העותר טען כי זכאי הוא לדרגת נכות בשיעור של 30% לפי פריט 22(10)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי בכל התקופות טרם השתלת הכליה שעבר וכי יש לצרף נכות זו לנכויות שכבר נקבעו לו בתקופות הנ"ל בגין אי ספיקת הכליות בדרך של חישוב אריתמטי, אשר יוביל להכרה בזכאותו של העותר לפטור ממס הכנסה לתקופות אלו. להלן פסק דין בנושא אחוזי נכות בגין השתלת כליה: פסק-דין השופט י' אלון: 1. העותר, יליד 1933, סובל מאי ספיקת כליות כרונית. הוא סובל בנוסף מיתר לחץ דם, מדיכאון ומהיפרדות הרשתית. באפריל 2005 עבר העותר ניתוח מפרצת אבי העורקים ובאוקטובר 2005 עבר העותר השתלת כליה. 2. ביום 21.12.05 דנה הוועדה הרפואית, הפועלת בהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות) התש"ם-1979 (להלן: תקנות אחוזי נכות) בבקשת העותר לקביעת אחוזי נכות לצורך קבלת פטור ממס הכנסה על פי סעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה (נוסח משולב) (להלן: פקודת מס הכנסה). הוועדה כללה כירורג ומומחה ברפואה פנימית וראומטולוגיה. לאחר בדיקתו של העותר ובחינת המסמכים שהמציא לוועדה, קבעה הוועדה לעותר שיעורי נכות שונים, בין 80% ל-100%, עבור התקופה שבין 1.4.05 ל- 23.11.95. כן קבעה הוועדה לעותר 72% אחוזי נכות צמיתה החל מיום 24.11.05. 3. ביום 15.1.06 הגיש העותר ערר על החלטת הוועדה הרפואית. לטענתו, היה על הוועדה לקבוע לו דרגת נכות בשיעור 30% לפי פריט ליקוי 22(10) לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשל"ז-1956 (להלן: התוספת לתקנות הביטוח הלאומי) בגין ההידרונפרוזיס (מיימת כליה) דו-צדדית. עוד טען העותר, כי בוועדה שדנה בעניינו לא ישבו מומחים למחלות מהן הוא סובל - לטענתו היה על הוועדה לכלול רופא נפרולוג (רופא המתמחה במחלות כליה), כירורג-אורולוג וכירורג כלי דם או לב. ביום 4.4.06 דנה הוועדה הרפואית לעררים, אשר כללה מומחה המטולוגיה ופנימית, כירורג ואורטופד מנתח, בעניינו של העותר. לאחר בדיקתו של העותר ובחינת המסמכים שהמציא לוועדה שינתה ועדת העררים את שיעור הנכות של העותר עבור התקופה שבין 21.4.05 ו- 23.11.05 כך שיעמוד על 94.4% והעלתה את שיעור הנכות הצמיתה שנקבעה לעותר ל- 92%. ברם, את טענת העותר לעניין שיעור הנכות הנוסף הנובע מהידרונפרוזיס דחתה הוועדה בקבעה כדלקמן: "הידרונפרוזיס לא נותנת נכות נפרדת מכיוון ואי ספיקת כליה מכסה את ההפרעה, ונכות נכללת במסגרת זו". 4. על רקע זה שלח העותר מכתב לנציב מס הכנסה. במכתבו מחה פעם נוספת על אי הזמנתם של נפרולוג או אורולוג לוועדה וכן טען כי אין לכלול את הנכות עקב ההידרונפרוזיס יחד עם הנכות של אי ספיקה מאחר שאי הספיקה הינה הגורם ולא התוצאה. בנוסף נפגש העותר עם מנהלת תחום ארצית, ועדות רפואיות ברשות המיסים, והעלה בפניה את טענותיו לעניין דרגות נכות שנקבעו לו. ביום 1.5.07 עיינה הוועדה הרפואית לעררים פעם נוספת בעניינו של העותר, בהעדרו. בהחלטתה קבעה הוועדה כי אינה מוצאת צורך בזימונו של מומחה נוסף והותירה את ההחלטה על כנה. העותר הוסיף ופנה באמצעות באת כוחו במכתבים למשיבים מיום 10.6.07 ו-2.7.07, אולם גם הפעם נדחו טענותיו. 5. מכאן העתירה שלפנינו. בעתירתו שב העותר וטוען כי זכאי הוא לדרגת נכות בשיעור של 30% לפי פריט 22(10)(ג) לתקנות הביטוח הלאומי בכל התקופות טרם השתלת הכליה שעבר וכי יש לצרף נכות זו לנכויות שכבר נקבעו לו בתקופות הנ"ל בגין אי ספיקת הכליות בדרך של חישוב אריתמטי, אשר יוביל להכרה בזכאותו של העותר לפטור ממס הכנסה לתקופות אלו. עוד טוען העותר כי היה על הרכב הוועדה לכלול רופאים המומחים בתחומי מחלתו ובפרט רופא נפרולוג. לטענתו על הרכב הוועדה הרפואית לכלול לפחות מומחה אחד בתחום הפגיעה. בנוסף טוען העותר, כי משנתבקשה ועדת העררים הרפואית לשוב ולעיין בקביעתה, היה עליה לזמנו להתיצבות נוספת בפניה, כפי שנעשה בעת בדיקת עניינו ועררו מלכתחילה. 6. לאחר בחינת הטענות מצאנו כי דין העתירה להידחות, וזאת מאחר שאין העתירה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה החלטת הוועדה להימנע מלהכיר בנפרד ובמצטבר בהידרונפרזיס ובדלקת הכליות הכרונית, מהם סבל העותר לפני השתלת הכליה הינה החלטה רפואית מובהקת. הלכה היא כי בית משפט זה אינו שם עצמו בנעליהן של ועדות רפואיות וועדות עררים רפואיות שהוסמכו על פי דין לקבל החלטות בעניין דרגות נכות ואינו מתערב בשיקול דעתן הרפואי והמקצועי (ראו: בג"ץ 4333/05 אליהו פרץ נ' נציבות מס הכנסה (לא פורסם, 19.9.05)). העותר משיג על העדר רופא נפרולוג מהרכבי הוועדות. ברם, הנפרולוגיה הינו ענף מבין התחומים ברפואה הפנימית ובין חברי הוועדה אכן היה רופא שהתמחותו רפואה פנימית. הצורך בנוכחותו של רופא המומחה בתת התמחות ספציפית, להבדיל מרופא שמומחיותו בתחום הכללי יותר, נתונה לשיקול דעתו של הרופא המוסמך (ראו: סעיף 18(ב) לתקנות אחוזי נכות) ובית משפט זה לא יתערב בה. העותר טוען כאמור כי נפגעה זכות הטיעון שלו בפני הוועדה - בנסיבות העניין, כאשר ישיבת הוועדה הרפואית וישיבתה של ועדת העררים התקיימו בנוכחות העותר, לא מצאנו כי נפגעה זכות הטיעון שלו. אשר על כן, דין העתירה להידחות. בנסיבות העניין והעותר אין צו להוצאות. השתלת כליהאחוזי נכותנכות