הסכמה דיונית על חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט

להלן פסק דין בנושא הסכמה דיונית על הכרעה לפי חוות דעת מומחה מטעם בית המשפט: פסק דין הצדדים הציגו בפני הסכמה דיונית, המתועדת בפרוטוקול בית המשפט וכן במסמכים שהוגשו על ידיהם עובר לדיון. הצדדים מסכימים כי חוות דעתו של מומחה בית המשפט היא נקודת המוצא להכרעה בתביעה שהוגשה ועניינה בקיומם של ליקויי בנייה, אלא שלשני הצדדים הסתייגויות "ממוקדות" ביחס למימצאיו של המומחה. הצדדים טענו באולם בית המשפט את טענותיהם בנושא זה והזמינו את בית המשפט להכריע בין טענותיהם המנוגדות. אתייחס איפוא, להסתייגויות אלה לפי סידרן: א) ב"כ התובעים טוען, כי על הקביעה בחוות דעתו של מומחה בית המשפט יש להוסיף סכום של 8,284 ₪ כפיצוי בגין הליקוי הנוגע לרוחב חדר הכביסה וחדר הרחצה. טענת ב"כ הנתבעת הינה, כי כיוון שהליקוי הנ"ל מקורו בשינויים שנתבקשו על ידי התובעים מאת הקבלן המבצע, אין לנתבעת כל אחריות בעניין. עוד טוען ב"כ הנתבעת, כי האחריות לקיומו של הליקוי, מונחת לפי חוות דעתו של המומחה לפיתחם של התובעים דווקא, כתוצאה של שרשרת טעויות מצטברות. מומחה בית המשפט מתייחס בחלק זה של חוות דעתו לטענת התובעים ולפיה, נדרש היה לבנות את חדר הכביסה ברוחב של 125 ס"מ, לפי תוכנית שינויים שביקשו התובעים ואילו בפועל, נבנה החדר ברוחב של 113 ס"מ בלבד, בדרך המונעת התקנת מכונות כביסה וייבוש זו לצד זו. מומחה בית המשפט קובע, כי אכן רוחב חדר הכביסה הינו 113 ס"מ בלבד בין הציפויים. המומחה מסביר בחוות דעתו, כי תוכנית השינויים נעשתה מלכתחילה באופן בלתי מקצועי, ללא התייחסות למציאות ולנתוני השטח ההופכים את השינוי המתבקש לבלתי אפשרי, אלא אם כן, יימנע השימוש באסלה או קיומה של מחיצת המקלחון והקטנת רוחב תא הרחצה. המומחה התייחס בחוות דעתו לשתי אלטרנטיבות של תיקון, במטרה להרחיב את גומחת האסלה וקבע כי העלות הכרוכה בפתרון הבעיה הינה 3,105 ₪. ב"כ התובעים לא הסתפק במימצא זה, והפנה למומחה בית המשפט סידרה של שאלות הבהרה ובין היתר, ביקש את התייחסותו לעלות התאמת הרוחב ל- 1.25מ' וכן, למידות יתר האלמנטים שהובטחו בשירטוט. תשובת המומחה היתה, כי התימחור המתבקש מתייחס לפיתרון שהוא בלתי ניתן ליישום משורה של סיבות שהלה מונה בחוות דעתו ואשר ביצועו יגרום לליקויים חדשים ואף על פי כן, הציג את החשבון המתבקש בסכום של 8,284 ₪. סבורני, כי דרכו של ב"כ התובעים איננה דרך ראויה. אין היא ראויה מבחינת האסטרטגיה, כיוון ששאלות ההבהרה שהציג, אינן אלא מסווה לתקיפת מימצאי המומחה בדרך עקלקלה ומפותלת שאיננה דרך המלך. שאלות הבהרה, כשמן כן הן, ואלה נועדו לפזר או ליישב אי-בהירות ואילו ב"כ התובעים משתמש בהן ככלי ניגוח, לטעמי, לא הוגן. בעיני, נכון יותר מבחינת תקינות ההליך, לזמן את מומחה בית המשפט לחקירה נגדית ו"לקרוא לילד בשמו האמיתי". דרכו של ב"כ התובעים אינה ראויה, גם מבחינת הסגנון של הפנייה למומחה בית המשפט, הרצוף התנגחויות אישיות, שאין מקומן בשאלות הבהרה. גם אם חרג מומחה בית המשפט במובן זה או אחר מה"מנדט" שניתן לו על ידי בית המשפט, אין לו לב"כ התובעים, אלא להביא את הטרוניא בפני בית המשפט עצמו והשתלחות מוסוות או גלויה במומחה איננה, לדעתי, אלטרנטיבה כלל. הלוגיקה שמציג ב"כ התובעים איננה מקובלת עלי אף היא. לא ניתן לאלץ מומחה של בית המשפט לתמחר פתרון שאיננו מקובל עליו מבחינה הנדסית ולבקש כי בית המשפט יאמצו ויקבלו. על כן, אין שחר בעיני לדרישת ב"כ התובעים בעניין זה. בה בעת, אני דוחה את טענת ב"כ הנתבעת להיעדר אחריות מצידה, בשל מסירת השינויים לקבלן הביצוע (קביעה זו חלה על כל הליקויים שיידונו להלן) ומותירה את מימצאיו של המומחה בעניין ליקוי זה של רוחב חדר הכביסה והרחצה בחוות הדעת המקורית על כנו. ב) ב"כ התובעים טוען, כי יש להוסיף על חוות דעתו של המומחה סכום של 736 ₪, בגין ריצוף וחיפוי. ב"כ הנתבעת טוען, כי אין להוסיף סכום זה בהתחשב בעמדת המומחה ולפיה, לא שוכנע שיש צורך בהחלפה כוללת של החיפוי והריצוף. אכן, מומחה בית המשפט קובע, כי