ארגוני טרור באזור ובעולם פועלים בדרכים שונות ומגוונות. חלק מפעילות זו מבוצע באמצעות רשת האינטרנט - בין אם להפיץ את אידיאולוגיית השיטנה בה הם דוגלים, בין אם לאתר ולגייס פעילים חדשים לארגוני הטרור, ובין אם להעביר מסרים לפעילים קיימים. בית המשפט ציין כי הטרור בעידן הנוכחי מתאפיין לא רק בהיותו גלובלי, אלא גם בתחכום רב, לעיתים במבנה ארגוני מסועף, בפעילות שאינה ספורדית, נקודתית, אלא פעילות ארגונית שיטתית שלצורכה מוקמות תשתיות נרחבות שיאפשרו אימונים, איסוף מודיעין וביצוע פעילות מבצעית, הכל תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ועל מנת לייצר פעולות טרור שיגבו מחיר כבד. לפעילות זו יש להוסיף כי יותר ויותר אנו עדים לכך שארגוני הטרור משקיעים זמן, מחשבה ומשאבים בפעילות הסברתית ותקשורתית, כמו גם בפעילות בעלת אופי אזרחי, דוגמת פעילות בתחום הסוציאלי וההומניטרי, על מנת ליצור בסיס תמיכה רחב ככל הניתן בקרב האוכלוסייה שבשמה פועל לכאורה ארגון הטרור ולעודד גיוס פעילים נוספים מתוך אוכלוסיה זו. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, האתר בו מדובר הינו אתר לחברים בלבד. בתחילה קיבל המערער שם משתמש וסיסמא כחבר ללא סמכויות עריכה ופיקוח, ומאוחר יותר קיבל שם משתמש וסיסמא חדשים שהעניקו לו אפשרות לערוך תכנים באותו אתר. בית המשפט ציין כי הסיכון מאתרי אינטרנט אלה הינו רב. אין המדובר רק בדרך להפצת מידע חדשותי, אלא מדובר באתרים בהם מוצגת ומבוססת התשתית האידיאולוגית של ארגוני טרור מסוכנים ושל מטרותיהם הרצחניות. חלק מהסיכון נובע מכך שיש באתרים אלה כדי להוביל את הגולשים בהם לנקוט פעולות אלימות לצורך מימוש מטרות הטרור הנלוזות להן הם מטיפים להלן פסק דין בנושא עונש על אתר טרור באינטרנט: פסק דין המערער הורשע בהתאם להודאתו בעבירה של ביצוע שירות עבור התאחדות בלתי מותרת בכך ששימש באתר אינטרנט של הג'יהאד העולמי כחבר בעל סמכויות פיקוח. במספר הזדמנויות בשנים 2006-2008 עשה שימוש בסמכויות הפיקוח שניתנו לו לעריכת התוכן באתר. הודאה זו באה בעקבות הסדר טיעון במסגרתו תוקן כתב האישום נגד המערער. בית משפט קמא גזר את דינו של המערער ל-14 חודשי מאסר בפועל וכן למאסר על תנאי. הערעור שלפניי מכוון נגד תקופת המאסר בפועל שנקבעה. עיקר טענת ההגנה התמקדה בכך שבית משפט קמא לא ערך הפרדה בין עובדות כתב האישום כפי שהוצגו בפניו במסגרת הסדר הטיעון, לבין עובדות שנתגלו לנגד עיניו במסגרת הליך ההוכחות שקדם להסדר הטיעון. נטען כי עקב התחשבותו של בית המשפט באותן עובדות נוספות, כמו למשל שדובר באתר של ארגון אלקעידה, הפריז לחומרא בעונשו של המערער. עוד נטען על ידי ההגנה כי המערער הינו אדם מבוגר, כבן 40, נשוי ואב למשפחה, והוא סובל ממחלת לב וממחלת