להלן החלטה בנושא בקשה להכניס מחשב בתא של אסיר בכלא: החלטה בקשת רשות ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים בעע"א (ת"א-יפו) 2045/06 מיום 2.11.06 ו-8.3.07 (כב' השופטת נגה אהד) בהן נדחתה בקשתו של המבקש להכניס מחשב ותקליטורים לתאו. מסכת עובדתית 1. המבקש הורשע בגין עשיית מעשה מגונה בקטין, ובעבירה של עשיית מעשה סדום בקטין, ונגזרו עליו תשע שנות מאסר בפועל. הוא החל בריצוי עונשו ביום 4.6.01 ותאריך שחרורו המלא הוא 3.6.10. המבקש מרצה את מאסרו בבית הסוהר "מעשיהו". 2. מבקש פנה לרשויות הכלא בבקשה שיאשרו לו להכניס לתאו מחשב ידני ותקליטורים למחשב. הבקשה נדחתה על ידי הגורם המוסמך מן הטעם שמחשב ידני אינו נכלל ברשימת הפרטים שאסיר רשאי להחזיקם. המשיב בחן אפשרות להתיר למבקש להחזיק מחשב אישי ודיסקים לצורך לימודיו במדרשת בית הסוהר, אך דחה אפשרות זו לאחר שהתברר כי המדרשה מספקת לאסירים את כל הנדרש לצורך הלמודים, ולכן לא נמצאה הצדקה להיענות לבקשה. בית המשפט המחוזי דחה את העתירה בקובעו: "נוכח תקנות סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה מעצרים) (תנאי החזקה במעצר) תשנ"ז-1997, אין היתר להחזיק מחשב ידני, ונוכח הוראות סעיף 80 לפקודה, לנציב שב"ס סמכות לקבוע תנאי החזקת אסירים ופירוט ציוד המותרים בהחזקה, ומחשב ידני לא נכלל. לפיכך, העתירה נדחית." המבקש פנה לבית משפט קמא בבקשה לעיון חוזר בהחלטה הנדונה, ובקשתו נדחתה. טענות הצדדים 3. העותר טוען בפנינו כי במקרה זה עולות מספר סוגיות משפטיות עקרוניות, אשר מחייבות מתן רשות ערעור בענייננו. לשיטתו, הדין החל עליו איננו פקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 (להלן: הפקודה) או תקנות בתי הסוהר תשל"ח-1971 (להלן: תקנות בתי הסוהר) אשר הותקנו מכוחו, אלא תקנות סדר הדין הפלילי (סמכות אכיפה - מעצרים) (תנאי החזקה במעצר) תשנ"ז-1977 (להלן: תקנות המעצר), וזאת בהתבסס על פרשנותן המשפטית הראויה לדעתו של תקנות המעצר החלות, לגישתו, גם על מי שמרצה עונש מאסר. לפי תקנות אלו, לטענתו, עומדת לו הזכות להחזיק במחשב. כמו כן, טוען המבקש כי שירות בתי הסוהר מאפשר לשוהים באגף הפרדה להחזיק במחשב, כמעט ללא מגבלות, ובכך הוא מופלה לרעה. 4. עמדת המשיב הינה כי הבקשה אינה מעלה עילה למתן רשות ערעור. היא נעוצה בנסיבות הספציפיות של המקרה, ואין לה השלכה עקרונית-כללית כלשהי. לגופם של דברים, טוען המשיב כי אין מקום להתערב בהחלטתו. בעת ריצוי עונש, מתקיים משטר פיקוח ובקרה על חפצים אותם רשאי אסיר להחזיק בתאו, והקביעה בענין זה מתבססת על שיקולי מדיניות שונים, ובהם שיקולים בטחוניים, בטיחותיים, ואחרים. מחשב ידני לא הותר בהחזקה, והדבר תואם את הכללים והנוהלים. מחשב אישי מותר בהחזקה בשטח שמחוץ לתאי האסירים, ומותר רק לאסירים הלומדים, ולצרכי לימודיהם בלבד. בקשת המבקש להחזיק במחשב ידני בתאו אינה מתיישבת עם הכללים, ולפיכך דינה להידחות, ודין בקשת רשות ערעור זו להידחות עימה. 5. דין הבקשה להידחות. כלל נוהג הוא כי לא תינתן רשות ערעור בעתירת אסיר אלא בנסיבות מיוחדות בהן עולה שאלה בעלת חשיבות עקרונית או משפטית כללית. בקשתו של המבקש נוגעת לנסיבות פרטניות הקשורות לעניינו, ואין בה מאפיינים המצדיקים מתן רשות ערעור. לפיכך, די בטעם זה כדי לדחות את הבקשה. 