נזילות בצנרת של המזגן

התובעים הזמינו שירותי מיזוג אוויר בדירתם. לטענת התובעים הסתבר להם כי קיימת דליפת מים מסיבית בדירתם, אשר גרמה להצפה מתחת לרצפת הדירה. להלן פסק דין בנושא נזילות בצנרת של המזגן: פסק דין חלקי נתוני רקע 1. התובעים 1-2, בעל ואישה, רכשו מאת הנתבעת 1 (להלן, גם "הקבלן"), חברה שעיסוקה בקבלנות בניין, דירה שנבנתה, וזאת בהתאם לחוזה מכר מיום 9.8.93. אין עוררין כי במסגרת עבודות הבנייה הזמינו התובעים שירותי מיזוג אוויר, הגם שישנה מחלוקת באשר לנסיבותיה העובדתיות המדויקות של הזמנה זו. ואולם אין עוררין כי הנתבעת 2 (להלן, גם "קבלן המיזוג") התקינה מיזוג אוויר בדירה, בהתאם להזמנה ישירה של התובעים 1-2, שאף שולמה תמורתה ישירות לקבלן המיזוג. התובעת 3 היא בתם של התובעים 1-2, אשר בזמנים הרלוונטיים לתביעה הייתה קטינה. 2. לטענת התובעים במהלך חודש יולי 2000 הסתבר להם כי קיימת דליפת מים מסיבית בדירתם, אשר גרמה להצפה מתחת לרצפת הדירה. ב"כ התובעים פנה בדרישה לקבלן ולקבלן המיזוג לפנות לבוררות בסוגיה האמורה. משלא נענתה דרישתו שכרו התובעים את שירותיו של המהנדס אביגדור דוברת (להלן - "דוברת"), אשר הנפיק להם חוות דעת מקצועית. לשיטתו של דוברת המפגע האמור נעוץ במחדלים ורשלנויות, הן של הקבלן והן של קבלן המיזוג. מכל מקום אין עוררין כי התובעים נאלצו לבצע עבודות שיפוץ בדירתם, על מנת להסיר את המפגעים האמורים, ולשם כך פינו את דירתם ושכרו דירה חליפית לתקופה של ארבעה חודשים. 3. בגדר כתב התביעה שבפניי תבעו התובעים סכום של 534,143 ₪ בגין מכלול נזקיהם הנטענים. תובענתם היא גם לנזקי רכוש וגם לנזקי גוף שהוסבו לתובעת 3. נטען כי כתוצאה מהמפגעים האמורים הוחמרה מחלת האסטמה שלקתה בה התובעת 3. מקובל כי בשלב הראשון, בגדרו של פסק דין חלקי זה, תוכרע תביעת נזקי הרכוש, ותביעת נזקי הגוף תתברר בהמשך. 4. התובענה הוגשה אף כנגד הנתבעת 3 (להלן, גם "כלל") והנתבעת 4 (להלן, גם "סהר"). אלו הנפיקו פוליסות בגין נזקי רכוש שביטחו את הדירה. התובעים מאבחנים בין הנזקים המיוחסים לקבלן ולקבלן המיזוג, בגין עילות נזיקיות וחוזיות, לבין תגמולי ביטוח הנתבעים מכלל וסהר, על בסיס פוליסות הביטוח האמורות. כלל הגישה הודעת צד ג', ככל שתחויב, נגד הקבלן וקבלן המיזוג. 5. התובעים, כאמור, נסמכו על חוות דעתו המקצועית של דוברת. כלל וסהר, במאוחד, נסמכו על חוות הדעת של השמאי יוני המאירי (להלן - "המאירי") והמהנדס נחום פרמינגר (להלן - "פרמינגר"). הקבלן נסמך על חוות דעתו של המהנדס דן ברלינר (להלן - "ברלינר"). קבלן המיזוג נסמך על חוות דעתו של המהנדס אריה צימרמן (להלן - "צימרמן"). משאלו היו פני הדברים הסכימו ב"כ הצדדים כי מקובל עליהם כי ימונה מומחה מטעם בית המשפט. לנוכח זאת, וכעולה מהחלטתי מיום 26.1.04, מיניתי כמומחה מטעם בית המשפט את המהנדס רפאל גיל (להלן - "גיל"), "על מנת להכריע במחלוקת ההנדסית שבין הצדדים". אכן, למקרא חוות הדעת התעוררה מחלוקת הנדסית באשר לגורם שחולל את נזקי המים החמורים האמורים, כשם שהתעוררה מחלוקת באשר לשומת הנזקים, ולקשר הסיבתי שלהם למפגעי המים האמורים. 