ניוון שרירים. עוד צויין כי המערער לא היה חבר בהתאחדות בלתי מותרת אלא אך ורק גלש באותם אתרים, וכאמור הפעיל סמכויות פיקוח במספר הזדמנויות בלבד. הודגש כי המערער לא היה מפעיל האתר, מקימו, או מנהלו, אלא גלש מתוך עניין בתכנים החדשותיים של האתר. התביעה ביקשה לדחות את ערעור ההגנה. ראשית, נטען כי ההתייחסויות של בית משפט קמא לחומר ראייתי קודם הינן התייחסויות כלליות, אגב אורחא, ולא ניתן להסיק מכך שבית המשפט הביא בחשבון עובדות אלה לרעתו של המערער, מה גם שאין הבדל ממשי בין ארגון אלקעידה לבין "הג'יהאד העולמי". עוד נטען שארגוני הטרור פועלים כיום בדרכים רבות ומתוחכמות, לרבות באינטרנט. המדובר בתופעה חמורה, שעל מנת לטפל בה יש לנקוט בעונשים מרתיעים, והעונש שגזר בית משפט קמא אינו מצדיק את התערבות ערכאת הערעור. דיון תפעול אתר אינטרנט כפעילות טרור ארגוני טרור באזור ובעולם פועלים בדרכים שונות ומגוונות. חלק מפעילות זו מבוצע באמצעות רשת האינטרנט - בין אם להפיץ את אידיאולוגיית השיטנה בה הם דוגלים, בין אם לאתר ולגייס פעילים חדשים לארגוני הטרור, ובין אם להעביר מסרים לפעילים קיימים. בהקשר זה ניתן להפנות לע"פ 3827/06 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2007(1), 4578 ,עמ' 4581 שם נאמרו הדברים הבאים היפים גם לענייננו: "הטרור בעידן הנוכחי מתאפיין לא רק בהיותו גלובלי, אלא גם בתחכום רב, לעיתים במבנה ארגוני מסועף, בפעילות שאינה ספורדית, נקודתית, אלא פעילות ארגונית שיטתית שלצורכה מוקמות תשתיות נרחבות שיאפשרו אימונים, איסוף מודיעין וביצוע פעילות מבצעית, הכל תוך שימוש בטכנולוגיות מתקדמות ועל מנת לייצר פעולות טרור שיגבו מחיר כבד. לפעילות זו יש להוסיף כי יותר ויותר אנו עדים לכך שארגוני הטרור משקיעים זמן, מחשבה ומשאבים בפעילות הסברתית ותקשורתית, כמו גם בפעילות בעלת אופי אזרחי, דוגמת פעילות בתחום הסוציאלי וההומניטרי, על מנת ליצור בסיס תמיכה רחב ככל הניתן בקרב האוכלוסייה שבשמה פועל לכאורה ארגון הטרור ולעודד גיוס פעילים נוספים מתוך אוכלוסיה זו" על פי עובדות כתב האישום המתוקן, האתר בו מדובר הינו אתר לחברים בלבד. בתחילה קיבל המערער שם משתמש וסיסמא כחבר ללא סמכויות עריכה ופיקוח, ומאוחר יותר קיבל שם משתמש וסיסמא חדשים שהעניקו לו אפשרות לערוך תכנים באותו אתר. העובדה שהמערער גלש אל אתר של הג'יהאד העולמי הפתוח לחברים רשומים בלבד, היא כשלעצמה מעידה על הזדהות עם תכני האתר ולא רק על סקרנות גרידא הבאה לידי ביטוי בקריאה בלבד של אתרים הפתוחים לציבור הרחב. קל וחומר, כאשר בשלב מאוחר יותר, ואגב גלישה בפורומים של הג'יהאד העולמי, קיבל לידיו שם משתמש "משודרג" ואף עשה שימוש בסמכויות הפיקוח שניתנו לו. הסיכון מאתרי אינטרנט אלה הינו רב. אין המדובר