בקשה למחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין

להלן החלטה בנושא מחיקת תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין: החלטה מבוא: 1. בפניי בקשה לסילוק התביעה אשר הגיש המשיב נגד המבקש, המנוח ז"ל , באמצעות מי שלטענת המשיב הינה מיופת הכח מטעמו (להלן: "מיופת הכח") , על הסף. 2. בהתאם לכתב התביעה התבקש בית המשפט להורות על פירוק השיתוף בחלקות מס' 115 ו- 116 בגוש 3006 וכן בחלקות מס' 641-642 בגוש 10872 (להלן: "החלקות"). 3. להלן השתלשלות העניינים הרלוונטית לבקשה כנטען בכתב התביעה: א. המבקש היה בעלים של 3/20 מהחלקות ובשנת 1962 הוא מכר את זכויותיו בהן לה"ה אברהם ויצחק כהן (להלן: "האחים כהן"). עסקה זו לא נרשמה בספי הטאבו והמבקש עדיין רשום כבעלים על 3/20 מהחלקות. ב. אחים כהן, יחד עם אח שלישי, שלמה, מכרו את זכויותיהם בחלקות (כולל החלק אשר רכשו מהמבקש) לאביו של המשיב, חיים גלנטי ז"ל (להלן: "המנוח") ולנתבע מס' 1 בתביעה העיקרית (להלן: ''נתבע מס' 1'') במשותף. בגין אותה עסקה נרשמה הערת אזהרה בטאבו לטובת המנוח, אף כי הזכויות בגינה טרם הועברו על שמם. ג. המשיב ונתבע מס' 1 הגישו תביעה ב-ת"א 941/98 בבית המשפט המחוזי בחיפה נגד מיופה הכח של אחים כהן, עורך דין כהן אבידוב. במסגרת התביעה ניתן פסק דין הצהרתי לפיו נקבע כי התובעים זכאים להרשם כבעלים על החלקות וכי על הנתבע לחתום על כל מסמך לצורך העברת זכויותיהם בחלקות על שם התובעים (להלן: "פסק הדין"). ד. בהתאם למכלול העסקאות שנעשו בחלקות, המנוח רכש זכויות ב"כ- 70 אחוז מהחלקות. ה. לעניין מיופת הכח נטען כי בתו של המבקש והיורשת היחידה שלו, מרים ז"ל (להלן: "הבת") חתמה ביום 18/9/62 על ייפוי כח בלתי חוזר, לפיו, ניתנה למיופת הכח הרשאה להעביר זכויות המבקש בחלקות לאחים כהן. 4. התביעה במקור הוגשה נגד חמישה נתבעים, והמבקש בכללם, לגביהם נטען כי הם בעלי זכויות בחלקות. בהמשך, הגיע המשיב להסכם פשרה עם נתבע מס' 1 אשר קיבל תוקף של פסק דין. כמו כן, לבקשת המשיב נמחקה התביעה נגד נתבעים מס' 2-3 לאחר שהנ"ל הכחישו כי הם שותפים בחלקות. 5. להלן עיקר הטענות המפורטות בבקשה: א. משנמחקה התביעה נגד חלק מבעלי הזכויות בחלקות, אין כל תועלת בהמשך ניהול התביעה נגד יתר הנתבעים ,שכן, פסק הדין שיינתן בתביעה לא יחייב אותם צדדים ובהתאם לכך יהא הצורך בהמשך ההתדיינות כלפיהם. בנסיבות העניין, התביעה כאן הינה טורדנית. ב. התביעה התיישנה והיא הוגשה בשיהוי. ג. בית משפט זה אינו מוסמך מבחינה עניינית לדון ולהכריע בתביעה הואיל ויש להכריע תחילה בבעלות המבקש ובתו בחלקות וכן לאור העובדה כי החלקות רשומות כיום על שם מינהל מקרקעי ישראל. לעניין זה נטען כי פסק הדין אינו מחייב את המבקש באשר הוא לא היה צד להליך בו ניתן וכן לא הונחה כל תשתית לטענה כאילו המבקש מכר את זכויותיו בחלקות לאחים כהן. ד. המשיב, על אף הפניות אליו, לא קיים החלטות בית המשפט לעניין מתן תצהיר גילוי מסמכים. ה. קיימים ספקות באשר למקוריות ייפוי הכח שניתן על-ידי הבת למיופת הכח. כמו כן, הטענה כאילו המבקש מכר זכויותיו בחלקות לאחים כהן לפני שנת 1962 אינה מתיישבת עם העובדה כי החל משנת 1964 שתיים מתוך החלקות, 641+642 בגוש 10872, רשומות על שם הבת. עוד נטען כי ייפוי הכח לא ניתן בקשר עם עסקה ספציפית והוא מאפשר למיופת הכח ,בין היתר, למכור זכויות הבת בחלקות לאחרים, ללמדך כי לא נערכה עסקה קודמת לפיה מכר המבקש זכויותיו בחלקות לאחים כהן. כמו כן, מיופת הכח מחוייבת לבצע פעולות עבור מייפת הכח, הבת, ולא עבור צד ג', המשיב, ועל-כן אין יריבות בין הצדדים. כן נטען כי ייפוי הכח אינו תקף לגבי שתי חלקות הרשומות ע"ש המנוח, חלקה 115 ו- 116 בגוש 3006, לגביהן יש להגיש תביעה נגד יורשי המבקש. 