בשנת 2000 הוצאה לבנין לשימור הודעה לפי סעיף 3 לחוק העזר לתל אביב יפו (הריסת מבנים מסוכנים), התשל"א-1971, שבה נקבעו העבודות שיש לבצע על מנת להסיר את מסוכנותו של הבנין. להלן פסק דין בנושא שיפוץ בניין לשימור: פסק-דין א. רקע עובדתי 1. העותרת 1 היא חברה פרטית שבבעלותה בנין הידוע בכינויו "בית העמודים", הנמצא ברח' רמב"ם 12/16 בתל אביב (להלן: "הבנין"). הבנין מוגדר כבנין לשימור בתנאים מחמירים. העותרת 2 היא מנהלת העותרת 1. 2. בשנת 2000 הוצאה לבנין הודעה לפי סעיף 3 לחוק העזר לתל אביב יפו (הריסת מבנים מסוכנים), התשל"א-1971, שבה נקבעו העבודות שיש לבצע על מנת להסיר את מסוכנותו של הבנין. הואיל והעבודות לא בוצעו, הגישה המשיבה 1 (להלן: "העיריה") ביום 24.7.03 כתב אישום כנגד העותרות. 3. העותרות התכוונו, לטענתן, לטפל בעצמן בשיפוץ המבנה על מנת להסיר את מסוכנותו, תוך שמירה על הנחיות השימור של העיריה. לשם כך אף הוצא להן היתר לשיפוץ בשנת 2004 שתוקפו הוארך, אך פקע בשל השתלשלות העניינים שתתואר להלן. השיפוץ היה אמור להתבצע באמצעות מימון של הבנק לפיתוח התעשיה לישראל בע"מ (להלן: "הבנק"), אך הענין הסתבך כשכל צד מאשים את השני. בסופו של דבר, מונה לבנין כונס נכסים, שהוא המשיב 5 (להלן: "הכונס"): תחילה מונה ככונס נכסים זמני, ולאחר מכן ככונס קבוע מיום 26.12.05. הכינוס נעשה לשם אכיפת שעבוד על הבנין שנתנו חברות מקבוצת "רדלנד", שהעותרת היא אחת מהן. הכינוס מתנהל בבית משפט זה בפני כב' השופטת ד. קרת-מאיר בתיק פש"ר 1981/03 ו- 1980/03. 4. מאז מונה הכונס לבנין, הועבר כל נושא שיפוץ הבנין והסרת מסוכנותו לסמכות הכונס, הפועל תחת פיקוחו של בית המשפט של הכינוס. בית המשפט של הכינוס קבע פרוצדורה לשיפוץ הבנין, וזאת בהסכמת כל הצדדים, כולל העותרות (נספח י"ג לתשובת הכונס). בהתאם לפרוצדורה זו מונה מהנדס, שפעל בתיאום עם מדור מבנים מסוכנים בעיריה, תוך התחשבות בדרישות השימור. כפי שציין בית המשפט של הכינוס: "הטלתי על כונס הנכסים לבצע את העבודות הנדרשות על מנת להסיר את המסוכנות על פי דו"ח העיריה" (נספח ג' לתשובת הכונס עמ' 13). כונס הנכסים נעזר באדריכל המתמחה בשימור, ובסופו של דבר בוצעו העבודות להסרת המסוכנות לשביעות רצונה של העיריה, כפי שהיא מאשרת בתשובתה (ראה גם אישור מנהל מדור מבנים מסוכנים שצורף כנספח י"ב לתגובת הכונס). לפיכך הביאה העיריה לביטול כתב האישום שהוגש כנגד העותרות בענין מסוכנות הבנין. בית המשפט, שאף ביקר במקום, קבע כי הפעולות להסרת המסוכנות של הבנין מבוצעות בצורה מקצועית ומבוקרת על ידי המהנדס ברמן, שמונה על ידי בית המשפט, והוסיף כי: "אין מקום לטענות כלשהן של המשיבות באשר לדרך ביצוע העבודות והתאמתן לדרישות העיריה" (שם, עמ' 