רק בדרך להפצת מידע חדשותי, אלא מדובר באתרים בהם מוצגת ומבוססת התשתית האידיאולוגית של ארגוני טרור מסוכנים ושל מטרותיהם הרצחניות. חלק מהסיכון נובע מכך שיש באתרים אלה כדי להוביל את הגולשים בהם לנקוט פעולות אלימות לצורך מימוש מטרות הטרור הנלוזות להן הם מטיפים (וראו ע"פ 9850/05 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(3), 99, שם עולה כי פעילותה של חולית טרור החלה בעקבות גלישת אחד מחבריה באתרי אינטרנט של ארגוני טרור). אף אם המערער לא הפך לחבר בהתאחדות בלתי מותרת, ולא פעל באופן ישיר לביצוע מעשי טרור, הרי בכך ששימש כמפקח בפועל על אותם תכנים, העניק שירות לאותו ארגון שהינו חלק ממה שמכונה "הג'יהאד העולמי". במעשה זה כשלעצמו ישנה חומרה רבה, שכן כאמור, הדבר הינו חלק מאותן תשתיות המהוות מצע וכר פורה לאחרים לפעול בפעולות טרור אלימות. התייחסות בית משפט קמא לראיות שלא במסגרת כתב האישום המתוקן במקרה שלפנינו, הציגו הצדדים הסדר טיעון שכלל הודאה בעובדות כתב אישום מתוקן. הכלל הוא, כפי שנקבע בע"פ 264/81 לוי נ' מדינת ישראל, פ"ד לה(3), 659 ,עמ' 662-663 כי: "הודאה מוסכמת בין הצדדים, המתקבלת על-ידי בית המשפט, ובתנאי שהיא מתקבלת כאמור, היא בגדר סוף פסוק מבחינת יתר הראיות, שהושמעו לפני שהוסכם על נוסח ממצה של הודאה בעובדות, והוא, אם הצדדים לא הסכימו על הבאת תיאור רקע מלא יותר בעת הסיכומים לעונש" וכפי שנקבע בע"פ 1234/08 פלוני נ' מדינת ישראל, תק-על 2008(2), 3164 ,עמ' 3168: "משנקבע מה שנקבע בהסדר הטיעון, אין מקום להתייחס לראיות אחרות אלא בהסכמה ברורה ומפורשת" במקרה שלפנינו, ולמקרא גזר דינו של בית משפט קמא, קשה להשתחרר מהרושם כי זה אכן נתן דעתו לעובדות שיוחסו למערער בכתב האישום המקורי ולראיות שנשמעו בפניו בטרם הכריע את דינו של המערער בהתאם להסדר הטיעון. בהעדר הסכמת הצדדים לצורך כך, על בית המשפט להימנע מלהתייחס לאותן ראיות. זאת, בין היתר, מכיוון שלא כל הראיות הובאו בפניו, ולא ניתן תמיד לדעת מה הביא את הצדדים לאותם תיקונים. ייתכן שהיו בידי הצדדים ראיות נוספות שטרם הובאו בפני בית המשפט, או מידע אחר שהוביל לתיקון העובדות שיוחסו לראשונה, ועל כן יש להיזהר מלהתייחס לעניינים עובדתיים ללא שהונחה המסגרת הראייתית השלמה בפני בית המשפט. במקרה שלפנינו, הגיעו הצדדים להסדר הטיעון בטרם הסתיימה פרשת התביעה, וכמובן, ללא שנשמעה פרשת ההגנה. בעניין ע"פ 1234/08 הנזכר לעיל הקל בית המשפט העליון בעונשו של נאשם, בין היתר מסיבה זו וכך נוסח הדבר בפסק הדין: "המערער פגע בערך המקודש מכל, הערך של חיי אדם. לא ניתן שלא להטיל עליו עונש של מאסר בפועל, ועם כל זאת סברנו שיש להקל במידת מה מעונש המאסר בפועל שהוטל על המערער. קשה שלא להתרשם ממכלול גזר