתובעות לנתבעים, עולה כי הנתבעים הפרו את זכות היוצרים של התובעות בתמונות ובתוכניות האדריכליות נשוא כתב התביעה. עמדת הנתבעים היא כי קיימת דרישת כתב ראייתי בלבד, אלא שיש נוהג ענפי אשר ליתן לו תוקף של הסכם מכללא. עוד טוענים הנתבעים להעברת זכות שביושר, וכי ניתן להסיק כוונה מכללא להעביר זכות יוצרים למזמין, בהעדר מסמך בכתב. הנתבעים טוענים כי דרך עבודתם היא "נוהג ענפי" וכי הינו הסכם מכללא, וזה יהיה תקף חרף האמור בסעיף 5(2) לחוק זכות יוצרים. מוסיפים הנתבעים וטוענים כי הפסיקה שלנו מכירה בהעברת זכות יוצרים במקרה בו קיים נוהג ענפי כגובר על דרישת הכתב. דיון: בתיק העיקרי, הגישו התובעות תביעה כספית בסך 220,000 ₪ כנגד הנתבעים 3-1 שהם המוציאים לאור והעורכת של המגזין "עיצובים - המגזין הישראלי השנתי והשימושי לעיצוב הבית והסביבה" (להלן: "המגזין"). עניינה של התביעה הוא טענת הפרה על ידי הנתבעים של זכויות היוצרים של התובעות בתמונות של עבודות שביצעו בעבר (להלן: "התמונות") ושל תוכניות אדריכליות פרי ידן (להלן: "התוכניות"). בכתב התביעה טענו התובעות כי ניהלו עם התובעים משא ומתן לפירסום עבודותיהן במגזין, אך לטענתן לא הגיעו להסכמה ולא התקשרו עם הנתבעים בעניין זה ולא נתנו הסכמתן לפירסום עבודותיהן או לעשות שימוש כלשהו בהן. טוענות התובעות כי גילו, לתדהמתן, כי בגיליון המגזין לשנת 2003 הופיעה על גבי 4 עמודים מודעה הכוללת את התמונות והתוכניות שלהם אשר נסרקו במחשב במהלך אחת הפגישות בין הצדדים לצורך המחשת הפירסום במגזין. התובעות טוענות כי בפירסום האמור במגזין בוצעו הפרות של זכויות יוצרים וכן תבעו בגין עוולות נוספות. בכתב ההגנה שהגישו במשותף הנתבעים, טענו כי נחתם בינם לבין התובעות הסכם בעל פה לאחר משא ומתן ממצה לפירסום עיסקן של התובעות, לרבות השימוש בתמונות ובתוכניות. הנתבעים טוענים בכתב ההגנה כי עיסקאות פירסום במגזין נעשות איתם באופן שיטתי בדרך של הסכמים בעל פה, וכך נעשה גם עם התובעות במקרה דנן. התובעות הבהירו כי מעולם לא נערך הסכם כלשהו, לרבות לא הסכם בעל פה, בינן לבין הנתבעים, שהינו פירסום עבודותיהן במגזין. מכאן עולה השאלה שבמחלוקת האם העבירו התובעות לנתבעים, בעל פה, את זכויות היוצרים שלהן ביצירותיהן המקוריות, התמונות והתוכניות. בכתב הגנתם אין הנתבעים מכחישים את זכות היוצרים של התובעות בתמונות ו/או בתוכניות, ובכך אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעים בסעיף 6 לסיכומיו המהווה משום שינוי חזית הטענות של כתב ההגנה, מבלי שהתבקש או התקבל צו לתיקון כתב ההגנה. בסעיף 1 לכתב ההגנה טוענים הנתבעים כי בין הנתבעים לתובעות נחתם הסכם בעל פה ובו סוכמו כל הפרטים הנחוצים על מנת שעיסקן של התובעות יפורסם במגזין. בישיבת קדם המשפט מיום 22/11/06 הורה בית המשפט לצדדים לסכם טענותיהם בשאלה המקדמית שעולה והיא האם בנסיבות סעיף 26 לכתב ההגנה עומדת לנתבעים טענת הגנה על פי הוראות סעיף 5(2) לחוק. סעיף 5(2) לחוק זכות יוצרים 1911 קובע כי העברה של זכות יוצרים חייב שתיעשה בכתב ובחתימת בעל הזכות. המלומד טוני גרינמן, בספרו "דיני זכויות יוצרים" עומד על הפסיקה שניתנה בסוגייה זו ואומר: "ראוי לזכור כי דרישת הכתב נועדה להגן על יוצרים בעיסקאותיהם עם גופים