6. גיל הגיש חוות דעתו המנומקת והמפורטת. בהמשך נדרש לשורה של שאלות הבהרה שהוצבו לו, בעיקר על ידי ב"כ התובעים. בהמשך הדרך אף נחקר על חוות דעתו. 7. או-אז הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות. מטעם התובעים הוגש תצהירה של התובעת 2 (להלן - "התובעת"), והיא נחקרה עליו. מטעם הקבלן הוגשו שורה של תצהירים, ובמרכזם תצהירו של מר יאיר שמרת (להלן - "שמרת"), המנהל. מטעם קבלן המיזוג הוגש תצהירו של מר חיים מאמו (להלן - "מאמו"), המנהל שלו. כלל וסהר לא מסרו תצהירים מעבר להסתמכותן על חוות הדעת האמורות של המאירי ופרמינגר. במצב דברים זה הסכימו ב"כ הצדדים כי יינתן פסק דין חלקי מנומק בדרך הרגילה, לעניין נזקי הרכוש, על יסוד החומר שבתיק והגשת סיכומי טענות. 8. מתחילת הדרך לא יכולים הקבלן וקבלן המיזוג להתכחש למפגעי המים החמורים שנמצאו בדירה ואולם הם מטילים את האחריות, איש על משנהו. וכך, הקבלן טוען כי מלכתחילה הוא לא עסק, לא במישרין ולא בעקיפין, בהתקנת מיזוג האוויר, ואף בגדר המפרט הטכני הוא לא התחייב לבצע, ולו הכנה למיזוג אוויר זה. אכן, לשיטתו, מפגעי המים שנמצאו בדירה נבעו מהתקנה פגומה בצנרת מיזוג האוויר, שהותקנה על ידי קבלן המיזוג. קבלן המיזוג טוען כי הוא מבצע, מזה שנים, שורה של עבודות בפרויקטים שונים עבור הקבלן. בגדר אלו בשנת 1994 ביצע קבלן המיזוג עבודות הכנה שונות, לרבות הכנות למיזוג האוויר בדירה. אכן, בהמשך הדרך התקשרו התובעים עם קבלן המיזוג לשם התקנת מזגן. שעה שהותקן נעשה שימוש בתשתית עבודות ההכנה, לרבות צנרת הניקוז שהייתה בדירה, בגדר שירותי קבלן המיזוג לקבלן, כקבלן משנה שלו בסוגיה זו. אדרש, איפוא, לסוגיות הצריכות לפנים לצורך הכרעתי. אפתח בהכרעת המחלוקת האמורה, כפי שהיא עולה מחוות דעתו של גיל. הגורם למפגעי המים 9. בחוות דעתו מציין גיל כי הוא התרשם כי אין מחלוקת בין בעלי הדין כי הפגיעה שנמצאה בצנרת הניקוז של מיזוג האוויר הייתה פגיעה מכאנית. אכן, בהמשך הוצגה לו קלטת וידאו, ממנה הוא למד כי נמצאו אף כשלים נוספים בצינורות הדלוחין של הדירה. לנוכח זאת, כך סיכם גיל, "מבחינה הנדסית ברור לגמרי כי האחריות ההנדסית מוטלת על הקבלן הראשי אשר ריצף מעל צנרת פגועה זו ... אם לטענת התובע הרטיבות נובעת מכשלים בצנרת המים, או הדלוחין, או מכשל באיטום המרפסת, או מכשל בצנרת מיזוג האוויר, אזי האחראי לכל הכשלים הנ"ל הוא הקבלן הראשי ואין זה משנה כלל איזה גורם הוא הגורם המרכזי בכשל זה, שכן כל הכשלים תוקנו על ידי התובע" (סעיף 5 לחוות דעתו, במ/1). 