הדין, כי בית המשפט קמא נתן משקל בגזר דינו לראיות שהובאו לפניו לפני עסקת הטיעון, אף שלא כל ראיות ההגנה נשמעו, כך שלא ניתן היה לקבוע ממצאים שבעובדה" יחד עם זאת, באותו מקרה הסתמך בית המשפט גם על מידע שהובא בדלתיים סגורות, ואף בו היה כדי להצדיק הקלה בעונש, ועל כן אין לומר שהכלל שנקבע באותו מקרה הוא כי קיימת חובת התערבות אם בית המשפט התייחס לעובדות שלא במסגרת הסכמת הצדדים. בהקשר זה ראוי להפנות לע"פ 5462/03 סבג נ' מדינת ישראל, תק-על 2003(4), 1522 בו אף שנקבע כי "כמובן שיש להתעלם מכתב האישום המקורי ויש להתייחס אך לעובדות בהן הודה המערער, כאמור בהסדר הטיעון", הוחלט שלא להתערב בעונש שנגזר בערכאה הראשונה. נסיבותיו האישיות של המערער המערער הינו אדם מבוגר יחסית, בעל עבר נקי, נשוי ובעל משפחה. מהמסמכים הרפואיים שהוצגו לי עולה כי הוא סובל מבעיה בליבו. אודה כי לא מצאתי באותם מסמכים כי המערער סובל ממחלת ניוון שרירים כפי שנטען בפניי. ההגנה ביקשה בעניין זה להסתמך על ממצא מעבדתי העולה מבדיקותיו של המערער, אולם סבורני כי לא ניתן לקבוע מה משמעותו של ממצא זה ללא התייחסות מפורשת של רופא. נסיבות אלה מצדיקות התחשבות מסוימת בעונשו. אין המדובר במי שהטרור הינו עבורו דרך חיים, אלא מי שזו לו הפעם הראשונה בה הוא נותן את הדין על מעשה שביצע. גם העובדה שהמדובר במקרה ראשון מסוגו אף היא מצדיקה אי מיצויו של הדין במידת מה (והשוו ע"פ 71/83 פלאטו שרון נ' מדינת ישראל, פ"ד לח(2), 757 ,עמ' 812-813). סיכום והכרעה באיזון כלל הנסיבות, נדמה כי במקרה זה החמיר מעט בית משפט קמא בעונשו של המערער. זאת בשל היותו של מקרה זה ראשון מסוגו, כמו גם בשל נסיבותיו האישיות של המערער והרושם העולה למקרא גזר הדין כי בית המשפט הביא בחשבון עובדות ופרטים שלא במסגרת כתב האישום המתוקן. עם זאת, אזכיר כי הכלל הוא שערכאת הערעור לא תתערב בגזר דין של הערכאה הראשונה אלא אם מדובר בסטייה קיצונית ממתחם הענישה הראוי. וכפי שנקבע בע"פ 3074/07 מדינת ישראל נ' אבו תקפה, תק-על 2008(1), 5344 ,עמ' 5348: "כידוע, הלכה היא כי ערכאת הערעור אינה מתערבת בעונש שגזרה הערכאה הדיונית, אלא במקרים בהם הערכאה הדיונית טעתה או שהעונש שנגזר על ידה חורג במידה קיצונית מרמת הענישה המקובלת בנסיבות דומות" לפיכך, אף אם העונש שנגזר בערכאה קמא מחמיר מעט עם המערער, בהתחשב בנסיבותיו הספציפיות של מקרה זה, אינני סבור שהמדובר בענישה הסוטה באופן קיצוני ממתחם הענישה הראוי לעבירות מסוג זה. אף אם היה נכון להתחשב מעט יותר בנסיבות המקלות, ובודאי שהיה נכון להתעלם מעובדות שלא הובאו במסגרת כתב האישום המתוקן, אין להתעלם מחומרת המעשים המצדיקה ענישה מרתיעה ומחמירה. אשר על כן, הערעור נדחה.מחשבים ואינטרנטעבירות מחשב ואינטרנטטרור