לטענת המערער יש לו זכות במקרקעין עליהם נבנו המבנים. שבט טראבין קיבל לטענתו את המקרקעין להתיישבות בשנות הששים וזכויות אלה הוכרו בפסק דין שניתן בתיק אזרחי 7030/96, בתביעה שהוגשה על ידי מחמוד עבדאללה אלצנענא שהינו המוכתר והשייח של שבט הטראבין נגד מנהל מקרקעי ישראל והמועצה המקומית עומר. להלן פסק דין בנושא שבט טראבין - זכויות במקרקעין: פסק דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע (כבוד השופט אקסלרד) שניתנה ביום 11.12.2007 בב"ש 6477/07 ,בה נדחתה בקשת המערער לביטולו של צו הריסה מנהלי שהוצא על ידי המשיבה ביום 11.7.2007. ביום 11.7.2007 הוצא צו הריסה מנהלי על ידי המשיבה ובו נצטווה המערער להרוס גדר היקפית עשוייה פח באורך של כ - 144 מטר, מבנה עשוי פח בשטח של כ - 40 מ"ר, ומבנה עשוי פח בשטח של כ- 15 מ"ר. ביום 26.7.2007 הוגשה על ידי המערער בקשה לבית משפט קמא ובה עתר להורות על ביטול צו ההריסה המנהלי. לאחר שמיעת עדים דחה בית משפט קמא את בקשת המערער. לטענת המערער שגה בית משפט קמא בשישה: 1. בקביעה כי המערער לא הוכיח כי קיימת לו זכות במקרקעין עליהם נבנו המבנים ולפיכך אינו בגדר "הרואה עצמו נפגע". 2. בקביעה כי המערער לא הוכיח כי המבנים נבנו ואוכלסו במועדים הנקובים בסעיף 238 לחוק התכנון והבניה. 3. בקביעה כי המערער לא הוכיח כי איכלס את המבנים במועדים הנקובים בחוק התכנון והבניה. 4. בביסוס החלטתו של בית משפט קמא על עדויות מפקח הבניה כבסיס לדחיית טענות המערער ובהתבססו על תצהירו של יו"ר המשיבה, מר פיני בדש. 5. בדחיית טענת המערער כי אי צירוף דו"ח המפקח לתצהיר המהנדס שומט את הבסיס להוצאת הצו המנהלי. 6. בדחיית הטענות בדבר הפגמים שנפלו בהוצאות צו ההריסה המנהלי. לטענת המערער יש לו זכות במקרקעין עליהם נבנו המבנים. שבט הטראבין קיבל לטענתו את המקרקעין להתיישבות בשנות הששים וזכויות אלה הוכרו בפסק דין שניתן בתיק אזרחי 7030/96 ,בתביעה שהוגשה על ידי מחמוד עבדאללה אלצנענא שהינו המוכתר והשייח של שבט הטראבין נגד מנהל מקרקעי ישראל והמועצה המקומית עומר. פסק הדין קבע כדלקמן: "הנתבעת 1 (מדינת ישראל- מינהל מקרקעי ישראל) הצהירה שכל זמן או עד שלא יתקבל פס"ד פינוי נגד התובע והאנשים שהוא מייצג או שתהיה החלטה אחרת של בימ"ש מוסמך המורה בין מכח המשפט האזרחי, בין מכח המשפט הפלילי, בין מכח המשפט המנהלי ובין מכח חוק התכנון והבניה, על פינוי או הריסה של מבנה או מבנים בשטח בו מדובר, לא יעשה באותו שטח כל מעשה ולא תינקט כל פעולה פיזית לשינוי המצב הקיים כאשר הכוונה היא לשטח שהינו המתחם של ריכוז שבט טראבין אל סנע כפי שהינו בתכנית שהוגשה בהליכי הביניים ע"י המהנדס נציג הנתבעת 2 (מועצה מקומית עומר) . אין באמור כדי לפגוע בזכותה של המדינה או הרשות המקומית או הועדה המקומית לתכנון ובניה או כל רשות אחרת על פי דין לנקוט בצעד משפטי כלשהו ולפעול לאחר מכן על פי הצווים שינבעו מאותם סעדים משפטיים. עוד הצהירה המדינה כי ההצהרה לעיל אין בה הודאה בזכויות כלשהן של התובע או מי מטעמו. מנגד , אין בהצהרה זו גם כדי להגביל טענות של זכויות של התובעת או מי מטעמו". סבורני כי לשונו של פסק הדין הינה חד משמעית ואין בפסק הדין משום הקניית זכות במקרקעין למערער. מרבית טרוניותיו של המערער מופנות כנגד ממצאים עובדתיים של בית משפט קמא המבוססים על מהימנותם של העדים שנשמעו. טען המערער בבקשתו לביטול הצו המנהלי בפני בית משפט קמא כי בניית המבנים הסתיימה ארבעה עד חמישה חודשים טרם הגשת הבקשה, המבנים אוכלסו כשלושה חודשים לפני הגשת הבקשה וביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת. כפי שנקבע על ידי בית משפט קמא, עדותו של המערער נמצאה רצופת סתירות ולפיכך נעדרת מהימנות. בית המשפט נתן אמון בעדויות שנשמעו מטעם המשיבה ולפיהן בניית הגדר לא הושלמה והמבנה לא אוכלס. משמע, לא "בעובדה