"קיצור תוחלת חיים" הוא נושא שבתי המשפט נדרשים לו מעשה שבשגרה במקרים של פגיעה קשה. הפרקטיקה המקובלת היא, שהמומחה בתחום השיקום הוא שמתבקש לחוות דעתו בנושא זה. די להפנות לפרקים 216- 209 בעמודים 736- 724 בספרו של קציר, פיצויים בשל נזק גוף (מהדורה רביעית 1997) על מנת להיווכח בהתפתחות הפסיקה בנושא זה. מהסכומים הצנועים עברה הפסיקה לפסיקת סכומים משמעותיים, מנימוקים אלו או אחרים. בע"א 4118/91 עזבון המנוח אייל ארגמן ז"ל ואח' נ' חפצדי גולן ואח' דינים עליון לה 870, נפסק סכום של 000, 50 ש"ח נכון ליום 24.4.94, לקטין שנפטר, בעת היותו בכיתה ח'. כמובא בספרו של קציר בעמ' 735 נפסק לעזבון מנוח בן 20 פיצוי בשיעור של שילוש הסכום בגין נזק שאינו נזק ממון, לפי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים והתקנות לפיו, דהיינו פיצוי בשעור של כ-000, 100 ש"ח דהיום. בשנת 1996 נפסק סכום של 000, 100 ש"ח לעזבונו של נפטר שהיה כבן 49 בעת פטירתו, דהיינו כ-000, 150 ש"ח דהיום. ##להלן החלטה בנושא חוות דעת מומחה בנושא קיצור תוחלת החיים:## החלטה 1. בקשה של הנתבעת למינוי מומחים בתחום הנוירולוגי ובתחום הפנימי. הבקשה הוגשה לאחר שהוגשה כבר חוות דעת מומחה שיקומי. על פי סמכותי לפי תקנה 241(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (כפי שתוקנה בתיקון מס' 2, התשנ"ז-1997), אני מחליט על יסוד הבקשה, תגובת המשיבים ותשובת המבקשת לתגובה. 2. המשיב 1 (להלן: "המשיב"), יליד 2/84, נפגע בתאונת דרכים ביום 9.12.2005 פגיעה רב-מערכתית קשה, כולל פגיעת ראש ועמוד שדרה. לאחר תקופה ארוכה של חוסר הכרה ואישפוז שנמשך כשנה וחצי, שוחרר המשיב בחודש 6/07 מבית לוינשטיין ונקלט בבית המשפחה. במצבו דהיום, המשיב מרותק לכיסא גלגלים, זקוק לסיוע בכל פעולות היום-יום, ומתקשר באופן חלקי עם הסביבה. בהחלטתי מיום 23.9.2007 מיניתי את ד"ר קרן כמומחה בתחום השיקומי. בחוות דעתו העמיד ד"ר קרן את נכותו של המשיב על 100% בשל פגיעה קשה של מערכת העצבים המרכזית במוח ובע"ש צווארי, המיפלגיה משמאל והמיפרזיס ודיסטוניה מימין; פגיעה קוגניטיבית; ליקוי ביכולת התקשרות ובתגובה הרגשית בעקבות נזק במוח; מצב לאחר קיבוע לצוואר עקב חבלה בע"ש, עיוות קשה של ע"ש והשכמות, מצב לאחר טרכיאוסטומיה; הפרעה בבליעה ושימוש חלקי בגסטרוסטום להזנה. לאחר שהוגשה חוות דעתו, עתרה המבקשת לפסילת חוות הדעת, ובהחלטתי מיום 18.1.2008 דחיתי את הבקשה (בש"א 19908/07) וכן נדחתה בקשת רשות ערעור על החלטה זו ( החלטתו של כב' השופט ריבלין רע"א 1419/08 מיום 16.3.2008). 3. כעת עתרה המבקשת בבקשה דנן למינוי שני מומחים: מומחה בתחום הפנימי, שיעריך תוחלת חייו של התובע. מומחה בתחום הנוירולוגי על מנת שיעריך את מכלול נכויותיו של התובע בתחום זה. אבחן להלן את שתי הבקשות. מינוי מומחה פנימאי 4. לטענת המבקשת, מומחה בתחום הפנימי הוא המומחה המתאים להערכת קיצור תוחלת חיים. זאת, מאחר שהפנימאי הוא שעוקב אחר הנפגע, הוא המתמחה בטיפול בסיבוכים הרפואיים העלולים לנבוע מזיהומים בריאות, בדרכי השתן וכיו"ב. 5. אין זה נדיר למצוא בתחום הרפואה סוגיה או בעיה "שנופלת" ביותר ממשבצת התמחות אחת. תיתכן חפיפה בין תחומי מומחיות ולעיתים, חלוקים המומחים בינם לבין עצמם מה תחום המומחיות המובהק לטיפול בבעיה זו או אחרת. הסוגיה של קיצור תוחלת חיים נמצאת בתחום המומחיות של הפנימאי, כמי שמטפל במחלקתו בנפגעים מעין אלו, כאשר חל סיבוך במצבם הרפואי, או כאשר הם מגיעים לסוף דרכם. עם זאת, ברי כי נושא