15). ציטוט זה מובא משום שגם בעתירה מעלות העותרות טענות שונות באשר לדרך ביצוע השיפוץ. עוד יש לציין, כי החברה העותרת הגישה לבית המשפט של הכינוס בקשה למתן הוראות בענין דרך ביצוע השיפוץ, אשר נדחתה על ידי בית המשפט. בית המשפט ציין כי אי מינויו של כונס הנכסים - "אין ספק כי החובה לשמור על שלמותו של המבנה... ועל שלום הציבור מוטל על הבנק". מכאן ברור כי אין בסיס לדרישות השונות שמעלות העותרות בעתירה כאן לנהל את שיפוץ הבנין (נספח ה' לתגובת הכונס, וראה גם נספח ו' לתגובתו). כמו כן לא מיותר לציין, כי הכונס ביצע את העבודות להסרת הסיכון לא רק בהסמכה של בית המשפט, כי אם גם בהסמכה של העיריה (נספח ז' לתגובת הכונס). 5. למן השלב שבו התמנה לבנין כונס נכסים, הפועל בפיקוח בית המשפט, מסרבת העיריה - ובצדק - לקבל פניות בענין שיפוץ הבנין המופנות אליה מטעם העותרות. היתר השיפוץ שניתן לעותרות פקע ביום 26.12.03, ולאחר מכן עברה הסמכות לנהל את הבנין לידי הכונס. העותרות מסרבות להשלים עם עובדה זו, אך לא ניתן לשפץ את הבנין ללא הסכמת הכונס ושלא באמצעותו. ב. טענות העותרות 6. אודה כי לא ירדתי לעומק טענותיהן של העותרות, אולי משום שהעתירה הוגשה בלא סיוע של עו"ד. העותרת 2 הבהירה כי העתירה מכוונת בעיקרו של דבר כנגד הקביעה של העיריה שהעבודות להסרת המסוכנות בוצעו. בנוסף, העבודות שכבר בוצעו נעשו ללא היתר כדין. העותרת דורשת כי העיריית תפקח על ביצוע העבודות, עד שהכונס יסיר את הסיכון על פי החוק. כך גם התבקש בעתירה, לחייב את המשיבים 1-4 להסביר מדוע לא פיקחו על ביצוע העבודות, ומדוע לא מנעו עבודות שבוצעו בניגוד להנחיות ושלא על פי היתר כדין. כמו כן מבוקש בעתירה להורות למשיבים שלא להתיר המשך ביצוע עבודות בניגוד להנחיות ושלא על פי היתר כדין. בנוסף מבקשות העותרות להאריך את תוקפו של היתר השיפוץ שהוצע להן. 7. מתקשה אני להבין את טענות העותרות. ראשית, הגורם שממונה על ביצוע עבודות השיפוץ הוא הכונס, הפועל תחת פיקוח בית המשפט, ובתאום עם העירייה. לכן העותרות אינן יכולות ליטול חלק בשיפוץ או לחדש את היתר השיפוץ. שנית, העירייה מאשרת כי העבודות להסרת הסיכון בוצעו על פי דרישתה, ויש לזכור כי עבודות אלו בוצעו תחת פיקוח מהנדס שמונה על ידי בית המשפט של הכינוס, ואשר פעל בתיאום על העירייה. לא ברורה טענת העותרת כי העבודות לא בוצעו, כאשר הכונס דיווח לבית המשפט שהעבודות הסתיימו (נספח יב' לעתירה); העירייה מאשרת זאת; והכל בוצע תחת פיקוח בית המשפט של הכינוס. אם יש לעותרות טענות כנגד פעילותו של הכונס, שנעשתה בפיקוח בית המשפט של הכינוס, עליהן להביא טענות אלו בפני בית המשפט של הכינוס. לא מיותר לציין בהקשר זה כי העותרות לא פרטו בעתירה את השתלשלות העניינים המפורטת לעיל בעניין ביצוע העבודות תחת פיקוח בית המשפט של הכינוס, וגם לא טרחו לצרף את החלטות בית המשפט שפורטו לעיל. עוד יש לציין כי תצהירה של העותרת כולל אך ורק עובדות שהן נכונות לפי מיטב ידיעתה ואמונתה - אין בו עובדות הידועות לעותרת מידיעתה האישית. 