10. בגדר תשובות לשאלות הבהרה השלים גיל וציין כי הוא למד מחוות דעתו של דוברת כי בצינור הניקוז של מערכת מיזוג האוויר נמצא חור, מחוות דעתו של פרמינגר נלמד כי בצינור הניקוז נמצאו מספר חורים כנראה מפגיעה מכאנית וייתכן מחבלה מכוונת, וכי בחוות דעתו של ברלינר נקבע כי הרטיבות נגרמה בגלל חור בצנרת של מזגן האוויר. כך הוא אף התרשם מצילום מס' 4 מחוות דעתו של דוברת. לנוכח כל אלו שלל גיל את האפשרות שמדובר בבלאי של צינור עקב התפוררות. אכן, בגדר תשובות נוספות לשאלות הבהרה, הבהיר גיל כי עיקר הרטיבות הייתה מצנרת המזגן, ואולם בנוסף היו חדירות מים מפגיעה בצנרות ומתקנים נוספים, שאינם שייכים למערכת מיזוג האוויר. 11. לא נמצא לי טעם טוב שלא לאמץ את מכלול מסקנותיו המקצועיות של גיל, והנני רואה לאמצן. ואולם שומה עליי, לנוכח זאת, להידרש ולהכריע במחלוקת העובדתית בין הקבלן לקבלן המיזוג, הגם שהיא לא תשנה רבות, כפי שיבואר, באשר למסקנה המשפטית המתחייבת. 12. במחלוקת בין הקבלן לבין קבלן המיזוג, הנני מעדיף את גרסתו של מאמו. מאמו טען כי הוא נשכר לבצע שורה של עבודות של הכנות, שכללה אף התקנת צנרת גז, צנרת לניקוז מים וכבל חשמל. הוא פירט את שמו של מר משה מור שעסק בעבודה האמורה. הוא אף צירף קבלה בגין תשלום ששילם לו הקבלן בגין השירות האמור. לאחר ביצוע עבודות התשתית, ולאחר שהקבלן אישר שהן תקינות לשביעות רצונו, המשיכו עבודות הבנייה, מן הסתם לאחר עבודות של כיסוי וביטון הצנרת. 13. מנגד, שמרת אינו מספק כל נתון עובדתי נוגד, מי לשיטתו ביצע את עבודות ההכנה האמורות. אין לי אף אלא להניח שהקבלה האמורה עמדה לנגד עיני הקבלן, בגדר הליך של גילוי מסמכים. במצב דברים זה מצפה הייתי להתייחסות של הקבלן לקבלה האמורה, בגדר תצהירו של שמרת, ולא בגדר סיכום טענות ב"כ הקבלן, שממילא אין בדעתי לייחס להם בנקודה זו משקל רב, משום כך. 14. הפועל היוצא מכל אלו מצביע על כך שאובחן חור בצנרת הניקוז , בעת ביצוע עבודות ההכנה. אלו בוצעו, ברשלנות, על ידי קבלן המיזוג. אלו בהמשך אושרו כתקינות, ברשלנות, על ידי הקבלן. ככל שעסקינן במסכת היחסים החוזית כלפי התובעים, ברי שהקבלן נושא באחריות לרשלנות, אם שלו ואם של קבלני משנה ששכר, דוגמת קבלן המיזוג. משמע, אין עוררין על אחריותו של הקבלן, אם ככל שעסקינן בסיבה העיקרית הנעוצה בצנרת המיזוג שהיא פועל יוצא של עבודתו הרשלנית של קבלן המיזוג, משום רשלנותו בפיקוח ובאישור, ובוודאי ככל שעסקינן בסיבות הנותרות, הגם שהם אינן עיקריות, בגין עבודות שונות אחרות שחוללו את הנזק. 15. ואולם לא מקובלת עליי מסקנתו של גיל, שהיא בעלת משמעות משפטית, כי הקבלן בלבד נושא באחריות. זו מוטלת, ביחד ולחוד, אף על קבלן המיזוג שאמור היה להעריך את הנזק הצפוי שייגרם במהלך הדברים הרגיל לתובעים, מי שאמורים להתגורר בדירה. ככל שעסקינן בחלוקה האפשרית בין הקבלן וקבלן המיזוג, לא קיימת בפניי כל תשתית דיונית. לא ננקטו הליכי הודעת צד ג' בין שני אלה, אף לא נתבקשתי להכריע במחלוקת האמורה. בהליך שבפניי הקבלן וקבלן המיזוג נתבעים כנתבעים בתביעה העיקרית על ידי התובעים, ונתבעים כצדדי ג' על ידי כלל. לנוכח הכרעתי האמורה בדעתי לחייב אותם, ביחד ולחוד, אם כלפי התובעים בגדר התביעה העיקרית, ואם כלפי כלל בגדר ההודעה לצד ג'. 