להלן החלטה בנושא עיכוב משלוח במכס בגין הפרת סימני מסחר: החלטה ע ו ב ד ו ת בבעלות המבקשת סימן מסחר רשום בתחום מוצרי הלבשה המעוצב בדמות שלושה פסים מקבילים. המשיב יבא לישראל טובין שנחשדו בעיני מנהל המכס כמפירים את זכות הקניין של המבקשת בסימנה, ועל כן עשה שימוש בסמכותו ועיכב את שחרור הטובין מהמכס. למבקשת נמסרה הודעה על העיכוב והוצע לה על ידי הנהלת התפיסות של המכס לבחור בין שתי חלופות: א. להתחייב כי אם תוגש נגד המכס על ידי היבואן תביעה להשבת התפוס היא תצטרף להליך כצד נתבע. ב. להמציא בתוך 3 ימים ערבות בנקאית בסך -.30,000 ₪ ולהודיע כי תגיש תובענה נגד היבואן בתוך 10 ימי עבודה, כך על פי סעיף 200 א לפקודת המכס (נספח ח לבקשה). המבקשת הודיעה למכס כי בחרה בחלופה הראשונה. ב-1.1.06 הגיש המשיב כנגד המכס בבית משפט השלום בנצרת (בתיק אזרחי 1003/06, נספח י לבקשה) תביעה לשחרור הטובין. המבקשת הגישה בקשה (מוסכמת) לצירופה להליך והבקשה התקבלה. ב-13.11.06 הורה בית משפט השלום למכס בפסק דין לשחרר את הטובין למשיב, באשר סבר שהחלופה הראשונה שהוצעה למבקשת והועדפה על ידה לא תאמה את הדין, ובאין מחלוקת כי לא התקיימו הוראות סעיף 200 א לפקודת המכס אין עילה להמשך עיכוב הטובין במכס. עם זאת, בסעיף 10 לפסק דינו עיכב בית המשפט את ביצוע הצו עד 5.12.06 כדי לאפשר למבקשת ולמכס "להשיג ו/או למצות הליך שיפוטי אחר בעקבות פסק הדין, למניעת נזק בלתי הפיך, כנטען". ב-20.11.06 הגישה המבקשת נגד המשיב ונגד המכס את תביעתה בבית משפט זה לצו מניעה, צו השמדה מתן חשבונות ופיצויים, ובגדרה הוגשה בקשה שלפני לסעדים זמניים בה התבקשו הסעדים הבאים: "א. ליתן צו מניעה זמני המצווה על המשיבה מספר 1 (להלן: "המשיב") לחדול לאלתר ולהימנע בעתיד, מכל שימוש, בין במישרין ובין בעקיפין, בסימן מסחר מספר 33479 ו/או בסימן מסחר מספר 93205 ו/או בכל סימן אחר הדומה לסימני המסחר המפורטים לעיל. ב. ליתן צו מניעה זמני המצווה על המשיב לחדול לאלתר ולהימנע בעתיד, מכל ייצור ו/או ייבוא ו/או מכירה ו/או פרסום ו/או הצעה למכירה ו/או כל שימוש אחר, בין במישרין ובין בעקיפין, במוצרי הלבשה הנושאים על שרווליהם שלושה פסים מקבילים, לרבות בפרטי הלבוש אשר צילומים שלהם מצורפים כנספח א לבקשה זו. ג. לצוות על המשיבה מספר 2 (להלן: "המשיבה") להימנע מלשחרר לידי המשיב, או לידי כל גורם אחר, את המשלוח שיובא על ידי המשיב ואשר עוכב על ידי המשיבה בנמל אשדוד בחשד להפרת סימני המסחר של המבקשת, לעצור משלוח זה ולהימנע אף מהוצאתו אל מחוץ לגבולות המדינה ובכלל כך אף למקום ממנו הגיעה הסחורה לישראל". המשיב מתנגד לבקשה כשטענתו המרכזית היא שמשהצטרפה המבקשת להליכים בבית משפט השלום בנצרת, תרופתה היחידה הינה הליכי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. ד י ו ן א. אכן, בשאלת כשרות עיכוב המשלוח על ידי רשויות המכס, הדרך האחת הפתוחה בפני המבקשת הינה הגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום. ממילא איני רואה מקום לנקוט עמדה בשאלת תוקפו של הנוהל המכונה על פי המכס "נוהל יבוא קטן" שהופעל על ידי בית משפט השלום. אשר על כן אין מקום להיענות לבקשה בסעד ג לצוות על המכס להימנע מלשחרר את הטובין המעוכבים לידי המשיב. ב. תביעת המבקשת ובקשתה שלפני אינם כפופים להוראת פקודת המכס ואינם מתבססים עליה, כי אם על זכויות הקניין הרוחני של המבקשת והפרתן הנטענת על ידי המשיב. הצטרפות המבקשת כמשיבה/נתבעת להליכים בבית משפט השלום לא גרעה במאומה מזכויות המבקשת ומהסעדים העומדים לרשותה להגנה עליהן, למעט הזכות לבקש להורות למכס להימנע משחרור הטובין לידי המשיב. בית משפט השלום לא ראה עצמו מוסמך לדון בזכויות המבקשת ובהפרתן, ונזקק אך ורק לכשרות תפיסת הטובין על ידי המכס, וכאמור, הורה לעכב את שחרור הטובין למשיב כדי לאפשר להשיג על פסק דינו או לנקוט הליך שיפוטי אחר. המבקשת בחרה להגיש הליך שיפוטי אחר, ואני סבור שפעלה כדין. ג. המשיב מפנה לסעיף 9 להחלטת בית משפט השלום מ-14.11.06 בה ציין את התרשמותו מהטובין לעניין סעיף 9 להוראות הנוהל של המכס לעניין מקרים חריגים בהם האינטרס הציבורי מחייב תפיסת טובין, מקום שאין לבעל הזכות נציגות בישראל. התרשמות בית משפט השלום היתה שהטובין אינם מפירים באופן בוטה זכויות קניין: "בפשטות מדובר בסוודרים, אשר הדמיון בינם לסחורות הנתבעת מס' 2 (המבקשת כאן - י.ז.) אינו קיים, גם אם מצויים על חלק מהסחורה שלושה פסים, כאלה או אחרים, המהווים על פניהם סימן מסחר של הנתבעת מס' 2". דברים אלו של בית משפט השלום נאמרו אגב אורחא, שהרי התייחסו לנוהל "משלוח יבוא קטן" שבית משפט השלום קבע כי הוא בטל. זאת ועוד, אמות המידה של נוהל משלוח יבוא קטן אינן רלבנטיות לתביעת המבקשת, שזכותה להגנה על סימן שלה אינה מוגבלת למניעת הפרה בוטה דווקא ולקיומו של אינטרס ציבורי. אשר על כן, אין באמירות הנזכרות של בית משפט השלום כדי להצר את גבולות המבקשת בבואה למנוע הפרת זכותה בסימן המסחר. ד. לגופם של דברים, דומה שאין חולק כי במשלוח המעוכב במכס מצויים פריטים המפרים את סימן המסחר של המבקשת, שהרי המשיב עצמו הציע בהליך בבית משפט השלום למסור את הסימן המפר מהטובין. בנסיבות אלה אני מורה כדלקמן: א. ניתנים בזה נגד המשיב סעדים זמניים כמבוקש בסעיפים א ו-ב לבקשה. ב. הבקשה לסעד ג נדחית. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.משלוחסימן מסחרימכס