8. העותרות מצרפות לעתירה חוות דעת של המהנדס דבדבני מיום 15.4.05, אשר טוען כי עבודות השיפוץ בוצעו שלא על פי הנחיות שימור של העירייה, ובאופן שגרם נזק למבנה, וכי הן כללו עבודות קונסטרוקציה בלא שהומצא היתר. המהנדס דבדבני אף מציין סיכונים שונים שקיימים בבניין כיום עקב ביצוע העבודות, וטוען כי לא הוסרה מסוכנותו. אולם העירייה טוענת בתשובתה כי הבניין נבדק על ידי מהנדסי העירייה, שמצאו כי העבודות להסרת המסוכנות בוצעו בשלמותן, ואין כל בסיס לטענות כאילו העבודות גרמו לבניין נזק או פגעו בשימור הבניין. מהנדסי העירייה בחנו את טענותיו של המהנדס דבדבני, ולא קיבלו אותן (ראה נספחים יג'-כח' לתגובת העירייה). גם המהנדס ברמן, שמונה לפקח על השיפוץ מטעם בית המשפט של הכינוס, דחה את טענות המהנדס דבדבני (נספח כט' לתגובת העירייה). טענות העותרות נבדקו פעם נוספת על ידי מדור מבנים מסוכנים בחודש פברואר 2006, ולא נמצא בהן ממש (מכתב מנהל המדור שצורף כנספח ל' לתגובת העירייה). בנסיבות אלו, לא מצאתי כל פגם מנהלי בהתנהגות העירייה בעניין שיפוץ המבנה והסרת מסוכנותו. 9. אשר לטענת העותרות בדבר הצורך בהיתר בנייה לשם ביצוע עבודות שיפוץ, הרי שמקובלת עלי עמדת העירייה כי העבודות שבוצעו אינן פעולות הטעונות היתר: אין מדובר בעבודות קונסטרוקציה המשנות את הבניין או את חזיתו, אלא אך ורק חיזוק המערכת הקונסטרוקטיבית הקיימת, והסרת חלקים מסוכנים מהבניין. בעקבות טענות העותרות נעשתה ביקורת על ידי מחלקת הפיקוח בעירייה, שמצאה כי בוצעו אך ורק עבודות שיפוץ שאינן מצריכות היתר (נספח לא' לתגובת העירייה). מכל מקום, מדובר בעבודות שכבר בוצעו, ואין מקום להגיש עתירה מנהלית בעניין זה כיום. 10. אשר לטענת העותרות כי בוצעו עבודות שימור בבניין שלא על פי הנחיות העירייה, מציינת העירייה בתגובתה כי בוצעו אך ורק עבודות להסרת הסיכון, ולא עבודות שימור. העירייה מדגישה כי אם וכאשר יבקש הכונס לבצע עבודות שימור בבניין, יהיה עליו לפנות לעירייה בבקשה מתאימה ולפעול על פי הנחיותיה. 11. סוף דבר: לא מצאתי ממש בטענות העותרות והעתירה נדחית. העותרות, שתיהן יחד וכל אחת לחוד, תשלמנה סך של 10,000 ₪ שכ"ט עו"ד בהליך זה, הן למשיבים 1-4 והן למשיב 5 (סך הכל סך של 20,000 ₪ שכ"ט בהליך זה). סכום זה ישולם בתוספת מע"מ, ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד למועד התשלום בפועל.שימור מבניםשיפוצניקשיפוציםתל אביבבניין