רשות ערעור על פסקי דין בנוגע לעתירות אסיר אינה ניתנת כעניין שבשגרה, אלא רק אם עובדות המקרה מעלות בעיה משפטית עקרונית בעלת חשיבות או לחילופין כאשר מגלה הבקשה נושא בעל חשיבות ציבורית כללית. להלן החלטה בנושא עתירת אסיר לצאת לחופשה: החלטה בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל-אביב-יפו (עע"א 3101/06) מיום 26.6.2007, לפיה נדחתה עתירתו של המבקש על החלטת שירות בתי הסוהר שלא לאפשר לו לצאת לחופשות. המבקש מרצה עונש של שמונה וחצי שנות מאסר בגין עבירות של גניבת חלקי רכב, קשירת קשר לביצוע פשע, גרימת נזק ורכוש, מרמה ועושק, החל מיום 10.10.2003. ביום 19.5.2006 הוקפאו חופשותיו של המבקש על ידי שירות בתי הסוהר, בשל העלאת חשד לקשר אפשרי של המבקש למות בתו ונוכח מידע מודיעיני על מעורבות שלילית בתוך הכלא ומחוצה לו. על החלטת שירות בתי הסוהר הגיש המבקש ביום 8.11.2006 עתירה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (עע"א 3101/06). בהחלטתו מיום 16.1.2007 הורה בית המשפט לעניינים מינהליים (כבוד השופטת נ' אהד) כי המבקש יגיש בקשה נוספת ליציאה לחופשה, שתיבחן על ידי המשיב, וקבע את העתירה לדיון לתזכורת כדי לבחון האם נתקבלה בקשתו. ביום 28.3.2007 הורה בית המשפט לעניינים מינהליים כי המשיב יציג את עניינו של המבקש בשנית בפני משטרת ישראל, לצורך בחינה נוספת של אפשרות יציאתו לחופשה, וקבע את העתירה לדיון ליום 9.5.2007. מששוב נדחתה בקשת המבקש על ידי משטרת ישראל, החליט בית המשפט ביום 9.5.2007 כי המבקש יצא לחופשות במעצר בית מלא בבית הוריו, וקבע את המשך הדיון בעתירה ליום 26.6.2007, כדי לבחון האם העותר ייצא לחופשה. ביום 24.5.2007 הגיש המשיב בקשה לעיון מחדש בהחלטתו של בית המשפט מיום 9.5.2007, בציינו כי המידע שהובא בפני בית המשפט היה חסר, שכן הגורמים הרלוונטיים לא עודכנו במידע מודיעיני שקיים היה אודות המבקש. ביום 26.6.2007 נענה בית המשפט לעניינים מינהליים לבקשה, ודחה את עתירת המבקש לגופה, על רקע מידע מודיעיני שהוצג לגביו ועל רקע ההחלטה העדכנית של הוועדה לאלימות במשפחה. מכאן בקשת רשות הערעור שבפניי, בגדרה טוען המבקש כי החלטה בית המשפט לעניינים מינהליים ניתנה בחוסר סמכות, שכן לא ניתן היה לשנות את החלטתו מיום 9.5.2007, אלא באמצעות בקשת רשות ערעור לבית משפט זה. עוד טוען המבקש כי שינוי ההחלטה נעשה ללא כל סיבה מוצדקת. מנגד טוענת המשיבה כי בקשת המבקש אינה מעלה כל בעיה משפטית אשר חשיבותה מצדיקה מתן רשות ערעור. לטענתה, לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים לשנות את החלטתו, על רקע השגגה שנפלה בנוגע למידע אודות המבקש. לאחר עיון בבקשת רשות הערעור ובתגובה לה, ובהחלטותיו של בית המשפט לעניינים מינהליים, שוכנעתי, כי דין הבקשה להידחות. כידוע, רשות ערעור על פסקי דין בנוגע לעתירות אסיר אינה ניתנת כעניין שבשגרה, אלא רק אם עובדות המקרה מעלות בעיה משפטית עקרונית בעלת חשיבות או לחילופין כאשר מגלה הבקשה נושא בעל חשיבות ציבורית כללית (ראו רע"ב 6813/01 ימין נ' שרות בתי הסוהר (לא פורסם, 10.10.2001); רע"ב 10408/03 זוננאשוילי נ' שירות בתי הסוהר (לא פורסם, 7.3.2004)). בענייננו, הבקשה אינה מגלה כל סוגיה שכזו, וכל כולה נוגעת לשאלה הפרטנית של שלילת חופשותיו של המבקש. מסיבה זו בלבד, דין הבקשה להידחות. לעניין זה יצוין כי לא נפל כל פגם בהחלטתו של בית המשפט לעניינים מינהליים לשנות מהחלטתו מיום 9.5.2007. כפי שעולה מעיון בהחלטה מיום 9.5.2007, ומההחלטות שקדמו לה עולה כי אין מדובר בהחלטות שמיצו את הדיון בעתירתו של המבקש, ומשכך נותרה בידי בית המשפט סמכות להוסיף ולדון בעתירה. מעבר לדרוש יוער, כי דין הבקשה להידחות גם לגופו של עניין. אמנם, מניעת חופשה מאסיר הינה תוצאה קשה, אך יש לזכור, כי מדובר בפריבילגיה, אשר הסמכות לתתה נתונה בידי שירות בתי הסוהר ולא לבתי המשפט (ראו רע"ב 10426/03 מדינת ישראל נ' אביטל, פ"ד נח(6) 817 (2004)). ההחלטה לסווג את המבקש כמי שאינו נהנה מהזכות לצאת לחופשות התבססה על מידע מודיעיני הקיים לגביו. החלטה זו הינה סבירה, ולא מצאתי מקום להתערב בה. רשמתי בפניי את הצהרתו של המשיב בסעיף 39 לתגובתו, ובהתאם יש לצפות כי לאחר השלמת קבלת המידע הנוסף אודות עניינו של המבקש יתקיים בעניינו דיון מחודש בועדת אלימות במשפחה, אשר במסגרתו יילקחו בחשבון כל השיקולים הרלוונטיים לאפשרות יציאתו לחופשות. אשר על כן, הבקשה נדחית.בית סוהר / כלאאסיריםחופשה לאסיר מהכלא