16. הקבלן טוען למידה רבה של שיהוי בהתנהלותם של התובעים, אף לכך שחלפה לא רק תקופת הבדק, אלא אף תקופת האחריות. בדעתי לא לשעות לטענה זו, משעה שחוות דעתו של גיל משכנעת אותי שעסקינן בתהליך ממושך, הנמשך שנים, באופן שהתגלותו על ידי התובעים, רק ביולי 2000, דהיינו בחלוף שנים לרוב, היא סבירה. וכך העיד גיל, בין השאר, כי "מדובר בצינור ניקוז של מזגן שבו הדליפה של המים קטנה יחסית ולא צינור הנתון בלחץ של מים הממלא את כל היקף הצינור, כאשר הפגיעה בחלקו העליון של הצינור יציאת המים ממנו מועטה עוד יותר ועם הזמן הוא מרווה את חול המילוי. הפעולה מתרחשת רק בקיץ שכן רק בקיץ היחידה הפנימית היא זו שממנה מתנקזים המים. לכן מדובר ביציאת מים איטית שלוקחת זמן ולכן סביר שיגלו את החור לאחר הרבה זמן" (עמ' 17 לפרוטוקול מ- 28.5.06). ממצאי זה אף שולל את הטענה לייחס לתובעים אשם תורם. אכן שוכנעתי כי מעת לעת חשו התובעים בטחב ובריחות משונים, שהם לא ידעו את מקורם. אכן גילוי המפגע האמור היה פועל יוצא של בדיקה מקצועית מעמיקה, בגדרה פורקו מרצפות והתגלה גודל המפגע האמור. לא מצאתי, איפוא, כל דופי בהתנהלותם הסבירה של התובעים, בהיבט זה של גילוי המפגע ביולי 2000, דהיינו לאחר חלוף שנים רבות, לנוכח העובדה שמפגע זה, ביסודו ובעיקרו, במרבית הזמן סמוי מן העין. שומת נזקי הרכוש 17. בגדר כתב התביעה טוענים התובעים לנזקי רכוש המסתכמים בכדי 453,135 ₪. אלו כוללים נזקי רכוש, כמפורט בחוות דעתו של דוברת, בסכום של 256,327 ₪, נזק לא ממוני בסכום של 50,000 ₪, ירידת ערך הדירה בסכום של 130,000 ₪, שכר דירה בגין דירה חילופית ל- 4 חודשים בסכום של 9,808 ₪ ועלויות דוברת, בסכום של 7,000 ₪. 18. אקדים ואציין כי אין בדעתי לפסוק לתובעים כל פיצוי בגין ירידת ערך, לנוכח העובדה שאין בפניי חוות דעת שמאי בעניין זה. יודגש כי אף דוברת, בגדר חוות דעתו, ראה לציין כי ראוי להמציא חוות דעת שמאית בסוגיה האמורה. בהמשך בדעתי לפסוק לתובעים פיצוי הולם בגין נזק לא ממוני. בדעתי להכיר, דרך עיקרון, בעלות של דמי השכירות ואולם אדרש לה, בגדר הדיון בעיקר המחלוקת, באשר לשומת נזקי הרכוש עצמם. 19. בסוגיה האמורה הנחת הבסיס של גיל חדה ונחרצת. לטעמו, "לאחר ביקורי בדירה ומעיון בתמונות ובחשבוניות שנמסרו לי על ידי התובעים, התברר כי התובעים ביצעו שיפוץ כולל בדירה, במסגרתו החליפו ושדרגו פריטים רבים כגון: ארונות ומשטחי שיש, חלונות ודלתות, ריצוף וחיפוי, כלים סניטריים וכו'. החלפת פריטים אלו או שדרוגם לא נדרש בשל נזקי הרטיבות שנמצאו בדירה" (סעיף 8 ל-במ/1). גיל, איפוא, נפנה לפלח את אומדן העלות שניתן לייחס למפגעים שנמצאו, וזו עלתה לסך של לסך של 99,676 ₪, כולל מע"מ. האומדן האמור כבר אוצר בחובו תוספת של 30% עבור ביצוע העבודות על ידי קבלנים מזדמנים. 