במסגרת ביצוע עבודות תשתית, לצורך המעבר מעל התעלה הונח מעל פני התעלה לוח עץ לשימוש העוברים ושבים במקום. תוך כדי צעידה מעל הלוח, איבד התובע את שווי משקלו, נפל ונפגע. במועד האירוע התעלה כוסתה בחתיכת דיקט התובע שקע בתוך התעלה ונפל על השביל ונפגע בכף ידו הימנית. להלן פסק דין בנושא פיצוי בגין נפילה לתעלה: פסק דין תביעה לפיצויים על נזקי גוף . התובע יליד 1958 ,נהג הובלות עצמאי מטעם קופת חולים כללית , טוען בכתב התביעה כי ביום 4.6.2000 בשעה 11:00 עת היה בדרכו לקופת חולים כללית שנמצאת בתוך המרכז המסחרי "שערי הבנים" שברח' הבנים באשדוד, אשר שייך לשופר סל בע"מ (להלן:" הנתבעת") פסע אל תוך פנים המרכז המסחרי , ובדרכו היה צירך לעבור מעל תעלה שנחפרה במסגרת ביצוע עבודות תשתית. לצורך המעבר מעל התעלה הונח מעל פני התעלה לוח עץ לשימוש העוברים ושבים במקום . תוך כדי צעידה מעל הלוח , איבד התובע את שווי משקלו, נפל ונפגע . במועד האירוע התעלה כוסתה בחתיכת דיקט התובע שקע בתוך התעלה ונפל על השביל ונפגע בכף ידו הימנית . ( להלן:"האירוע") . בכתב ההגנה הכחישה הנתבעת את אירוע התאונה ,ובין היתר טענה כי: על התובע להפנות תביעתו כלפי מבצעת העבודה, אשר פעלה כקבלן עצמאי ,ולנתבעת אין כל אחריות בגין מעשיה ו/או מחדליה הנטענים . הנתבעת הגישה כנגד חברת טכנוקוט קבלנות וסחר (1992) בע"מ (להלן:"הצד השליש") הודעה לצד שלישי בה טענה כי הצד השלישי היא זו אשר ביצעה עבודות קבלניות במועד האירוע במקרקעין לרבות חפירת התעלה ו/או כיסויה הרשלני . מטעם הצד השלישי הוגש כתב הגנה בו נטען בין היתר כי לא מוטלת עליו כל חבות ו/או אחריות לתאונה הנטענת וכי לא היה קיים כל מפגע ו/או מכשול ו/או סכנה במקום ולנטען בכתב התביעה בעניין אין כל יסוד . עוד הכחישה הצד השלישי כי ביצוע העבודות במקום נעשה על ידה. בתצהיר עדותו הראשית (ת/1) העיד התובע : "... במועד התאונה נחפרה תעלה במרכז המסחרי, והתעלה כוסתה בחתיכת דיקט בצורה חובבנית ורשלנית, בלי שהיה שלט או התראה אחרת המזהיר על עבודות המתבצעות במקום . כשפסעתי על הדיקט ,כשבאמתחתי חבילה עבור קופת חולים, פתאום הדיקט שקע בתוך התעלה ונפלתי על השביל ונפגעתי בכף ידי הימנית " . לתאונה היתה עדת ראיה הגב' פרידה טסה שעובדת במקום . משקמתי הציעה שנלך למנהלת האדמיניסטרטיבית הגב' תמי בן נון כדי להתריע על המפגע ,וכך עשינו .הגב' בן נון צלצלה בנוכחותנו למר אבישי גבע , מנהל האתר , שהבטיח לטפל בנושא . למחרת התאונה אכן תוקן המפגע הנ"ל והתעלה כוסתה בבטון במקום הדיקט . בתצהיר תשובות לשאלון ( השאלון סומן ת/4 - והתצהיר סומן ת/5 ) העידה הנתבעת כי , המרכז המסחרי "שער הבנים" שברחוב הבנים באשדוד שייך לנתבעת ,וכי במועד התאונה בוצעו עבודות איטום גג החניון במרכז המסחרי לפי הזמנת הנתבעת . עוד הצהירה כי הקבלן שביצע את העבודות הינה חברת טכנוקורט קבלנות וסחר ( 1992 ) בע"מ . הנתבעת נשאלה בשאלון האם נכון כי המפגע בעטיו נפל התובע ונחבל (תעלה שנחפרה וכוסתה בדיקט ) תוקן למחרת התאונה והיא השיבה : " לא זוכר בדיוק מתי , אך בסמוך לתאונה " . אם כן,במשולש המחלוקת בתיק עומדת תביעתו של התובע כנגד הנתבעת וטענותיה של הנתבעת כנגד הצד השלישי . בפתח סיכומי הנתבעת נטען : הנתבעת הודתה כי היא היתה הבעלים של המקרקעין בהם אירעה התאונה במועד הרלוונטי . הנתבעת פנתה לקבלן מטעמה כדי שזה יבצע עבורה עבודות האיטום במקרקעין . עובדי הצד השלישי עבדו באזור בו ארעה התאונה והיה צורך להשאיר את התעלה פתוחה כדי להשלים את כל עבודות האיטום . לאחר סיום העבודות נסגרה התעלה על ידי עובדי הצד השלישי ומצב השטח הוחזר לקדמותו . הנתבעת פנתה לקבלן עצמאי ,הוא צד ג' ,כדי שיבצע עבורה את עבודות האיטום . עבודות אלו כללו בדרך הטבע עבודות חפירה כדי לחשוף את השטח בו אירעו הנזילות . צד ג' היה צריך לדאוג לגידור השטח בו עבד וכן לשילוט אזהרה כדי למנוע מעבר הולכי רגל ולחילופין לאפשר מעבר בטוח להולכי רגל באזור העבודה . אם כן , לאמור,התובע הוכיח יריבות בינו לבין הנתבעת ,אם כי השאלה שנותרה במחלוקת הינה שאלת היריבות בין הנתבעת לבין הצד השלישי ,קרי האם הצד השלישי במועד התאונה ביצע את העבודות אם לאו . בסיכומי הצד השלישי נטען : חרף ההכחשות הנמרצות בכתב ההגנה ,וחרף מכתב מיום 12.1.04 ,שצורף כנספח ב' לכתב התביעה ,בו נכתב מפורשות כי בתאריך המדובר ,לא ביצעה צד ג' כל עבודה במקום, בחרה הנתבעת להביא , לצורך הוכחת טענותיה , כנגד צד ג' , ראיה אחת ויחידה . מדובר כמובן בעדותו של מר אבישי גבע אשר שימש בעת הרלוונטית לאירוע מנכ"ל החברה שניהלה את המרכז המסחרי בו נטען כי אירע האירוע . בתצהירו טוען מר גבע כי במסגרת הפעולות שנעשו במקום , היה צורך להשאיר תעלה פתוחה , וכי עובדי צד ג' , הניחו על גביה " לוח עץ שאפשר מעבר לעוברים ושבים " . אלא שמר גבע העיד בתצהירו כי: "כל הניסיונות שנעשו לאתר מסמכים מאותה התקופה ,חוזים וכד' לא צלחו וככל הנראה אבדו במהלך השנים " אם כך, ובאין חוזים, או הזמנות עבודה ; או מכרז לביצוע העבודה, או תוכניות עבודה , או יומני עבודה, או פרוטוקול מסירת עבודה , או חלופת מכתבים בין שתי החברות , או תעודת אחריות על שנת בדק ,או העתקי חשבוניות על תשלומים ששולמו,או כל דבר מה אחר ולו בדל של רמז המקשר בין צד ג' לבין ביצוע העבודות - כיצד מבקשת המודיעה להחיב את צד ג' בנזקי התובע ? מכח מה ? עוד תוהה ב"כ הצד השלישי היעלה על דעתו של מאן דהוא כי חברה בסדר גודל של שופרסל , תעביר עבודת בניה ( שנמשכו ,כנטען ,מספר שבועות,לפחות )לחברה אחרת ללא כל מסמך ?