התובע טען, כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה בהסכמים שכרתה עימו, וכי קיימה עימו מו"מ בחוסר תום לב, בכך שלא העמידה אותו על הסיכונים האמיתיים שבטיפול, והציגה בפניו מצגי שווא לעניין הצלחת הטיפול. לטענת התובע, עולה התנהגות הנתבעת, כדי ביצוע עוולת רשלנות כלפיו. ##להלן פסק דין בנושא החזר כספי עבור טיפול הסרת שיער בלייזר:## פסק דין 1. זהו פסק דין, בתביעת התובע, להשבת כספים ששילם לנתבעת מס' 1 (להלן: "הנתבעת"), במסגרת הסכמים לטיפולי הסרת שיער בלייזר שלא צלחו, וכן פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו עקב התנהגות הנתבעת. הוחלט לקבל את התביעה, ולהלן הנימוקים. 2. הנתבעת, הינה חברה המפעילה, בין היתר, "מרפאה להסרת שיער באמצעות לייזר". הנתבעת מס' 2 הינה חברת הביטוח, אשר ביטחה את הנתבעת מס' 1 במועדים הרלוונטיים, בביטוח אחריות כלפי צדדים שלישיים. ביום 07/03/01, נכרת בין התובע והנתבעת "הסכם טיפולים להסרת שיער", במסגרתו התחייבה הנתבעת להסיר שיער גוף של התובע, מכתפיו, באמצעות מכשיר.LIGHT SHEER בהסכם האמור התחייבה הנתבעת, כי "בכל טיפול יוסר שיער לצמיתות בשיעור של 20% עד 40%". הובהר בהסכם, כי "הסרת שיער לצמיתות", משמעותה, "הסרת שיער עד השלב של שערה פלומתית, קרי: שערה רכה, חלשה וחסרת פיגמנט". כן הוסכם, כי "אם לא תהיינה התוצאות הנקובות, קרי: הסרת שיער של 70% עד 80% בסוף 4 טיפולים והלקוח שילם את מלוא התשלום עבורם, אז ללקוח תהיה הזכות להמשיך ולקבל טיפולים נוספים עד לקבלת התוצאה הנדרשת על פי הסכם זה וזאת ללא כל תשלום נוסף". לעניין תופעות לוואי אפשריות, נאמר בהסכם: "הלקוח מצהיר ומאשר כי נמסר וידוע לו כי לאחר טיפול באמצעות לייזר מסוג LIGHT SHEER קיימת תופעה נורמלית של צריבה ואדמומית, אשר נעלמים מאליהם תוך ימים ספורים". ביום 25/02/02 נכרת בין הצדדים הסכם נוסף, להסרת שיער גוף של התובע מאיזורי החזה והבטן, אשר נוסחו זהה. התובע שילם לנתבעת במסגרת ההסכם, סך 14,000 ₪. לטענת התובע, עבר אצל הנתבעת, במשך 4 שנים, 12 טיפולים באזור הכתפיים ו-9 טיפולים באזורי הבטן והחזה, אלא שהתוצאה שהובטחה בהסכם, לא הושגה. התובע טען שסמוך לחודש אוגוסט 2002, הופיעו אצלו פצעים מוגלתיים באיזור הבטן. התובע נבדק אצל הנתבעת, ונמסר לו לדבריו, כי מדובר בתופעה שכיחה, וכי הפצעים יגלידו תוך זמן קצר. לדבריו, הפצעים לא נרפאו במשך כשנה, והותירו צלקות באיזור בטנו, הכל מבלי שהתובע הוזהר עובר לכריתת ההסכמים, כי קיים סיכון להופעת פצעים כאמור. לטענת התובע, מצבו כיום הוא, כי יש בגופו שטחים המכוסים בשיער, יש שטחים בהם הוסר השיער, ושטחים אחרים בהם הוסר השיער באופן חלקי, ולדבריו: "הכל לסירוגין, כמו בלוח שחמט, באופן מכוער מאוד". התובע טען, כי הנתבעת הפרה את התחייבויותיה בהסכמים שכרתה עימו, וכי קיימה עימו מו"מ בחוסר תום לב, בכך שלא העמידה אותו על הסיכונים האמיתיים שבטיפול, והציגה בפניו מצגי שווא לעניין הצלחת הטיפול. לטענת התובע, עולה התנהגות הנתבעת, כדי ביצוע עוולת רשלנות כלפיו. לכתב התביעה, צורפה חוו"ד המומחה ד"ר דוד פרידמן, דרמטולוג, המתמחה בין היתר, בטיפולי לייזר למחלות עור. המומחה בדק את התובע ביום 04/09/04, וזיהה צלקות רבות באיזור החזה והבטן שלו. המומחה קבע, כי חלק מהטיפולים בוצע באמצעות מכשיר מסוג IPL, אשר יש לו "פרופיל סיכון שונה, שלא הוצג בפני המטופל", ביחס למכשיר ה- LIGHT SHEER. התובע תבע בתביעתו, את החזר התמורה החוזית ששילם, אשר שוערכה נכון למועד התביעה לסך 16,808 ₪ ובנוסף הוצאות נסיעה בסך 5,000 ועלות חוות הדעת בסך 3,000 ₪ ובסך הכל 24,808 ₪, כן תבע פיצוי בגין נזקים לא ממוניים שסבל לטענתו, לרבות פגיעה באוטונומיה, כאב וסבל, עוגמת נפש וכיו"ב. ביום 06/11/06, הגיש התובע כתב תביעה מתוקן, בו פורטו טיפולים נוספים שעבר התובע אצל הנתבעת לאחר הגשת התביעה, בניסיון להקטין את נזקיו, ואשר לטענתו, לא הועילו. לכתב התביעה המתוקן צורפה חוו"ד משלימה של ד"ר פרידמן, אשר קבע, כי הטיפולים הנוספים לא גרמו לשיפור כלשהו אצל התובע. 3. הנתבעת הכחישה בכתב הגנתה (ובכתב ההגנה המתוקן שלה), את התביעה. לטענתה, היא עמדה בכל התחייבויותיה והבטחותיה. הנתבעת טענה, כי נתנה לתובע עובר לכריתת ההסכמים את כל ההסברים והמידע הדרושים, וכי התובע הסכים לקבל את הטיפול לאחר שהיה בפניו כל המידע הנדרש. הנתבעת הכחישה את האמור בחוו"ד ד"ר פרידמן, לרבות קביעתו לעניין קשר סיבתי, בין הטיפול ובין מצבו הנטען של התובע. הנתבעת הגישה חוו"ד מומחה מטעמה, ד"ר יעקב גולן, מומחה לכירורגיה פלסטית. המומחה בדק את התובע ביום 25/07/06, אך לא מצא לדבריו פצעים אצל התובע, או צלקות באיזור שבו נטען כי היו פצעים. המומחה קבע, כי הטיפולים בוצעו "...לפי הפרקטיקה המקובלת במכשירים הנפוצים לביצוע הסרת שיער". כן קבע המומחה, כי אין עדות להופעת פצעים ברישומים הרפואיים של התובע. 4. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית, בו פרט את העובדות האמורות בכתב התביעה, וכן הגיש את חוות הדעת של ד"ר פרידמן. הנתבעות הגישו תצהיר עדות ראשית של ד"ר רובינשטיין, שהיה מנהל רפואי במרפאת הנתבעת, ולאחר מכן, הוחלפה עדותו של ד"ר רובינשטיין בעדות הגב' פאני בן אבי, מנהלת המרכז הרפואי של הנתבעת בראשון לציון. זאת, באשר ד"ר רובינשטיין עזב בינתיים את הארץ. הגב' בן אבי העידה בתצהירה, בין היתר, כי קיימה עם התובע פגישת