20. על כך ניטשת מחלוקת נוקבת בין גיל לבין התובעים. אלו סבורים כי שומתו של גיל קיפחה אותם ביותר. לטעמם הם לא ביצעו כל עבודות של "שדרוג". לטעמם, בפריטים רבים, הם רכשו פריטים באותה רמה ובאותו היקף שהיו בדירה, טרם ביצוע עבודות השיפוץ האמורות. הם ראו לחקור את גיל, אף התייחסו ארוכות לכך, הן בגדר תצהירה של התובעת, הן בגדר סיכום טענותיהם. אכן, נהיר כי בחלק מהסוגיות עולה מעדותו של גיל כי הוא עצמו מסכים כי יש להוסיף על שומתו המקורית. 21. כשלעצמי, נטייתי הבסיסית היא להעדיף את שומתו של גיל, כמות-שהיא. כך, לנוכח הנטייה המובהקת של בתי המשפט לאמץ חוות דעת של מומחים המתמנים על ידי בית המשפט. כך, קל וחומר, שעה שב"כ הצדדים הסכימו מראש כי ימונה מומחה על מנת שיכריע במחלוקת ההנדסית הקיימת. ואין לך מחלוקת הנדסית מובהקת יותר, מאומדנו של נזק, פילוחו ושיוכו מבחינת הקשר הסיבתי, למפגע זה או אחר. מנגד, זוכה לאהדתי התנהלותם של התובעים. הם לא ראו להעמיד את הנתבעים בפני עובדה מוגמרת אלא טרחו ופנו אל הנתבעים, טרם שניפנו לבצע את עבודות השיפוץ. ממילא זכאים היו הנתבעים, בזמן-אמת, דהיינו לפני השיפוצים, לערוך בדיקות ושמאויות באשר לסכום הנזק הראוי, והקשר הסיבתי שלו למפגעים שהתגלו. במצב דברים זה, מטבע הדברים, התקשה גיל, בדיעבד, לערוך את מלאכת השיוך והפילוח, אך שלא בעטיים של התובעים. ועם כל זאת, משעה שגיל ניפנה לעבודתו, הנני סבור כי שומה היה על התובעים, או מי מטעמם, להמציא לפני גיל כל ראיה רלוונטית שתאפשר לו לערוך כהלכה את עבודת השיוך והפילוח האמורה. ועוד לסוגיה זו יצוין כי משום מה, בגדר סיכום טענותיהם, הקבלן וקבלן המיזוג אינם טוענים דבר בסוגיית סכום התביעה. רק ב"כ כלל, ובאורח מינורי, וב"כ סהר, נדרשים לעניין זה. אף נתון זה עשוי לשקול לזכות התובעים. 22. ככל שעסקינן, איפוא, בעבודות הריצוף אין עוררין כי בגדר עדותו של גיל הוא סבור היה כי יש להוסיף לחוות דעתו סכום של 11,240 ₪. ב"כ התובעים סבור כי יש להוסיף עלות נוספת של 6,000 ₪ בגין תיקוני צבע וטיח, שאותה הוא גוזר מתשובה לשאלות הבהרה של גיל, ובהעדר התייחסות קונקרטית לעניין זה של יתר ב"כ הצדדים, בדעתי לאמץ זאת. מנגד, אין בדעתי לאמץ פרשנותו של ב"כ התובעים כי בגדר עדותו של גיל, ניתן ללמוד כי הוא סבור שבגין עלות החלון יש להוסיף סכום של 10,600 ₪. 23. בכך, לטעמי, לא סגי. התובעים הוכיחו את עלות פינוי הדירה בסכום של 11,446 ₪, המשקף פינוי ל- 4 חודשים. ואולם אין לי אלא להניח כי הוא פועל יוצא של שומתו הנרחבת של דוברת, שמקוצצת לכדי חצי לערך, לנוכח המסתמן מעלה. מנגד, אף בסוגיה זו לא ראו מי מב"כ הצדדים לטעון בכיוון זה. לטעמי, ככל שעסקינן בהשגות השונות על שומתו של גיל, יכול שהייתי מוצא טעם בחלק מהן באופן שהייתי מוסיף תוספת גלובלית נוספת, על שנקבע עד הנה. בסופה של דרך החלטתי, איפוא, לא להפחית משומת פינוי הדירה, מחד-גיסא, אף לא להוסיף תוספת גלובלית נוספת על שנקבע עד הנה, מאידך-גיסא. שמא הנתונים מקזזים האחד את השני. 24. הנה-כי-כן, בגין נזקי הרכוש בדירה בדעתי לזכות את התובעים בסכום של 116,916 ₪, הצמודים למדד יוקר הבנייה