להלן פסק דין בנושא מכרז מיגון גני ילדים: פסק דין 1. העותרת (להלן:"י.ע.ז") מסתייגת מהחלטת משיבה 1 (להלן:"המועצה") לפיה משיבה 2 (להלן:"אסום") זכתה במכרז מספר 5/2005. עניינו של המכרז מיגון 12 מבני בתי ילדים (גני ילדים ומעונות) בישובים ובקיבוצים שבשטחי המועצה. המכרז פורסם על ידי המועצה אך פיקוד העורף הכין את התוכניות והמפרטים הטכנים לביצועם של עבודות המיגון. כפי שיובהר, עתירה זו נסובה סביב מחלוקת פרשנית של סעיף אחד הוא סעיף 8 בפרוטוקול סיור הקבלנים (להלן: "סעיף 8"). המכרז קבע שלושה תנאי סף: על המציע - להיות רשום בפנקס לפי חוק רישום קבלנים לעבודות ובענף כפי שנקבע; להיות רשום ברשימת הקבלנים של אגף הבינוי במשרד הביטחון; ולהשתתף בסיור קבלנים. מספר חברות השתתפו במכרז. הצעתה של אסום הייתה יקרה מהצעת הי.ע.ז. המועצה קבעה שי.ע.ז לא עמדה בסעיף 8. תשובת י.ע.ז היא שמסקנתה של המועצה מבוססת על פרשנות לא ראויה של הסעיף. בקשת הי.ע.ז למתן צו ביניים במעמד צד אחד התקבלה על ידי. הצדדים סיכמו את טענותיהם בכתב. הונחה היום על שולחני בקשה משותפת של הצדדים למתן פסק דין בדחיפות לנוכח האירועים הביטחוניים אשר פוקדים את איזור המועצה בימים האחרונים ומעצימים את הצורך בהוצאתו של המכרז לפועל לטובת תושבי האיזור. 2. עיון במכרז מלמד כי עשרה מתוך שנים עשר מבני בתי הילדים הינם בעלי גגות רעפים והשנים הנותרים בעלי גגות מבטון. סעיף 0.06 למפרט הטכני מציין שלמציעים אפשרות להציע חלופה לשיטת המיגון רק ביחס לשני המבנים בעלי גגות מבטון. סעיף 8 קובע: "בהמשך לסעיף הראשון בפרק 0.06 פרק החלופות, מובהר בזאת כי שני הגופים שעברו את "מחלפות שמשון" ואושרו על ידי פיקוד העורף מאושרים להגיש חלופה לכל סוגי המבנים (גגות בטון וגגות קלים). הגופים הם תע"ש ופאואר - מש". י.ע.ז הגישה הצעה למכרז שכללה חלופת מיגון לעשרת המבנים בעלי גגות רעפים. המועצה סברה כי רק הגופים תע"ש ופאואר- מש רשאים להציע את החלופה האמורה דהינו לא רק למבנים בעלי גגות מבטון אלא אף למבנים בעלי גגות רעפים. מנגד טוענת י.ע.ז שאף היא כמו יתר המציעים רשאית להגיש את החלופה לכלל המבנים. מחלוקת זו משליכה ישירות על החלטת המועצה לפסול את הצעת י.ע.ז. 3. מחלוקת פרשנית דורשת קריאת הכתוב נשוא המחלוקת. ברם לא כל הכתובים עומדים בשורה אחת. טקסט מכרז אוצר בתוכו כללי פרשנות משלו. המכרז חייב לשמור על שוויון. ההזמנה על תנאיה אמורה לדבר בעד עצמה. בחוזה רגיל המו"מ הינו חלק אינטגרלי מהליך כריתת החוזה. הכתוב הינו פרי שיח של הצדדים לחוזה. במכרז עסקינן בהזמנה המוצעת לקבוצה מסוימת. מכאן משקלן של מילות ההזמנה רב ביותר. סעיף חוק הינו