האם חוות דעת מהווה ראיה חדשה ?

האם חוות דעת מהווה "ראיה חדשה" החלטה על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) תשי"ט-1959 (נוסח משולב), אינה מהווה מעשה בית דין, ורשאי התובע לחזור ולעתור בהסתמך על ראיה חדשה, בהתאם לסעיף 35 א לחוק הנכים, המאפשר לקצין התגמולים ליתן החלטה חדשה "... על סמך ראיות חדשות שלא היו בפני נותן ההחלטה הקודמת.." מספר פסקי דין בעניין ראיה חדשה: ב" 530/68 מרידור נ. קצין התגמולים, פ"ד כב 794 (2), נדון, עניינו של חייל שלקה בסכיזופרניה במהלך שירותו הצבאי. נקבע כי לנכה זכות כמעט בלתי מוגבלת, למעשה, רחבה כפתחו של אולם, לחדש את הדיון בעניינו לאור המטרה הסוציאלית של החוק. בית המשפט קבע כי במילים "ראיה חדשה", נתכוון המחוקק לראיה שלא הייתה בפני נותן ההחלטה הקודמת, ואף הביע דעתו כי ראוי למחוקק לתקן את ניסוחו של הסעיף, מה שלא נעשה עד היום. כך, וברוח הלכת מרידור, נפסק בע"א (ב"ש) 2006/96 עא 2006/96 קצין התגמולים נ. אלמליח, פ"מ תשנ"ז 496 (1) כי חוות דעת שלא עמדה בפני הועדה הקודמת, מהווה ראיה חדשה. בע"נ (ת"א) 22/89 שלמה שיח נ .קצין התגמולים, פ"מ תש"ן (42 (3 נתקבלה חוות דעת נוספת כראיה חדשה. ברם, באותו מקרה, חוות הדעת התבססה על חומר חדש, ולאור עובדה מהותית שלא הייתה קיימת בעת מתן חוות הדעת הקודמת, והיא, שחרורו של החייל. בע"א 2563/03, נקבע ע"י ביהמ"ש העליון בעניין סעיף 35 כדלקמן: "מפסיקה זו צמחה במרוצת השנים ההלכה לפיה כל חוות דעת חדשה שטרם הוגשה לקצין התגמולים מבססת "ראיה חדשה" לצורך סעיף 35 לחוק. במהלך השנים נעשו ניסיונות לצמצם את הלכת מרידור.כך למשל, נקבע על-ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב בפרשת מיראי כי כדי שחוות דעת תתקבל כ"ראיה חדשה", על קביעותיה להיות חדשניות, למשל במובן זה שהן לא היו ידועות בארץ קודם לכן ("מיראי נ' קצין התגמולים, פ"מ תשמ"ו(ג) 506, 509-510, וראו גם "בן עד נ' קצין התגמולים (לא פורסם, ניתן ביום 2.1.03)). אולם, ניסיונות אלו נדחו בפסקי דין אחרים, כך שבסיכומו של דבר נותרה על כנה הלכת מרידור, לפיה כל חוות דעת חדשה שלא עמדה בפני מקבל ההחלטה המקורית, עשויה להוות "ראיה חדשה". כך נאמר מפי השופטת (בדימוס) דורנר: "הלכת מרידור ברורה היא, וכאמור, קצין התגמולים הופנה לפני למעלה משלושה עשורים למחוקק, אם מבקש הוא לצמצם את זכות הנכה לחידוש הדיון. אלא, שמאז נשארה ההוראה בעינה בנוסחה הרחב. דווקא משום כך אין מקום לחזור ולדון בהלכה שהכתה שורשים, אלא זהו עניין למחוקק, שעל קצין התגמולים להפנות אליו, באם ההלכה אכן מעוררת קשיים" ("קצין התגמולים נ' רוטמן (לא פורסם, ניתן ביום 2.2.03)). בעקבות פסק הדין בעניין מרידור הועלתה בכנסת, בשנת 1970, הצעת חוק לפיה קצין התגמולים יהיה רשאי לתת החלטה חדשה, לגבי ראיות שאינן עובדתיות אלא חוות דעת רפואיות בלבד, רק אם חוות דעת אלה לא יכלו להיות ידועות לתובע בשעת בירור בקשתו (הצעת (תגמולים ושיקום) תיקון מס' 6, תשל"א- 1970, ה"ח תשל"א, 64). אולם, הצעה זו לא התקבלה בסופו של דבר, והסעיף נותר בנוסחו האמור. ב"קצין התגמולים ואח' נ' גלעד דוקטורי ואח' צויין כי תכליתו הוא להיטיב עם אדם אשר נפגע בשירותו הצבאי למען בטחונה של המדינה. הטבה זו היא חוב מוסרי מן המעלה הראשונה שהחברה בישראל חבה לבניה. חוב זה חל על המדינה כלפי הנפגע כפרט, אולם בה בעת המדינה אחראית כלפי ציבור נכי הצבא כולו. עליה לשקוד על עשיית צדק עם הנכה היחיד, ובד בבד להבטיח כי זכויותיו של הנכה האחר לא תפגענה. עליה לאזן כראוי בין עניינו של הפרט לעניינו של כלל ציבור נכי הצבא, ולהסדיר את הקצאת המשאבים הנתונים בידיה בדרך הרמונית ורציונלית. דרישת איזון זו מצריכה התאמתם מעת לעת של אמצעי התגמולים הנתונים בידי המדינה לצרכים המשתנים של אוכלוסיית נכי הצבא כולה - ותיקים וחדשים כאחד. היא מצריכה ביסוס מדיניות התיגמול על הגדרות נכות נכונות, מדויקות ועדכניות אשר יש להתאימן מעת לעת, בין על דרך בדיקת מצב בריאותו של הנכה מזמן לזמן, ובין על דרך בחינת נכונותם של מבחני הנכות הקיימים על רקע הראייה המקצועית - רפואית המתפתחת.ראיות חדשותשאלות משפטיותחוות דעת