ולו אחד? היעלה על הדעת כי מכל המסמכים המלווים עבודה כזו, בין שני גופים כאלה ,לא יוותר אפילו אחד וכי כולם " אבדו במהלך השנים "? עוד צוין כי התביעה הוגשה במרץ 2005 ,היינו פחות מ-5 שנים מיום קרות התאונה - זמן בו מחויבת חברה לשמור לפחות את העתקי החשבוניות שהוציאה - ולו אכן נעשתה העבודה - יש להניח כי שולם כסף בגינה וכי ניתן היה לאתר לפחות את חשבוניות התשלום . משלא הובא כל מסמך ,כאמור לעיל הקושר בין צד ג' ובין העבודות הנטענות , אין לקבל את עדותו בע"פ של מר גבע , כעדות יחידה , לצורך קביעה עובדתית כי הצד ג' היא אכן זו אשר ביצעה את העבודה במקום . בתצהיר עדות הראשית ( נ/5) העיד מר אבישי גבע : " בשנת 2000 , לאחר שנתגלו נזילות בתקרה , שבין הקומה הראשונה ,שבה מצויים רחבת הכניסה וגם הכניסה העליונה למרפאת קופ"ח כללית ,לבין קומת הקרקע בה מצויה חניית כלי הרכב, בתפר שבין יציקות הבטון , שכרה הנתבעת את הצד השלישי לבצע עבודות איטום . עובדי הצד השלישי ,חברת " טכנוקוט" עבדו לסירוגין באזור בו אירעה התאונה והיה צורך להשאיר תעלה פתוחה , כדי להמשיך ולבצע את כל שלבי האיטום וכדי לבצע בדיקות שאכן יראו שאין נזילות חוזרות . התעלה היתה ברוחב של כ- 30 ס"מ . במהלך ביצוע העבודות, הניחו עובדי הצד השלישי על התעלה לוח עץ שאפשר מעבר לעוברים והשבים . לא הייתי עד לאירוע הנטען . איני זוכר את האירוע ואיני זוכר האם הובא בשעתו לידיעתי . לאחר סיום העבודות במקום ,נסגרה התעלה על ידי עובדי הצד השלישי , חברת טכנוקוט , והשטח הוחזר לקדמותו . לסיום העיד ,כל הניסיונות שנעשו לאתר מסמכים מאותה התקופה , חוזים וכד' , לא צלחו וככל הנראה אבדו במהלך השנים . אכן , כטענת ב"כ הצד השלישי הנחת היסוד הינה " המוציא מחברו - עליו הראיה " , בהתאם היה על הנתבעת / המודיעה לשאת בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של הודעתה . הנתבעת בענייננו לא הביאה ולו בדוחק , ראיה כי הצד השלישי הוא זה שביצע את העבודות במקום, מנכ"ל הנתבעת מסביר זאת כי "כל הניסיונות שנעשו לאתר מסמכים מאותה תקופה חוזים וכד' , לא צלחו וככל הנראה אבדו במהלך השנים " . אומר מעתה,כי טענה זו של עשיית ניסיונות לאתר את המסמכים שלא צלחה אינה יכולה להתקבל משני נימוקים : ראשית ,לא ברור איזה ניסיונות נעשו ולמה לא הובאו עדים להוכחת עניין זה , ושנית צודק ב"כ הצד השלישי בטענתו חזקה על הנתבעת כחברה בסדר גודל של שופרסל לא תעביר עבודות בניה לחברה אחרת ללא אסמכתא בכתב ולו הזמנת עבודה לכל הפחות !. אוסיף , באם מסמך ההתקשרות אבד כטענת הנתבעת מדוע לא ראתה לנכון הנתבעת להציג חשבוניות על תשלום הגם מסמך זה לא בנמצא !! רוצה לומר,בבחינת המוציא מחברו עליו הראיה , לא עמדה הנתבעת בהוכחת כל יריבות בינה לבין הצד השלישי . במאמר מוסגר אציין כי ,מקובלת עלי טענתו של ב"כ הצד השלישי ולפיה לא ברורה טרוניית המודיעה בסיכומיה ,באשר לאי הבאת עדויות סותרות מטעם צד ג' . שהרי כל עוד לא נהפכו סדרי הדין,המודיעה היא שצריכה להוכיח את תביעתה והיא שצריכה להוכיח על פי מאזן ההסתברויות כי טענותיה נכונות - ולא לצפות כי הנתבעת בהודעה , תוכיח