ייעוץ, טרם החתימה על ההסכם מיום 07/03/01. לדבריה, הסבירה לתובע את מהלך הטיפול, והבהירה לו כי לא ניתן להבטיח הצלחה של 100% בטיפול אלא ניתן להגיע לתוצאה המקווה, הסרת שיער של בין 70% ל-80%. לדבריה, "... נמסר לו, כי כל עוד יוותרו שערות המתאימות לטיפול הוא יהיה רשאי להמשיך לקבל טיפולים נוספים עד לקבלת התוצאה הנדרשת וזאת בהתאם להסכם ההתחייבות בין הצדדים". העדה טענה, כי טרם הטיפול הראשון, ניתן לתובע הסבר מקיף, "... על כל הסיכונים והסיכויים הטמונים בטיפול...". לדברי העדה, התובע ביצע בהמשך גם טיפולים להסרת שיער באיזור הגבות, מה שמוכיח לסברתה, כי היה שבע רצון מהטיפול. העדה טענה, כי התובע הפסיק להגיע למרפאה לבצע טיפולים נוספים, להם היה זכאי על פי ההסכם, ובכך מנע השגת התוצאה המובטחת. לטענתה, הוסבר לתובע כי בשל השטח הרחב בו בוצעו הטיפולים, משך הטיפול צפוי להיות ארוך יותר, וכי ייתכן שיידרשו טיפולים נוספים על שנקבע בתחילה. לדבריה, גם הסבירה לתובע, כי קיימת אפשרות שיופיעו אצלו תופעות כמו פצעונים או אדמומיות. הצדדים הסכימו לוותר על חקירת המומחים. התובע והגב' בן אבי נחקרו בחקירות נגדיות, והצדדים הגישו סיכומים בכתב. לאחר ששבתי וקראתי את המסמכים שבתיק, לרבות כתבי הטענות, התצהירים, חוות הדעת, המוצגים, הפרוטוקולים והסיכומים, סבורני כי יש לקבל את התביעה. 5. התרשמתי, כי עדות התובע היתה מהימנה. התובע השיב תשובות ישירות וכנות על כל השאלות שנשאל, ולא מצאתי בעדותו סתירות. עדות התובע נתמכה בתנאי ההסכם עצמו, בתמונות שצילם ביום 10/10/03 המראות באופן ברור, כי שטחים נרחבים בבטנו, מכוסים בפצעים, בצלקות ובכתמים, כפי שטען התובע, וכפי שנכתב בחוו"ד המומחה מטעמו, ד"ר פרידמן, אשר בדק את התובע ביום 04/09/04. במהלך הדיון, פשט התובע את חולצתו וכל הנוכחים יכולים היו להתרשם, ממצב שיער הגוף שלו. הדברים קיבלו ביטוי בפרוטוקול, בהערת בית המשפט: "רואים בבירור שכתף שמאל שעירה יותר ובשתי הכתפיים יש איזורים שבהם יש "קרחות". גם בבטן רואים "קרחות" ". כאמור, המומחים לא נחקרו, אך סבורני כי יש להעדיף את חוו"ד המומחה מטעם התובע, ד"ר פרידמן, לעניין הממצאים שאיתר בגופו של התובע, משום שחוו"ד המומחה מטעם הנתבעת, הסתמכה על בדיקה, שנערכה כמעט שנתיים לאחר בדיקת ד"ר פרידמן, ולא היה בה לשלול את ממצאי ד"ר פרידמן בבדיקתו. סבורני כי נכון להעדיף את גרסת התובע, על פני גרסת הגב' בן אבי. זאת, הן נוכח ההתרשמות מן החקירות הנגדיות של שני העדים, והן משום שהגב' בן אבי, הודתה כי איננה זוכרת למעשה את כל הפרטים עליהם העידה, נוכח חלוף הזמן מאז פגישתה עם התובע ועד מועד חקירתה. לא היו בידי העדה, כל תרשומות לעניין הייעוץ וההסברים שנתנה לטענתה לתובע, והעידה לדבריה, בעיקר בהסתמך על נהלים לקבלת מטופל אצל הנתבעת (אשר גם הם לא הוגשו על ידה). נמצאו בדברי העדה סתירות, עליהן לא ניתן הסבר מניח את הדעת. כך, כאשר נשאלה לעניין איכות זכרונה באשר להסבר שנתנה לתובע, השיבה תשובה הכוללת סתירה פנימית: "... לשאלתך איך זכרתי את האמור בסעיף 4 כאשר אמרתי שאיני זוכרת את התובע- אני אומרת, שהדבר היחיד שאמרתי שאיני זוכרת זה את פני המטופל- אני זוכרת שאמרתי שמועמד להצליח בטיפול, כי עובדה שהתקבל. אני זוכרת שאמרתי לו את הדברים באופן פוזיטיבי. אני לא יכולה לזכור כי חלף הרבה זמן". בהמשך, העידה לעניין בחינת התאמת התובע לטיפול, עובר לכריתת ההסכמים: "לפני 7 שנים הייתי מסוגלת לומר לאדם שסיכוייו להצליח בטיפול טובים, בהסתמך על כך שהסתכלתי על המטופל, בחנתי את גוון העור, הוא הוריד חולצה. כל אדם שמגיע לטיפול מוריד חולצה. אני לא זוכרת את התובע באופן ספציפי, איני זוכרת אותו פיזית. נכון שאינני זוכרת באופן ספציפי את התובע ואת הפגישה ואני יכולה להעיד רק מתוך מסמכים שבתיקו". כאשר נחקרה על נסיבות החתימה על ההסכם, העידה: "על ההסכם מיום 7.3.01 אני חתמתי עם החותמת של החברה, לא חתמתי בעצמי רק הטבעתי את חותמת החברה. את (צ"ל "אני"- ג.ג) זוכרת את זה גם הפרטים המלאים של הלקוח כתובים בכתב ידי. אני זוכרת שהטבעתי את החותמת. אני לא זוכרת באופן ספציפי, כך היה צריך להיות לפי נהלי החברה. אשר להסכם מיום 25.2.02 זה לא כתב ידי על ההסכם. אני הטבעתי את החותמת של הנתבעת על ההסכם. איני זוכרת זאת אך אלה הנהלים. לא חתמתי על ההסכם". לעניין עצם מתן ההסבר, העידה: "... מפנה אותי לס' 15 לתצהירי ושואל מי הסביר לתובע את מה שכתוב בסעיף, אני אומרת שאני. הסברתי לו במילים בפגישה, אני לא זוכרת את זה מפאת חלוף הזמן, כך גם כתוב בטופס הסכמה לטיפול, בו מצהיר שקיבל את כל ההסברים". ב"כ התובע הגיש באמצעות העדה, אסופת מסמכים מתוך תיק המטופל של התובע אצל הנתבעת. בין היתר נמצא בתיק, טופס הסכמה לטיפול, שנחתם על ידי התובע, בו אישר התובע בין היתר, כי הוסבר לו כי אורך הטיפולים תלוי ב"גודל ובמקום השטח המטופל...", וכן הוסבר, כי "... תיתכן צריבה לאחר הטיפול ובמקרים מסויימים עלולה להתפתח פצעונים/אדמומיות/פיגמנטציה על העור באיזור הטיפול אשר יחלפו מאליהם". הטופס האמור נחתם על ידי התובע, ביום 26.3.01, ורק ביום 30.05.02, למעלה משנה לאחר מכן, חתם על הטופס ד"ר רובינשטיין, ואישר, כי הסביר לתובע את האמור בטופס. ד"ר רובינשטיין לא התייצב להעיד, ולא ניתן על כן לקבל את הצהרתו, לעניין ההסבר המפורט שנתן לתובע. מכאן, כי לא הוכח, שהתובע קיבל הסברים נוספים מעבר לאמור בטופס. יצויין, מעבר לאמור, כי הנתבעת לא העידה מי מבין האנשים שטיפלו בתובע במרפאתה, לעניין אופן ביצוע הטיפולים, ולעניין העמדת התובע על הסיכונים הכרוכים בטיפול. מחדל זה פועל לחובתה במאזן הראיות. 