6. המשיב הגיש תגובתו לבקשה ולהלן עיקר טענותיו: א. הבקשה אינה נתמכת בתצהיר ובהתאם לכך יש להתעלם מהטענות העובדתיות המפורטות בה. ב. ייפוי הכח שניתן על-ידי הבת, מרים, היה ביחס לכל החלקות ומטרתו להבטיח זכויות אחים כהן בהתאם לעסקה בה הם רכשו זכויות המבקש בחלקות. ג. צורפו מסמכים שונים בקשר לעסקה שנערכה בין אחים כהן לבין המנוח ונתבע מס' 1, לפיה רכשו הנ"ל את זכויתיהם של אחים כהן בחלקות. ד. עובר להגשת התביעה ביקש ב"כ המשיב ממיופת הכח לחתום על ייפוי כח בלתי חוזר לטובתו לצורך העברת זכויות המבקש בחלקות ,אולם, הנ"ל התנתה הסכמתה בתשלום סך של 2,000 דולר וזאת ללא כל הצדקה שבדין. ה. סילוק תביעה על הסף הינו סעד דרסטי המחייב זהירות. לעניין זה על בית המשפט לבחון באם בהתאם לכתב התביעה, על נספחיו, קיים סיכוי, ולו קלוש, לזכות בתביעה, שאם כן, הבקשה תדחה. ו. התביעה לא התיישנה הואיל והיא מבוססת על ייפוי כח בלתי חוזר. ז. לבית משפט זה סמכות עניינית לדון בתביעה בהתאם לחוק בתי המשפט הואיל ועסקינן בפירוק שיתוף במקרקעין. ח. מיופת הכח לא הכחישה חתימתה על ייפוי הכח ומעלה ספקות באשר למקוריותו מבלי שטרחה וצירפה תצהיר לעניין זה. ט. בפסק הדין נקבע כי המנוח ונתבע מס' 1 זכאים להירשם כבעלים על החלקות. דיון: 7. אומנם נכון, בהתאם לנסחי הרישום המצורפים לכתב התביעה, נרשמה הערת אזהרה לטובת המנוח ונתבע מס' 1 על זכויותיהם של חלק מהבעלים הרשומים ,אולם, בסעיף 11 לכתב התביעה הודה המשיב מפורשות כי אותן הערות אזהרה נמחקו וכיום הזכויות בחלקות רשומות על שם מינהל מקרקעי ישראל. 8. יתרה מכך, הערות האזהרה, כאמור לעיל, אינן רשומות על זכויות המבקש או בתו, מרים, בחלקות וטענות המשיב לעניין העברת אותן זכויות לאחים כהן ומהם לידי אביו המנוח ונתבע מס' 1, אינה נתמכת בראיה כלשהי, כגון העתק ההסכם או דיווח לרשויות המס בגין העסקה. כמו כן, בניגוד לאמור בסעיף 8 לתגובה, המשיב לא צירף העתק מכתבו של עו"ד כהן התומך, כביכול, בקיום העסקה בין המבקש לבין אחים כהן. 9. אומנם נכון, בפסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי נקבע כי המנוח ונתבע מס' 1 זכאים להירשם כבעלים על החלקות. אולם, פסק הדין אינו מחייב את המבקש או בתו מרים מהטעם הפשוט כי הם לא היו צד בהליך בו ניתן. יתרה מכך, פסק הדין מתייחס לזכויות שלושת האחים כהן, אברהם, שלמה ויצחק ,אולם, אין בו כל התייחסות ממי רכשו הנ"ל את זכויותיהם בחלקות. בנסיות העניין, פסק הדין אינו מעלה ואינו מוריד לעניין טענת המשיב כאילו מדובר בזכויות שנרכשו ,בין היתר, מהמבקש. 10. אומנם נכון, בהתאם לסעיף 51(3) לחוק בתי המשפט, לבית משפט השלום סמכות עניינית לדון ולהכריע בתביעה לפירוק שיתוף במקרקעין. כמו כן, בהתאם לסעיף 76 לאותו חוק, לבית משפט זה סמכות נגררת לדון בעניין שהתעורר דרך אגב במסגרת תביעה שבסמכותו והוא רלוונטי להכרעה במחלוקת שבפניו, אף באם אותו עניין אינו בסמכותו העניינית ,אולם, החריג הנ"ל אין כוחו יפה למקרה דנן וזאת מהנימוקים כמפורט להלן: א. מינהל מקרקעי ישראל, הרשום כבעלים על החלקות, לא צורף כצד לתביעה ובהתאם לכך לא ניתן להכריע בעניין זכויותיו בחלקות. ב. המשיב הודה בסעיף 11(ד) לכתב התביעה כי: "... יש לבצע פעילות משפטית נרחבת להחזרת רישום הערות האזהרה ע"ש המנוח ונתבע מס' 1, ולרשום את זכויות הבעלות על שמם, ולשם כך יש צורך לשכור את שירותי עורכי הדין ולהוציא סכומי כסף לא מבוטלים". משמע, מדובר בסוגיה מסובכת שיש לדון בה במסגרת תביעה נפרדת בפני הפורום המוסמך, בית משפט המחוזי, ולא כבדרך אגב במסגרת התביעה שבפניי. ג. האמור בס"ק ב' לעיל נכון גם לעניין המחלוקת שבין המשיב למבקש בדבר רכישת זכויות האחרון ובתו על-ידי אחים כהן ומכירתן למנוח ונתבע מס' 1. 11. מבלי שתוכרע ותוסדר המחלוקת לעניין זכויות המשיב בחלקות, הן כלפי המשיב או מי מטעמו והן כלפי מינהל מקרקעי ישראל, הדיון וההכרעה בתביעה בתיק זה הינם עניין תיאורטי גרידא ואין כל טעם להעסיק את בית המשפט ואת בעלי הדין בתביעה. 12. לסיכום האמור לעיל, אני מורה על מחיקת התביעה. המשיב ישלם למבקשת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח בתוספת מע"מ עליו וזאת תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל. פירוק שיתוףמקרקעיןמחיקת תביעה / הליךפירוק שיתוף במקרקעין