את היפוכם של דברים . סיכומו של דבר ,באין צירוף כל ראיה ובכללם הזמנת העבודה ,חוזה התקשרות ,חשבוניות ואף לא עדים , אין בפני אלא להורות על דחיית ההודעה לצד שלישי וכך אני עושה . שאלת הנזק לכתב התביעה צירף התובע חוות דעת מטעמו ערוכה בידי ד"ר אדיבי דוד (להלן:"המומחה מטעם התובע ") בה נקבע : "לפנינו נפגע תאונות עבודה ,לאחר נפילה וחבלה בזרת הימנית ,שגרמה ליישור יתר בפרק הבין גלילי המקורב ,ולפריקת הפרק הנ"ל ,עם שברון קטן ונזק ב- Capsula ,ורקמה הרכה שבצד הוולארי של הפרק ה- PIP וכן פגיעה במשטחים הפרקיים של פרק PIP כפגיעה קשה . הגבלת הכיפוף בנוסף לכאבי פרק ורקמה הרכה כקישיון לא נח משפיעים על כושר העבודה ופעילות היום יומית. על כן ,בגין הממצאים הנ"ל קבע המומחה כי לתובע נותרה נכות בשיעור 10% . בסיכומי התובע צוין:הואיל וד"ר אדיבי הודה כי לפי תקנות המוסד לביטוח לאומי הנכות המגיעה היא 5 % ולא 10 % הסכמתי שחוות דעתו של פרופ' אנגל תוגש ללא חקירה ( נ/6 ) . פורפ' אנגל בחוות דעתו קבע : " .. קיימת הגבלה בתנועות האצבע שמזכה בנכות צמיתה . נכות זו תיקבע על פי התקנה המדברת על קישיון נוח היות והמפרק הבין גלילי המרוחק והמפרק המטקרפופאלנגיאלי בעלי טווח תנועות שמור.מכאן שלמעשה אין קישיון אך קישיון נוח הוא הסעיף הקרוב ביותר המבטא את מצבו של הנפגע " . לאמור,נכותו הרפואית של התובע בגין התאונה הינה בשיעור 5 % . א. כאב וסבל אני פוסק לתובע בראש הנזק דנן את הסכום 25,000 ₪ . ב. הפסד השתכרות בעבר בסיכומים טוען התובע: לפי מסמכי המוסד לביטוח לאומי נ/7 שהגישה הנתבעת מסתבר כי התובע קיבל דמי פגיעה עבור 38 ימי חופשת המחלה בסך 4,583 ₪ .לפי חישוב מתמטי עבור 30 יום מגיע לו 3,618 ₪ .דמי הפגיעה מהווים 75 % מהשכר , לכן אם נוסיף 25 % לסכום הנ"ל נגיע לשכר חודשי של 4,824 ₪ הכנסתו החודשית של התובע אז . לתוצאה דומה לשיטת התובע נגיע גם לפי הודעת השומה לשנת 2000 נספח ה' לתצהיר התובע ההכנסה השנתית בשנת 2000 היתה 54,851 ₪ . הסכום של 4,824 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מאז התאונה 4.6.00 ועד היום = 8,397 ₪ ולפי סכום חודשי זה יש לחשב את הפסד ההשתכרות של התובע , בעבר ובעתיד . בסיכומי הנתבעת נטען , כי לפי סיכומי התובע הוא קיבל דמי פגיעה בסך של 4,583 ₪ ההפסד לפי סיכומי התובע 1,145 ₪ בתוספת הצמדה וריבית 1,763 . עוד טוענת הנתבעת כי שכרו של התובע לפי שומת מס של שנת 2000 הינה 43,594 ₪ אם נחלק סכום זה ל 12 חודשים תעמוד השתכרותו על 3,632 ₪ . סכום זה בצירוף הפרשי הצמדה בלבד מסתכם בסך 4,111 ₪ . אומר כי הנתבעת מפנה אל שומת מס של שנת 2000 אולם בפועל היא מציינת את הסכום המצוי בשומת שנת 2001 . כך בשומות המס שצורפו לתצהיר התובע עולה כי : סה"כ הכנסות לשנת המס בשנת 2000 עומדת על 54,851 ₪ . בעוד שסה"כ ההכנסות בשנת המס בשנת 2001 עומדת על 43,594 ₪ . ממוצע שכרו