6. משהתקבלה גרסתו העובדתית של התובע במלואה, סבורני כי הוכיח את טענותיו, הן לעניין התקשרותו בהסכמים, בהסתמך על מצג לקוי, ובמידה מסוימת מטעה, שהוצגו על ידי הנתבעת ונציגיה, וכן הוכיח טענותיו, בעניין אי קיום התחייבותיות הנתבעת על פי ההסכמים, והתרשלותה בטיפול בו. הוכח כי הטיפול בתובע לא צלח. על פי ההסכם, אמורה היתה להתקבל תוצאה של הסרת כ- 70% עד 80% מהשיער, באיזורים המטופלים, תוך 4 טיפולים, כאשר הנתבעת התחייבה כאמור, "... שבכל טיפול יוסר שיער לצמיתות בשיעור של 20% עד 40%". הסייג לעניין המונח "הסרת שיער לצמיתות", התייחס לאפשרות שתיוותרנה בתום הטיפול שערות "פלומתיות", וכאמור בהסכם: " ...שערה רכה, חלשה וחסרת פיגמנט". התמונות שצילם התובע עצמו, התמונות שצורפו לחוו"ד המומחה מטעם הנתבעות, והתרשמות בית המשפט ממראה עיניו, כאמור לעיל, מוכיחות, כי תוצאת הטיפול לא היתה אפילו קרובה לתוצאה המובטחת. לעניין הטענה, כי על התובע היה לבצע טיפולים נוספים, עד להשגת התוצאה הנקובה, נוכח התנאי בהסכם, המזכה את הלקוח בזכות להמשיך ולקבל טיפולים נוספים עד לקבלת התוצאה הנדרשת, הרי שהוכח, כי התובע ביצע טיפולים רבים נוספים, מעבר לטיפולים אליהם התייחסו ההסכמים. אין מחלוקת, כי עד הגשת התביעה, ובמשך 4 שנים, ביצע התובע 12 טיפולים באיזור הכתפיים ו-9 טיפולים באזורי החזה והבטן, אשר לא הביאו לתוצאה המקווה. לאחר הגשת התביעה ביצע התובע 3 טיפולים נוספים, אשר כאמור בחוו"ד ד"ר פרידמן, לא שיפרו את המצב כלל. התובע, העיד בתצהירו, על הכאב והסבל, הכרוכים בטיפולים, עובדה עליה העידה גם הגב' בן אבי, כאשר לדבריה: "...מאשרת שהטיפולים כרוכים בכאב". במצב זה נראה, כי לא היה מקום לצפות מן התובע, לעבור טיפולים נוספים, כאשר לא הוכח, כי היו עשויים להועיל במשהו. מקובלת עלי מסקנת ד"ר פרידמן, לפיה: "המטופל לא ישיג לעולם תוצאה של 100% של סילוק שיער, לאחר שעד עתה הושגה תוצאה חלקית בלבד. הדבר נובע מעובדה ביולוגית חשובה, שכל טיפול מסלק פחות שיער מהטיפול הקודם". הנתבעת לא הוכיחה טענתה, לפיה קיבל התובע הסברים מלאים, הן לעניין תופעות הלוואי הכרוכות בטיפולים, והן לעניין האפשרות, כי הטיפולים לא יצליחו. כאמור לעיל, הועמד התובע בהסכם, על אפשרות הופעת "...צריבה ואדמומיות אשר נעלמים מאליהם תוך ימים ספורים". בטופס ההסכמה לטיפול עליו חתום התובע, הוזהר התובע מפני אפשרות של הופעת "...