לא שוכנע בצורך בהחלפה כוללת של הריצוף והחיפוי. לפי דעתו, לא נמצאו פגמים בריצוף וכן, לא קיימת אפשרות לביצוע דוגמת החיפוי בדרך שנתבקשה על ידי התובעים ובהתחשב בכל אלה, אין כל מקום להוסיף את הסך המתבקש על חוות דעתו של המומחה. ג) ב"כ התובעים טוען, כי יש להוסיף את הסכום של 2,000 ₪ לחוות דעתו של מומחה בית המשפט, לאחר שלא הוכח, כי ניתנה תעודת מעבדה מוכרת לבדיקת יציבות המעקה. מומחה בית המשפט קובע בחוות דעתו, כי שוכנע שקיימת גמישות יתרה במעקה ולכן, מוצדקת בעיני דרישת התוספת בסך של 2,000 ₪ לביצוע הבדיקה. ד) ב"כ התובעים טוען, כי יש להוסיף סכום של 1,822 ₪ לעלות הנקובה בחוות דעתו המקורית של מומחה בית המשפט בגין תיקוני טיח מעל הקרמיקה. ב"כ הנתבעת מתנגד לכך. אכן, בתשובותיו לשאלות ההבהרה, מוסיף מומחה בית המשפט עלות בסכום הנקוב ואולם, אין בפני כל נימוק המצדיק תוספת זו מעבר לקביעות שנעשו בחוות הדעת המקורית. אני דוחה איפוא את טענת ב"כ התובעים בעניין זה. ה) ב"כ התובעים טוען, כי יש להוסיף סכום של 420 ₪ על חוות דעתו המקורית של מומחה בית המשפט, כתימחור עלות התקנת הכנה לכיור נוסף שלא בוצעה על ידי הנתבעת. ב"כ הנתבעת מתנגד לתוספת זו. מומחה בית המשפט התייחס לעניין בהרחבה בחוות דעתו המקורית וקבע, כי במקום שנועד לכיור נוסף מיקם התובע כיור כפול. התובע שינה, תיכנן וביצע את המטבח ללא מקום לכיור נוסף נפרד והסיט את מיקום המדיח לקיר נגדי, ולכן מדובר בליקוי תיאורטי. המומחה סבור היה שאין מקום לפרק את ארונות המטבח רק כדי לבדוק עניין שולי זה, לאחר שסבר, כי ביצוע כיור נוסף במקום שיש תשתית, הוא עניין של מה בכך. סבורני, כי עמידתם של התובעים על "קוצו של יוד" בעניין זה, כאשר ברור כי אין להם כל עניין אמיתי בקיומה של נקודת הכנה לכיור נוסף, עלולה ללמד על מגמתיות שלא נועדה, אלא למטרה אחת בלבד והיא, הגדלת "נפח התביעה" כמעט "בכל מחיר". לצד החובה לקיים הסכמים בדייקנות, קיימת חובה לנהל הליכים בתום לב ובעיני, יש משקל יתר לחובת תום הלב בעניין זה. לא מצאתי, כי יש להוסיף לתובעים כל תוספת בנושא זה של התקנת הכיור. ו) ב"כ התובעים סבור, כי יש להוסיף ולקבוע סכום של 207 ₪ לזכות התובעים, בגין התקנת הדלת ובעניין זה מתקבלת טענתו. לסיכום חלק זה של הדיון, אני קובעת, כי הסתייגויותיהם של התובעים מהקביעות בחוות דעתו של מומחה בית המשפט, התקבלו באופן חלקי, בדרך שעל הסכום שנקבע והוא מוסכם, יתווסף הסך של 2,207 ₪ בלבד בתוספת מע"מ כדין. על סכום זה אין להוסיף עלות פיקוח הנדסי ואף לא כל תוספת אחרת בהתחשב בכך, שעיקר הסכום עניינו עלות בדיקה. סוף דבר: על הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים כמפורט: 1) סך של 3,850 ₪ בצירוף מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.05 ועד לתשלום בפועל, ובתוספת 15% (הסכום כולל את עלות הפיקוח ההנדסי בשיעור 5% לפי חוות דעתו של המומחה). 2) סך 2,207 ₪ בתוספת מע"מ כדין ובצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.05 ועד לתשלום בפועל. 3) ההפרש בין סך בשקלים השווה ל- 3,015$ לבין הסכום הדולרי שקיבלו התובעים בגין האיחור במסירה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. בעניין עוגמת הנפש טענו התובעים, כי הפגמים שנתגלו בדירה, הסבו להם עוגמת נפש. בהתחשב בטיב הליקויים ובהיקפם (ראה: ת.א. 873/93), לא מצאתי לפסוק לטובתם אלא סך של 500 ₪ בלבד. אשר להוצאות - התביעה הועמדה על סך של 55,645 ₪ ונדחתה במרביתה. התובעים מפרטים בראיותיהם את היקף ההוצאות שנגרם להם בהיקף כולל של כ-6,000 ₪. יחד עם זאת, מדובר בהליך שהתנהל גם לאחר ההסכמה על קיצורו בדרך מכבידה, ככל שהדבר נוגע למומחה בית המשפט (התייחסתי לדברים בגוף פסק הדין בצורה מרומזת בלבד). החלטתי להעמיד את חיוב ההוצאות של הנתבעת על הסך של 3,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין. הפקדות אם נעשו בתיק תושבנה למפקידים בתוך 3 ימים מיום מתן פסק הדין ללא צורך בהחלטה נוספת. הסכמה דיוניתמומחה מטעם בית המשפטחוות דעת מומחהמומחהחוות דעת