של התובע בשנת 2000 עומד על סך 4,570 סכום זה בתוספת הצמדה עומד על סך 5,328 ₪ . לאמור,לתובע אושרה תקופת אי כושר משך 38 יום חופשת מחלה לצורך חישוב אעריך כי אושרו לתובע חודש ושליש . על כן , אני פוסק לתובע את סך של 7,100 ₪ בגין תקופה זו . בגין התקופה מגמר חופשת המחלה ועד היום ,אני אומד את הפסדיו של התובע בהעדר ראייה אחרת בסך של 7500 ₪ . ג. הפסד השתכרות בעתיד אומר כי,מכלול הראיות והעדויות המונחים בפני הותירו את שאלת פוטנציאל השתכרותו של התובע והשוואתו אל מול השתכרותו של התובע עובר לתאונה לוטה בערפל . התובע נשאל בעמ' 19 לפרוטוקול : ש. מדוע לא צרפת את השומות של 02' - 03' . ת. אם תבקש , תקבל . בעמ' 20 העיד : ש. מאז אתה לא עובד בכלל . ת. האמת, אני עבדתי כחודשיים בקפה של אמי , ואחר כך לסירוגין אני עוזר לחבר במזנון . ש. לאמא שלך יש קפה. ת. כן. ש. מי מנהל את בית הקפה. ת. עבדתי בחצי חינם כשבועיים ופטרו אותי. ש. לאמא שלך יש בית קפה. ת. כן זה בית קפה, אוכל. ... עמ' 21 ש. מה עשית שם כשעבדת. ת. בהכנת סנדויצ'ים, עבדתי חודשיים שלושה, והיא הוציאה לי תלושים. ש. מדוע לא אמרת את זה. ת. בגלל שעבדתי לסירוגין. אני אמרתי זאת לסירוגין. ש. מדוע לא הזכרת את הקפה של אמא, ואת חצי חינם. ת. אני אמרתי את זה. ש. מפנה לסעיף 12, אין מילה אחת שעבדת שעה בחייך אחרי התאונה. ת. אמרתי כשבוע 10 ימים בחצי חינם, וחודשיים אצל אמי, ומאז שעזבתי את העבודה. ש. אצל אמא שלך הוצאו תלושים. ת. בוודאי. ... ש. ממה אתה חי. ת. אשתי עובדת. ש. מה אתה עושה עכשיו. ת. יש לחבר שלי בית קפה, ואני עוזר לו מספר שעות, ואני מקבל פרוטות, ולוקח סנדויצ'ים לילדים, אבל השכר הבסיסי זה אשתי. ש. אתה לא מחפש עבודה באופן עצמאי. ת. אני מחפש, בעיתונים, הם מחפשים אנשים צעירים. עמ' 23 ש. לפני התאונה עבדת כקבלן עצמאי של קופת חולים כללית. ת. נכון. ש. כמה שנים עבדת שם. ת. כ-12 שנה. אני חושב. ש. נגשת למכרזים. ת. כן. ש. המכרז האחרון מתי הגשת. ת. בשנת 04'. אני חושב. ש. ולא קיבלו אותך. ת. לא. ש. ועד מתי היה המכרז תקופת העבודה שלך לפני התאונה, עד מתי היה צריך להיות. ת. עד 04'. ש. ואתה הפסקת מיוזמתך. ת. לא. ש. המשכת במרכז עד 04'. ת. כן. ש. אפשר לקבל דוחות של מס הכנסה משנת 03' - 04'. ש. יש סיבה מדוע לא צורפו. ת. אין בעיה אני אגיש. ש. העבודה שעשית במסגרת המכרז עד 04' זו אותה עבודה שעשית עד 00'. ת. עם שינויים רק שויתרתי על הובלות של משאות כבדים. ש. יש לך אישור להוכיח טענה זו. ת. אתה יכול לראות את זה במשכורת, יש ירידה מה בשכר. ש. יש לך פניה בכתב לקופת החולים שבו אתה מודיע להם שאתה לא יכול לעסוק בהרמת חבילות כבדות, והתשובה שלהם למכתב. ת. אין צורך במכתב כזה, יש מספר נהגים שעובדים, והתשלום הוא עבור כל ביצוע כזה, אתה מקבל צ'ופר להרבה נהגים, הרבה נהגים יקחו את העבודה הזו. ש. וזה האישור. ת. כן.