זה, הוא גם בתחום המומחיות המובהק של המומחה השיקומי. עמד על כך השופט אור בבש"א 2300/92 רחמים נ' גנדלר (ניתן ביום 23.5.95): "כל המצוי בתביעות נזיקין יודע עד כמה רב הנסתר ורבה המחלוקת באשר לקביעה אם קוצרה תוחלת חייו של הנפגע ובאיזה שיעור. מקרה רגיל הוא, שלגבי נכה פגיעה מוחית קשה או קוודרופלג, השוני בין חוות דעת המומחים בעניין זה הוא רב. שוני זה נעוץ במחלוקות בין המומחים, באיזו מידה ניתן לספק לחולה טיפול אופטימלי אשר יבטיח טיפול ראוי מידי בכל מקרה שידרש לכך. קיימת מחלוקת גם בשאלה באיזו מידה הביאה, או עשויה להביא בעתיד, ההתקדמות במדע הרפואה שיפור בתנאי הטיפול ועמו את הארכת תוחלת החיים. קיימת גם מחלוקת בין המומחים בענפי הרפואה השונים. כך, למשל, רופאים העוסקים בשיקום מתגלים כאופטימים יותר לגבי אורך החיים הצפוי, וטוב שכך. אלה עוסקים בטיפול ודאגה לרווחתו של הנכה וטוב שהם חדורים בתקווה ואמונה בשיפור תנאי ריפויו ותוחלת חייו של החולה. רופאים אחרים אופטימיים פחות". 6. סיכומו של דבר, שקיצור תוחלת חיים הוא נושא שבתי המשפט נדרשים לו מעשה שבשגרה במקרים של פגיעה קשה כמו במקרה דנן. הפרקטיקה המקובלת היא, שהמומחה בתחום השיקום הוא שמתבקש לחוות דעתו בנושא זה, ואיני רואה לסטות מכך. אשר על כן, אין מקום למינוי מומחה פנימאי בשלב זה, טרם נתבקש ד"ר קרן לחוות דעתו לגבי קיצור תוחלת החיים של המשיב. היה ויתברר כי ד"ר קרן אינו יכול להשיב לשאלה זו, או שהוא סבור כי יש צורך בחוות דעת של רופא מקצועי נוסף, תישקל הבקשה פעם נוספת. הבקשה למינוי נוירולוג 7. ככלל, המומחה השיקומי מתמנה לאחר שהמומחים הרפואיים המומחים בתחומם נתנו כבר את חוות דעתם - א' ריבלין "תאונות דרכים - סדרי דין וחישוב פיצויים" (מהד. 3 תש"ס) 610-609; רע"א 7224/01 מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' אהרון (ניתן ביום 5.12.2001). עם זאת, דווקא בנכויות כה קשות, כמו המקרה דנן, יש וניתן לחסוך במינויים של מומחים רפואיים בתחומים השונים, ולהסתפק במינוי של מומחה שיקומי - רע"א 3044/01 קרייזל נ' מלול (ניתן ביום 10.5.2001). כך עשו הצדדים במקרה שבפנינו, שהסכימו למינוי מומחה שיקומי כבר בשלב זה, מבלי שניתנו חוות דעת של מומחים רפואיים בתחומים השונים. 8. לא ירדתי לסוף דעתה של המבקשת, מדוע יש צורך במינוי נוירולוג, בנוסף לחוות דעתו של המומחה השיקומי. ברי כי אין צורך בכך לצורך קביעת נכותו של המשיב, שאין חולק שהיא מגיעה כדי 100%. המבקשת הסבירה כי המומחה בתחום הנוירולוגיה יוכל לחוות דעתו לגבי התחום הקוגנטיבי וההפרעות בתקשורת, ולכך נפקות לגבי הטיפולים הדרושים לתובע, יכולתו להגיב לטיפולים הניתנים לו ו"כמובן, שיש לנכויות אפשריות אלו השפעה גם על תוחלת חייו של המשיב". לעניין תוחלת החיים התייחסנו לעיל. על פניו, המומחה השיקומי התייחס בחוות דעתו גם לכושרו הקוגנטיבי של התובע, כך שאין צורך במינוי נוירולוג לצורך זה. מכל מקום, המבקשת רשאית להפנות לד"ר קרן שאלת הבהרה או לחקור אותו בחקירה נגדית אם יש טעם במינוי נוירולוג. נזכיר כי המומחה השיקומי רשאי ממילא לבקש חוות דעת של מומחים בתחומים אחרים, בהתאם לסמכויות העזר הנתונות לו על פי סעיף 9 לתקנות הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986, אם כי עליו לפנות קודם לכן לקבל אישור בית המשפט. 9. סופו של דבר, שאני דוחה את הבקשה על שני ראשיה. לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. קיצור תוחלת חייםמומחהחוות דעת מומחהתוחלת חייםחוות דעת