מוגמרת" עסקינן אשר נבחנת על פי אמות מידה אובייקטיביות ולא על פי אמות מידה סובייקטיביות של המערער. כלל הוא כי אין דרכה של ערכאת הערעור להתערב במימצאים עובדתיים שקבעה הערכאה הדיונית, קל וחומר במימצאי מהימנות, אלא במקרים חריגים ונדירים, בהם הגירסה העובדתית שהתקבלה על-ידי הערכאה הדיונית אינה מתקבלת על הדעת. זאת מן הטעם כי לערכאה הראשונה, אשר שומעת את העדים ומתרשמת באופן בלתי אמצעי ממסכת הראיות הנפרשת בפניה, יש את הכלים הטובים ביותר לבסס ממצאים עובדתיים בתיק. זאת ועוד. למשיבה, כטענת בא כוחה, עומדת חזקת כנות המעשה המנהלי ועל המערער לסתור חזקה זו. ברע"פ 1088/90 - סברי חסן מחמוד נ' הועדה המקומית לתכנון .תק-על 90(2), 36 נפסק על ידי כבוד השופט מלץ כדלקמן: "הצו שמדובר בו קרוי בחוק "צו הריסה מנהלי" (שם ס"ק(א)(ד)). כפי ששמו מעיד עליו אין הוא מהווה אקט עונשי אלא אקט מינהלי. (ר' ע"פ 874/78 פד"י ל"ה(1) עמ' 681 מול ב'). מאחר שכך - פועלת כאן חזקת התקינות, דהיינו חזקה שכל פעולה מינהלית נעשתה כדין. זוהי כמובן הנחה הניתנת לסתירה (RESUMTION REBUTTABLE), אך הנטל מוטל על מי שמבקש לסתור, לטעון ולהוכיח כי במקרה הנדון החזקה נסתרת על ידי עובדות. לא נטענה הטענה או נטענה ולא הוכחה - נשארת חזקת התקינות בעינה". חזקה זו לא הצליח המערער לסתור. באשר לטענת המערער כי בית המשפט דחה את הטענות המתייחסות לפגמים בהוצאת הצו המנהלי, באשר אי צירוף דו"ח המפקח לתצהיר המהנדס שומט את הבסיס להוצאת הצו המנהלי, הרי שלא מצאתי חובה בחוק להציג בפני בית המשפט את דו"ח המפקח. סעיף 238 לחוק התכנון והבניה קובע כי: (א) הוקם בנין חורג, לרבות ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו של בנין כאמור, רשאי יושב ראש הועדה המקומית לצוות בכתב שהבנין, או אותו חלק ממנו שהוקם או הוחל בהקמתו ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, ייהרס, יפורק או יסולק, ובלבד שהוגש לו תצהיר חתום ביד מהנדס הועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציין כי - (1) לפי ידיעתו הוקם הבנין ללא היתר או שהבנין חורג ובמה הוא חורג; (2) לפי ידיעתו לא נסתיימה הקמת הבנין או שנסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר; (ההדגשות שלי - מ.ב.). דבר וחצי דבר לא נקבע בדבר החובה לצרף את דו"ח המפקח לתצהירו של המהנדס. עוד טען המערער כי הצו פגום באשר מהנדס הוועדה לא ביקר אישית במקום ולפיכך תצהירו לא ניתן מידיעה אישית. בעפ"א (תל-אביב-יפו) 80173/00 - עירית פתח תקוה נ' קורפלי . תק-מח 2001(1), 134 ,עמ' 135 נפסק כי : "סעיף 238א לחוק, איננו מחייב ידיעה "אישית" של המהנדס, אשר תצהירו תומך בצו ההריסה. די בכך, כאמור בסעיף, שהמהנדס יודע על הפרטים המפורטים בתצהירו, ואין חובה שבדין כי אותם פרטים יהיו ידועים לו מידיעתו האישית (ר' לענין זה ע"פ (ת"א) 3868/98) אליעזר ליפר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז המרכז תק-מח (3)98". בע"פ (ת"א) 3868/98 אליעזר ליפר נ' הוועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז המרכז תק-מח (3), 98 נקבע על ידי כב' הש' המר "טעה בית משפט קמא, משום שהתייחס ל "ידיעה" הנדרשת, כאל "ידיעה אישית", תוך התעלמות מתיקון סעיפים קטנים 238א(א) (1)ו(2) לחוק התכנון והבניה, על-ידי מחיקת הדרישה לידיעה ה "אישית" (חוק התכנון והבניה (תיקון מס' 43), התשנ"ה-1995 (ס"ח 1544, תשנ "ה, עמ' 450)). המחוקק הביע בכך את דעתו, שאין צורך בבדיקה "אישית" של המהנדס המצהיר את העבודה שבוצעה ואת תיק הבניין, אלא די ב"ידיעה" הנסמכת על הדוחות שהוא מקבל ממפקחיו ומפקידיו. אין ספק, שהמחוקק ביקש דווקא להקל בכך, על הוצאת צווי ההריסה המינהליים, במיוחד ברשויות המקומיות הגדולות". לאור כלל המפורט מעלה, אני דוחה את הערעור ללא צו להוצאות.מקרקעיןזכויות במקרקעין