אנחנו מבקשים את העבודה. ש. בשנת 04' נגשת למכרז. ת. נגשתי למכרז, ולא התקבלתי. אם כן כאמור, באשר להשתכרותו של התובע עולה תמונה לא ברורה על כן,ראיתי לפסוק לתובע על דרך האומדנא את הסך 40000 ₪ בראש הנזק של הפסד השתכרות לעתיד . ד. שווי עזרת הזולת בסעיף 14 לתצהיר עדות הראשית מטעם התובע הוא העיד : "במשך 21 ימים מתוך 58 ימי חופשת המחלה שלי נזקקתי לעזרת הזולת בפעולות היומיום הפשוטות ביותר , ועזרה זו קיבלתי מאשת חייקי רבקה " . אשתו של התובע לא הובאה לעדות . לא שוכנעתי כי יש לפסוק לתובע פיצוי עבור עזרת הזולת בעבר,ראשית לא ברור מדוע לא הובאה אשתו של התובע למתן עדות, ושנית המדובר בתאונת עבודה שכל ההוצאות מוכרות על ידי המלל . מכל המקובץ לעיל ,לא מצאתי לפסוק לתובע פיצוי עבור עזרת הזולת ואני דוחה את התביעה בראש נזק זה . אשם תורם התובע העיד בעמ' ש. במקום שבו נפלת לטענתך, כמה זמן לפני התאונה, היה הדיקט. ת. ימים מספר. ש. היית מודע לדיקט לפני התאונה. ת. ראיתי אותו, כן. ש. הלכת עליו לפני התאונה. ת. אני משער שכן, אי אפשר שלא. ש. כמה אנשים הלכו עליו. ת. מאות. ש. כשדרכת על הדיקט הזה, הרגשת שאתה שוקע. ת. הדיקט נפל לתוך התעלה מהקצה שלו, הוא החליק ונפל לתוך התעלה, ושם נפלתי. ש. שם דרכת. ת. דרכתי על הדיקט, כשאני הולך אני לא מסתכל בדיוק איפה אני שם את הרגל. ש. כשראית את הדיקט הלכת במרכז הדיקט, במרכז, כמה זמן הלכת על הדיקט. ת. אני לא יודע. ש. כשאתה דרכת על הדיקט אתה דרכת על הקצה של הדיקט, היה הבדלי גובה בין הקצה של הדיקט. ת. לא, הדיקט היה מונח ישר עם פני השטח. ש. הוא לא היה שקוע בתוך התעלה אלא מהשטח של הדיקט הם המשך של תחילת הדרך וסופה. ת. בדיוק. בניגוד לסברת ב"כ הנתבעת ,אינני רואה כי התובע תרם תרומה כלשהי לקרות האירוע , נהפוך הוא ,אין בעובדה כי התובע ראה מקודם כי התעלה מכוסה בדיקט כדי להשליך לעניין רשלנות תורמת בחלקו . ,יש להניח כי בלבו של התובע נוצר אינטרס ההסתמכות ולפיו אין כל סיבה כי הדיקט ייפול ,והעובדה שמאות אנשים עברו מעל הדיקט , רק מחזקת את הרושם שהדיקט יציב ואין כל סיבה שהתובע יחשוד שמא הוא ייפול . רוצה לומר ,לא שוכנעתי כי התובע במעשיו ו/או במחדליו תרם תרומה כלשהי לקרות האירוע ומשכך אני דוחה את הטענה לחייב את התובע ברשלנות תורמת . סוף דבר א. כאב וסבל 25000 ₪ ב. הפסד השתכרות לעבר מלא 7,100 ₪ ג. הפסד השתכרות לעבר חלקי 7500 ₪ ד. הפסד השתכרות לעתיד 40000 ₪ ה. עזרת הזולת: ו. הוצאות מיוחדות ( חוו"ד , עדות מומחה ,שכר עדים ואגרה ) 5,137 ₪ סה"כ : 84737 ₪ מסכומים אלה יש לנכות תשלומי מלל וליתרה להוסיף שכ"ט עו"ד בשיעור 20% ומע"מ כדין ( שכ"ט שקבעתי הינו על סמך הסכם שכ"ט שצורף ) . בגין דחיית ההודעה לצדדים שלישיים אני מחייב את הנתבעת לשלם לצד השלישי הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור 7500 ₪ בתוספת מע"מ . פיצוייםנפילה