מיום 18.1.05 ואילך. בדעתי לזכות אותם בדמי שכירות בסכום של 11,446 ₪ נכון ליום 6.8.00. נזק לא ממוני 25. התובעים זכאים לפסיקה הולמת בגין נזק לא ממוני, וביד נדיבה. כך, ראשית, משום הסכום הנכבד שפסקתי להם בגין נזקי רכוש. כך, בעיקר, לנוכח עוגמת הנפש, התסכול והטראומה, שאני מניח שהייתה מנת חלקם, כאשר הזדעזעו לגלות את עוצמת המפגעים, היאך התהוו במרוצת השנים שלא בידיעתם. התרשמתי אף כי מדובר בנזק נדיר ובתופעה חריגה שהתובעים נאלצו לחוות אותה, שלא בטובתם. לנוכח כל אלו בדעתי לפסוק לתובעים בגין נזק לא ממוני סכום של 30,000 ₪. חבותה של כלל והודעת צד ג' מטעמה 26. בגדר סיכום טענותיה מודה ב"כ כלל כי האירוע הנטען הוא בגדר "מקרה ביטוח", שהרי הוא עוסק בנזקים שמקורם בהימלטות מים מצנרת המיזוג. מנגד, ככל שעסקינן בליקויי איטום ובנייה, אלו אינם מכוסים בפוליסת הביטוח. טענתו זו מקובלת עליי. גיל קבע כי מתוך שומתו סכום של 12,800 ₪ מקורם בליקויי איטום או ליקויי בנייה, שאינם קשורים לדליפת מים מצינור המיזוג. ככל שעסקינן בכלל, איפוא, בדעתי להפחית את הסכום האמור. 27. ב"כ כלל טוען כי לנוכח הנסיבות הוכח כי עבודות השיפוץ בוצעו על ידי קבלן אחד. ממילא יש להפחית משומת הנזק 30% לנוכח הנחתו של גיל כי עבודות השיפוץ בוצעו על ידי קבלנים מזדמנים. לא מצאתי בחומר הראיות שבפניי כל אחיזה לטענה זו של ב"כ כלל, לא בתצהירים ולא בנספחיהם. משום כך בדעתי לדחות הטענה האמורה. 28. כלל משיגה על זכאותם של התובעים להיפרע ממנה פיצוי בגין נזק לא ממוני. טענתה זו מקובלת עליי. אכן עסקינן בנזק שאיננו מכוסה בפוליסת הביטוח ומשעה שעילת תביעתם של התובעים כנגד כלל נשענת על פוליסת הביטוח, ברי שהדין עם כלל. כך, אף ככל שעסקינן בסהר. 29. וכך, אף ככל שעסקינן בעתירת התובעים לחייב את כלל בריבית מיוחדת, כמשמעותה בסעיף 28א. לחוק חוזה הביטוח, תשמ"א-1981. אין בדעתי לזכות את התובעים בסעד האמור, ולו מהטעם הפרוצדוראלי שהדבר לא בא לידי ביטוי מובהק בגדר כתב התביעה. אכן מקובל עליי, ככל שעסקינן בסעד חריג זה, כי חובה לתבוע אותו בגדר כתב התביעה. משאלו הם פני הדברים לא אדרש לסוגיה המהותית, האם אלמלא המחדל הדיוני האמור, לא הייתי מתייחס אחרת לנתון זה. בעיקר לנוכח העובדה שכלל, כמוה אף סהר, לא ראתה להביא כל תצהיר של עד מטעמה, ממנו ניתן היה להתחקות על סבירות שיקוליהן של המבטחות האמורות, שמא לעניין תשלום שאינו שנוי במחלוקת. 30. הפועל היוצא מכל אלו מזכה את התובעים, ככל שעסקינן בחיוב כנגד כלל, בסכום של 115,562 ₪. 31. בדעתי, כאמור, להיענות להודעת צד ג' של כלל כנגד הקבלן וקבלן המיזוג. לנוכח זאת, איפוא, זכאית כלל לשיפוי מלוא הסכום האמור, ביחד ולחוד, מן הקבלן וקבלן המיזוג. לחבותה של סהר 32. שיטתה של סהר שונה מזו של כלל. לטעמה אין לחייב אותה לשלם לתובעים דבר הואיל והאירוע הנטען לא אירע בתוך תקופת חוזה הביטוח. פוליסת הביטוח היא לתקופה שמיום 1.9.99 ועד 31.8.00. מקרה הביטוח התרחש באורח תהליכי. מהטעם האמור אין לקבל את התביעה. 