6. מעבר לנדרש, יש לומר, כי סמכותו של הגורם המוסמך בשירות בתי הסוהר בענין הפריטים המותרים בהחזקה בידי אסירים מקנה לו שיקול דעת רחב להסדיר תחום זה, תוך שקילה עניינית של כלל הגורמים הרלבנטיים לענין. עליו לקחת בחשבון, בין היתר, שיקולים של בטחון האסירים והסוהרים, בטיחות הפרט והכלל בבית הסוהר, צרכים חברתיים שעניינם מניעת פערים וחתירה לשוויון בתנאי החזקתם של אסירים, וכיוצא באלה שיקולים. מנגד, על הגורם המוסמך לשקול את צרכיו של האסיר כפרט, ובמיוחד של אסירים השפוטים לתקופות ארוכות, הנזקקים לאמצעים ולעזרים שונים בחייהם בכלא, העשויים להוות מקור ענין, אמצעי תעסוקה, עזר בפיתוח אינטלקטואלי, ודרך לשמירת הקשר עם העולם החיצון. מיתחם שיקול דעתו של הגורם המוסמך בגדרי סמכותו זו הוא רחב, ורק לעיתים רחוקות יתערב בו בית המשפט, והוא - כאשר נפל בו פגם של אי סבירות קיצונית, או פגם מינהלי אחר המצדיק התערבות. נקודת המוצא היא כי שיקול הדעת מחייב מיומנות מקצועית מיוחדת בהכרת הצרכים והנסיבות השוררים בין כתלי הכלא, ומודעות לאמצעים המידתיים המתחייבים כדי לשמר את הסדר והבטחון בין כתליו, בצד מתן תשומת לב ראויה להגנה על איכות החיים הבסיסית של האסירים כפרטים. 7. בענייננו, קובע סעיף 38 לפקודת בתי הסוהר (נוסח חדש) התשל"א-1971 כי אסור לאסיר להחזיק, חפץ אסור". "חפץ אסור" מוגדר בסעיף 1 כ"חפץ שפקודה זו או התקנות אינן מתירות הכנסתו לבית הסוהר, הוצאתו מבית הסוהר, או החזקתו בידי אסיר". תקנה 37(א) לתקנות בתי הסוהר, תשל"ח-1978 קובעת כי, למעט מספר פריטים בסיסיים המפורטים שם, כגון "תלבושת ומצרכים לגהות אישית" לא יחזיק אסיר בחפצים אישיים, אלא אם החזקתם הותרה בידי מנהל בתי הסוהר, ובכפוף להגבלות ותנאים שנקבעו בהוראות המחייבות בשירות. פקודת נציבות בתי הסוהר 04.33.00 דנה בפריטים מותרים בהחזקה בידי אסיר, ומחשב ידני אינו נכלל בהם. באשר למחשב אישי, נקבע נוהל מיוחד 01-1016: נוהלי מינהל בטחון והאסיר, הקובע, כי השימוש במחשבים אישיים מהווה טובת הנאה הניתנת לאסירים בכפוף לקיום תנאים שונים, ובהתאם לנוהלים. הנוהלים קובעים, כי שימוש במחשב אישי יותר רק לאסירים לומדים ולצרכי לימודים בלבד. עוד נקבע, כי מחשבים אלה יוחזקו במרוכז במקום שיקבע מפקד בית הסוהר, ואושר על ידי מפקד המחוז, אך לא בתאי האסירים. אחזקת מחשב אישי מותרת בתא אסיר רק בתא הפרדה, ובאישור חריג של מפקד המחוז. מכללים אלה עולה, כי מדיניות שב"ס נכון לעת זו הינה להתיר שימוש מבוקר ומוגבל בלבד במחשבים אישיים, בין לצרכי