פצעונים/אדמומיות/פגמנטציה על העור באזור הטיפול, אשר יחלפו מאליהם". התופעות האמורות, אינן דומות, לא בתאורן, לא בעוצמתן, ולא במשך הזמן עד להעלמותן, לתופעה ממנה סבל התובע, בדמות פצעים, חלקם מוגלתיים, אשר הופיעו על רוב שטח בטנו, כפי שניתן לראות בתמונות שצילם התובע. הוכח, כי התובע סבל מאותם פצעים, במשך כשנה, ולאחר שהגלידו, נותרו בגופו צלקות, כעולה מחוו"ד ד"ר פרידמן. התובע לא הוזהר, איפוא, מפני התופעה האמורה, על אף הסבל שהיה כרוך בה, וכן לא נמסר לו מידע נכון לעניין סיכויי הצלחת הטיפול. רשלנותה של הנתבעת בטיפול בתובע, נלמדת הן מכשלון הטיפול, והתפתחות תופעת הלוואי החריפה והבלתי צפויה, והן מכך שברישומי הנתבעת עצמה, אין זכר לבדיקות פיזיות מקדימות בתובע, עובר לתחילת הטיפול בו. זאת, כאשר אין מחלוקת כי הנתבעת אמורה לבצע בדיקה מקדימה - "טסט", בכל מטופל לפני תחילת הטיפולים, וכי בדיקה כזו אכן דרושה, על מנת לוודא התאמת הטיפול למטופל. הגב' בן אבי העידה בהקשר זה: "...לדבריו, ד"ר רובנשטיין ציין בתצהירו שהנתבעת מבצעת טסט במטופליה לפני התחלת הטיפולים ושואל אם טסט כזה נעשה בתובע ומבקש שאציג ראייה שאכן עשה טסט, אני משיבה, שאנו נוהגים לעשות טסטים בהתחלת הטיפול, לגבי התובע אין שום ראייה שנעשה טסט". מכאן, כי הנתבעת לא קיימה חובתה לבדוק את התובע, ולוודא כי הטיפול אכן מתאים לו, וכי עשוי להצליח. 7. משלא צלח הטיפול בתובע, וכאשר הוכח כי התובע התקשר בהסכמים, על פי מידע לא מלא, לא מדויק ואף מטעה, סבורני כי יש להורות על השבת מלוא התשלום ששילם התובע בגין הטיפולים, בהתאם להסכמים. הסכום האמור, משוערך ליום מתן פסה"ד הינו 21,777 ₪. יש לחייב את הנתבעות להשיב לתובע את הוצאותיו בגין חווה"ד הרפואית, כאמור בתביעה (3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 13.7.05). הסכום האמור משוערך ליום מתן פסה"ד, לסך 3,639 ₪. התובע לא הגיש ראיות להוכחת הוצאות הנסיעה לטיפולים, בסך 5,000 ₪ כפי שתבע. בנסיבות העניין, כאשר אין ספק, כי התובע אכן נדרש להוצאות נסיעה למרפאת הנתבעת, תפצה אותו הנתבעת ע"פ אומדן גלובלי, בסך 2,000 ₪. יש לחייב את הנתבעות לפצות את התובע, על הנזקים הלא ממוניים שנגרמו לו, ואשר פורטו בעדותו שלא נסתרה, על הכאב הפיזי והנפשי, שהיו מנת חלקו עקב כשלון הטיפול בו, הבושה וההפרעה המשמעותית לשגרת חייו, וכן תופעת הלוואי שסבל בעטיו של הטיפול. יש להעמיד את הפיצוי בגין הנזקים הלא ממוניים, על סך של 15,000 ₪. הסכום הכולל שעל הנתבעות לשלם לתובע הינו 42,416 ₪. 8. לשיטה אחרונה, אני מחייב את הנתבעות, לשלם לתובע, יחד ולחוד סך 42,416 ₪, וכן שכר טרחת עו"ד בסך 8,000 ₪ בתוספת מע"מ, והוצאות המשפט בסך 1,500₪.תביעות רשלנות רפואיתרשלנות רפואית (הסרת שיער)החזר כספי