33. בדעתי לדחות טענה זו של סהר, ולו מהטעם שנפקד מקומה מכתב הגנתה המפורט. אכן, דווקא כלל הייתה זו שבגדר כתב הגנתה טענה, במפורש, כי הנזק הנטען לתובעים "נגרם קודם עשיית הביטוח" (סעיף 12.1). טענה מפורטת כאמור לא נטענה על ידי סהר. 34. ואולם שמא הטענה האמורה משתלבת בטענתה האחרת של סהר. לשיטה זו, פוליסת הביטוח מכסה רק "אובדן או נזק תאונתי מקרי ובלתי צפוי לרכוש המבוטח המתואר ברשימה אשר אירע בתוך תקופת הביטוח מכל סיבה שהיא הכל בהתאם לתנאים ולסייגים ולחריגים הרשומים בפוליסה זו". והנה, לכל הדעות, עסקינן באירוע תהליכי. אף גיל מתאר את מימד הזמן הממושך שלו, ואת היותו סמוי מהעין. עסקינן, איפוא, באירוע שלא יכול להיחשב כאירוע "תאונתי מקרי ובלתי צפוי מראש". 35. ואולם סהר מתעלמת מכך שבצד התניה האמורה של הפוליסה, המצויה בהגדרת "מקרה הביטוח", מוסיפה הפוליסה ומציינת כי "הכל בהתאם לתנאים לסייגים ולחריגים הרשומים בפוליסה זו". ואכן, בגדר "התנאים הסייגים והחריגים" מצוי סעיף 13, שכותרתו "הרחבה לכיסוי סיכוני מים ונוזלים אחרים", המתנה כי "אם צוין במפורש ברשימה, הפוליסה מורחבת לכסות אובדן ונזק שנגרמו לדירה ... או לתכולה... כתוצאה מהימלטות או דליפה של מים...". תניה זו, שב"כ התובעים נסמך עליה בסיכום טענותיו, אינה זוכה לכל התייחסות או מענה בסיכומי ב"כ סהר. ברי, איפוא, בעיקר כשעסקינן בפוליסת ביטוח, כי יש להעניק קדימה לתניה המרחיבה כיסוי ביטוחי, כבנדוננו, על פני תניה אחרת המתיימרת להמעיט. ואולי הראיה הניצחת שכך נוהגת מבטחת סבירה, תימצא בסיכום טענותיו של ב"כ כלל. כמבואר מעלה כלל הכירה בחבותה הביטוחית, על סמך תניה דומה בפוליסה שהיא הנפיקה לתובעים. 36. הנתון האמור אף מסתייע במה שנלמד מפסק דינו של כב' השופט ריבלין ב-ע"א 10717/04 נווה גן א.כ. בנייה פיתוח והשקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(2) 307. בפרשה ההיא הראה בית המשפט כי "מן המקובץ עולה כי הגדרת המונח 'תאונה' אינה אחידה, ויש לבחון כל מקרה לפי נסיבותיו. בענייננו אין להכליל בהגדרת המונח 'תאונתי' המופיע בפוליסת הביטוח גם יסוד של פתאומיות או מיידיות. נזקים לרכוש הנגרמים במהלך ביצוע עבודות קבלניות, יכולים לקרות גם בדרך שאינה פתאומית, חדה ומיידית. אין כל סיבה להבחין, בהקשר הנדון כאן, בין נזק פיזי הנגרם לרכוש כתוצאה מהתממשות פתאומית של סיכון, לבין נזק הנגרם כתוצאה מהתממשות הדרגתית של סיכון באופן שהראשון יהא בתחום הכיסוי הביטוחי והשני - לא" (סעיף 18). 37. הנה-כי-כן, ככל שעסקינן בשאלות של חבות, ראיתי לדחות את כולן. שומה עליי, איפוא, להידרש להשגותיה של ב"כ סהר, ככל שעסקינן בסכום התביעה, ובדעתי להיענות לכולן. ראשית, הואיל ועסקינן ב"ביטוח-כפל" עם כלל, הרי כפי שעולה מחוות דעתו של המאירי יש לחייב את סהר בכדי 48.3% מהסכום שייקבע שיש לשלם בגדר תגמולי הביטוח. שנית, דמי השכירות אינם בגדר נזק שכוסה בפוליסת הביטוח, באופן שאין לחייב את סהר בפריט זה. שלישית, מכל סכום שייפסק יש לנכות השתתפות עצמית בסך 508 ₪. 