למודים של אסירים, ובין לאסירים השוהים בתאי הפרדה. בכך שלל הגורם המוסמך את יכולתו של כל אסיר, באשר הוא, להחזיק מחשב ידני, אך איפשר זאת לצורך השגת תכליות מיוחדות - כגון למודים, ובמקום שאדם מוחזק לבדו בהפרדה, כדי שישמש לו מקור ענין ותעסוקה בתנאי משמורת קשים שבהם הוא מנותק לחלוטין מאסירים אחרים ומהעולם החיצון. ניתן להניח, כי הטעם העומד מאחורי הנוהל הקיים נועד להבטיח מפני אפשרות ניצול לרעה של מחשבים אישיים בידי אסירים, ולהגן מפני סיכונים אפשריים שונים הנילווים לשימוש לא ראוי במחשבים. אפשר שביסוד האיסור טמונה גם תכלית למנוע פערים ניכרים בתנאי ההחזקה בין אסירים בעלי יכולת כלכלית, לבין אסירים דלי אמצעים, ולקדם בכך את רעיון השוויון בתנאי המשמורת. 8. לא ניתן לומר כי ההסדר הקיים, האוסר שימוש במחשב ידני ככלל, אך מתיר זאת בנסיבות מסוימות ולצרכים מסוימים, הינו בלתי סביר באופן המצדיק את התערבותנו. אין גם לומר, כי מתן אפשרות לאסיר בהפרדה להחזיק מחשב אישי מהווה הפלייה פסולה כלפי אסיר רגיל. בידודו של האסיר בהפרדה משאר האסירים ומהעולם החיצון יוצר תשתית שונה של תנאי החזקה ביחס לאסיר הרגיל, המספק טעם סביר לקיום הסדר שונה לגביו. האבחנה במצבים המתוארים מבוססת על שוני רלבנטי, שאינו מקים טענת הפלייה פסולה. עם זאת, טוב וראוי היה שהרשות המוסמכת תיתן דעתה, מעת לעת, לאפשרות להרחיב את ההיתרים להחזקת פריטים אישיים - ובהם מחשבים ואמצעים אלקטרוניים אחרים - העשויים לשפר באופן ממשי את איכות החיים של האסיר בכלא, ובמיוחד את זו של אסיר המרצה עונש מאסר ארוך. שיפור איכות החיים של הפרט המוחזק במשמורת עשוי, בדרכו, לתרום לאוירה טובה, ולהתנהלות תקינה של החיים בכלא, ותתכן לו השלכה חשובה גם על הליך שיקומו של האסיר. מצד שני, אין צריך להדגיש, כי על הגורם המוסמך מוטלת אחריות לדאוג לסדר ולבטחון החיים וההתנהלות בכלא, ומקום שהחזקת פריט כלשהו בידי אסירים טומן בחובו פוטנציאל של סיכון, יש לפקח על החזקתו ועל השימוש בו. גם בענין זה נדרשים איזונים ראויים בין ערך הסדר והבטחון בחיי הכלא לבין הדאגה לרווחת האסיר כפרט, והרשות המוסמכת היא האחראית לקביעת האיזונים הראויים לענין זה. 9. בענייננו, המבקש אינו זקוק למחשב ללמודים, וגם אינו מוחזק בתנאים של הפרדה. אי לכך הוא אינו מקיים את התנאים הבסיסיים הנדרשים לצורך אישור החזקת מחשב על פי הנוהל הקיים, כמשמעותו לעת זו. לפיכך דין בקשתו להידחות. 10. אוסיף מעבר לנדרש, כי אין לקבל את טענת המבקש לפיה חלות עליו תקנות המעצר, המאפשרות לעצור על פי התוספת הראשונה, להחזיק במשחק מחשב ידני. ראשית, תקנות אלה אינן חלות על המבקש, בהיותו במעמד של אסיר ולא במעמד של עצור; שנית, בכל מקרה, תקנות אלה מתירות החזקת "משחק מחשב" שאינו זהה למחשב ידני, אותו מבקש המבקש להחזיק. 11. לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות.בית סוהר / כלאמחשבים ואינטרנטמאסראסירים