עסקיים, שבדרך כלל הם מתוחכמים מהיוצרים, בענייני מסחר. על כן מן הראוי שתהיה הקפדה על קיומו של כתב מינימלי ככל שיהיה, בטרם יסיק בית המשפט כי יוצר מכר את זכותו... יש להדגיש כי דרישת הכתב שרירה וקיימת בחוק זכויות יוצרים, על אף קיומן של אסמכתאות לרבות אִמרות אגב של בית המשפט העליון שמהן ניתן ללמוד אחרת". דרישת הכתב היא הכרחית להוכחת הבעלות בזכות היוצרים, וכך נקבע בע"א 691/66 פילמטכניק (ישראל) בע"מ נ' פקיד השומה תל אביב 5, פד"י כ"א 2, 642 בעמ' 646: "ואף על פי שתניה מכללא מסוג זה משתמעת ממהות היחסים החוזיים ביניהם, לא די בהסכם בעל פה ובתניא המשתמעת כדי לצאת ידי הוראות סעיף 5(2)... הצורך החוקי של כל העברה מלאה או חלקית של זכות יוצרים, וכל מתן טובת הנאה בזכות יוצרים על פי רישיון, יהיו בכתב החתום על ידי בעל הזכות או בא כוחו - בעינו עומד". לאור הוראות סעיף 5(2) לחוק זכות יוצרים 1911 והפסיקה כאמור לעיל, היה על הנתבעים לצרף מסמכים בכתב להוכחת העברת זכות היוצרים מהתובעות אליהן. הנתבעות לא עשו כן. טוענים המשיבים כי ניתן להסיק כוונת מכללא להעביר את זכות היוצרים למזמין, בהעדר מסמך בכתב; וכי דרך עבודתם הינה "נוהג ענפי" המהווה הסכם מכללא התקף חרף הוראת סעיף 5(2) - אני דוחה את הטענה על כל רכיביה. אבאר טעמי. טענה זו נבחנה בפסיקתו של בית המשפט העליון ונדחתה, בע.א. 691 פילמטכניק דלעיל, בית המשפט בחן את סעיף 5(2) אשר בהמשכו, רשום, לצד הערת השוליים חוק תשי"ג-1953; "(התנאי לסעיף זה לא חל בישראל)" הערה זו - מכוונת לסעיף 3 בחוק לתיקון פקודת זכויות יוצרים תשי"ג-1953 אשר פורסם בספר החוקים 118, בע"מ 38-39. לכאורה - על פי הערה זו ניתן לטעון כי - אין כל חובת העברת זכויות יוצרים, בכתב דווקא. ברם, דברים אלה כבר נדונו ונתבהרו בפסק דינו מאיר העיניים של כבוד השופט בנימין הלוי בע.א. 691/66, בו הוא קובע כהאי לישנה: "לא די בהסכם בעל פה ובתניה משתמעת, כדי לצאת ידי הוראת סעיף 5(2), טענתו של ב"כ המשיב כי החוק לתיקון פקודת זכות יוצרים, תשי"ג - 1953, ביטל את הצורך בהעברה בכתב לפי סעיף זה, בטעות יסודה. התנאי לסעיף 5(2) שבוטל על ידי החוק המתקן, הוא הסייג(PROVISIO) לסעיף זה, שהגביל את תוקף ההעברה, לתקופה של 25 שנה ממות המחבר. הגבלה זו בוטלה בישראל, אך הצורך החוקי שכל העברה מלאה או חלקית של זכות יוצרים, וכל מתן טובות הנאה בזכות יוצרים על פי רישיון יהיו בכתב החתום על ידי בעל הזכות או בא כוחו, בעינו עומד". יוצא איפוא, כי כל טענה בדבר העברת זכות שביושר, הסקת כוונה מכללא להעביר את זכות היוצרים למזמין כ"נוהג ענפי" - אין לה כל בסיס בדין ודין הטענה כאילו נעשתה העברת זכות היוצרים להידחות. על כן, מתקבלת טענת התובעות כי לא היתה כל העברה כדין של זכות היוצרים. משכך ברי כי זכות היוצרים של התובעות בעבודותיהן הופרה על ידי הנתבעים. מכאן שנותר לדון בסוגיית הפרת זכות יוצרים בכימות נזקן של התובעות בגין הפרת זכות היוצרים שלהן. כבעלות זכות היוצרים שהופרה - זכאיות התובעות לבחור בפיצוי הסטטוטורי, כפי שטענה בסעיף 28.1 לכתב תביעתן. שאלת גובה הפיצוי, האם רשאי בית המשפט אף להפחית מן הפיצוי הסטטוטורי מתחת לרף הנמוך הקבוע בחוק תדון בנפרד.בעל פההעברת זכויותזכויות יוצרים (הפרת)