דוגמא נוספת של כתוב הדורש פרשנות שיפוטית. החוק אמור ליצור מסגרת נורמטיבית למקרים רבים צפויים ושאינם צפויים. בשל כך יש חשיבות רבה לתכלית הכתוב. מכרז אמור, וודאי בשלב הראשון, להפגיש בין המזמין לבין הזוכה לביצוע פעולה מסוימת. בהתאם יש לדייק יותר במילות ההזמנה. אין להסיק מכך שאין מקום בפרשנות תנאי מכרז לשקול שיקולי תכלית או נסיבות חיצוניות. אך דגש הפרשנות מושם בדלת אמותיו של המסמך, ובפשוטו של מקרא. נדמה שהשופט -הפרשן בתחום זה של המשפט אמור להיות פחות יצירתי ופחות מעורב בחקירת עובדות חיצוניות למסמך. מסקנה זו נשענת על היבט אחר של הענין. בית משפט אמור בסופה של הכרעה לבחון את סבירות התנהגות הרשות. המונח התנהגות הרשות בא לרבות פרשנות מסמך שנערך על ידה. סיום מלאכת הפרשנות עשוי לפתוח דיון בסוגיות משפטיות אחרות של המשפט המנהלי. ברם בענייננו המחלוקת ביסודה הינה פרשנית גרידא. 4. לשונו של סעיף 8 ברורה ופשוטה. צוין ששני גופים מאושרים להגיש חלופה לכל סוגי המבנים. גופים אלה הוגדרו כתע"ש ופאואר - מש. הסעיף מסביר כי שני הגופים האלה הם שעברו את "מחלפות שמשון" ואושרו על ידי פיקוד העורף. הטעם להעדפה של גופים אלה מוזכר בסעיף. הודגש כי רק גופים אלה מאושרים להגיש חלופה לכל סוגי המבנים. קריאת הטקסט באופן שכל משתתף במכרז רשאי הוא להציע הצעה למיגון לכל המבנים על פי שיטת אחד משני הגופים אינה מתיישבת עם לשון הסעיף. הפרשנות המוצעת על ידי י.ע.ז אינה אלא משאלת לב או ניסיון להשיג יתרון על פני המשתתפים האחרים שאינם שני הגופים המוזכרים. אפילו וסברה י.ע.ז שפרשנותה משקפת את כוונת המועצה, לשון הסעיף כה רחוקה מכך, שמחובתה היה לפנות למועצה להבהרה בענין טרם הגישה את הצעתה. י.ע.ז דוחה את פרשנות המועצה על סמך היגיון הדברים תוך הפניה לסיפור שמסביב. אומר כבר עתה שאף בחינת הנסיבות החיצוניות, אין בה כדי להטות את הכף לטובת י.ע.ז. לגישתה העובדה ששני הגופים - תע"ש ופאואר - מש לא הגישו הצעה ולא יכלו להגיש הצעה בשל אי עמידתם בתנאי הסף, מלמדת על הפרשנות שמוצעת על ידה. מה הטעם לאפשר לשני גופים להגיש חלופה לכל סוגי המבנים אם אין הם יכולים להשתתף במכרז? בהתאם, טוענת י.ע.ז יש לפרש את סעיף 8 באופן שכל משתתף יהא רשאי להציע את החלופה. י.ע.ז מדגישה שכולם ידעו ששני הגופים אינם עומדים בתנאי המכרז. י.ע.ז לא הניחה תשתית להוכיח שכל המשתתפים ידעו על מגבלות שני הגופים. יתרה מזו, אף בעתירתה מתיחסת י.ע.ז לתע"ש אך אינה מניחה תשתית ראייתית שבוכחה להוכיח שפאואר - מש לא יכלה להשתתף במכרז. יש לזכור שנקודת הזמן הקובעת בכגון דא הינה לפני הגשת ההצעות השונות. או אז על המזמין לדאוג שתנאי המכרז יהיו ברורים ומובנים לכל המשתתפים לרבות המשתתפים הפוטנציאלים. מעבר לכך החומר אינו מצביע על כך שאסום פירשה את סעיף 8 בהתאם לפרשנותה של י.