38. מאלפת העובדה כי השגות אלו לא הושמעו אף בסיכום טענותיה של כלל. אין לי, איפוא, אלא את שעיניי רואות ובדעתי לפסוק בהתאם, הגם שהפסיקה כתוצאה מכך לא תהא "אחידה", בין כלל לסהר. 39. הנה-כי-כן הסכום שיש לפסוק כנגד סהר, בגין נזקי הרכוש, וללא דמי השכירות, עולה כדי סך של 116,916 ₪ אשר מתוכם יש לחייב את סהר ב- 48.3% דהיינו 56,470 ₪. מסכום זה יש לנכות השתתפות עצמית בסך 508 ₪ נכון ליום 1.9.99. 40. מהטעמים שנמנו לעניינה של כלל אין בדעתי לחייב את סהר בריבית מיוחדת. הוצאות המומחים 41. לנוכח מכלול הנתונים שבפניי אין בדעתי לפסוק דבר בסוגיה האמורה. אין בדעתי לזכות את התובעים בעלויותיו של דוברת, לנוכח חוות דעתו של גיל, כשם שאין בדעתי להורות על השבה או החזרה בגין שכר ששולם למומחה זה או אחר. סוף דבר 42. לפיכך הנני מחייב את הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעים 1-2 סך של 116,916 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד יוקר הבנייה מיום 18.1.05 ועד מועד התשלום המלא בפועל, סך 11,446 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 6.8.00 ועד מועד התשלום המלא בפועל, סך 30,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ על הסך הנ"ל. 43. הנני מחייב את הנתבעת 3 לשלם לתובעים 1-2 סך של 115,562 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד יוקר הבנייה מיום 18.1.05 ועד מועד התשלום המלא בפועל ובצירוף אגרת תביעה ושכ"ט עו"ד היחסיים לחיוב שנפסק בסעיף 42 הנ"ל. 44. הנני מחייב את הנתבעת 4 לשלם לתובעים 1-2 סך של 56,470 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד יוקר הבנייה מיום 18.1.05 ועד מועד התשלום המלא בפועל ובניכוי סך 508 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 1.9.99 ועד מועד התשלום המלא בפועל, ובצירוף אגרת תביעה ושכ"ט עו"ד היחסיים לחיוב שנפסק בסעיף 42 הנ"ל. 45. חיובי הנתבעות 3-4, כאמור בסעיפים 43 ו- 44 הנ"ל, הם הדדיים לחיוב בסעיף 42 הנ"ל, באופן שהתובעים זכאים אך לסכום הגבוה, כאמור בסעיף 42 הנ"ל. 46. הנני מחייב את הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד, להשיב לנתבעת 3 כל סכום שתיאלץ לשלם לתובעים, מכוח פסק דיני זה, בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום התשלום לתובעים ועד ליום ההשבה בפועל, אגרת הודעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ מהחיובים האמורים. 47. הסכומים הנקובים מעלה, למעט האמור בסעיף 46, ישולמו לידיו הנאמנות של ב"כ התובעים 1-2 תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה. 48. נותר לי להידרש לתביעת נזקי הגוף של התובעת 3. הונחה מטעמה חוות דעת רפואית. הנני מורה, איפוא, על המצאת חוות דעת רפואית נוגדת תוך 120 יום מיום המצאת פסק דין חלקי זה. נזקי מיםנזילהמזגן