ע.ז. האחרונה מפנה לשיחות שהתקיימו בין תע"ש לבין אסום. אולם במסגרת ההליך המנהלי אין לשלול גירסת אסום לפיה תע"ש פנתה אליה בדבר אפשרות של שיתוף פעולה אך לא דובר על פעילות משותפת כדי לעקוף את לשונה הברורה של סעיף 8. בכל מקרה אסום לא הייתה נכונה לשתף פעולה עם תע"ש אלא הגישה את הצעתה לבדה. י.ע.ז אוחזת באימרות שונות של מהנדס המועצה כדי להראות שהמועצה קיבלה את הפרשנות המוצעת על ידי י.ע.ז. עיינתי במסמכים ולא עולה מהם "הודאת בעל דין" של המועצה - כפי שנטען, לפיה כל משתתף יהא רשאי להגיש חלופה לכל סוגי המבנים. מהחומר עולה שתע"ש הייתה פעילה ביותר במכרז כולל ניסיונה להביא לכך שתנאי הסף ישתנו באופן שתוכל להשתתף במכרז. בהקשר זה ניתן להבין רצונה שסעיף 8 יופיע במכרז. העיקר הוא שסעיף 8 עודנו אומר את אשר הוא אומר. מכאן אל לי.ע.ז לצפות שתזכה ביתרון כלכלי על ידי הגשת הצעה זולה שמבוססת על תחשיב שכולל חלופה לכל סוגי המבנים בניגוד לתנאי המכרז. פרשנות המועצה עומדת במתחם הסבירות. נוטה אני למסקנה שפרשנות אחרת אינה עומדת במתחם הסבירות. אולם די בכך שפרשנות המועצה סבירה. התנהגותה לאחר קבלת הצעת י.ע.ז ראויה לשבח. נערך שימוע. ועדת המכרזים ביררה עם י.ע.ז האם תהיה מוכנה לעמוד בהצעתה היה ולא תאושר חלופת המיגון שהציעה. ועדת המכרזים פנתה ליועץ המשפטי של ועדת המכרזים אשר כתב חוות דעת מקיפה לפיה יש לפסול את הצעת י.ע.ז. ועדת המכרזים קיימה מספר ישיבות טרם גיבשה החלטתה הסופית. להשלמת התמונה אינני מתעלם מכך שעל פני הדברים סעיף 8 מטיב עם שני הגופים תע"ש ופאואר - מש. אך יש לזכור שלא עסקינן במצב בו אחד מהגופים האלה זכה ומשתתף אחר הגיש עתירה נגד התוצאה. י.ע.ז אף אינה טוענת שיש לפסול את המכרז בשל אי השוויון שנוצר לטובת הגופים האמורים. היא מתמקדת, כאמור בשאלה פרשנית. דעתי היא שהמועצה הוסיפה תנאי בסעיף 8 שלשונו ברורה ומובנת. הוספת התנאי לא התירה למי מהמשתתפים לבנות את הצעתו על בסיס חלופה כוללת לכל המבנים. בכל מקרה כך פירשה המועצה את התנאי. אינני סבור שיש הצדקה על פי דין להתערב בכך. יצוין שהמכרז בשל אופיו לרבות ההיבט הביטחוני הטמון בו והשתתפותם של גורמים שונים אינו מכרז רגיל. אף לכך יש משקל בבוא בית משפט להגדיר את מתחם הסבירות של הרשות במקרה דנא. 5. העתירה נדחית. כתוצאה מכך הצו הזמני בטל. בנסיבות הענין י.ע.ז תשא בהוצאות המועצה ואסום ושכר טרחת עו"ד בסך 15,000 ש"ח להיום לכל אחת מהן. קטיניםמכרזמיגוןגן ילדים / פעוטון / משפחתון